שמות רבה פרשה ה סימן כב – משה משקיף על ספר בראשית
כך אמר לפני הקב"ה: נטלתי ספר בראשית וקראתי בו וראיתי מעשיהן של דור המבול היאך נדונו – מדת הדין הייתה. ומעשה דור הפלגה ושל סדומיים היאך נדונו – ומדת הדין הייתה. העם הזה, מה עשו שנשתעבדו מכל הדורות שעברו? ואם בשביל שאמר אברהם אבינו: "במה אדע כי אירשנה" ואמרת לו: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך", אם כן הרי עשו וישמעאל מבניו והן צריכין להשתעבד כמו הם. ואפילו כן, היה לו להשתעבד דורו של יצחק או דורו של יעקב, לא לעם הזה שהוא בדורי! ואם תאמר מה איכפת לי? אם כן "למה זה שלחתני".1
בראשית רבה פרשה ס ח – שיחת עבדי בתי אבות
"ויתן תבן ומספוא לגמלים" – אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא … "ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו" – אמר ר' אחא: יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים – שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא.2
בראשית רבה פרשה פז סימן ו – "ויהי כדברה אל יוסף"
מטרונה שאלה את ר' יוסי, אמרה לו: אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה עומד בכל חומו והיה עושה הדבר הזה? הוציא לפניה ספר בראשית והתחיל קורא לפניה מעשה ראובן ובלהה, מעשה יהודה ותמר. אמר לה: מה אם אלו שהם גדולים וברשות אביהן לא כיסה עליהם הכתוב, זה שהוא קטן וברשות עצמו על אחת כמה וכמה.3
בראשית רבה (אלבק) פרשה צז – "יהודה אתה יודוך אחיך"
"מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם" (משלי כח יג) – זה יהודה הצדיק שבייש עצמו במעשה תמר. ואף ראובן לא הודה במעשיו אלא מכוחו של יהודה. כיון שראה ראובן את יהודה שהודה, עמד הוא והודה כל מעשיו. ולפי שגרם יהודה לראובן לעשות תשובה, לפיכך סמכו משה רבנו לו, שנאמר: "יחי ראובן ואל ימות" וכתוב אחריו: "וזאת ליהודה ויאמר"4 – על שניהם הוא אומר: "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם" (איוב טו יח).5
מצודת דוד איוב פרק טו פסוק יח – לא כחדו מאבותם
אֲשֶׁר־חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם – מוסב למעלה לומר אספר לך מה שראיתי בחוש הדבר אשר יגידו החכמים ולא מנעו מלספר מה שקבלו מאבותם.6
מסכת סוטה דף ז עמוד ב – הגדת מעשי הראשונים
תנו רבנן: אומר לפניה (לפני הסוטה) דברים של הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים, כגון: "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם". יהודה הודה ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא;7 ראובן הודה ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא.8 ומה שכרן? מה שכרן? כדקא אמרינן!9 אלא מה שכרן בעולם הזה? – "להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם" (איוב טו יט).10 … בשלמא יהודה דאודי – כי היכי דלא תישרף תמר. אלא ראובן למה ליה לאודי? והאמר רב ששת: חציף עלי מאן דמפריט חטאיה! – כי היכי דלא ליחשדו אחוהי.11
מסכת מגילה פרק ד משנה י – מה קוראים ולא מתרגמים12
מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם, מעשה תמר נקרא ומיתרגם,13 מעשה עגל הראשון נקרא ומיתרגם, והשני נקרא ולא מיתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון, לא נקראין ולא מיתרגמין.14
רמב"ן בראשית פרק יב פסוק י – חטא גדול חטא אברהם בשגגה
ודע כי אברהם אבינו חטא חטא גדול בשגגה שהביא אשתו הצדקת במכשול עון מפני פחדו פן יהרגוהו, והיה לו לבטוח בשם שיציל אותו ואת אשתו ואת כל אשר לו, כי יש באלהים כח לעזור ולהציל. גם יציאתו מן הארץ, שנצטווה עליה בתחילה, מפני הרעב, עון אשר חטא, כי האלהים ברעב יפדנו ממות. ועל המעשה הזה נגזר על זרעו הגלות בארץ מצרים ביד פרעה. במקום המשפט שמה הרשע והחטא.15
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה מב – בין אבימלך לאברהם
