מים ראשונים: עיסוק בצרכיי ציבור הוא לכאורה עניין חיובי ורצוי אך גם שוחק ולעתים כפוי-טובה ולצדו גם החשש של "פרנס המתגאה על הציבור" (פסחים קיג ב, חגיגה ה ב). אך מישהו צריך להנהיג את הציבור ולדאוג לצרכיו. בדף זה נתמקד בהשקפת חכמים היושבים ספונים בבית המדרש על העוסקים בצרכיי (עסקי) ציבור, בפרט על אלה שפרשו באופן מלא או חלקי מבית המדרש ומקדישים מזמנם לעסקי הציבור.1
מסכת שקלים פרק א משנה א – עם תום הגשמים
באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמישה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים:2
תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק א הלכה ב – דוחה תפילה וקריאת שמע
… אמר ר' יהודה: פעם אחת הייתי מהלך אחר ר' עקיבא ואחר ר' אלעזר בן עזריה והגיע זמן קרית שמע.3 כמדומה אני שנתיאשו מלקרות אלא שהיו עסוקין בצרכי צבור. קריתי ושניתי ואחר כך התחילו הן וכבר נראת חמה על ראשי ההרים.4
מדרש הגדול בראשית מב לח פרשת מקץ – בחזקת סכנה5
… ר' פינחס אומר: אף מי שעובר לפני התיבה ומתפלל בשביל לתבוע צרכי צבור מלפני אביהן שבשמים – בחזקת סכנה. אמר ר' אהבה: תדע לך, זה שעובר לפני התיבה ומתפלל, אין אומרין לו: בוא עשה, אלא: בוא קרוב ועשה ופייס בעדינו.6
תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ב הלכה יג – הציבור צריך להסכים
… רבן שמעון בן גמליאל ור' אלעזר בר צדוק אומרין: אין מעברין את השנה ואין עושין כל צורכי ציבור אלא על תנאי כדי שיקבלו רוב ציבור עליהן.7
אוצר מדרשים (אייזנשטיין) חופת אליהו עמוד 164 – מי הם העוסקים בצרכיי הציבור
שבעה מתעסקין בצרכי צבור: הפרנסים, הדיינים ומלמדי תינוקות והחזנים והשמשים והסופרים וגבאי צדקה, ועליהם נאמר: "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד" (דניאל יב ג).8
תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פרק ד הלכה ח – עיסוק בתורה לצד צרכיי הציבור
אם כן למה נאמר: "וכתב לו את משנה התורה הזאת" (דברים יז יח)? מלמד ששתי תורות כותב לו: אחת שנכנס ויוצאת עמו, ואחת שמונחת לו בתוך הבית. זו שנכנסת ויוצאת עמו, לא תיכנס עמו לא לבית המרחץ ולא לבית המים, שנאמר: "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו" (שם יט) – במקום הראוי לקרות. והלא דברים קל וחומר, ומה אם מלך ישראל שלא עסק אלא בצורכי ציבור נאמר בו "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו", שאר בני אדם על אחת כמה וכמה:9
שמות רבה ו ב פרשת וארא – העושק יהולל חכם
"וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה' " (שמות ו ב),10 זהו שכתוב: "כי העושק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה" (קהלת ז ז) – כשחכם מתעסק בדברים הרבה, מערבבים אותו מן החכמה.11 דבר אחר: המתעסק בצרכי צבור משכח תלמודו. אמר ר' יהושע בן לוי: שישים הלכות לימדני ר' יהודה בן פדיה בחרישת הקבר,12 וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי צבור.13
שמות רבה פרשה כז ט – העוסק בצרכיי ציבור נכנס לזירה
"וישמע יתרו" – זהו שכתוב: "בני אם ערבת לרעך, תקעת לזר כפך… נלכדת באמרי פיך…" (משלי ו א-ג) – אמר רבי נחמיה: נאמרה על החברים.14 כל הימים שאדם חבר לא איכפת לו בצבור ואינו נענש עליו. נתמנה אדם בראש ונטל טלית,15 לא יאמר: לטובתי אני נזקק, לא איכפת לי בצבור. אלא כל טורח הצבור עליו. אם ראה אדם מעביר בִּיָא על חברו,16 או עובר עבירה ולא ממחה בידו, הוא נענש עליו.17 ורוח הקודש צווחת: "בני אם ערבת לרעך" – אתה ערב עליו. "תקעת לזר כפיך" – אמר לו הקב"ה: אתה הכנסת עצמך לזירה, ומי שהוא מכניס עצמו לזירה או נָצוּח או נוֹצֵח. אמר לו הקב"ה: אני ואתה עומדים בזירה, או ניצחת או ניצחתי.18
במדבר רבה כא יד – משה תבע המשך מנהיגות לבניו?
