מועדי ישראל

מים ראשונים: במרבית השנים חלה פרשת שקלים בשבת מברכים שלפני ראש חודש אדר. בשנת תשס"א, בה כתבנו דף זה לראשונה, זכינו לפרשת שקלים במועדה, א' באדר חל להיות בשבת. אירוע זה אינו כל כך נדיר וקרה גם בשנים תשנ"ז,  תשס"ה, תשס"ח ותשפ"א, ועתיד לקרות גם בשנים תשפ"ה ותת"ה שנזכה. ובשנה כזו חל ליל הסדר במוצאי שבת והירושלמים זוכים ל"פורים המשולש" (מונח חדשני מהמאה העשרים?). דבר שכיח יותר הוא ששבת שקלים חלה בפרשת משפטים (חוץ משנה מעוברת שאז היא חלה בד"כ בפרשת ויקהל). פרשת משפטים היא המקום הראשון בתורה בו מופיעה המילה "שקלים" (בשם עמוס חכם ז"ל).

כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו לה' … זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה לה': (שמות ל יב יג).¹

מסכת שקלים פרק א משנה א – אירועי חודש אדר

באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות² ויוצאין אף על הכלאים.³

יוצאים על הכלאים

שקלים פרק א משנה ב: אמר רבי יהודה בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם משרבו עוברי עברה היו עוקרין ומשליכין על הדרכים התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.

גמרא מועד קטן ו ע"ב: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן, והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות: אחת שמנכשין להם שדותיהן, ואחת – שמשליכין לפני בהמתם. התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים. ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן, התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.⁴

מסכת מגילה דף כט עמוד ב – למה שקלים בא' באדר⁵

תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בשלמא על הכלאים – דזמן זריעה היא.⁶ אלא על השקלים מנלן? אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: דאמר קרא "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה".⁷ אמרה תורה: חֲדֵשׁ והבא קרבן מתרומה חדשה. וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש. … דתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום.⁸

מסכת שקלים פרק ד משנה א – ייעודי כספי השקלים

התרומה מה היו עושין בה? לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם העומר ושתי הלחם ולחם הפנים וכל קרבנות הצבור. שומרי ספיחים בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.⁹

המשך הגמרא במגילה שם – מה היא פרשת שקלים

מאי פרשת שקלים? רב אמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי" (במדבר כח א), ושמואל אמר: "כי תשא" (שמות ל יא-טז).¹⁰

פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה י – כל ישראל שותפים

ילמדנו רבינו: כמה פעמים בשנה תורמין את הלשכה? כך שנו רבותינו: "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג" (שקלים פרק ג משנה א). ולהיכן היתה תרומת הלשכה? לוקחין בה תמידים משל כל ישראל מן השקלים שהיו שוקלים. למה? כדי שיהיו כל ישראל שותפים בו.¹¹

היו מתחילים מראשו של אדר לגבות ותורמין בראשו של ניסן, כדי שלא לדחוק את ישראל היו (מחזירין) [מזהירין] את ישראל מראש חדש אדר.¹²

מסכת סופרים פרק כא הלכה ב – השפעת חג הפורים

ובאחד באדר משמעין על השקלים. ולמה באחד באדר? שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שהיה המן הרשע עתיד לשקול ככרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן.¹³

אסתר רבה ז יא – בין המן למשה רבנו

כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר: היאך אני שולט בהם? הרי אני מפיל גורלות … עלה ראש חודש אדר ולא מצא בו שום זכות … בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות. ושמח מיד ואמר: אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן. והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה.¹⁴

שבת שלום

חודש טוב והרבו בשמחה

מחלקי המים