טהורה לבעל וטהורה לבועל

מבט אחר על פרשת סוטה?

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא יט

ואם לא נטמאה האשה וטהורה היא, טהורה לבעל וטהורה לבועל וטהורה לתרומה.1

מסכת סוטה פרק ה משנה א

כשם שהמים בודקין אותה, כך המים בודקין אותו, שנאמר: "ובאו" "ובאו" (במדבר ה כב כז).2 כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל, שנאמר: "נטמאה" "ונטמאה" (שם) – דברי רבי עקיבא. אמר רבי יהושע: כך היה דורש זכריה בן הקצב. רבי אומר: שני פעמים האמורים בפרשה "אם נטמאה" "נטמאה" – אחד לבעל ואחד לבועל.3

ספרי במדבר פרשת נשא פיסקא טו

"בתת ה' את יריכך נופלת וגו' ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפיל ירך" – ר' יוסי הגלילי אומר: זה בטנו ויריכו של בועל. אתה אומר זה בטנו ויריכו של בועל, או אינה אלא בטנה ויריכה של נבעלת? כשהוא אומר: "וצבתה בטנה ונפלה יריכה" – הרי בטנה ויריכה של נבעלת אמוּר. הא מה תלמוד לומר: "לצבות בטן ולנפיל ירך"? – זה בטנו ויריכו של בועל. מגיד הכתוב כשם שהפורענות פוקדתָהּ, כך הפורענות פוקדתו. והלא דברים קל וחומר, אם מדת פורענות ממועטת המביא תקלה לחבירו הרי הוא כיוצא בו. קל וחומר למדת הטוב מרובה.4

מסכת סוטה דף ב עמוד א

א"ר שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי: אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו, שנאמר: "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" (תהלים קה ג).5

אחרית דבר

כפשוטו, הביטוי "טהורה לבעל, טהורה לבועל", נאמר כמשקל נגד לביטוי "אסורה לבעל ואסורה לבועל". אם במבחן המים, נוקו האישה והבועל, חוזר המצב לקדמותו, כולל שאם תתגרש או תתאלמן האישה תהיה מותרת להינשא "לכל העולם" ובכללם גם לזה שנחשדה שחטאה אתו. אולם חכמים שדייקו ודקדקו בכל דבריהם וידעו היטב כוחה של כל מילה, הותירו לנו, במילים "טהורה לבועל", אפשרות לקריאה נוספת. שהרי מה היה כאן? לא כל בעל שקם בבוקר ומקנא לאשתו, יכול להביאה למבחן סוטה, רק אם נסתרה עפ"י עד אחד. היה משהו בין האשה לבועל לכאורה, אדם שאיננו בעלה שפגשה אותו ואולי פרקה בחברתו את רגשותיה בחיי הנישואין שלה, אולי גם את עקרותה. חיי נישואין מושלמים לא היו כאן. האישה יוצאת מהבית, כי לא טוב לה שם ומחפשת חברה. את התורה מעניין בראש ובראשונה אם נעשה כאן מעשה ערווה! אם נעשה, העונש ברור וחד. ואם לא, אזי נוקתה האישה ונוקה גם הבועל לכאורה. זה ה"אסורה לבעל ולבועל" מצד אחד, או "טהורה לבעל ולבועל" מהעבר השני, בהיבט ההלכתי הפשוט.

אך אם אכן נטהרו האשה (והבועל החשוד), כעת מה? הבעל והאישה חוזרים לחיות כזוג מאושר? האם הם מסוגלים ליישב את הנושאים שביניהם ולהשיב את המצב לקדמותו אחרי כל הסאגה הזו? תאמר, האישה חוזרת להיות שפחה-אישה בבית עם ריבוי נשים ולמי אכפת. אבל במילים "טהורה לבועל" אפשר שחז"ל מציעים פתרון אחר ואולי עדיף. שחיי הנישואין יפורקו. האיש ילך לדרכו וגם האישה תלך לדרכה. שהרי התורה מכירה באפשרות של גירושין אם אין יותר מציאת חן בין בני הזוג: "וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו" (דברים כד א). לאן תלך האשה? "לכל העולם", גם לאותו אחד שמכונה בכל מקום "הבועל" שיצא "טהור". שם אולי נמצא עתידה ועתיד הידיד שלה. והבעל ילך גם הוא בדרך חדשה. ואפילו הפסוק: "ונקתה ונזרעה זרע", שאותו דרש רבי עקיבא "שאם הייתה עקרה – נפקדת" ומן הסתם התכוון לבעל, אפשר שיתקיים בחיי נישואין חדשים עם הבועל לכאורה. עם מי שעבר יחד איתה, אף שלא נכח פיסית בבית המקדש, את הסאגה הזו.

כך או כך, המילים: "טהורה לבועל" מהדהדים בעוצמה ואולי לא בכדי הושמטו מהמשנה ומהתוספתא ונשארו רק במדרש ספרֵי.

