מועדי ישראל

מים ראשונים: במרבית השנים חלה פרשת שקלים בשבת מברכים שלפני ראש חודש אדר. אך בשנת תשס"א, בה כתבנו דף זה לראשונה, זכינו לפרשת שקלים במועדה, א' באדר חל להיות בשבת. אירוע זה אינו כל כך נדיר וקרה גם בשנים תשנ"ז, תשס"ה, תשס"ח ותשפ"א, והנה כעת גם השתא תשפ"ה – ובפעם הבאה, בשנת תת"ה שנזכה בע"ה. בשנה כזו חל ליל הסדר במוצאי שבת והירושלמים זוכים ל"פורים המשולש" (מונח חדשני מהמאה העשרים?). שכיח יותר הוא ששבת שקלים חלה בפרשת משפטים (חוץ משנה מעוברת שאז היא חלה בד"כ בפרשת ויקהל). פרשת משפטים היא המקום הראשון בתורה בו מופיעה המילה "שקלים" (בשם עמוס חכם ז"ל).

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַה' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם: זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשֶּׁקֶל מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל תְּרוּמָה לַה': (שמות ל יב יג).¹

מסכת שקלים פרק א משנה א – אירועי חודש אדר

באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים ועושין כל צרכי הרבים ומציינין את הקברות,² ויוצאין אף על הכלאים.³

יוצאים על הכלאים – מעקירה להפקרה

מסכת שקלים פרק א משנה ב: אמר רבי יהודה: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפניהם משרבו עוברי עברה היו עוקרין ומשליכין על הדרכים התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.

גמרא מועד קטן ו ע"ב: בראשונה היו עוקרין ומשליכין לפני בהמתן, והיו בעלי בתים שמחין שתי שמחות: אחת שמנכשין להם שדותיהן, ואחת – שמשליכין לפני בהמתם. התקינו שיהו עוקרין ומשליכין על הדרכים. ועדיין היו שמחין שמחה גדולה שמנכשין שדותיהן, התקינו שיהו מפקירין כל השדה כולה.⁴

מסכת מגילה דף כט עמוד ב – למה שקלים בא' באדר⁵

תנן התם: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בשלמא על הכלאים – דזמן זריעה היא.⁶ אלא על השקלים מנלן? אמר רבי טבי אמר רבי יאשיה: דאמר קרא "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה".⁷ אמרה תורה: חֲדֵשׁ והבא קרבן מתרומה חדשה.⁸ וכיון דבניסן בעי אקרובי מתרומה חדשה, קדמינן וקרינן באחד באדר, כי היכי דליתו שקלים למקדש. … דתניא: שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום.⁹

מסכת שקלים פרק ד משנה א – ייעוד כספי השקלים

התרומה מה היו עושין בה? לוקחין בה תמידין ומוספין ונסכיהם, העומר ושתי הלחם ולחם הפנים, וכל קרבנות הצבור. שומרי ספיחים בשביעית נוטלין שכרן מתרומת הלשכה.¹⁰

המשך הגמרא במגילה שם – מה היא פרשת שקלים

מאי פרשת שקלים? רב אמר: "צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי" (במדבר כח א), ושמואל אמר: "כי תשא" (שמות ל יא-טז).¹¹

פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה י – כל ישראל שותפים

ילמדנו רבינו: כמה פעמים בשנה תורמין את הלשכה? כך שנו רבותינו: "בשלשה פרקים בשנה תורמין את הלשכה: בפרוס הפסח, בפרוס עצרת, בפרוס החג" (שקלים פרק ג משנה א). ולהיכן היתה תרומת הלשכה? לוקחין בה תמידים משל כל ישראל מן השקלים שהיו שוקלים. למה? כדי שיהיו כל ישראל שותפים בו.¹²

היו מתחילים מראשו של אדר לגבות ותורמין בראשו של ניסן, כדי שלא לדחוק את ישראל היו (מחזירין) [מזהירין] את ישראל מראש חדש אדר.¹³

מסכת סופרים פרק כא הלכה ב – השפעת חג הפורים

ובאחד באדר משמעין על השקלים. ולמה באחד באדר? שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שהיה המן הרשע עתיד לשקול ככרותיו על ישראל, לפיכך הקדים ואמר למשה שיהו שקלי ישראל קודמין לשקלי המן.¹⁴

אסתר רבה ז יא – בין המן למשה רבנו

כשאמר המן הרשע לאבד את ישראל אמר: היאך אני שולט בהם? הרי אני מפיל גורלות … עלה ראש חודש אדר ולא מצא בו שום זכות … בא לו מזל דגים שהוא משמש בחדש אדר ולא נמצא לו זכות. ושמח מיד ואמר: אדר אין לו זכות ומזלו אין לו זכות ולא עוד אלא שבאדר מת משה רבן. והוא לא ידע שבאחד באדר מת משה ובאחד באדר נולד משה.¹⁵

שבת שלום

חודש טוב והרבו בשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים: נחזור לגמרא מגילה כט ע"ב לעיל, למחלוקת רב ושמואל: איזה קטע בתורה קוראים בשבת שקלים: "את קרבני לחמי לאישי" מספר במדבר (פרשת פנחס פרק כג) כשיטת רב, או "כי תשא" מספר שמות פרק ל, כשיטת שמואל.¹⁶ לא מצאנו דיון בעניין זה בירושלמי, אך ממקורות אחרים, כגון פיוטי שבת שקלים, נראה שגם בארץ ישראל נהגו כשיטת שמואל ולא כשיטת רב, הגם שרב שהה לא מעט זמן בבית מדרשו של ר' יהודה הנשיא בארץ ואפשר היה לחשוב שאת הצעתו לקרוא בפרשת הקרבנות ראה שם.¹⁷

אך כאשר אחד באדר בו משמיעים על השקלים חל בשבת,¹⁸ כגון בשנה זו (ראו רשימה במים הראשונים) נראה שיש טעם טוב לשיטת רב. בשיטת שמואל על פיה אנו נוהגים מוציאים שלושה ספרי תורה: אחד לפרשה, ואחד למפטיר ראש חודש (ושבת) ואחד לפרשת שקלים. אך לשיטת רב מספיק ספר תורה אחד (!) אפשר לקרוא את פסוקים א-טו של פרק כח בספר במדבר שיוצרים רצף נאה של מצוות שקלים ועניני דיומא: קרבן תמיד יום ביומו, מוספי שבת (שבשבת רגילה לא נקראים משום שהם רק שני פסוקים) ומוספי ראש חודש.¹⁹ והרי לנו המשולש: שקלים, שבת, ראש חודש, בקריאה רציפה ובמקום אחד בתורה.