מועדי ישראל

מסכת ראש השנה דף יז עמוד א

בית הלל אומרים: ורב חסד, מטה כלפי חסד. היכי עביד? רבי אליעזר אומר: כובשו, שנאמר: "ישוב ירחמנו יכובש עונתינו" (מיכה ז יט),¹ רבי יוסי בר חנינא אמר: נושא, שנאמר: "נשא עון ועובר על פשע" (שם יח). תנא דבי רבי ישמעאל: מעביר ראשון ראשון, וכן היא המדה. אמר רבא: ועון עצמו אינו נמחק, דאי איכא רובא עונות – מחשיב בהדייהו.²

אמר רבא: כל המעביר על מדותיו, מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: "נושא עון ועובר על פשע" (מיכה ז יח), למי נושא עון? – למי שעובר על פשע.³

רב הונא בריה דרב יהושע חלש, על רב פפא לשיולי ביה. חזייה דחליש ליה עלמא, אמר להו: צביתו ליה זוודתא. לסוף איתפח, הוה מיכסיף רב פפא למיחזייה. אמרו ליה: מאי חזית? אמר להו: אִין, הכי הוה. ואמר להו הקב"ה: הואיל ולא מוקים במיליה – לא תקומו בהדיה, שנאמר: "נשא עון ועבר על פשע". למי נושא עון – לעובר פשע.⁴

"לשארית נחלתו", אמר רבי אחא בר חנינא: אָלְיָה וקוץ בה; לשארית נחלתו – ולא לכל נחלתו.⁵

מסכת תענית דף כה עמוד ב

… שוב מעשה ברבי אליעזר שירד לפני התיבה ואמר עשרים וארבע ברכות ולא נענה. ירד רבי עקיבא אחריו, ואמר: אבינו מלכנו אין לנו מלך אלא אתה. אבינו מלכנו למענך רחם עלינו, וירדו גשמים. הוו מרנני רבנן. יצתה בת קול ואמרה: לא מפני שזה גדול מזה, אלא שזה מעביר על מידותיו, וזה אינו מעביר על מדותיו.⁶

מסכת פסחים דף קיג עמוד ב

שלושה הקב"ה אוהבן: מי שאינו כועס ומי שאינו מִשְׁתַּכֵּר, ומי שאינו מעמיד על מדותיו.⁷

מסכת יומא דף כג עמוד א

ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: כל תלמיד חכם שאינו נוקם ונוטר כנחש – אינו תלמיד חכם.⁸ – והכתיב לא תקום ולא תטור! – ההוא בממון הוא דכתיב.⁹ …¹⁰ וצערא דגופא לא?¹¹ והא תניא: הנעלבין ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין – עליהן הכתוב אומר: "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו" (שופטים ה לא, סוף שירת דבורה)!¹² – לעולם דנקיט ליה בליביה.¹³ – והאמר רבא: כל המעביר על מדותיו – מעבירין לו על כל פשעיו! – דמפייסו ליה ומפייס.¹⁴

מסכת יומא דף פז עמוד ב

אזל רב לגביה תליסר מעלי יומי דכפורי, ולא איפייס. – והיכי עביד הכי? והאמר רבי יוסי בר חנינא: כל המבקש מטו¹⁵ מחבירו אל יבקש ממנו יותר משלש פעמים! – רב שאני. – ורבי חנינא היכי עביד הכי? והאמר רבא: כל המעביר על מדותיו – מעבירין לו על כל פשעיו! – אלא, רבי חנינא חלמא חזי ליה לרב דזקפוהו בדיקלא, וגמירי דכל דזקפוהו בדיקלא רישא הוי.¹⁶ אמר: שמע מינה בעי למעבד רשותא. ולא איפייס, כי היכי דליזיל ולגמר אורייתא בבבל.¹⁷

