פרשות השבוע

דברים רבה פרשה ט סימן ט – משה מתחלף עם יהושע

"קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד".¹ אמר לפניו: רבש"ע, יטול יהושע אַרְכִי שלי ואהא חי.² אמר הקב"ה: עשה לו כדרך שהוא עושה לך. מיד השכים משה והלך לביתו של יהושע. נתיירא יהושע ואמר: משה רבי בא אצלי?! יצאו להלוך. הלך משה לשמאלו של יהושע. נכנסו לאהל מועד, ירד עמוד הענן והפסיק ביניהם. משנסתלק עמוד הענן, הלך משה אצל יהושע ואמר לו: מה אמר לך הדיבור? אמר לו יהושע: כשהיה הדיבור נגלה עליך, יודע הייתי מה מדבר עמך? אותה שעה צעק משה ואמר: מאה מיתות ולא קנאה אחת. ושלמה מפרשה: "כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה" (שיר השירים ח ו) – אהבה שאהב משה ליהושע ומה שקינא משה ביהושע.³ כיון שקיבל עליו למות, התחיל הקב"ה מפייסו. אמר לו: חייך, בעולם הזה הנהגת את בני, אף לעתיד לבוא על ידיך אני מנהיג אותן. שנאמר: "וַיִּזְכֹּר יְמֵי עוֹלָם מֹשֶׁה עַמּוֹ" (ישעיה סג).⁴

דברים רבה ליברמן, פרשת ואתחנן, עמ' 41 – יהושע דורש ומשה נכשל ונופל

… אמר לו (משה לקב"ה): רגלים שעלו לרקיע וקבלו את השכינה וידיים שקבלו התורה מידך, ילחכו עפר? …⁵ אמר לו (הקב"ה למשה): כך עלתה במחשבה וכך מנהגו של עולם. דור דור ודורשיו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו. עד עכשיו היה חלקך לשרת לפני ועכשיו …הגיעה שעה של יהושע תלמידך לשרת.⁶ אמר לו: רבש"ע, אם מפני יהושע תלמידי אני מת, אלך ואהיה לו תלמיד. א"ל הקב"ה: אם אתה רוצה לעשות כך, לך עשה. עמד והשכים, והיה יהושע יושב ודורש, ועמד משה וכפף קומתו,⁷ והניח ידו על פיו,⁸ ונתעלמו עיניו של יהושע ולא ראה אותו כדי שלא יצטער וישלים עצמו אליו.⁹ והלכו ישראל אצל פתחו של משה ללמוד תורה.¹⁰ שאלו ואמרו: משה רבינו היכן הוא? א"ל: השכים לפתחו של יהושע.¹¹ הלכו ומצאוהו בפתחו של יהושע. והיה יהושע יושב ודורש, ומשה עומד ברגליו.¹² אמרו לו ליהושע: מה עלתה השעה הזו שמשה עומד ואתה יושב!¹³ כיון שתלה עיניו וראהו, מיד קרע את בגדיו וצעק ובכה. אמר: רבי רבי, אדוני אבי, למה אתה מחייבני ומענישני?¹⁴ אמרו ישראל למשה: משה רבינו, לַמְדֵנוּ תורה. אמר להם: אין לי רשות  … יצאת בת קול ואמרה להם: לִמְדוּ מיהושע. קבלו עליהם לישב וללמוד מיהושע. ישב יהושע בראש ומשה מימינו ובני אהרן משמאלו. והיה יושב ודורש בפני משה ¹⁵ … ולא היה יודע משה מה היה יהושע דורש.¹⁶ אחר שעמדו ישראל מהישיבה אמרו לו: משה, סתום לנו את התורה.¹⁷ אמר להם: איני יודע מה להשיב לכם. והיה משה רבינו עליו השלום נכשל ונופל. באותה שעה אמר משה: רבש"ע, עד עכשיו בקשתי חיים. עכשיו, הרי נפשי מסורה בידיך … ¹⁸