"הגוי גם צדיק תהרוג" (בראשית כ ד) – אמר: אם גוי תהרוג, גם צדיק תהרוג. אם הורג אתה לאבימלך, הרוג אף לאברהם. למה? א"ר ברכיה הכהן ברבי: אמר: שאלתי אותו מה היא? אשתך? אמר: אחותי היא. חזרתי ושאלתי אותה: האישתו את? אומרת: לאו, אלא אחותו אני. אף על פי כן, שאלתי לבני ביתו ואמרו: אחותו היא … אמר לו הקב"ה: "גם אנכי ידעתי כי בתום לבבך עשית זאת".16
רד"ק בראשית פרק טז פסוק ו – לא נהגה שרה במידת המוסר
"וַתְּעַנֶּהָ שָׂרַי וַתִּבְרַח מִפָּנֶיהָ" – עשתה עמה יותר מדאי ועבדה בה בפרך. אפשר שהיתה מכה אותה ומקללת אותה ולא היתה יכולה לסבול וברחה מפניה. ולא נהגה שרה בזה למדת מוסר ולא למדת חסידות. לא מוסר, כי אף על פי שאברהם מוחל לה על כבודו, ואמר לה "עשי לה הטוב בעיניך", היה ראוי לה למשוך את ידה לכבודו ולא לענותה. ולא מדת חסידות ונפש טובה, כי אין ראויה לאדם לעשות כל יכולתו במה שתחת ידו.17 ואמר החכם מה נאוה המחילה בעת היכולת.18 ומה שעשתה שרי לא היה טוב בעיני האל, כמו שאמר המלאך אל הגר "כי שמע ה' אל עניך" והשיב לה ברכה תחת עניה. ואברם לא מנע שרי מלענותה, אף על פי שהיה רע בעיניו, משום שלום בית. וכן זה הספור נכתוב בתורה לקנות אדם ממנו המדות טובות ולהרחיק הרעות.19
שכל טוב (בובר) בראשית פרק כו – בין אבימלך ליצחק
"ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך היא". "אך" – לשון מיעוט, כלומר מיעטת עצמך מדוברי אמת. "הנה" – כלומר, הנה נמצא מתוך מעשיך שאשתך היא "ואיך אמרת אחותי היא"?20
בראשית רבה ע יט, פרשת ויצא – מי כאן הרמאי
כל אותו הלילה היה קורא לה רחל והיא עונה. "ויהי בבוקר והנה היא לאה…". אמר לה: מה? רמאית בת רמאי! אמרה לו: ויש סופר שאין לו תלמידים?21 לא כך היה אביך קורא לך עשו ואתה ענית לו…".22
שמות רבה ל יט, פרשת משפטים – צדקה ממני
כך יהודה, בא דין תמר לפניו שתישרף והוא זיכה אותה מפני שמצא לה זכות. כיצד? היו יצחק ויעקב יושבים שם וכל אחיו והיו מחפים אותו. הכיר יהודה למקום ואמר אמיתת הדבר ואמר: "צדקה ממני".23
רמב"ן בראשית פרק מב פסוק כא – אבל אשמים אנחנו
אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו – חשבו להם האכזריות לעונש גדול יותר מן המכירה, כי היה אחיהם בשרם מתחנן ומתנפל לפניהם ולא ירחמו. והכתוב לא סיפר זה שם, או מפני שהדבר ידוע בטבע כי יתחנן אדם לאחיו בבואו לידם להרע לו וישביעם בחיי אביהם ויעשה כל אשר יוכל להציל נפשו ממות, או שירצה הכתוב לקצר בסורחנם. או מדרך הכתובים שמקצרים במקום אחד ומאריכים בו במקום אחר.24
פסיקתא רבתי (איש שלום) פרשה מה – מכסה פשעיו לא יצליח
אמר הכתוב: "מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם" (משלי כחי ג). כיון שישראל פורטים את עונותיהם ומתוודים לפני הקב"ה – סולח להם ועובר על פשעיהם, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל).25
יומא דף פו עמוד ב – כיסוי החטא או גילויו
אמר רב יהודה: רב רמי,26 כתיב: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהלים לב א) וכתיב: "מכסה פשעיו לא יצליח" (משלי כח יג)!27 לא קשיא: הא בחטא מפורסם, הא – בחטא שאינו מפורסם.28 רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן – בעבירות שבין אדם לחברו, כאן – בעבירות שבין אדם למקום.29
שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה ודוד. משה אמר: יכתב סורחני, שנאמר: "יען לא האמנתם בי להקדישני". דוד אמר: אל יכתב סורחני, שנאמר: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה". משל דמשה ודוד למה הדבר דומה? לשתי נשים שלקו בבית דין, אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית. אמרה להן אותה שאכלה פגי שביעית: בבקשה מכם, הודיעו על מה היא לוקה, שלא יאמרו על מה שזו לוקה זו לוקה. הביאו פגי שביעית ותלו בצווארה, והיו מכריזין לפניה ואומרין: על עסקי שביעית היא לוקה.30
עבודה זרה דף כה ע"א – ספר הישר