 

שבת שלום

מחלקי המים

עדכון אחרון: 06/11/2019

הערות שוליים

  1. להלן נראה במשנה ובתוספתא (בתוך הערה 3) שאם באו בה המים המאררים ומתברר שנטמאה: "אסורה לבעל ואסורה לבועל". כמשקל נגדי, בא מדרש ספרי (שמדבר כמובן גם הוא על צד האיסור אפילו עוד לפני מבחן המים, רק משום שיצא עליה שם רע) ורואה צורך להדגיש גם את הצד השני, היינו שאם לא נטמאה, אז: "טהורה לבעל וטהורה לבועל". האישה נקיה וגם האיש שנחשד איתה נקי. המשנה והתוספתא (שנראה להלן) לא דקדקו להדגיש צד זה ולכאורה מקורות אלה משלימים זה את זה ויש לקוראם כחטיבה אחת. אבל עדיין אפשר לשאול על מדרש ספרי, חכמים שדקדקו בלשונם, כיצד יכולים לומר: "טהורה לבועל"? הכיצד? מה פירוש הדבר? למה האיש שנחשד (ועכשיו שהיא טהורה ממילא גם הוא טהור) נקרא 'בועל'? למה חשוב להדגיש שכעת הם מותרים זה לזה באופן דומה לכך שהיא ובעלה מותרים כעת זה בזה? למה לא לומר בפשטות שכעת שהאישה נמצאה טהורה היא מותרת לכל העולם (ובכלל זה גם 'הבועל'). מה רצו חכמים לומר במילים אלה?
  2. "אותו" הוא הבועל לכאורה, החשוד. עניין זה שגם הבועל נבדק (למרות שאינו נוכח), נראה בהרחבה להלן והוא חשוב לעניינינו.
  3. ובלשונה היותר ציורי ומוסרי של תוספתא מסכת סוטה פרק ד הלכה טז: "כשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל. נמצאת אומר בסוטה שנתנה עיניה בשאין ראוי לה: מה שבקשה לא נתן לה ומה שבידה נוטל ממנה". אבל צריך לחזור ולומר שהכל הוא בגדר חשד ונתון לבדיקה. "בועל" כאן הוא במשמעות של מי שנחשד כבועל, בלשוננו היום בועל לכאורה, לא שיש עדים ברורים שבעל (שאם כן, לא מדובר בסוטה אלא באשה וגבר שנאפו). מכאן גם ההבנה של הספרי לעיל, שהוא משקל נגד לאמירת המשנה. המשנה אומרת: אסורה לבעל ואסורה לבועל, בא הספרי מדרש התנאים ואומר: ואם נקתה, אז מותרת לבעל ומותרת לבועל. טהורה לבעל ויכולה לחזור לחיי אישות מלאים. וטהורה לבועל – למי שנחשד כבועל. ואז מה? כיצד תהיה באופן מעשי "טהורה לבועל"? התשובה: אם תיפרד מבעלה בדרך של גירושין או אלמנות. יכולה היא ללכת ולהינשא למי שנחשדה כבועל שלה ('חבר' בימינו) ויצא זכאי, כשם שהיא יצאה זכאית. ועדיין, נראה שמשהו כאן צורם. אולי לא בכדי השמיטה המשנה ביטוי מקביל זה. למי שיש זמן, מומלץ מאד להשוות את תיאור כל הדין בספרי ובמשנה! נראה כאילו עורך המשנה חש לבעייתיות שהעלנו והשמיט מה שהשמיט. אך במדרש ספרי הדברים כתובים.
  4. שני אנשים עומדים כאן למבחן מול קנאותו של הבעל. יש דברים בגו. יש עד אחד שנסתרה עם גבר אחר. לא סתם הבעל מקנא כאן. יש חבר, יש ידיד, האם יש גם מאהב? האם נעשתה עבירה? זה מה שמעניין את התורה: האם נעשתה כאן עבירת עריות או לא. מבחן המים של הסוטה הוא לא רק מבחן אישי שלה, אלא של כל הסיפור. של הקשר שהיה (יש?) לה עם אדם אחר ומה טיבו. אדם שלא עומד פיסית בטקס הסוטה במקדש, אבל בהחלט "נוכח" ועומד למבחן באשר הוא נמצא פיסית באותו רגע. האם הקל וחומר שהספרי מביא בסוף דבריו של מדת הטוב המרובה תקף גם במקרה שלנו, או שהוא מובא רק כמוטיב מוסרי ולעניינים אחרים? האם יש מצב שגם במקרה שלנו, אם לא נטמאה האישה והחשד לעבירת עריות יתברר כלא נכון, תהיה כאן "מדת הטוב"? האם אפשר לצאת בטוב מכל העניין הזה?
  5. בפסוק זה מספר תהלים היה ריש לקיש פותח את הלימוד במסכת סוטה. למה דווקא פתיחה זו למסכת סוטה? ראה במקבילה של דרשה זו בגמרא סנהדרין כב ע"א, האמירות המרובות על "אשת נעורים", מי שמתה אשתו שחרב עליו עולמו וכו' – דברים שהרחבנו עליהם בדברינו זיווגו של אדם בפרשת חיי שרה. אפשר שריש לקיש מבקש בפתיחה ללימוד מסכת סוטה להציג תוכחה עקיפה לבעל המקנא ולהקטין מחטאה של האשה, לאמר: קבלת אשה הראויה ומתאימה לך לפי מעשיך ומה לך מתלונן כעת? אולי תבדוק את טיב היחסים שביניכם תחילה. "לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" – אם אשתך רשעה בעיניך ועשתה מעשי רשעות, מן הסתם אתה אינך צדיק גדול.