מיוחדים

מים ראשונים: המילה פרנס נכנסה לשפה העברית משפות זרות: ארמית, יוונית או לטינית, ראו הסבר בויקימילון. וממנה נגזרו: פרנסה, לפרנס וכו' ואף כינוי לבורא עולם.¹ אבל אנחנו נבקש להתמקד בהיבט הציבורי, בתפקיד פרנס על הציבור והיחס אליו במקורות. האם חז"ל ראו בו דבר חיובי, שלילי, או פשוט הכרח בל יגונה. מישהו הרי צריך להתמנות על הציבור ולהתעסק בצרכיי הכלל.² כבר נגענו מעט בנושא זה בדברינו העיסוק בצרכיי ציבור וכאן נתמקד בדמות הפרנס. ואם חזרנו וכפלנו מקורות – לוא יהי כן.

 

ספרי דברים שנז פרשת וזאת הברכה – פרנסי ישראל

ומשה בן מאה ועשרים שנה – זה אחד מארבעה שמתו בן מאה ועשרים שנה ואלו הם: משה והלל הזקן ורבן יוחנן בן זכיי ורבי עקיבה. משה היה במצרים ארבעים שנה ובמדין ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. הילל הזקן עלה מבבל בן ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. רבן יוחנן בן זכיי עסק בפרגמטיא ארבעים שנה ושימש חכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה. רבי עקיבה למד תורה בן ארבעים שנה ושמש את החכמים ארבעים שנה ופירנס את ישראל ארבעים שנה.³

בראשית רבה עד א פרשת ויצא – בין דוד יעקב

כאן אתה אומר: "ואהיה עימך", ולהלן: "ואהיה עימך בכל אשר הלכת" (שמואל ב ז ט)! אלא, דוד על ידי שמפרנס את ישראל, הוא אומר לו: "ואהיה עימך בכל אשר הלכת" (שמואל ב ז ט, דברי הימים א יז ח), יעקב על ידי שמפרנס את ביתו, הוא אומר: "שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך" (בראשית לא ג).⁴

שכל טוב (בובר) בראשית פרשת ויחי פרק מט פסוק כח – מיעקב למשה

"וזאת אשר דבר להם אביהם". מה טענה אחרת דבר להם זולתי הברכות? אלא כך דיבר להם: הריני בֵּרָכְתִי אתכם, אבל אין הברכות מגיעות לכם עד שיעמוד לכם פרנס שמחבב אתכם כמוני ויחתום בברכותיו ויתחיל לומר "וזאת" ממקום שפסקתי, ויהיו ברכותיו לכם מעין ברכותי:⁵

מסכת ברכות דף לב עמוד א – משה כדגם לפרנס טוב

"ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' " – אמר רבי אבהו: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו! מלמד שתפסו משה להקב"ה כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו, ואמר לפניו: ריבונו של עולם, אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם.⁶ "ואעשה אותך לגוי גדול וגו' " – אמר רבי אלעזר: אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, ומה כיסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך, כיסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה! ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי. עכשיו יאמרו: ראו פרנס שהעמיד עליהם, בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים.⁷

מסכת ברכות דף נה עמוד א –  נמלכים בציבור, בצלאל כדוגמא

אמר רבי יוחנן: שלושה דברים מכריז עליהם הקב"ה בעצמו, ואלו הן: רעב, ושובע, ופרנס טוב. … פרנס טוב – דכתיב: "וידבר ה' אל משה לאמר ראה קראתי בשם בצלאל וגו' " (שמות לא א-ב).⁸ אמר רבי יצחק: אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור, שנאמר: "ראו קרא ה' בשם בצלאל" (שמות לה ל).⁹ אמר לו הקב"ה למשה: משה, הגון עליך בצלאל? אמר לו: ריבונו של עולם, אם לפניך הגון – לפני לא כל שכן! אמר לו: אף על פי כן, לך אמור להם. הלך ואמר להם לישראל: הגון עליכם בצלאל? אמרו לו: אם לפני הקב"ה ולפניך הוא הגון – לפנינו לא כל שכן?¹⁰