"הנה כתובה על ספר הישר" (שמואל ב א יח) – מאי ספר הישר? אמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: זה ספר אברהם יצחק ויעקב שנקראו ישרים.31 רבי אלעזר אומר: זה ספר משנה תורה, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: "ועשית הישר והטוב בעיני ה' " (דברים ו יח).32
רמב"ם הלכות אבל פרק יד הלכות א-ג – החוק שחקק אברהם
מצות עשה של דבריהם לבקר חולים, ולנחם אבלים, ולהוציא המת, ולהכניס הכלה, וללוות האורחים, ולהתעסק בכל צרכי הקבורה33 … וכן לשמח הכלה והחתן, ולסעדם בכל צרכיהם. ואלו הן גמילות חסדים שבגופו שאין להם שיעור. אף על פי שכל מצות אלו מדבריהם, הרי הן בכלל "ואהבת לרעך כמוך". כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך בתורה ובמצות.34
שכר הלויה מרובה מן הכל, והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה, מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלוה אותן. וגדולה הכנסת אורחים מהקבלת פני שכינה, שנאמר: "וירא והנה שלשה אנשים", ולוויים יותר מהכנסתן, אמרו חכמים: כל שאינו מלוה כאילו שופך דמים.35
כופין ללוייה כדרך שכופין לצדקה, ובית דין היו מתקנין שלוחין ללוות אדם העובר ממקום למקום, ואם נתעצלו בדבר זה מעלה עליהם כאילו שפכו דמים.36
אליהו רבה (איש שלום) פרשה כג – מתי יגיעו מעשינו למעשי האבות
"וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר: אנכי ה' אלהיך וגו' " – ברוך המקום ברוך הוא שבחר בהן בישראל מכל באי העולם ומכל מעשה ידיו שברא בעולם, וקנה אותן קניין גמור, בנים ועבדים לשמו … באהבה שאהב אותן ובשמחתו ששמח בהן מדבר עמהן (פעמים מדבר עם הרבים, פעמים מדבר עם היחיד) … לפיכך יהיו אומרים כל אחד ואחד: מתי יגיעו מעשיי למעשה אברהם יצחק ויעקב, שלא קנו העולם הזה והעולם הבא, אלא בשביל מעשיהם הטובים ותלמוד תורה.37
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים 1: פתחנו בתפר שבין ספר בראשית וספר שמות, בין תקופת האבות ותקופתו של משה, ואפשר לסיים בו. תפר זה, מציג, לדעת פרשנים רבים, את הפער בין תקופה של אין ניסים, או ניסים נסתרים – תקופת האבות, ובין תקופה שמשופעת בניסים גלויים, קטנים וגדולים – תקופת משה. ראו דברי רבי בחיי בן אשר על הפסוק: "ושמי ה' לא נודעתי להם" – פסוק בו הקב"ה מסמל למשה את ההבדל בינו ובין האבות – " …אבל בשמי המיוחד שבו נהיה כל הווה לא נודעתי להם לברוא להם חדשות בנסים מפורסמים בשנוי הטבע" (ואברבנאל בתחילת פרשת וארא חולק ואומר: "אין לפרש ושמי ה' לא נודעתי להם על ענין הנסים שלא נעשו לאבות ונעשו למשה … כדברי קצת המפרשים, שהרי כבר נעשו נסים רבים לאבות וכו' "). האבות חיו את החיים האנושיים הגלויים והטבעיים (לא כולל כמובן את דיבור ה' אליהם, דיבור לו זכו גם אבימלך, לבן ועוד), בלי ניסים. חיים שיש בהם בהכרח מעלות ומורדות ולפיכך הם סימן לבנים ולא נפלאות מצרים ושנות המדבר.38
מים אחרונים 2: ראו דבריו הנמלצים רש"ר הירש בראשית כז א פרשת תולדות (פרשת גניבת הברכות ע"י יעקב): "אנחנו הולכים בעקבות רבותינו, ואין אנחנו רואים כחובתנו להיות סניגורים לאבותינו הגדולים, כדרך שגם דבר ה' אינו נמנע מלגלות בהם חולשות ושגיאות. אם רבקה ציותה על יעקב להטעות את אביו, הרי הכתוב אומר ללא כחל ושרק: בא אחיך במרמה … ר' חנינא אומר ביחס למאורעות הפרק הזה: כל מי שהוא אומר שהקב"ה וותרן הוא, יתוותרון בני מעוהי, אלא מאריך אפיה וגבי דיליה. זעקה אחת הזעיק יעקב לעשו … והיכן נפרע לו בשושן הבירה … וכן הוא אומר במדרש תנחומא: ג' דמעות הוריד עשו … והיא האכילתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש.39 – אך אם עיון מיושב ושקט יביאנו לכלל מסקנה, בה תפוג הרבה ממרירותו של מאורע זה, הרי לא נכבוש אותה בלבנו, רק בשל החשש שניראה כסניגורים ומלמדי זכות. עוד יוותר הרבה המחוסר הצדקה, בפרט כאשר הוא נמדד באמת מדתה של אומה, הנקראת בשם הכבוד "ישורון", והמצווה להשיג את כל מטרותיה רק בדרך "ישרה", שחובתה להתרחק מכל עקמומיות למען כל מטרה.