בראשית רבה פא ב – מה אירע לר' לוי בן סיסי
רבינו1 היה עבר על סימוניא ויצאו אנשי סימוניא לקראתו. אמרו לו: רבי, תן לנו אדם אחד שיהא מקרא אותנו ושונה אותנו ודן את דיננו. נתן להם רבי לוי בר סיסי ועשו לו בימה גדולה והושיבו אותו למעלה ממנה. נתעלמו דברי תורה מפיו. שאלו אותו שלש שאלות …2 ולא השיבן. וכיון שראה שצרתו צרה, השכים בבוקר והלך לו אצל רבינו. אמר לו: מה עשו לך אנשי סימוניא? אמר לו: אל תזכירני צרתי, שלש שאלות שאלו אותי ולא יכולתי להשיבם. …3 אמר לו: ולמה לא השיבות אותן כשם שהשיבות אותי? אמר לו: עשו לי בימה גדולה והושיבו אותי עליה למעלה הימנה וטָפַת רוחי עלי, ונתעלמו ממני דברי תורה. וקרא עליו המקרא הזה: "אם נבלת בהתנשא (משלי ל לב)".4
טָפַת5 היא מילה נדירה שמשמעותה בהקשר זה היא גבוה והתנשאות. ואולי היא מלשון צָפַת היינו לצפות מגבוה (צד"י וטי"ת מתחלפות?). ראו מדרש תנאים לדברים לב מד פרשת האזינו: "הוא והושע בן נון – יכול שטפה רוחו עליו משנכנס לגדולה? תלמוד לומר: הוא והושע בן נון הוא יהושע עד שלא נכנס לגדולה והוא יהושע משנכנס לגדולה וכו' ". ובמקבילה (מקור) בספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שלד: "הוא והושע בן נון להודיע צדקו של יהושע. שומע אני שצפת דעתו עליו משנתמנה ברשות? תלמוד לומר: הוא והושע בן נון, הושע בצדקו וכו' ". ראו גם במלכים א ד יא את "טָפַת בַּת שְׁלֹמֹה" אולי משום שהייתה תמירה וגבוהה. ונראה שאין לבלבל עם הפועל טפת בארמית שהוא גם להוסיף וגם לסייף ("על דאטפת אטפוך וסוף מטיפיך יטופון", מסכת אבות פרק ב משנה ו). אך ראו בבראשית רבה לג ו בדרשות על היונה שהביאה עלה זית "טרף בפיה" שארץ ישראל לא הוצפה במי המבול: "דלא טפת ארעא דישראל במבולא".
מחלקי המים
מים אחרונים 1: להרחבת הנושא, ראו דרשה זו גם בדברינו קום עלה בית אל בפרשת וישלח וכן דרשות חכמים בציבור בשבת הגדול.
מים אחרונים 2: להרחבה כללית של הנושא, נראה שצריך להתחבר למקורות שדנים בביטוי "זחה דעתו" בצורה זו או אחרת. ראו כמקדמה את המקורות הבאים: תוספתא סנהדרין פרק ח הלכה ח (גמרא סנהדרין לח א), יומא יט א, שם כב ב, כתובות סז ב, בראשית רבה יא ד, שמות רבה לז ב ועוד.