מסכת קידושין דף פב עמוד א – לא כל אחד ראוי ושמירה על דיסטנס

… הַצּוֹרְפִים וְהַסָּרֵיקִים וְהַנָּקוֹרוֹת וְהָרוֹכְלִין וְהַגַּרְדִּיִּים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִים וְהַגָּרָע וְהַבַּלָּן וְהַבּוּרְסְקִי; אין מעמידים מהם לא מלך ולא כהן גדול. מאי טעמא? לא משום דפסילי, אלא משום דזיל אומנותיהו.¹¹

מסכת ראש השנה דף כה עמוד ב – השופט שבימיך

ואומר: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו" (תהלים צט ו) – שָׁקַל הכתוב שלושה קלי עולם כשלושה חמוּרֵי עולם. לומר לך: ירובעל בדורו¹² – כמשה בדורו, בְּדָן בדורו¹³ – כאהרן בדורו, יפתח בדורו – כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור – הרי הוא כאביר שבאבירים. ואומר: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" (דברים יז ט). וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו, ואומר: "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה" (קהלת ז י).¹⁴

מסכת שבת דף קיד עמוד א – פרנס צריך להיות תלמיד חכם

ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור – זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר, ואפילו במסכת כלה.¹⁵ … ואמר רבי יוחנן: איזהו תלמיד חכם – כל ששואלין אותו הלכה בכל מקום ואומרה. למאי נפקא מינה – למנוייה פרנס על הציבור. אי בחדא מסכתא – באתריה, אי בכוליה תנויה – בריש מתיבתא.¹⁶

מסכת תענית דף י עמודים א-ב – יחיד הוא ראוי לפרנס

משנה: הגיע שבעה עשר במרחשון ולא ירדו גשמים – התחילו היחידים מתענין שלש תעניות …

גמרא: תנו רבנן: אל יאמר אדם תלמיד אני, איני ראוי להיות יחיד, אלא: כל תלמידי חכמים יחידים. אי זהו יחיד ואיזהו תלמיד? יחיד – כל שראוי למנותו פרנס על הצבור, תלמיד – כל ששואלין אותו דבר הלכה בתלמודו ואומר, ואפילו במסכת דכלה. תנו רבנן: לא כל הרוצה לעשות עצמו יחיד – עושה, תלמיד – עושה, דברי רבי מאיר. רבי יוסי אומר: עושה, וזכור לטוב. לפי שאין שבח הוא לו, אלא צער הוא לו.¹⁷

שמות רבה פרשה כז ט – הכנסת עצמך לזירה

"וישמע יתרו" – זהו שכתוב: "בני אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפך… נלכדת באמרי פיך…" (משלי ו א-ג) – אמר רבי נחמיה: נאמרה על החברים.¹⁸ כל הימים שאדם חבר לא איכפת לו בצבור ואינו נענש עליו. נתמנה אדם בראש ונטל טלית,¹⁹ לא יאמר: לטובתי אני נזקק, לא איכפת לי בצבור. אלא כל טורח הצבור עליו. אם ראה אדם מעביר בִּיָא על חברו,²⁰ או עובר עבירה ולא ממחה בידו, הוא נענש עליו. ורוח הקדש צווחת: "בני אם ערבת לרעך" – אתה ערב עליו. "תקעת לזר כפיך" – אמר לו הקב"ה: אתה הכנסת עצמך לזירה, ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או נָצוּח או נוֹצֵח. אמר לו הקב"ה: אני ואתה עומדים בזירה, או ניצחת או ניצחתי.²¹

מסכת פסחים דף קיב עמוד א – צוואת רבי עקיבא

תנו רבנן: שבעה דברים צוה רבי עקיבא את רבי יהושע בנו: בני, אל תשב בגובהה של עיר ותשנה, ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים וכו'.²²

ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שו – מתגלה לציבור

מה מטר זה אי אתה רואה לו עד שבא וכן הוא אומר: "וַיְהִי עַד כֹּה וְעַד כֹּה וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים" (מלכים א יח מה).²³ כך תלמיד חכמים: אין אתה יודע מה הוא – עד שישנה מדרש הלכות והגדות, או עד שיתמנה פרנס על הציבור.²⁴

ירושלמי מסכת פאה פרק ח הלכה ו (ז) – מנוי פרנסים גבאי צדקה

רבי חלבו בשם רבי בא בר זבדא: אין מעמידים פרנסים פחות משלושה. אני רואה: דיני ממונות בשלושה – דיני נפשות לא כל שכן …²⁵ רבי יוסי בשם רבי יוחנן: אין מעמידים שני אחים פרנסים.²⁶

