באחד באדר משמיעים על השקלים | מחלקי המים

מועדי ישראל

חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
סוכות
קהלת
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
ליל הסדר
שיר השירים
פסח
שבת הגדול
שבת וראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבת וראש חודש
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת וראש חודש
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב

באחד באדר משמיעים על השקלים

שבת שקלים, תשס"א, תשפ"ה

עדכון אחרון: 27/02/2025

מים ראשונים: במרבית השנים חלה פרשת שקלים בשבת מברכים שלפני ראש חודש אדר. אך בשנת תשס"א, בה כתבנו דף זה לראשונה, זכינו לפרשת שקלים במועדה, א' באדר חל להיות בשבת. אירוע זה אינו כל כך נדיר וקרה גם בשנים תשנ"ז, תשס"ה, תשס"ח ותשפ"א, והנה כעת גם השתא תשפ"ה – ובפעם הבאה, בשנת תת"ה שנזכה בע"ה. בשנה כזו חל ליל הסדר במוצאי שבת והירושלמים זוכים ל"פורים המשולש" (מונח חדשני מהמאה העשרים?). שכיח יותר הוא ששבת שקלים חלה בפרשת משפטים (חוץ משנה מעוברת שאז היא חלה בד"כ בפרשת ויקהל). פרשת משפטים היא המקום הראשון בתורה בו מופיעה המילה "שקלים" (בשם עמוס חכם ז"ל).

 

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה': (שמות ל יב יג).1

 

מסכת שקלים פרק א משנה א – אירועי חודש אדר

באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות,2 ויוצאין אף על הכלאים.3

יוצאים על הכלאים – מעקירה להפקרה

מסכת שקלים פרק א משנה ב: אמר רבי יהודה: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם משרבו עוברי עברה היו עוקרין ומשליכין על הדרכים התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.

גמרא מועד קטן ו ע"ב: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן, והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות: אחת שמנכשין להם שדותיהן, ואחת – שמשליכין לפני בהמתם. התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים. ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן, התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.4

מסכת מגילה דף כט עמוד ב – למה שקלים בא' באדר5

תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בשלמא על הכלאים – דזמן זריעה היא.6 אלא על השקלים מנלן? אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: דאמר קרא "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה".7 אמרה תורה: חֲדֵשׁ והבא קרבן מתרומה חדשה.8 וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש. … דתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום.9

מסכת שקלים פרק ד משנה א – ייעוד כספי השקלים

התרומה מה היו עושין בה? לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, העומר ושתי הלחם ולחם הפנים, וכל קרבנות הצבור. שומרי ספיחים בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.10

המשך הגמרא במגילה שם – מה היא פרשת שקלים

מאי פרשת שקלים? רב אמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי" (במדבר כח א), ושמואל אמר: "כי תשא" (שמות ל יא-טז).11

פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה י – כל ישראל שותפים

ילמדנו רבינו: כמה פעמים בשנה תורמין את הלשכה? כך שנו רבותינו: "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג" (שקלים פרק ג משנה א). ולהיכן היתה תרומת הלשכה? לוקחין בה תמידים משל כל ישראל מן השקלים שהיו שוקלים. למה? כדי שיהיו כל ישראל שותפים בו.12

היו מתחילים מראשו של אדר לגבות ותורמין בראשו של ניסן, כדי שלא לדחוק את ישראל היו (מחזירין) [מזהירין] את ישראל מראש חדש אדר.13

מסכת סופרים פרק כא הלכה ב – השפעת חג הפורים

ובאחד באדר משמעין על השקלים. ולמה באחד באדר? שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שהיה המן הרשע עתיד לשקול ככרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן.14

אסתר רבה ז יא – בין המן למשה רבנו

כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר: היאך אני שולט בהם? הרי אני מפיל גורלות … עלה ראש חודש אדר ולא מצא בו שום זכות … בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות. ושמח מיד ואמר: אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן. והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה.15

