פרשות השבוע

תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב (דברים לג ד).¹

מסכת סוכה דף מב עמוד א

תנו רבנן: קטן היודע לנענע – חייב בלולב, להתעטף – חייב בציצית, לשמור תפילין – אביו לוקח לו תפילין. יודע לדבר – אביו לומדו תורה וקריאת שמע. תורה מאי היא? – אמר רב המנונא: "תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב" (דברים לג ד) . קריאת שמע מאי היא? פסוק ראשון.²

ספרי דברים פיסקא שמה – פרשת וזאת הברכה

"תורה צוה לנו משה" – וכי ממשה רבינו אנו אוחזים את התורה? והלא אבותינו זכו בה, שנאמר: "מורשה קהילת יעקב".³ שומע אני ירושה לבני מלכים, ירושה לבני קטנים מנין? תלמוד לומר: "אתם נצבים היום כולכם".⁴

דבר אחר: מורשה קהילת יעקב – אל תהי קורא מורשה אלא מאורשָׂה. מלמד שהתורה מאורשה היא לישראל ואשת איש לאומות העולם וכן הוא אומר: "היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה, כן הבא על אשת רעהו לא ינקה כל הנוגע בה" (משלי ו כז – כט).⁵

דבר אחר: אל תהי קורא מאורשה אלא מורשה – מלמד שהתורה מורשה לישראל. משל למה הדבר דומה? לבן מלכים שנשבה כשהוא קטן למדינת הים. אם מבקש לחזור אפילו לאחר מאה שנה, אינו בוש לחזור, מפני שהוא אומר: לירושתי אני חוזר. כך, תלמיד חכם שפירש מדברי תורה והלך לו לדברים אחרים, אם מבקש לחזור, אפילו לאחר מאה שנה, אינו בוש לחזור, מפני שהוא אומר: לירושתי אני חוזר. לכך נאמר: "מורשה קהילת יעקב".⁶

ספרי דברים פיסקא מח

שמא תאמר: יִשְׁנוּ בני הזקנים, יִשְׁנוּ בני הגדולים, יִשְׁנוּ בני הנביאים, תלמוד לומר: "כי אם שמור תשמרון" – מגיד שהכל שווים בתורה. וכן הוא אומר: "תורה ציוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" – קהל כהנים ולוים וישראל אין כתיב כאן, אלא קהילת יעקב. וכן הוא אומר: "אתם נצבים היום כולכם" – מה אילו זה שעמד וקיים תורה בישראל לא היתה תורה משתכחת.⁷ מה אילו לא עמד שפן בשעתו, עזרא בשעתו, רבי עקיבה בשעתו, לא היתה תורה משתכחת;⁸ ואומר: "ודבר בעתו מה טוב" (משלי טו כג) – דבר שאמר זה שקול כנגד הכל.⁹

מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א

אמר רבי פרנך אמר רבי יוחנן: כל שהוא תלמיד חכם, ובנו תלמיד חכם, ובן בנו תלמיד חכם, – שוב אין תורה פוסקת מזרעו לעולם, שנאמר: "ואני זאת בריתי וגו' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם" (ישעיהו נט כא).¹⁰ מאי אמר ה'? – אמר הקדוש ברוך הוא: אני ערב לך בדבר זה. מאי מעתה ועד עולם – אמר רבי ירמיה: מכאן ואילך תורה מחזרת על אכסניא שלה.¹¹

מסכת נדרים דף לח עמוד א

אמר רבי יוסי בר' חנינא: לא ניתנה תורה אלא למשה ולזרעו, שנאמר: כתֹב לך פסֹל לך, מה פסולתן שלך אף כתבן שלך.¹² משה נהג בה טובת עין ונתנה לישראל, ועליו הכתוב אומר: "טוב עין הוא יבורך" (משלי כב ט).¹³ מתיב רב חסדא: "ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם"! – ואותי צוה, ואני לכם. "ראה למדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צוני ה' אלהי"! – אותי צוה, ואני לכם. "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת"! – השירה לחודה. "למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל"! – אלא פילפולא בעלמא.¹⁴

שיר השירים רבה פרשה א – "כי טובים דודיך מיין"

א"ר יצחק: כתיב: "ואותי צוה ה' " – יש דברים שאמר לי ביני לבין עצמי ויש דברים שאמר לי לומר לבני.¹⁵

מסכת ברכות דף כח עמוד א

תנא; אותו היום סלקוהו לשומר הפתח ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס. שהיה רבן גמליאל מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו – לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי. אמר רבי יוחנן: פליגי בה אבא יוסף בן דוסתאי ורבנן, חד אמר: אתוספו ארבע מאה ספסלי; וחד אמר: שבע מאה ספסלי. הוה קא חלשא דעתיה דרבן גמליאל, אמר: דלמא חס ושלום מנעתי תורה מישראל. ¹⁶

