פרשות השבוע

כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ: וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט: (דברים יז –ט).¹

וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב לִפְנֵי ה' לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשֹּׁפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם: (דברים יט יז).²

וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם: (דברים יז יח).³

וְגַם בִּירוּשָׁלִַם הֶעֱמִיד יְהוֹשָׁפָט מִן הַלְוִיִּם וְהַכֹּהֲנִים וּמֵרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְיִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפַּט ה' וְלָרִיב וַיָּשֻׁבוּ יְרוּשָׁלִָם: (דברי הימים ב יט ח).⁴

בְּרִיתִי הָיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים וְהַשָּׁלוֹם וָאֶתְּנֵם לוֹ מוֹרָא וַיִּירָאֵנִי וּמִפְּנֵי שְׁמִי נִחַת הוּא: תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן: כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת הוּא: (מלאכי פרק ב פסוקים ה-ז).⁵

מסכת סוטה מד ע"ב, מה ע"א – מלך וכהן גדול בדין עגלה ערופה

משנה: … "כי ימצא חלל באדמה ויצאו זקניך ושופטיך" – שלושה מבית דין הגדול שבירושלם היו יוצאין. רבי יהודה: אומר חמישה וכו'.⁶

גמרא: מתניתין דלא כר' אליעזר בן יעקב; דתניא: "ר' אליעזר בן יעקב אומר: זקניך – זו סנהדרין, שופטיך – זה מלך וכהן גדול; מלך, דכתיב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" (משלי כט ד), כהן גדול, דכתיב: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם".⁷

ספרי דברים קנג פרשת שופטים – בית הדין הגדול לאחר החורבן

"ובאת" – לרבות בית דין שביבנה.⁸ "אל הכהנים הלוים" – מצוה בבית דין שיהיו בו כהנים ולוים. יכול מצוה ואם אין בו יהא פסול? תלמוד לומר: "ואל השופט", אף על פי שאין בו כהנים ולוים כָּשֵׁר.⁹

מדרש תנאים לדברים (הופמן) דברים יז ט – פסקו דיני  נפשות

דבר אחר: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם" – בזמן שיש כהן יש משפט, ובזמן שאין כהן אין משפט. מיכן אמרו: אין דנין דיני נפשות אלא בפני הבית.¹⁰

מסכת ראש השנה כד ע"ב,  כה ע"ב – יפתח בדורו כשמואל בדורו

משנה. מעשה שבאו שנים, ואמרו: ראינוהו שחרית במזרח וערבית במערב. אמר רבי יוחנן בן נורי: עדי שקר הם. כשבאו ליבנה קיבלן רבן גמליאל. ועוד באו שנים ואמרו: ראינוהו בזמנו, ובליל עיבורו לא נראה. וקיבלן רבן גמליאל. אמר רבי דוסא בן הורכינס: עדי שקר הן … אמר לו רבי יהושע: רואה אני את דבריך. שלח לו רבן גמליאל: גוזרני עליך שתבוא אצלי במקלך ובמעותיך ביום הכפורים שחל להיות בחשבונך. הלך ומצאו רבי עקיבא מיצר. אמר לו: יש לי ללמוד שכל מה שעשה רבן גמליאל עשוי, שנאמר: "אלה מועדי ה' מקראי קדש אשר תקראו אתם" – בין בזמנן בין שלא בזמנן, אין לי מועדות אלא אלו. בא לו אצל רבי דוסא בן הורכינס, אמר לו: אם באין אנו לדון אחר בית דינו של רבן גמליאל – צריכין אנו לדון אחר כל בית דין ובית דין שעמד מימות משה ועד עכשיו … נטל מקלו ומעותיו בידו, והלך ליבנה אצל רבן גמליאל ביום שחל יום הכפורים להיות בחשבונו. עמד רבן גמליאל ונשקו על ראשו, אמר לו: בוא בשלום רבי ותלמידי! רבי – בחכמה, ותלמידי – שקבלת את דברי.¹¹

גמרא: ואומר: "משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו" (תהלים צט ו). שָׁקָל הכתוב שלושה קלי עולם כשלשה חמורי עולם, לומר לך: ירובעל בדורו – כמשה בדורו, בְּדָן בדורו – כאהרן בדורו, יפתח בדורו – כשמואל בדורו. ללמדך שאפילו קל שבקלין ונתמנה פרנס על הצבור – הרי הוא כאביר שבאבירים. ואומר: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם". וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל הדיין שלא היה בימיו? הא אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיו, ואומר: "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה" (קהלת ז י).¹²