שבת שלום

חודש טוב והרבו בשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים: נחזור לגמרא מגילה כט ע"ב לעיל, למחלוקת רב ושמואל: איזה קטע בתורה קוראים בשבת שקלים: "את קרבני לחמי לאישי" מספר במדבר (פרשת פנחס פרק כג) כשיטת רב, או "כי תשא" מספר שמות פרק ל, כשיטת שמואל.16 לא מצאנו דיון בעניין זה בירושלמי, אך ממקורות אחרים, כגון פיוטי שבת שקלים, נראה שגם בארץ ישראל נהגו כשיטת שמואל ולא כשיטת רב, הגם שרב שהה לא מעט זמן בבית מדרשו של ר' יהודה הנשיא בארץ ואפשר היה לחשוב שאת הצעתו לקרוא בפרשת הקרבנות ראה שם.17

אך כאשר אחד באדר בו משמיעים על השקלים חל בשבת,18 כגון בשנה זו (ראו רשימה במים הראשונים) נראה שיש טעם טוב לשיטת רב. בשיטת שמואל על פיה אנו נוהגים מוציאים שלושה ספרי תורה: אחד לפרשה, ואחד למפטיר ראש חודש (ושבת) ואחד לפרשת שקלים. אך לשיטת רב מספיק ספר תורה אחד (!) אפשר לקרוא את פסוקים א-טו של פרק כח בספר במדבר שיוצרים רצף נאה של מצוות שקלים ועניני דיומא: קרבן תמיד יום ביומו, מוספי שבת (שבשבת רגילה לא נקראים משום שהם רק שני פסוקים) ומוספי ראש חודש.19 והרי לנו המשולש: שקלים, שבת, ראש חודש, בקריאה רציפה ובמקום אחד בתורה.

