פרשות השבוע

משנה מסכת מגילה פרק ד משנה י – מה קוראים ולא מתרגמים

מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם, מעשה תמר נקרא ומיתרגם, מעשה עגל הראשון נקרא ומיתרגם והשני נקרא ולא מיתרגם. ברכת כהנים, מעשה דוד ואמנון, לא נקראין ולא מיתרגמין וכו'.¹

גמרא מגילה דף כה עמוד ב – בלי חישובי כבוד

… מעשה לוט ושתי בנותיו נקרא ומתרגם. פשיטא! – מהו דתימא: ניחוש לכבודו דאברהם, קמשמע לן. מעשה תמר ויהודה נקרא ומתרגם, פשיטא! – מהו דתימא: ליחוש לכבודו דיהודה, קמשמע לן: שבחיה הוא דאודי. מעשה עגל הראשון נקרא ומתרגם, פשיטא! – מהו דתימא: ליחוש לכבודן של ישראל. קמשמע לן: כל שכן דניחא להו דהויא להו כפרה. … מעשה אמנון ותמר נקרא ומתרגם, [מעשה אבשלום נקרא ומתרגם], פשיטא! – מהו דתימא: ליחוש ליקריה דדוד, קמשמע לן.²

בראשית רבה פה א – ירידה עד עדולם

"ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדולמי … וירא שם יהודה בת איש כנעני" – "בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל … כי חילל יהודה" (מלאכי ב יא) – אמר לו: כפרת יהודה! שקרת יהודה! …נעשית חולין יהודה! "עוד היורש אביא לך יושבת מרשה, עד עדולם יבוא כבוד ישראל" (מיכה א טו) – קדושם של ישראל. עד עדולם יבוא מלכם של ישראל? "עד עדולם יבוא", שכתוב: "ויט עד איש עדולמי".³

מדרש הגדול לח ב פרשת וישב – יהודה גרוע מעשו

"וירא שם יהודה בת איש כנעני" – חכמים אומרים: משל לכלב שעבר על נבלה הריח בה ולא אכלה. עבר עליה ארי ואכל ממנה. התחילו הכל מרננים ואומרים: מה שפסל הכלב אכל הארי! כך, עשו פסל בנות כנען שנאמר: "וירא עשו כי רעות בנות כנען".⁴ בא יהודה שנמשל באריה ולקח מהן שנאמר: "ויקחה ויבוא אליה".⁵

בראשית רבה פרשה פד סימן יט – "הכר נא" מול "הכר נא"

"וישלחו את כתונת הפסים … ויאמרו הכר נא הכתונת בנך היא אם לא". אמר ר' יוחנן: אמר הקב"ה ליהודה: אתה אמרת "הכר נא", חייך שתמר אומרת לך "הכר נא".⁶

בראשית רבה פרשה פה סימן ט –

"וישלח יהודה את גדי העיזים" – ר' יהודה בר נחמן בשם ריש לקיש: "משחקת בתבל ארצו … משחקת לפניו בכל עת" (משלי ח לא-לב) – התורה שהיא משחקת על הבריות.⁷ אמר הקב"ה ליהודה: אתה רמית באביך בגדי עזים, חייך שתמר מרמה בך בגדי עזים.⁸

שמות רבה ל יט פרשת ואלה המשפטים – צדקה ממני

ולמה נתן הקב"ה כתר ליהודה? והלא לא לבדו הוא גיבור מכל אחיו, והלא שמעון ולוי גיבורים היו, והאחרים? אלא שדן דין אמת לתמר, לכן נעשה דיין לעולם.⁹ משל לדיין שבא דין של יתומה לפניו וזיכה אותה, כך יהודה בא דין תמר לפניו שתישרף והוא זיכה אותה מפני שמצא לה זכות.¹⁰ כיצד? היו יצחק ויעקב יושבים שם וכל אחיו והיו מחפים אותו.¹¹ הכיר יהודה למקום ואמר אמיתת הדבר ואמר "צדקה ממני" ועשאו הקב"ה נשיא.¹²

בראשית רבה פרשה צט ח – יהודה הציל ארבע נפשות

והיה מתירא יהודה שלא יזכור לו מעשה תמר, התחיל קורא לו: "יהודה אתה יודוך אחיך". אמר לו הקב"ה: אתה הודית במעשה תמר, יודוך אחיך להיות מלך עליהם.¹³

"גור אריה יהודה מטרף בני עלית" … מטרפה של תמר. שהצלת ד' נפשות: עצמך ותמר ושני בניה. אמר לו הקב"ה: אתה הצלת ארבעה, אף אני אציל ארבעה מבני בניך: דניאל חנניה מישאל ועזריה. וקרא לו ארבע שמות: "גור אריה יהודה", "כרע שכב כאריה וכלביא". "לא יסור שבט מיהודה" – זה כסא מלכות.¹⁴

מסכת סוטה דף ז עמוד ב – יהודה כסמל להודאה במעשה

ואומר לפניה וכו'.¹⁵ תנו רבנן: אומר לפניה דברים של הגדה ומעשים שאירעו בכתובים הראשונים, כגון: "אֲשֶׁר־חֲכָמִים יַגִּידוּ וְלֹא כִחֲדוּ מֵאֲבוֹתָם" (איוב טו יח) – יהודה הודה ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא; ראובן הודה ולא בוש, מה היה סופו? נחל חיי העולם הבא. … בשלמא ביהודה אשכחן דאודי, דכתיב: "ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני", אלא ראובן מנלן דאודי? דא"ר שמואל בר נחמני אמר ר' יוחנן, מאי דכתיב: "יחי ראובן ואל ימות", "וזאת ליהודה"?¹⁶ כל אותן שנים שהיו ישראל במדבר, היו עצמותיו של יהודה מגולגלין בארון,¹⁷ עד שעמד משה ובקש עליו רחמים. אמר לפניו: ריבונו של עולם, מי גרם לראובן שהודה? יהודה! "וזאת ליהודה"?¹⁸ מיד "שמע ה' קול יהודה".¹⁹

תוספתא ברכות פרק ד הלכה יח –

מעשה בארבעה זקנים שהיו יושבין בבית שער של ר' יהושע: אלעזר בן מתיא וחנניא בן כינאי ושמעון בן עזאי ושמעון התימני. והיו עסוקין במה ששנה להם ר' עקיבא: מפני מה זכה יהודה למלכות? מפני שהודה בתמר. הוסיפו הן מעצמן: "אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם", "להם לבדם נתנה הארץ" (איוב טו יח).²⁰ אמר להם: וכי נותנין שכר על העבירות?²¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: אם נחזור לראש דברינו, לרשימה של פרשות שקוראים ואין מתרגמים, ראו עוד אפשרות שקוראים ולא כותבים! מדרש זוטא – רות (בובר) פרק ג פסוק ב: "וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ וְשַׂמְתְּ שִׂמְלֹתַיִךְ עָלַיִךְ וְיָרַדְתְּ הַגֹּרֶן … וִיהִי בְשָׁכְבוֹ וְיָדַעַתְּ אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכַּב שָׁם … וַתֹּאמֶר אֵלֶיהָ כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמְרִי אֵלַי אֶעֱשֶׂה". חזרה ואמרה: יכול אפילו דברה אֵלַי דבר שלא לשם שמים אשמע לה? לפיכך אלי נקרא ולא נכתב". רות לא מוכנה לעשות כל מה שתאמר לה נעמי ולפיכך לא כותבים את המילה "אלי".