ויקרא רבה פרשה ט סימן ג

מעשה ברבי ינאי שהיה מהלך בדרך וראה אדם אחד שהיה משופע ביותר.¹⁷ אמר לו: ישגיח רבי להתקבל אצלנו.¹⁸ אמר לו: אעשה מה שיהנה אותך. הכניסו לביתו האכילו והשקהו. בדקו במקרא – ולא מצאו, במשנה – ולא מצאו, בתלמוד – ולא מצאו, בהגדה – ולא מצאו.¹⁹ אמר לו: ברך! אמר לו: יברך ינאי בביתו. אמר לו: יש בך לומר מה שאני אומר לך? אמר לו: הן. אמר לו: אמור: אכל כלב פיתו של ינאי. עמד, תפסו ואמר לו: מה? ירושתי אצלך ואתה מונה אותי? אמר לו: ומהי ירושתך אצלי? אמר לו: פעם אחת הייתי עובר לפני בית ספר ושמעתי קול התינוקות אומרים: "תורה צוה לנו משה מורשה קהילת יעקב" – "מורשה קהילת ינאי" לא כתוב כאן, אלא: "קהילת יעקב".²⁰ משנתפייסו זה לזה, אמר לו (ינאי לאורח): במה זכית לאכול על שולחני? אמר לו: מימי לא שמעתי מילה רעה והחזרתיה לבעליה. ולא ראיתי שנים שמתכתשים זה עם זה, ולא נתתי שלום ביניהם. א"ל: כל דרך ארץ זו אצלך וקראתיך כלב? וקרא עליו: "וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אלהִים" (תהלים נ כג) – שִׁי"ן כתוב: הַשָׁם דרכו שווה הרבה. שאמר ר' ישמעאל בר רב נחמן: עשרים וששה דורות קדמה דרך ארץ את התורה. זהו שכתוב: "לשמור את דרך עץ החיים" (בראשית ג כד). "דרך" – זו דרך ארץ ואח"כ "עץ החיים" – זו תורה.²¹

מסכת בבא בתרא דף קיט עמוד ב

היא גופה קא מסתפקא ליה, דכתיב: "ונתתי אותה לכם מורשה אני ה' " (שמות ו ח) – ירושה היא לכם מאבותיכם, או דלמא שמורישין ואינן יורשין? ופשטו ליה תרוייהו: ירושה לכם מאבותיכם, ומורישין ואינן יורשין. והיינו דכתיב: "תביאמו ותטעמו בהר נחלתך", "תביאנו" לא נאמר אלא "תביאמו", מלמד שמתנבאין ואינן יודעין מה מתנבאין.²²

מדרש תנחומא פרשת ויקהל סימן ח

ולמה נתנה התורה במדבר? לומר: מה המדבר מופקר לכל בני אדם, אף דברי תורה מופקרין לכל מי שירצה ללמוד.²³ שלא יהא אדם אומר: אני בן תורה ותורה נתונה לי ולאבותי. ואתה ואבותיך לא הייתם בני תורה, אלא אבותיך גרים היו.²⁴ לכך כתיב" "מורשה קהלת יעקב" – לכל מי שמתקהל ביעקב. אפילו הגרים שעוסקין בתורה, שקולים הם ככהן גדול, שנאמר: "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה' אלהיכם" (ויקרא יח ה) – כהן ולוי וישראל לא נאמר, אלא: אדם.²⁵ לפיכך: "תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם" (במדבר טו טו).²⁶

רמב"ן דברים פרק לג פסוק ד

תורה צוה לנו משה – הטעם, שישא תמיד ויאמר: "תורה צוה לנו משה", והיא תהיה "מורשה לקהילת יעקב".²⁷ כי לדורות עולם כל בני יעקב יירשוה וישמרו אותה: "כי לא תשכח מפי זרעו" (דברים לא כא). ודרשו רבותינו (מדרש תהלים א), שלא אמר מורשה בית יעקב או זרע יעקב. ואמר "קהילת יעקב" לרמז שיקהלו רבים עליהם ותהיה התורה לעולם מורשה ליעקב ולכל הנקהלים עליו, הם הגרים הנלוים על ה' לשרתו ונספחו על בית יעקב, ונקראו כולם קהילתו.²⁸

חג שמח

שישו ושמחו בשמחת תורה,

חזק חזק ונתחזק

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה דברינו בפרשת וילך כי לא תשכח מפי זרעו וכמו כן דברינו יזל מים מדליו בפרשת בלק. שלושה דפים אלה משלימים זה את זה והחוט המשולש לא במהרה יינתק. שוב השלמנו גם את הצלע הרביעית, הדף מי ימנע את שכחת התורה?