הערות שוליים

  1. זו "פרשת שקלים" כשיטת שמואל בגמרא במגילה שנביא בהמשך. הפעם לא נעמיק בפרשת שקלים עצמה, מהו כופר הנפש, למה מחצית השקל וכו' ("ג' דברים שמע משה מן הקב"ה והרתיע לאחוריו כיון שאמר לו ונתנו איש כופר נפשו אמר משה מי יוכל ליתן כופר נפשו" - במדבר רבה יב ג). על כך כתבנו בדף כופר נפש בשנה האחרת. ראו גם דברינו פרשת שקלים – תילוי ראש. הפעם נתמקד בתאריך ובאירוע שנזדמן לנו, אחד באדר שחל בשבת.
  2. לעניין ציון הקברות (שלא יכשלו בהם כוהנים ונושאי טהרות) ראו מועד קטן ו ע"א: "אין מרחיקין ציון ממקום טומאה, שלא להפסיד את ארץ ישראל". ראו בגמרא בבא מציעא פה ע"ב על ריש לקיש שהיה מסמן מערות קבורה (בפרט של חכמים), ובגמרא בבא בתרא נח ע"א על ר' בנאה ולאיזה מערה הגיע כל אחד מהם. עוד בבראשית רבה עט ו איך טיהר ר' שמעון בר יוחאי את טבריה ומה עשה למי שאחר טיהורו הודיע שמצא קבר, בדברינו מי יגול עפר מעיניך רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר. כל זה על מנת להזהיר את האנשים מטומאה, בפרט הכהנים. ובימינו יש שמחמירים ומהדרים לחפש קברים על מנת להשתטח עליהם ...
  3. בעניין תיקון הדרכים, הרחובות והמקוואות וצורכי הרבים, ראו פירוש קהתי למשנה זו. עבודות ציבוריות אלה מוזכרות גם במסכת מועד קטן (דף ה ע"א) בהקשר עם עשיית מלאכה בחול המועד: "עושין כל צורכי רבים ... יוצאין לקווץ את הדרכים (לקוץ את הקוצים שבצידי הדרכים), ולתקן את הרחובות ואת האסטרטאות, ולמוד את המקואות". אך כל אלה הם בחמישה עשר באדר (ובחול המועד כאמור). ואנו רוצים לחזור לאחד באדר בו משמיעין (מכריזים) על השקלים ועל הכלאים. להבין שני נושאים אלה ואולי לגלות עוד משמעויות ל"אחד באדר".
  4. וסוכמו הדברים ברמב"ם הלכות כלאים פרק ב הלכה טז, כולל השיעור של כלאיים לעניין זה: "בראשונה היו עוקרין ומשליכין והיו בעלי בתים שמחים שמנקין להן שדותיהן. התקינו שיהיו מפקירין את כל השדה שימצאו בו כלאים, והוא שימצאו בה מין אחר אחד מארבעה ועשרים אבל פחות מיכן לא יגעו בה".
  5. מובאה זו ממסכת מגילה תלמוד בבלי והמקבילה במסכת ראש השנה שנביא להלן וכן ממסכת מועד קטן שהבאנו לעיל אינן מקריות. על מסכת שקלים עצמה אין בידינו תלמוד בבלי, רק ירושלמי (שמשולב בימינו בלימודי הדף היומי). לפיכך, אזכור משניות מסכת שקלים ופירושן, בתלמוד הבבלי, הוא במסכתות אחרות.
  6. עניין כלאים הוא פשוט ותלוי בטבע. ראו פירוש רש"י: "שגדלו הזרעים קצת וניצן ניכר". ובשטיינזלץ שם: "ובחודש זה מתחילים הצמחים להיות ניכרים והרי זה הזמן הראוי לטפל בענין זה". ראו גם תוספות שם: "לאו דווקא זמן זריעה ... אלא רוצה לומר סוף זריעה וכבר גדלו התבואות והזרעים". ובפסיקתא רבתי יא כתוב: "שכל החודשים הזרעים קטנים הם ואינם ניכרים מה הם אם חיטים אם שעורים, לפיכך היו משמיעים מאחד באדר. שכשם שאסור לזרוע כלאים כך אסור לקיים". ראו גם פירוש אבן עזרא בראשית ח יב ששילוח היונה מהתיבה, בפעם השלישית בה שוב לא חזרה אל נח, הייתה בא' באדר. חזר העולם למנהגו וחזרה השנה לעונתה.
  7. במקבילה במסכת ראש השנה ז ע"א הובא הקישור לא' בניסן באופן ברור יותר: "אמר רבי יאשיה: אמר קרא: זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה - אמרה תורה: חדש והבא קרבן מתרומה חדשה. וגמרי (למדנו) שנה - שנה מניסן, דכתיב: ראשון הוא לכם לחודשי השנה". ראו בהמשך הסוגייה שם ששואלים מדוע א' בניסן ולא א' בתשרי.