משנת רבי אליעזר פרשה ד

גדול הוא השלום … והיא המתנה שנתן הקב"ה לתמימים וחסידים … והיא המתנה שנתן הקב"ה לענוים … והיא המתנה שנתן הקב"ה לישרים ותמימים, שנאמר: "שְׁמָר תָּם וּרְאֵה יָשָׁר כִּי אַחֲרִית לְאִישׁ שָׁלוֹם" (תהלים לז לז).¹⁸ וכולם מפני מה? מפני שאהבו שלום ורדפו שלום. חסידים, אלו שהן מעבירין על מדותיהם, ואינן נוקמין ולא נוטרין, שנאמר: "כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' לֹא אֶטּוֹר לְעוֹלָם" (ירמיהו ג יב).¹⁹ ענוים, אלו השומעין חרפתן ומחרישין, שנמר: "ותדבר מרים ואהרן במשה", וכתוב בו: "והאיש משה ענו מאד".²⁰

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים) פיסקא יד – שמעו

למה היה אדם הראשון דומה? לחולה שניכנס הרופא אצלו. הרופא אמר לו: דבר פלוני אכול ודבר פלוני לא תאכל. וכיון שעבר על דבריו, גרם מיתה לעצמו. ניכנסו קרוביו אצלו, אמרו לו: תאמר שהרופא עובר עליך מידת הדין? אמר להם: חס ושלום! אני הוא שגרמתי מיתה לעצמי. כך היה מצוה אותי ואומר לי: דבר פלוני אכול ודבר פלוני לא תאכל. וכיון שעברתי על דבריו, גרמתי מיתה לעצמי. כך ניכנסו כל הדורות אצל אדם הראשון, אמרו לו: תאמר שהקב"ה עובר עליך מידת הדין? אמר להם: חס ושלום! אני הוא שגרמתי מיתה לעצמי. כך היה מצוה אותי ואומר לי: "מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו" (בראשית ב יז). וכיון שעברתי על דבריו גרמתי מיתה לעצמי.²¹

מדרש תנחומא פרשת שלח סימן יג

"ועתה יגדל נא כח ה' " (במדבר יד יז)²² – תנצח מדת רחמים למדת הדין. "כאשר דברת לאמר" – אני אמרתי לפניך באיזו מדה אתה דן את עולמך, שנאמר: "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג יג), ומדת הדין העבירָהּ ממני,²³ שנאמר: "ויעבור ה' על פניו ויקרא" (שמות לד ו). אותה המדה שאמרת לי, קיים.²⁴ "יגדל נא כח ה' כאשר דברת",²⁵ "ה' ה' אל רחום וחנון",²⁶ "סלח נא לעון העם הזה".²⁷

קיבל הקב"ה את דבריו והודה לו, שנאמר: "ויאמר ה' סלחתי כדבריך".²⁸

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור ה

… וכן אתה מוצא במשה רבן של נביאים, מה אמר בסוף קילוסו? "הצור תמים פעלו" (דברים לב ד) – שלא יאמרו כל באי עולם שמא עברה עלי מדת הדין שלא נכנסתי לארץ ישראל, חס ושלום אין לפניו משא פנים, הצור תמים פעלו.²⁹

מתוך הפיוט ונתנה תוקף

ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזרה.³⁰

ויקרא רבה פרשה ל סימן ז

"ולקחתם ביום הראשון" – … בערב ראש השנה גדולי הדור מתענין והקב"ה מתיר להם שליש מעונותיהן. ומראש השנה ועד יום הכיפורים היחידים מתענין והקב"ה מתיר להם שליש מעונותיהן. וביום הכיפורים כולן מתענין אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל: מה שהלך הלך, מכאן נתחיל החשבון. ומיום הכיפורים עד החג כל ישראל עסוקין במצות: זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו. וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדין לפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידם ומקלסים לשמו של הקב"ה. והקב"ה אומר להם: מה שהלך הלך, מכאן נתחיל החשבון. לפיכך משה מזהיר לישראל: "ולקחתם לכם ביום הראשון".³¹

תטיב לנו החתימה

מחלקי המים³²