מיוחדים

בבא קמא דף קיז עמוד א – עולה (גולה) לבית המדרש בטבריה

… א"ל רב: כהנא, עד האידנא הוו פרסאי דלא קפדי אשפיכות דמים, והשתא איכא יוונאי דקפדו אשפיכות דמים … קום סק לארעא דישראל, וקביל עלך דלא תקשי לרבי יוחנן שבע שנין.¹

הלך (רב כהנא) ומצא את ריש לקיש כשהוא יושב ומסיים את ישיבת היום לחכמים.² אמר להם (רב כהנא לתלמידים): ריש לקיש היכן הוא? אמרו לו מדוע?³ אמר להו: זו קושיה וזו קושיה, וזה תירוצה וזה תירוצה. אמרו לו לריש לקיש.⁴ הלך ריש לקיש א"ל לרבי יוחנן: ארי עלה מבבל, יעיין אדוני בשיעור של מחר. למחרת הושיבו (את רב כהנא) בשורה הראשונה לפני ר' יוחנן. אמר (ר' יוחנן) שמועה ולא הקשה, שמועה ולא הקשה (רב כהנא).⁵ הורידו אותו אחורנית שבע שורות (אחת אחרי השנייה) עד שהושיבו אותו בשורה האחרונה.⁶ א"ל רבי יוחנן לר"ש בן לקיש: ארי שאמרת נעשה שועל!

אמר (רב כהנא בליבו): יהי רצון שאותן שבוע שורות יהיו חילוף שבע שנים שאמר לי רב.⁷ נעמד (רב כהנא) על רגליו.⁸ אמר לו (לר' יוחנן): יחזור אדוני על דרשתו.⁹ אמר שמועה והקשה. העמידו (הושיבו) אותו בשורה הראשונה.¹⁰ אמר (שוב ר' יוחנן) שמועה והקשה (עליו רב כהנא). ר' יוחנן היה יושב על שבעה כרים (כדי שייראה לכל). הורידו לו מצע אחד מתחתיו.¹¹ שוב אמר ר' יוחנן שמועה והקשה לו, עד שהורידו את כל המצעות מתחתיו וישב על הארץ.¹²

רבי יוחנן אדם זקן היה והיו גביני עיניו סרוחים.¹³ אמר להם: הגביהו לי את עיני ואראה.¹⁴ הרימו לו את גביניו במכחול של כסף,¹⁵ ראה אותו (ר' יוחנן את רב כהנא) ששפתיו פרודות.¹⁶  סבר (ר' יוחנן) שהוא צוחק עליו, חלשה דעתו ונחה נפשו (של רב כהנא).¹⁷  נפשיה. למחר אמר להם רבי יוחנן לרבנן: ראיתם לבבלי איך הוא עושה? אמרו לו: דרכו כך.¹⁸

מסכת שבת דף פה עמוד ב – תורת ר' יוחנן מפי רב כהנא

אמר רב כהנא אמר רבי יוחנן: הרוצה למלאות כל גינתו ירק עושה ערוגה ששה על ששה, ועוגל בה חמשה, וממלא קרנותיה כל מה שירצה.¹⁹

ירושלמי ברכות פרק ב הלכה ח (ז לשיטות אחרות) – רב כהנא חוזר לבבל²⁰

כהנא היה עלם צעיר כאשר עלה לכאן.²¹ ראה אותו בן בליעל אחד, אמר לו (בזלזול): מה קול (שמעת) בשמים? כשהיית למעלה, מה שמעת שם?. אמר לו: גזר דינו של אותו האיש נחתם וכך אכן אירע לו.²² פגע בו (ראהו) אדם אחר אמר לו: מה קול בשמים? אמר לו: גזר דינו של אותו האיש נחתם וכך אכן אירע לו. אמר (רב כהנא לעצמו) מה, עליתי לזכות ואני חוטא?! מה, עליתי לקטול את בני ארץ ישראל?! אלך וארד לי מהמקום שעליתי.²³ בא אצל ר' יוחנן, אמר לו: אדם שאמו מבזה אותו, ואשת אביו מכבדת אותו לאן ילך?²⁴ אמר לו: ילך למקום שמכבדים אותו! ירד כהנא מהמקום שעלה, היינו מא"י, וחזר לבבל. באו ואמרו לְרַ' יוֹחָנָן: ירד כהנא לבבל!. אָמַר: מַה, הוא הלך מבלי לבקש רשות? אמרו לו: אותם הדברים שאמר לך הם נטילת רשות שנטל ממך.

אחרית דבר

שאול ליברמן מסכם את הסיפור האחרון בדברים הבאים:

שמעתי תלונות כאלה מכמה אנשים שבארצם ובעריהם היו מכובדים מאד, וכשבאו לכאן, אין נוהגים בהם בכבוד. ופעמים הם נוהגים כמעשה המסופר בירושלמי. זוהי טעות גמורה. רב כהנא רצה לרדת מטעמים שלו, אבל לא העז לשאול את ר' יוחנן ישירות. אמרו בבבלי: "טוב מכות של אם מנשיקותיה של אשת האב".²⁵ הגולה איננה אפילו אשת אב, אלא היא אם חורגת ואכזרית. והאם שלנו היא רק הארץ. ומי שבא לכו, אף שמכים אותו ומזלזלים בו – את אמו לא יעזוב.²⁶

מחלקי המים