  8. 'תרומה' כאן היא במשמעות הכללית של כלל הכסף שנתרם (נשקל) לבית המקדש. כלשון המקרא לעיל: "תרומה לה' ". אבל בלשון המשנה שנראה להלן, 'תרומה' היא הפעולה (שם הפעולה) של מילוי הקופה מתוך הכסף הכולל שנצבר במקדש לצורך רכישת צרכיי המקדש השוטפים. ראו הרחבה של עניין זה בהערה 12 להלן.
  9. לעניין השקלים, התאריך הקובע הוא א' בניסן שהוא "ראש השנה לשקלים", שממנו ואילך היו מביאים קורבנות ציבור מכספי השקלים החדשים ומפסיקים להשתמש בכספי השנה הקודמת. ראו גמרא שבת ז ע"א: "תנו רבנן: באחד בניסן ראש השנה לחדשים, ולעיבורין, ולתרומת שקלים". ההכרזה חודש מראש, בא' באדר, היא בשל הסיבה: "שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג", או בשל הדרשה: "חֲדֵשׁ והבא קרבן מתרומה חדשה", או מסיבה מעשית פשוטה שנראה להלן.
  10. זה ייעוד כספי השקלים עפ"י המשנה. ראו תוספת לרשימה זו בירושלמי שקלים פרק ד הלכה ב: "ר' יהודא בשם ר' שמואל: תלמידי חכמים המלמדין את הכהנים הלכות שחיטה הלכות קבלה הלכות זריקה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רבי יצחק בר רדיפה בשם רבי אימי: מבקרי מומי קדשים נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ... מגיהי ספר העזרה נוטלין שכרן מתרומת הלשכה ... שני דייני גזילות נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. שמואל אמר: נשים האורגות בפרוכת נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. רב חונה אמר: מתרומת בדק הבית". ובגמרא בבלי כתובות קו ע"א: "א"ר יצחק בר רדיפא א"ר אמי: מבקרי מומין שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב יהודה אמר שמואל: תלמידי חכמים המלמדין הלכות שחיטה לכהנים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב גידל אמר רב: תלמידי חכמים המלמדים הלכות קמיצה לכהנים, נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: מגיהי ספרים שבירושלים, היו נוטלין שכרן מתרומת הלשכה. אמר רב נחמן אמר רב: נשים האורגות בפרכות, נוטלות שכרן מתרומת הלשכה, ואני אומר: מקדשי בדק הבית, הואיל ופרכות תחת בנין עשויות ... ובית גרמו על מעשה לחם הפנים, ובית אבטינס על מעשה הקטורת, כולן היו נוטלות שכרן מתרומת הלשכה". ומה עשו בעודפי (מותר) כספי השקלים של שנה שעברה? ראו משניות ג וד שם, מחלוקת רבי ישמעאל ורבי עקיבא אם היו הולכים לבדק הבית או "לקיץ המזבח".
  11. שיטת רב היא שקוראים בשבת שקלים בפרשת הקורבנות, שבספר במדבר פרשת פנחס, אשר מתחילה בקורבן תמיד ועוברת לשבת, ראש חודש ושאר מועדים וחגים. שיטה זו אמנם לא התקבלה להלכה, אבל יש לה טיעון חזק. היא מתמקדת ביעד של מצוות נתינת השקלים - קורבנות הציבור: תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם (וגם חטאת ציבור ועוד. לפירוט מלא ראו בהערה הקודמת). ראו הדיון בגמרא שם, בו מועלים טיעונים בעד ונגד שתי השיטות. בשנה בה אחד באדר חל להיות בשבת יש פיצוי מה לשיטת רב בכך שבספר התורה השני, מפטיר לראש חודש, קוראים בפרשת הקורבנות שבספר במדבר פרשת פנחס. אלא שלא מתחילים ב"קורבני לחמי לאשי" כשיטת רב, אלא קוראים את מוספי ראש חודש (ומוספי שבת, ראש חודש מזכה לשבת). ראו בגמרא מגילה כט ע"ב שם: "אמר רבי יצחק נפחא: ראש חודש אדר שחל להיות בשבת מוציאין שלש תורות וקורין בהן, אחד בעניינו של יום, ואחד בשל ראש חודש, ואחד בכי תשא". ראו שם שהגמרא מקפידה שלא נחשוב שההלכה כרב.