"וידבר משה אל ה' לאמר: יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה" – כל מי שמבקש צרכי ציבור כאילו בא בזרוע. … מה ראה לבקש הדבר הזה אחר סדר נחלות? אלא כיון שירשו בנות צלפחד אביהן, אמר משה: הרי השעה שאתבע בה צרכי. אם הבנות יורשות, בדין הוא שירשו בני את כבודי. אמר לו הקב"ה: "נוצר תאנה יאכל פריה ושומר אדוניו יכובד" (משלי כז יח) – בניך ישבו להם ולא עסקו בתורה. יהושע הרבה שרתך והרבה חלק לך כבוד והוא היה משכים ומעריב בבית הועד שלך. הוא היה מסדר את הספסלים והוא פורס את המחצלאות. הואיל והוא שרתך בכל כוחו, כדאי הוא שישמש את ישראל.19
ילקוט שמעוני תורה פרשת דברים רמז תשצז – ספר דברים בא לאחר מינוי יהושע
זהו שאומר הכתוב: "בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ" (משלי ח ח). משל לחכם שהיה יושב בבית הכנסת ועוסק בצרכי צבור ולא היו החברים מביטים בו. כיון שנכנס לדרוש ודורש כענין, התחילו מקלסין אותו ואומרים לו ודאי זו תורה ואלו דברים. כך משה, כיון שבא לפרש דברי תורה לישראל … אמרו ישראל: זו תורה ואלו דברים. לקיים מה שנאמר: "בצדק כל אמרי פי" – כולם נכוחים למבין.20
משך חכמה בראשית פרשת נח פרק ט פסוק כ – בין נח למשה
"ויחל נח איש האדמה" במדרש פרשה ל"ו (סעיף ג') אמר רב ברכיה: חביב משה מנח, נח משנקרא "איש צדיק" נקרא "איש האדמה", משה, משנקרא "איש מצרי" (שמות ב יט) נקרא "איש אלקים" (דברים לג א). הענין, דיש שתי דרכים בעבודת השם יתברך, דרך אחד מי שמייחד עצמו לעבודתו יתברך ומתבודד, ויש מי שעוסק בצרכי צבור ומבטל עצמו בשביל הכלל ומפקיר נפשו עבורם. אם כן, צריך לומר לפי המושג, שזה שמתבודד יעלה מעלה מעלה, וזה ירד ממדרגתו. וכן אמרו קהלת רבה, "כי העושק יהולל חכם" – רבי יהושע בן לקיש שכח פ' הלכות בשביל שעסק בצרכי צבור.21 ובכל זאת מצאנו שנח התבודד, ולא הוכיח את בני דורו, לכן אמרו עליו, שאף הוא היה ראוי לכלייה, ורק מתבודד לעצמו היה, בכל זאת אחר שנקרא "איש צדיק" ירד ממדרגתו ונקרא "איש האדמה". ומשה נקרא "איש מצרי" – שהוכרח לגלות, שזה מורה פחיתות בנפש – הואיל ומסר עצמו על ישראל בהריגת המצרי נקרא "איש אלקים", שהגיע לתכלית השלמות מה שיוכל האדם להשיג ועיין מדרש רבה ברכה, ודו"ק.22
מדרש תנחומא פרשת משפטים סימן ב – על מה בכו רשב"ג ורב אסי
"ואלה המשפטים" – זה שאומר הכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה" (משלי כט). מלכה של תורה במשפט שהוא עושה מעמיד את הארץ. "ואיש תרומות יהרסנה" – אם משים אדם עצמו כתרומה הזו שמושלכת בזויות הבית ואומר מה לי בטורח הצבור, מה לי בדיניהם, מה לי לשמוע קולם, שלום עליך נפשי; הרי זה מחריב את העולם … מעשה ברבי אסי כשהיה מסתלק מן העולם. נכנס בן אחותו אצלו מצאו בוכה. א"ל: רבי, מפני מה אתה בוכה? יש תורה שלא למדת ולימדת? הרי תלמידיך יושבים לפניך. יש גמילות חסדים שלא עשית? ועל כל מדות שהיו בך היית מתרחק מן הדינין ולא נתת רשות על עצמך להתמנות על צרכי צבור. א"ל: בני, עליה אני בוכה. שמא אתן דין וחשבון על שהייתי יכול לעשות דיניהם של ישראל. הוי: "ואיש תרומות יהרסנה".23
מסכת שבת י ע"א – שילוב ואיזון, שותף לקב"ה במעשה בראשית
רב אמי ורב אסי היו יושבים ולומדים בין העמודים24 (מתחת לבית המדרש) וכל שעה ושעה היו טופחים על בריח הדלת ואומרים: אם יש מישהו שיש לו דין, שייכנס ויבוא.25
רב חסדא ורבה בר רב הונא היו יושבים בדין כל היום ונחלש ליבם.26 שנה להם רב חייא בר רב מדפתי: "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב" (שמות יח יג) – וכי תעלה על דעתך שמשה יושב ודן כל היום כולו? תורתו מתי נעשית? אלא לומר לך: כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת – מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף לקב"ה במעשה בראשית. כתיב הכא: "ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב", וכתיב התם: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד".27
תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה הלכה א – עיסוק בצרכי הציבור כעיסוק בתורה
רב ירמיה אמר לא יעמוד אדם ויתפלל אלא מתוך דין של הלכה. רבי ירמיה אמר: העוסק בצורכי ציבור כעוסק בדברי תורה.28
מחלקי המים
מים אחרונים: דמות בולטת בימינו שקיבלה החלטה לצאת ולעסוק בצרכיי ציבור היא הרב עמיטל זצ"ל: תחילה כשותף בהקדמת תנועת מימד בשנת 1988 ולאחר רצח רבין גם מינוי של שר בלי תיק בממשלת פרס (1995). ידידו ורעו הטוב ושותפו בהקמת ישיבת הר עציון הרב אהרון ליכטנשטיין זצ"ל, התייחס לצעד זה של הרב עמיטל בשיעור העוסק בצרכיי ציבור כעוסק בצרכיי שמים. ותודה למר אברהם לוברבוים מראשוני תלמידי הישיבה, על ההפניה לקישור זה.