פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה שֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי הָעָם אֲשֶׁר אָנֹכִי בְּקִרְבּוֹ וְאַתָּה אָמַרְתָּ בָּשָׂר אֶתֵּן לָהֶם וְאָכְלוּ חֹדֶשׁ יָמִים: הֲצֹאן וּבָקָר יִשָּׁחֵט לָהֶם וּמָצָא לָהֶם אִם אֶת כָּל דְּגֵי הַיָּם יֵאָסֵף לָהֶם וּמָצָא לָהֶם: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֲיַד ה' תִּקְצָר עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא: (במדבר יא כא-כג).¹

הֵן לֹא קָצְרָה יַד ה' מֵהוֹשִׁיעַ וְלֹא כָבְדָה אָזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ: (ישעיהו נט א).²

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק ו הלכה ז

דרש רבי עקיבא: "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם" – וכי מספיק להם? "אם את כל דגי הים יאסף וכו' " – וכי הוא מספיק להם?³ כגון שנאמר: "ואם לא תמצא ידה די שה" (ויקרא יב ח).⁴ וכי איזו קשה, זו או "שמעו נא המורים"? הוי אומר: זו קשה יתר משמעו נא המורים! אלא שמחלל שם שמים בסתר – מחסכין עליו. בגלוי – נפרעין ממנו. זה שבסתר חיסך עליו המקום.⁵

ר' שמעון בן אלעזר אומר: אף זו שבסתר לא חיסך עליו המקום, שנאמר: "עתה תראה היקרך דברי אם לא".⁶ ואני אומר: חס ושלום שתעלה על דעתו של צדיק זה שיאמר אין המקום מספק לנו ולבהמתנו. איפשר למי שנאמר בו: "לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא וגו' ",⁷ תעלה על דעתו שיאמר אין המקום מספיק לנו ולבהמתנו? והלא כשהיו ישראל במצרים נילוס נהר מספיק להם דגים ולמצריים, בהמת מצריים מספקת להם ולמצריים!⁸ אלא לעניין שנאמר: "לא יום אחד תאכלון וגו' עד חודש ימים". אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כך הגון להם שתתן להם ותמיתם? אומרים לאדם: טול ככר וְרֵד לשאול? אומרים לחמור: טול כור שעורין ונחתוך את ראשו? יהיו אומרים עלי: ולך אין כשר' מוצאת.⁹ אמר לו: וכי הגון להם שיאמרו: אין המקום מספיק לנו ולבהמתנו? אלא יאבדו הן ואלף כיוצא בהן ואל תהא ידי קצרה לפני אפילו שעה אחת, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר וכו' ".¹⁰

ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא צה

"ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם וכו' ", רשב"י אומר: ר' עקיבא היה דורש בו דבר אחד, ואני דורש בו שני דברים, ודברַי נראים משל רַבִּי.¹¹ הרי הוא אומר: "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם" – אפילו אתה מכניס להם כל צאן ובקר ספיקין הן להן?¹² ואני אומר: וכי מפני שאין להם בשר לאכול הם מתרעמים? והלא כבר נאמר ביציאתם ממצרים: "וְגַם עֵרֶב רַב עָלָה אִתָּם וְצֹאן וּבָקָר מִקְנֶה כָּבֵד מְאֹד" (שמות יב לח). יכול שאכלום במדבר? תלמוד לומר: "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד" (במדבר לב א). אלא שמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום. "אם את כל דגי הים יאסף להם" – אפילו אתה מכניס להם דגים לאכול היו מתרעמים.¹³ והלא הלכה עמהם באר במדבר והיתה מעלת להם דגים שמנים יותר מצרכם! אלא שמבקשים עלילה היאך לפרוש מאחרי המקום.¹⁴

דבר אחר: לפי שהראהו המקום למשה סדר פורענות העתידה לבוא עליהן, אמר משה לפני המקום: אדוני, כלום הגון להם שתתן להם ותהרגם? אומרים לחמור טול כור של שעורים ונחתוך ראשך? אומרים לאדם טול ככר [זהב] וְרֵד לשאול? אמר לו: אם לאו, מה אתה אומר?¹⁵ אמר לו: הריני הולך ומפייסם. אמר לו: עד שאתה כאן, אני אומר לך שאין שומעים לך. כיון שהלך משה אצלם, אמר להם: היד ה' תקצר? "הֵן הִכָּה צוּר וַיָּזוּבוּ מַיִם וּנְחָלִים יִשְׁטֹפוּ הֲגַם לֶחֶם יוּכַל תֵּת אִם יָכִין שְׁאֵר לְעַמּוֹ" (תהלים עח כ).¹⁶ אמרו: פשרה היא זו, אין בו כח לתת אלינו שאלתינו.¹⁷

מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת בהעלותך פרק יא סימן כב

"הצאן ובקר יישחט". כששמע משה זה הדבר: "והיה לכם לזרא" מפי השם, התחיל מבקש עליהם רחמים, ואמר: "שש מאות אלף רגלי העם וגו' " (פסוק כא) … ואתה רוצה להרגם בבשר שתתן להם?¹⁸ וכי (אין) אתה יודע שהם אינם מתרעמין על תאוות בשר, אלא על היתר עריות, שאפילו אתה נותן להם כל צאנות שבעולם לא ימצא להם?¹⁹ ואחר שגלוי לפניך שהם אינם מתרעמין על תאוות בשר, למה תשמע בקולם ותתן להם בשר? אתה מבקש להרגם? אם טוב בעיניך אל תשמע בקולם ואל תתן להם בשר. השיבו הקב"ה למשה: "היד ה' תקצר?". אמר לו: אם אני שומע ממך שלא אתן להם בשר כאשר שואלים, הם יוסיפו לחטוא ויאמרו שקצרה ידי, ואיני יכול ליתן להם תאוותם. ואתה רוצה שיהיה להם פתחון פה, שיאמרו יד ה' קצרה? התחיל משה אומר: אחר שאין אתה שומע לי וחפצך ליתן בשר, כדי שלא יאמרו קצרה ידך, אלך ואזהירם שלא ישאלו עוד בשר, שלא יבוא להם תקלה על ידי הבשר. אמר לו הקב"ה: ואל תטרח ללכת. שאם אתה אומר להם כך, אומרים: אין בי כח ליתן שאלתם. ואם תרצה לידע, צא ואמור להם ותראה שלא יקבלו ממך, אלא כסבורים שאין בי כח ליתן. על כן נאמר: "היקרך דברי אם לא".²⁰

רמב"ן במדבר יא כב

ואין מדרשו של רבי שמעון ושל רבי יהודה הנשיא נאותין ללשון הכתוב, בעבור שאמר: "עתה תראה היקרך דברי אם לא", ומדרשו של רבי עקיבא שאמר דברים כמשמען מי מספיק להם הוא משמעות הכתוב באמת …²¹ אבל הענין בעצמו תמה, כמו שאמר רבי שמעון, מי שכתוב בו: "בכל ביתי נאמן הוא", יאמר אין המקום מספיק להם?. ועוד כי כולם ראו כבר נפלאות גדולות מזו.²² ור' אברהם תירץ כי משה היה חושב שלא יחדש השם מופת כי אם להצדיק נביאו. וגם זה איננו נכון בעיני, כי כבר עשה עמהם כזה בשליו ראשון (שמות טז יג) וכן במים (שם יז ו) ובמן (שם טז), כי כולם על תלונותם נתנו להם.²³

כלי יקר במדבר פרק כ פסוק ח

ואם תאמר הלא מאמר "הצאן ובקר ישחט להם" (במדבר יא כב) קשה מזה! על זה אמר "להקדישני לעיני בני ישראל", כי זה היה בסתר וזה בגלוי לעיני כל ישראל. כי כך המדה בחילול ה' שכל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי (אבות ד ד) פירוש שהקב"ה אִנָה לידו שיעשה בגלוי כדי שידעו למה הוא יתברך נפרע ממנו.²⁴

שמות ו א, סוף פרשת שמות

עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ:²⁵

שמות רבה פרשה ה סימן כב (סוף הפרשה)

"ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך" … מהו: "והצל לא הצלת"? ר' ישמעאל אומר: והצל לא הצלת ודאי. ר' עקיבא אומר: יודע אני שאתה עתיד להצילם, אלא מה איכפת לך באותן הנתונים תחת הבנין! באותה שעה בקשה מדת הדין לפגוע במשה, וכיון שראה הקב"ה שבשביל ישראל הוא אומר לא פגעה בו מדת הדין. "ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה" – במלחמות פרעה אתה רואה ואין אתה רואה במלחמות של שלשים ואחד מלכים שיעשה בהן נקמה יהושע תלמידך. מכאן אתה למד שנטל משה עכשיו את הדין שלא יכנס לארץ.²⁶

שמות רבה ג ד, פרשת שמות

"מי אנכי כי אלך אל פרעה" (שמות ג יא) – רבי נהוראי אומר: אמר משה לפני הקב"ה: אתה אומר לי: "לך והוצא את ישראל", היכן אני משכינם בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הַצִּנָה? מנין לי לספק במאכל ובמשתה? כמה חיות יש בהן, כמה מעוברות יש בהן, כמה תינוקות יש בהן … כמה מיני רכוכין התקנת למעוברות, כמה קליות ואגוזין התקנת לתינוקות. והיכן פירושו של דבר זה? בשיר השירים, שנאמר: "הַגִּידָה לִּי שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֵיכָה תִרְעֶה אֵיכָה תַּרְבִּיץ בַּצָּהֳרָיִם"  (שיר השירים א ז). א"ל הקב"ה: מן חררה שהיא יוצאת עמהן ממצרים מספיק להן שלושים יום אתה יודע איך אני עתיד להנהיגם.²⁷

שבת שלום

מחלקי המים