  12. כאמור בקצרה כבר לעיל (הערה 8) המונח 'תרומה' בלשון המשנה שונה מזה של המקרא. בלשון המשנה, 'תרומת' (הלשכה) איננה הפעולה של נתינת הכסף לבית המקדש משתמע מן המקרא לעיל: "תרומה לה' ", אלא הפעולה של הוצאת כספים מ"הבנק" הגדול בו היו מאוחסן כלל הכסף (הלשכה) לתוך שלוש קופות שמהן היו קונים את הנצרך למקדש. והתרומה של כל אדם מישראל לצבר הכללי נקראת 'שקילה' או נתינה. ראו המשך המשנה שם פרק ג: "בשלושה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג ... בשלש קופות של שלש שלש סאין תורמין את הלשכה ... תרם את הראשונה לשם ארץ ישראל, ושניה לשום כרכים המוקפים לה, ושלישית לשום בבל ולשום מדי ולשום מדינות הרחוקות". ובמשנה ב שם: "אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות ולא במנעל ולא בסנדל ולא בתפילין ולא בקמיע, שמא יעני ויאמרו מעון הלשכה העני, או שמא יעשיר ויאמרו מתרומת הלשכה העשיר. לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום שנאמר: והייתם נקיים מה' ומישראל (במדבר לב כב), ואומר: ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם (משלי ג ד)". ראו דברינו והייתם נקיים מה' ומישראל בפרשת מטות. ראו עוד במשנה ד שם את השקילה המיוחדת של בית הנשיא ששקלו בסמוך מאד לתרומה הראשונה, כך שמשקליהם נקנו הקרבנות החדשים. וראויות משניות אלה לעלות על שולחן מלכים בשבת שקלים.
  13. בגמרא מגילה לעיל הסיבה היא "שלושים יום קודם החג שואלים ודורשים בהלכות החג" וכאן "שלא לדחוק את ישראל". נראה ששתי הסיבות דומות. חודש הוא זמן סביר, לא קצר וגם לא ארוך או רחוק מדי. חודש הוא גם זמן מספיק על מנת להחשיב אותו כשנה קלנדרית, בבחינת מקצת שנה ככולה. ראו ראש השנה ז ע"ב: "תנו רבנן: המשכיר בית לחבירו לשנה - מונה שנים עשר חודש מיום ליום. ואם אמר לשנה זו, אפילו לא עמד אלא באחד באדר, כיון שהגיע יום אחד בניסן - עלתה לו שנה".
  14. מאז שהתווסף חג הפורים ללוח השנה ונקבע לדורות, מצאנו סיבה נוספת ל"אחד באדר". היסטורית אמנם המן הקדים את שקליו לחודש ניסן, כמעט שנה לפני אחד באדר (אסתר ג יב) ושקליו הם שגרמו לישראל לעשות תשובה. אבל מה שחשוב הוא לדורות. בכל שנה, שבועיים לפני שקוראים את מגילת אסתר מקדימים וקוראים את פרשת שקלים.
  15. המן מחפש תאריך בלוח השנה בו הכי טוב לפגוע בעם ישראל. הוא מוצא את אחד באדר שלא רק שאין בו שום "זכות" לישראל, אלא שבו נפטר משה. טעותו היא לא רק שפטירת משה גם היא זכות שכן צדיקים נפטרים ביום בו נולדו כדי להשלים שנותיהם ("שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום מחדש לחדש" ראש השנה יא ע"א)., טעותו היא גם שממשיכי דרכו של משה קבעו את א' באדר כיום מצוות השקלים ובכך הקדימו את שקליהם לשקליו כדרשה הקודמת. נוסח זה אגב שונה מהמקובל שבשבעה באדר נפטר (ונולד) משה (מגילה יג ע"ב ורבים אחרים) ובהוצאות מסוימות אכן תוקן הנוסח (מדרש המבואר למשל). אבל יש מקור נוסף שאכן הייתה מסורת שבאחד באדר נפטר משה. ראו אבן עזרא דברים פרק א פסוק ב: "יש אומרים, כי באחד באדר מת משה". וכבר זכינו להשלים את הדף יום פטירת משה בפרשת תצוה.
  16. שכך אנחנו נוהגים.
  17. על ירידת (חזרת) רב הוא אבא אריכא לבבל, ראו גמרא סנהדרין ה ע"א. ובדומה להמלצה לעיל על לימוד משנה שקלים בשולחן שבח, כך ראויה גם הסוגייה בגמרא מגילה הנ"ל לעלות אחר כבוד על שולחן מלכים של שבת.
  18. ומשום שבשבת העם מתכנס בבתי הכנסת, מקבל המשפט "באחד באדר משמיעים על השקלים" משמעות מיוחדת.
  19. ובמנהג ארץ ישראל, בשבתות המצוינות: שקלים, זכור, פרה, החודש, לא קראו בסדר התורה השוטף, אלא רק בקריאה המיוחדת של אותה שבת, מה שהיום אנו קוראים למפטיר.

האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

להצטרפות לרשימת התפוצה