רבי יוסי העביר אחד משני אחים, בא ואמר לפניהם:²⁷ לא נמצא לאיש פלוני דבר עבירה, אלא שאין מעמידים שני אחים פרנסים. רבי יוסי נכנס לכפרה²⁸ ביקש להעמיד להם פרנסים ולא קבלו עליהם.²⁹ נכנס ואמר לפניהם: בן בבי על הפקיע³⁰ – ומה אם זה שנתמנה על הפתילה זכה להימנות עם גדולי הדור, אתם שאתם נתמנין על חיי נפשות לא כל שכן!³¹ רבי חגיי כאשר היה מעמיד פרנסים,  היה מטעין להם תורה, לומר שכל שררה שניתנה בתורה ניתנה: "בִּי מְלָכִים יִמְלֹכוּ… בִּי שָׂרִים יָשֹׂרוּ" [משלי ח טו טז].³² רבי חייא בר בא מקיים ארכוניי.³³

רבי אלעזר היה פרנס. פעם אחת ירד לביתו, אמר להם: מה עשיתם?³⁴ אמרו לו: באה סיעה אחת (של עניים) ואכלו ושתו והתפללו עליך. אמר להם: אין (כאן) שכר טוב. חזר לביתו פעם שנייה (פעם אחרת) אמר להם: מה עשיתם? אמרו לו: באה סיעה אחת (של עניים) ואכלו ושתו וביזו אותך. אמר להם: כעת יש שכר טוב.³⁵

רבי עקיבא רצו למנותו פרנס. אמר להם: אמלך בביתי. הלכו אחריו שמעו קולו שאמר: על מנת שיקלו בכבודי, על מנת שיבזו אותי.³⁶

ויקרא רבה כה א פרשת קדושים – פרנס כתיקון לעבירה

רב הונא אמר: אם נכשל אדם בעבירה נתחייב בה מיתה בידי שמים, מה יעשה ויחיה? אם היה למוד לקרות דף אחד – קורא שני דפים, ואם היה למוד לשנות פרק אחד – יִשְׁנֶה שנים. ואם אינו למוד לקרות ולשנות, מה יעשה ויחיה? ילך ויעשה פרנס על הצבור וגבאי של צדקה והוא חי.³⁷

תוספתא בבא קמא ז יג – הגנב שזוכה ומזכה את הרבים

משביע אני עליך אם לא ראית אדם שטען כלים ויצא מתוך ביתי, אמר לו: שבועה שאיני יודע מה אתה סח, על זה נאמר: "חוֹלֵק עִם גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּיד" (משלי כט כד).³⁸ אבל המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו, אף על פי שנקרא גנב – זוכה לעצמו, שנאמר: "לֹא יָבוּזוּ לַגַּנָּב כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב" (שם ו ל). סוף שמתמנה פרנס על הצבור ומזכה את הרבים וזוכה לעצמו ומשלם כל מה שבידו, שנאמר: "וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם וכו' " (שם שם לא, הפסוק הסמוך).³⁹

מסכת חגיגה דף ה עמוד ב – מתגאה על הציבור ומטיל אימה

תנו רבנן: שלושה הקב"ה בוכה עליהן בכל יום: על שאפשר לעסוק בתורה ואינו עוסק, ועל שאי אפשר לעסוק בתורה ועוסק, ועל פרנס המתגאה על הצבור.⁴⁰

מסכת סנהדרין דף צב עמוד א – מנהיג בנחת ואינו מתנשא

אמר רבי אלעזר: כל פרנס שמנהיג את הצבור בנחת – זוכה ומנהיגם לעולם הבא, שנאמר: "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם וְעַל מַבּוּעֵי מַיִם יְנַהֲלֵם" (ישעיהו מט י).⁴¹

מסכת יומא דף כב עמוד ב – מתעשר

אמר רב נהילאי בר אידי אמר שמואל: כיון שנתמנה אדם פרנס על הציבור – מתעשר. מעיקרא כתיב "ויפקדם בבזק" ולבסוף כתיב "ויפקדם בטלאים".⁴² – ודילמא מדידהו? – אם כן מאי רבותא דמילתא?⁴³