דברים רבה (ליברמן) פרשת וילך – אעשה לך מה שהיית עושה לי¹⁹

"הן קרבו ימיך למות", אמר משה לפני הקב"ה: מפני יהושע תלמידי אני מת? יכנס הוא לשררה ואני אצא. אמר ליה הקב"ה: עשה לו כאשר עשה לך. א"ל: הן. "קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד" (דברים לא יד), השכים משה אחריו, א"ל: רבי יהושע.²⁰ נתיירא, וקרא ורץ אחריו, ירד אצלו, א"ל: רבי, מה אתה מבקש, אחרי למוד לבא אצל רבי.²¹ א"ל: אמר לי הקב"ה: ארס²² של יהושע דוחקני, טוב אני לך, שאם תשכח ההלכה תשאלנה.²³ וקבל שאעשה לך מה שהיית עושה לי: היית משכים אחרי, אשכים אחריך, הייתי הולך בשמאלי, אתהלך בשמאלך. א"ל יהושע: כל מה שרבי גוזר עלי אקבל, על מנת שאראה פני רב.²⁴ עָשָׂה לו כל מה שהיה עושה לו. [כיון שנכנסו] לאוהל מועד: "וירא ה' באוהל בעמוד ענן" (דברים לא טו),²⁵ ירד העמוד ועמד בין משה ליהושע, נמצא יהושע בפנים ומשה בחוץ. צווח משה ואמר: מאה מותין ולא חדא קנאה,²⁶ "שימני כחותם על לבך" (שיר השירים ח ו)²⁷ – תבע מיתה בפיו. א"ל הקב"ה: "הן קרבו ימיך למות". א"ל: [מה] הנאה יש שאני מת? א"ל: הן מכוסו של אדם הראשון, שנאמר: "הן האדם היה" (בראשית ג כב), ולפיכך אתה מת.²⁸

ספרי במדבר פיסקא קמא – בשמחה ובדעה צלולה

"ויסמוך את ידיו עליו" (במדבר כז כג)²⁹ – ככלי מלא וגדוש … "ויצוהו כאשר צוה ה' את משה" – מה צוה הקב"ה את משה בשמחה, כך צוה משה ליהושע בשמחה … ³⁰ שומע אני שחסר משה? תלמוד לומר: "ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו לא כהתה עינו" (דברים לד ז) – בין טמא לטהור בין איסור להיתר. "ולא נס ליחה" – בעומלו בתורה.³¹

ספרי דברים פיסקא שה פרשת נצבים – משה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל

משיב הקב"ה ואומר לו למשה: תן לו תורגמן ליהושע ויהא שואל ודורש ומורה הוריות בחייך. שכשתפטר מן העולם לא יהו ישראל אומרים לו בחיי רבך לא היית מדבר ועכשיו אתה מדבר. ויש אומרים: העמידו מן הארץ והושיבו בין ברכיו והיה משה וישראל מגביהים ראשיהם לשמוע דבריו של יהושע. מה היה אומר? ברוך ה' אשר נתן תורה לישראל על ידי משה רבינו, כך היו דבריו של יהושע … באותה שעה נתגבר כחו של משה והיה מחזק את יהושע לעיני כל ישראל, שנאמר: "ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ" (דברים לא ז) – אמר לו: עם זה שאני מוסר לך, עדיין גדיים הם, עדיין תינוקות הם. אל תקפיד עליהם על כל מה שהם עושים, שאף ריבונם לא הקפיד עליהם על כל מה שעשו.³²

