פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר הקדמנו וכתבנו דף בשם שררה על הציבור בפרשת שמיני, בהקשר עם נדב ואביהו, שאחת הדעות היא שחטאם היה שהנהיגו שררה על הציבור. נכון יותר שייחלו לתפוס את מקומם של משה ואהרון ויתחילו להנהיג שררה על הציבור. ראו ויקרא רבה כ י: "שהיו משה ואהרן הולכין תחילה ונדב ואביהוא מהלכים אחריהן וכל ישראל אחריהן. והיו אומרים: מתי שני זקנים הללו מתים ואנו נוהגים שררה על הציבור!".¹ והפעם נידרש לדתן ואבירם שטענו כנגד משה: "כי תשתרר עלינו גם השתרר".

הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר כִּי תִשְׂתָּרֵר עָלֵינוּ גַּם הִשְׂתָּרֵר: (במדבר טז יג).²

במדבר רבה יח י פרשת קרח – טענות דתן ואבירם

"המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר" (במדבר טז יג) – אמרו לו: על מה אתה מתרברב עלינו? מה טובה עשית לנו? הוצאתנו ממצרים שהוא כגן ה' ולארץ כנען לא הכנסתנו! אלא הרי אנו במדבר, והנגף משתלח בנו בכל יום: "העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה" (שם טז יד).³ "ויחר למשה מאד" – נצטער לאחת. למה? שאדם הדן עם חבירו ומתווכח ומשיבו, יש לו נחת רוח. ואם אינו משיבו, יש לו צער. "ויאמר משה אל ה' אל תפן אל מנחתם" – אל תקבלם בתשובה.⁴

פירוש רמב"ן על הפסוק – אפילו לא שררה מעטה

וטעם כי תשתרר עלינו גם השתרר – גם שררות רבות, או אתה ואהרן אחיך, לשון רבי אברהם. ולדעתי "גם" במקום הזה כטעם "אפילו", וכן "אין גם אחד" (תהלים יד ג), "גם לרעהו ישנא רש" (משלי יד כ), ודומיהן. אמרו: המעט ממך כי עשית עמנו רעה גדולה להמיתנו במדבר שהיינו ראויים לרגום אותך, כי תשתרר עלינו אפילו שררה מועטת לשלוח לנו לעלות לפניך, כל שכן שתמלוך ותתנשא עלינו.⁵

פסיקתא רבתי פיסקא כב י' הדברות פ' תנינותא – מי ראוי לקבל על עצמו שררה?

"לא תשא", אמר רבי זעירא: … שלא תקבל עליך שררה ואין אתה ראוי לשררה. רבי מנחמן אמר רבי יעקב  משם ר' מני מייתי לה מן הדא: "אל תצא לריב מהר" (משלי כה ח) לָרִב כתיב.⁶ לעולם אל תהי רץ אחר שררה, למה כן? "ומה תעשה באחריתך בהכלים אותך ריעך" (שם). למחר הם באים ושואלים לך שאילות, מה אתה משיבם?⁷

רבי מנחמא בשם רבי תנחום בי רבי חייא, רבי מני בשם רבי יוסי בר זבידא מייתי לה הכי: "נואף אשה חסר לב" (משלי ו לב), הא כל המקבל עליו שררה בשביל ליהנות ממנה, אינו אלא כנואף הזה שהוא נהנה מגופה של אישה.⁸

"משחית נפשו הוא יעשנה" (שם), משחית נפשו כמשה, שאמר: "ועתה אם תשא חטאתם" (שמות לב לא).⁹ כיהושע שאמר: "בי ה' " (יהושע ז ח), בי ולא בהן.¹⁰ כדוד שאמר: "ה' אלהים תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה" (דברי הימים א כא יז) – הוא יעשנה. אמר רבי אבהו: אני נקראתי קדוש ואתה נקראת קדוש. הא אם אין בך כל המידות שיש בי, לא תקבל עליך שררה.¹¹

מדרש תנאים לדברים פרק א – אשריכם שבאתם לשמש בשררה

"ואקח את ראשי שבטיכם" – משכתים בדברים. בתחילה אמרתי להם דברי שבח: אשריכם שנתמניתם על הציבור, אשריכם למי אתם באים לשמש בשררה,¹² לבני אברהם יצחק ויעקב. בני אדם שנקראו בנים אחים ורֵעִים, צאן מרעיתי בכל לשון של חיבה.¹³

מסכת עדויות פרק ה משנה ו – גישת עקביא בן מהללאל

עקביא בן מהללאל העיד ארבעה דברים. אמרו לו: עקביא, חזור בך בארבעה דברים שהיית אומר ונעשך אב בית דין לישראל. אמר להן: מוטב לי להיקרא שוטה כל ימי ולא ליעשות שעה אחת רשע לפני המקום. שלא יהיו אומרים: בשביל שררה חזר בו.¹⁴