המדרש הגדול דברים יז ט – אין לך אלא שופט שבדורך ¹³

"ואל השופט אשר יהיה בימים ההם". ר' שמעון בן לקיש אומר: אין לך אלא שופט שבדורך. מכאן אמרו שכל שלושה רועי בקר שיעמדו בית דין על ישראל הרי הן כבית דינו שלמשה …¹⁴

ר' אבא בר כהנא ואית דאמרין לה בשם ר' אדא בר הונא, כתיב: "דור הולך ודור בא" (קהלת א ד) לעולם יהא בעיניך דור שבא כדור שהלך, שלא תאמר: אילו היה ר' עקיבה קיים הייתי קורא לפניו. אילו היה ר' זעירא קיים הייתי שונה לפניו. וכן הוא אומר: "אל תאמר מה שהיה שהימים הראשונים היו טובים מאלה" (שם ז י) – אין לך אלא שופט שבדורך.¹⁵

אמר ר' ברכיה: כתיב: "ויהוידע הנגיד לאהרן" (דברי הימים א יב כח), וכי יהוידע גדול מאהרן? אלא אילו היה אהרן קיים, יהוידע היה גדול ממנו בשעתו … כתיב: "כי לא עשו מימות ישוע בן נון" (נחמיה ח יז),¹⁶ אפשר כן פגם צדיק בקבר? אלא בשביל שעתו … "בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הראש, הוא עזרא עלה מבבל" (עזרא ז ה-ו) – הוא עזרא הראש? אלא אילו היה אהרן קיים, עזרא היה גדול ממנו בשעתו.¹⁷

רמב"ם הלכות ממרים פרק ב הלכות א, ב – דן כראות עיניו

בית דין גדול שדרשו באחת מן המדות כפי מה שנראה בעיניהם שהדין כך ודנו דין, ועמד אחריהם בית דין אחר ונראה לו טעם אחר לסתור אותו, הרי זה סותר ודן כפי מה שנראה בעיניו, שנאמר: "אל השופט אשר יהיה בימים ההם" – אינך חייב ללכת אלא אחר בית דין שבדורך.¹⁸

מסכת סנהדרין דף כח ע"ב – בהלכת קרובי משפחה

את זו דרש רבי יוסי הגלילי: "ובאת אל הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהיה בימים ההם", וכי תעלה על דעתך שאדם הולך אצל שופט שלא היה בימיו? אלא, זה שהיה קרוב ונתרחק. אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יוסי הגלילי.¹⁹

רש"י דברים יז ט פרשת שופטים – טעימה מפרשני המקרא

הכהנים הלוים – הכהנים שיצאו משבט לוי: ואל השופט אשר יהיה בימים ההם – ואפילו אינו כשאר שופטים שהיו לפניו אתה צריך לשמוע לו. אין לך אלא שופט שבימיך.²⁰

רבי בחיי בן אשר דברים יז ט – הכהנים

"ובאת אל הכהנים הלוים. שהם מורי התורה. ואל השופט אשר יהיה בימים ההם. אין לך אלא שופט שבימיך, יפתח בדורו כשמואל בדורו, זהו לשון: אשר יהיה בימים ההם, אף על פי שאינו בחכמה כשאר השופטים שהיו לפניו צריך אתה לשמוע לו, אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין, וכל שכן שאומר לך על ימין שהוא ימין ועל שמאל שהוא שמאל.²¹

חזקוני דברים יז ט –

ובאת אל הכהנים – תשובה למיני ישראל שפוקרין בדברי חכמים, אם נתנה התורה ככתבה ולא לענין אחר למה הוצרך לבוא לירושלים?.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו בספר אם הבנים שמחה לרב טייכטל שהוא מתווכח עם האדמו"ר ממונקטש שהטיף נגד עלייה לארץ ישראל גם כאשר שמי אירופה קדרו בעננים שחורים. מלבד טענתו לגופם של דברים, שהגאולה יכולה לבוא בדרך הטבע ולאו דווקא בנס, מעלה הרב טייכטל את הנימוק שאדם ששוב איננו בין החיים, גדול וחכם ככל שיהיה (ככל שהיה), אינו שקול כנגד מי שחי את המציאות הנוכחית, ואילו היה הרבי ממונקטש נוכח "גם הוא היה מודה שנעזוב את ארצות הגולה ונלך לארץ ישראל". והוא מוסיף שם את דברי רמב"ן שמצטט את מדרש ספרי (פרשת ראה פיסקא סב) על הפסוק: "לשכנו תדרשו ובאת שמה – יכול תמתין עד שיאמר לך נביא? תלמוד לומר: לשכנו תדרשו ובאת שמה – דרוש ומצוא ואחר כך יאמר לך נביא".