מסכת ערכין דף יז עמוד א – הדור והפרנס משפיעים זה על זה

"זה דור דורשיו מבקשי פניך יעקב סלה" (תהלים כז ו) – פליגי בה רבי יהודה נשיאה ורבנן, חד אמר: דור לפי פרנס, וחד אמר: פרנס לפי דורו. למאי הלכתא? אילימא למעליותא, דמר סבר: אי מעלי דרא מעלי פרנס, ומר סבר: אי מעלי פרנס מעלי דרא, הא איכא צדקיה דהוה מעלי ודריה לא הוה מעלי! והא יהויקים דלא הוה מעלי ודריה הוה מעלי! דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, מאי דכתיב: "בראשית ממלכות יהויקים מלך יהודה" (ירמיהו כו א)⁴⁴ –  ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו בשביל יהויקים, כיון שנסתכל בדורו נתיישבה דעתו; ביקש הקב"ה להחזיר את העולם לתוהו ובהו מפני דורו של צדקיהו, כיון שנסתכל בצדקיהו נתיישבה דעתו! אלא לענין תוקפא וניחותא קאמרינן.⁴⁵

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר – העברת המקל ממשה ליהושע

ר' תנחומא דרש: "יפקוד ה' אלהי הרוחות". אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אלהי הרוחות אתה. ומבין מה בלב כל אחד ואחד. ודעת כל הבריות גלויים לפניך שאין דעתן של בניך דומה זה לזה. מנה עליהם פרנס שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו.⁴⁶

אוצר מדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 365 – העברה מסודרת ומתוקנת

… וכשהגיע גזרה של משה וא"ל הקב"ה: "הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע", ויצו את יהושע, היה משה הצדיק דן מעצמו ואומר: שמא מפני שהגיעה שעת יהושע תלמידי אני מת, שהוא עתיד לפרנס את ישראל ולבוא בראשם, ובשביל זה היה עלי גזר דין שלא אכנס לארץ ולא לאכול מפירותיה? אבל מוטב שאחיה ויהיה יהושע פרנס ואני נכנס לארץ ישראל. מה עשה משה? מאחד בשבט עד ששה באדר היה הולך שחרית וערבית ומשמש ליהושע כתלמיד לרב,⁴⁷ … ואחר כך היה יוצא כרוז: משה עומד באהלו של יהושע ואומר כל המבקש להקביל פניו של יהושע יבא ויקביל, שנפל דבר ביהושע מאת ה' להיות פרנס על ישראל.⁴⁸

מסכת ברכות דף נה עמוד א – צריך רחמים

ואמר רב יהודה אמר רב: שלושה צריכים רחמים: מלך טוב, שָׁנָה טובה, וחלום טוב.⁴⁹

מחלקי המים

מים אחרונים: סוף דבר, אוסף הדעות וההתייחסויות של חז"ל לנושא הפרנס הוא רחב ומגוון למדי ולעתים גם סותר מיניה וביה. בל נשכח שרוב האמירות לעיל, אם לא כולן, מקורן בעולמם של תלמידי החכמים שנחשפו, מי יותר ומי פחות, לעסקי ציבור ולדילמות של הנהגת הציבור. הסתגרות מלאה בבית המדרש והשארת הנושא בידי אחרים לא באה בחשבון, אך מנגד, גם יציאה ממגדל השן של תורה וחכמה אל חיי המעשה והעיסוק בצרכיי הציבור, נראה מאיימת הן בהיבט האישי והן בהיבט החברתי – עולם התורה יחסר, ומי יתקע לנו שהציבור ירוויח? ומי אמר שתלמיד חכם מתאים בהכרח גם להיות פרנס טוב? ובתווך עומד מקומו של הציבור, הן לכתחילה ("נמלכים בציבור") והן בדיעבד ("אין לך אלא שופט שבימיך"). "דור לפי פרנס" ו"פרנס לפי דורו". אולי זו השורה התחתונה: אין מרשם ברור למילוי תפקיד הפרנס וכל ציבור וכל דור יחליטו מה טוב להם. לכתחילה, ישתדלו למנות אנשים ראויים ומוסכמים על רוב הציבור, אך בדיעבד, יקבלו עליהם את "השופט שבימיהם". והפרנסים מצדם, ישננו היטב את הדרשות שלעיל ויבינו את מחויבותם לציבור ושאין תפקיד זה ירושה להם. ועל כל אלה, צריך לבקש רחמים …