רש"י דברים לא ז פרשת וילך – הכל תלוי בך, יהושע

כי אתה תבוא את העם הזה – ארי את תיעול עם עמא הדין. משה אמר לו ליהושע: זקנים שבדור יהיו עמך, הכל לפי דעתן ועצתן, אבל הקב"ה אמר ליהושע: "כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם" (דברים לא, כג) – תביא על כורחם, הכל תלוי בך! טול מקל והך על קדקודן. דַבָּר אחד לדור, ולא שני דַבָּרִים לדור.³³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ואחרי כל זאת, לא תמו המדרשים והדעות. ראו תיאור חיובי ואופטימי על רגעי לימוד תורה האחרונים של משה ויהושע ביחד, מדרש פתרון תורה פרשת וילך: "מאחד בשבט ועד שבעה באדר היה משה משמש את יהושע שחרית וערבית ואותן שלשים וששה ימים עלו למשה יום לשנה יום לשנה. כיצד? היה משה משמש את יהושע, היה משה עומד מחצות הלילה והולך לפתחו של יהושע ופותח את הדלת ונכנס ונוטל את כובע של מלכות ואת עטרת של זהב. אמר לו יהושע למשה: רבי, בבקשה ממך אל תעש שלא אמות בחצי ימי. באותה שעה אמר לו משה ליהושע: אין לו עונש בדבר זה, שבאותה מידה שמדדת לי בה אני מודד לך. לא כך למדת ממני ואהבת לרעך כמוך? לא כך שנית לפני יהי כבוד תלמידך חביב עליך כבוד חבירך? … באותה שעה יצאת בת קול ואמרה למשה: משה, אין לך חיים אלא חמש שעות בלבד ואחר כך הושיבו את יהושע על כסא של מלכות וישב לו על סילון של זהב ודרש כל התורה בפני כל ישראל, והיו פני משה כפני השמש ופני יהושע כלבנה במזרח. משה קורא ויהושע מתרגם, משה שונה ויהושע מפרש. ומה שהיה משה קורא היה יהושע מתרגם, משנה, שהיה משה שונה, היה יהושע מפרש ולא היה להם חלוקה זה אל זה ודבר זה עם זה. היו מכוונים כאחת כמרגלית שהמלכים, עליהם אמר שלמה דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות וג'. על אותה שעה אמר שלמה: היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני".

כמו כן ראו אוצר המדרשים (אייזנשטיין) משה עמוד 365: " … היה משה הצדיק דן מעצמו ואומר שמא מפני שהגיעה שעת יהושע תלמידי אני מת, שהוא עתיד לפרנס את ישראל ולבוא בראשם, ובשביל זה היה עלי גזר דין שלא אכנס לארץ ולא לאכול מפירותיה? אבל מוטב שאחיה ויהיה יהושע פרנס ואני נכנס לא"י. מה עשה משה? מאחד בשבט עד ששה באדר היה הולך שחרית וערבית ומשמש ליהושע כתלמיד לרב, ואותם ל"ו יום עלו למשה יום לשנה.³⁴ כיצד היה משה משמש את יהושע? בכל יום היה משה עומד מחצות לילה והולך לפתחו של יהושע ונטל המפתח ופותח את הדלת ונכנס ונוטל חלוק ומנערה ומניחה אצל מראשותיו … ומסדר כלים יקרים ונאים שלו כמנהג המלכים. ואחר כך היה יוצא כרוז: משה עומד באוהלו של יהושע ואומר כל המבקש להקביל פניו של יהושע יבוא ויקביל, שנפל דבר ביהושע מאת ה' להיות פרנס על ישראל … ומתקבצים זקני ישראל וכל שרי הגדודים וראשי השבטים ושרי האלפים והמאות והעשרות … כיון שהיה יהושע מכיר בו היה מתבייש ונוטל חלוקו ומכסה גופו ולובש בזעזעות נפשו ונופל על רגליו של משה ואומר לו: אל תהרגני רבי בחצי ימי מפני השררה שבאה עלי מאת הקדוש ברוך הוא. אמר לו משה: בני, אל תתיירא אין לך עון בזה, במדה שמדדת לי אמדד לך, ששמשתני בסבר פנים יפות כך שמשתיך תלמידי, ואהבת לרעך כמוך, לא כך שניתי לך יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך? לסוף הניחו ליהושע עד שישב על סילון של זהב כדרך מלכי העולם, ועל כורחו עמד לו ומשמשו לכל צרכו ועל כורחו הניח עליו קרני ההוד למעלה מכולם". ראו המדרש שם במקור.