ירושלמי פאה פרק ח הלכה ז – בשבח השררה

רבי יוסי עאל לכפרה, בעי מוקמה לון פרנסין ולא קבלון עליהון.¹⁵ עאל ואמר קומיהון: "בן בבי על הַפָּקִיעַ". ומה אם זה שנתמנה על הפתילה זכה להימנות עם גדולי הדור, אתם שאתם נתמנין על חיי נפשות, לא כל שכן!¹⁶ רבי חגיי כד הוה מקים פרנסין הוה מטעין לון אורייתא.¹⁷ לומר: שכל שררה שניתנה, בתורה ניתנה: "בי מלכים ימלוכו בי שרים ישורו" (משלי ח טו טז).¹⁸

מסכת הוריות דף י עמוד א – שררה היא עבדות

כי הא דר' גמליאל ורבי יהושע הוו אזלי בספינתא … אמר ליה: כל כך בידך ואתה עולה בספינה?¹⁹ א"ל: עד שאתה תמה עלי, תמה על שני תלמידים שיש לך ביבשה, רבי אלעזר חסמא ורבי יוחנן בן גודגדא, שיודעין לשער כמה טיפות יש בים, ואין להם פת לאכול ולא בגד ללבוש! נתן דעתו להושיבם בראש. כשעלה, שלח להם ולא באו, חזר ושלח ובאו. אמר להם: כמדומין אתם ששררה אני נותן לכם? עבדות אני נותן לכם, שנאמר: "וידברו אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה … והיו לך לעבדים כל הימים" (מלכים א יב ז).²⁰

ספרי דברים פרשת דברים פיסקא טז – כבר לא ברשות עצמכם

"ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמר" (דברים א טז), לשעבר הייתם ברשות עצמכם עכשיו הרי אתם עבדים משועבדים לצבור. מעשה ברבי יוחנן בן נורי וברבי אלעזר חסמא שהושיבם רבן גמליאל בישיבה ולא הרגישו בהם התלמידים. לעיתותי ערב הלכו וישבו להם אצל התלמידים. וכך היתה מדתו של רבן גמליאל, כשהיה נכנס ואומר: שאלו, בידוע שאין שם קינתור. כשהיה נכנס ולא היה אומר: שאלו, בידוע שיש שם קנתור. נכנס ומצא את רבי יוחנן בן נורי ואת רבי אלעזר חסמא שישבו להם אצל התלמידים, אמר להם: יוחנן בן נורי ואלעזר חסמא, הרעותם לצבור, שאי אתם מבקשים לעשות שררה על הצבור. לשעבר הייתם ברשות עצמכם, מכאן ואילך הרי אתם עבדים משועבדים לצבור.²¹

אבות דרבי נתן נוסח ב פרק כ – לפני ואחרי הכניסה לשררה

אמר להם: עד שלא נכנסתי לשררה הייתי בורח ממנה. כשנכנסתי לשררה, כל מי שהוא מבקש להוציאני מתוכה, אני יורד עליו בקבקביות.²² וכן אתה מוצא בשאול, עד שלא נכנס לשררה היה בורח ממנה, שנאמר: "ויאמר ה' הנה הוא נחבא אל הכלים" (שמואל א י כב) וכשנכנס לשררה, היה עוטר על דוד ועל אנשיו לתופשם.²³

דברים רבה (ליברמן) פרשת וילך – משה מקנא בשררת יהושע

"הן קרבו ימיך למות", אמר משה לפני הקב"ה: מפני יהושע תלמידי אני מת? יכנס הוא לשררה ואני אצא. אמר ליה הקב"ה: עשה לו כאשר עשה לך. א"ל: הן. … השכים משה אחריו … ירד העמוד ועמד בין משה ליהושע, נמצא יהושע בפנים ומשה בחוץ. צווח משה ואמר: מאה מותין ולא חדא קנאה.²⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בדומה לאמירה שהבאנו לעיל מתנחומא ויקרא: "כל מי שרודף אחר שררה – שררה בורחת ממנו, וכל מי שבורח משררה – שררה רודפת אחריו", כך בדומה גם האמירה בגמרא עירובין יג ע"ב: "כל המחזר על הגדולה – גדולה בורחת ממנו, וכל הבורח מן הגדולה – גדולה מחזרת אחריו". ובפולקלור: יהודי בא לרב ושאל אותו הכיצד זה שאני בורח כל ימי מהגדולה והיא לא רודפת אחרי ולא משיגה אותי – שמא אני בורח מהר מדי? ענה לו הרב: אתה בורח במהירות הנכונה, אבל אמור לי: האם כל כמה זמן, במהלך מנוסתך מן הגדולה אתה מסתובב לאחור ובודק אם הגדולה רצה אחריך? -כן, ענה אותו יהודי. – אם כך, ענה הרב, לא יעבוד.