פרשות השבוע

מים ראשונים: כבר הקדשנו את הדף יען לא האמנתם בי לחטא מי מריבה של משה ואהרון. הפעם נתמקד בבקשתו של משה שחטא זה ייכתב לדורות ולא יְחוּפֶּה.

יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם: (במדבר כ יב).¹

במדבר רבה יט יא – הודיעו על מה אני לוקה

"לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ"² – משל למה הדבר דומה? לשתי נשים שלוקות בבית דין. אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית.³ אמרה להם אותה שאכלה פגי שביעית: בבקשה מכם, הודיעו לבריות על מה אני לוקה שלא יאמרו אף אני קלקלתי. הביאו פגי שביעית ותלו עליה והכריזו ואמרו: זו קלקלה ולקתה וזו אכלה פגי שביעית ולקתה. אף כך אמר משה: ריבוני, הרי גזרת עלי למות במדבר עם הדור הזה שהכעיסוך שנאמר: "כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון" (תהילים עח) ועכשיו יאמרו לדורות שאני כמותם!⁴ ייכתב עלי על מה נענשתי! לפיכך כתוב: "יען לא האמנתם בי".⁵

אור החיים פרק כ פסוק ח – פירושים רבים לחטאו של משה

פרשה זו רבו עליה כל מפרשי המקרא ותרתי בה לאור באור החיים⁶ … וראיתי שנאמרו עשרה דברים בענין בדברי מפרשי התורה … רש"י ז"ל פירש ששגגת משה היתה כי ה' אמר אליהם: דברו, והוא הכה.  … הרמב"ם פירש כי הקפיד ה' עליו על אשר נתרגז על העדה … הר"י אלבו בספר העיקרים ישב שהקפדת ה' היתה על שלא נתעוררו משה ואהרון מעצמן להוציא מים והיו מרעידים שזה יורה מיעוט הביטחון …

הנה כל העשרה דרכים אינם מוציאים אותנו ידי חובת האמת  … ואני טוען על השאר … שההקפדה היתה על שכינה לעצמו המעשה ואמר "נוציא" …⁷

יומא דף פו עמוד ב – חטא מפורסם ופירוט החטא, בין דוד למשה

אמר רב יהודה: רב רמי,⁸ כתיב: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" (תהלים לב א) וכתיב: "מכסה פשעיו לא יצליח" (משלי כח יג)! לא קשיא: הא בחטא מפורסם, הא – בחטא שאינו מפורסם.⁹ רב זוטרא בר טוביה אמר רב נחמן: כאן – בעבירות שבין אדם לחברו, כאן – בעבירות שבין אדם למקום.¹⁰

תנו רבנן: וצריך לפרוט את החטא, שנאמר: "אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב", דברי רבי יהודה בן בבא. רבי עקיבא אומר: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה".¹¹ …. שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל, משה ודוד. משה אמר: יכתב סורחני, שנאמר: "יען לא האמנתם בי להקדישני". דוד אמר: אל יכתב סורחני, שנאמר: "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה". משל דמשה ודוד למה הדבר דומה? לשתי נשים שלקו בבית דין, אחת קלקלה ואחת אכלה פגי שביעית. אמרה להן אותה שאכלה פגי שביעית: בבקשה מכם, הודיעו על מה היא לוקה,¹² שלא יאמרו על מה שזו לוקה זו לוקה. הביאו פגי שביעית ותלו בצווארה, והיו מכריזין לפניה ואומרין: על עסקי שביעית היא לוקה.¹³

ספרי במדבר פיסקא קלז – לא היה בהם אלא זה

שני פרנסים עמדו לישראל אחד אמר אל יכתב סורחני ואחד אומר יכתב סורחני. דוד אמר אל יכתב סורחני … משה אמר יכתב סורחני … משל למה הדבר דומה? לשתי נשים שהיו לוקות בבית דין, אחת לוקה על שקלקלה ואחת לוקה על שגנבה פגי שביעית. זו שגנבה פגי שביעית אומרת: בבקשה מכם הודיעו סורחני שלא יהיו העומדים סבורים לומר כשם שזו קלקלה אף זו קלקלה. תלו לה הפגים בצוארה והיה הכרוז מכריז לפניה על הפגים זו לוקה וכו'¹⁴

ר' אלעזר המודעי אומר: בוא וראה כמה צדיקים חביבים לפני הקב"ה. שבכל מקום שמזכיר מיתתם שם מזכיר סורחונם. וכל כך למה? כדי שלא יהיה להם פתחון פה לבאי עולם לומר: מעשים מקולקלים היו בהם בסתר לפיכך מתו. כך, בארבעה מקומות מזכיר מיתתן של בני אהרן, ובכל מקום שהוא מזכיר מיתתן – שם מזכיר סירחונם. להודיעך, שלא היתה בהם אלא זו בלבד.¹⁵

בראשית רבה פרשה פז סימן ו – המקרא לא מכסה

מטרונה שאלה את ר' יוסי, אמרה לו: אפשר יוסף בן שבע עשרה שנה היה עומד בכל חומו והיה עושה הדבר הזה? הוציא לפניה ספר בראשית והתחיל קורא לפניה מעשה ראובן ובלהה, מעשה יהודה ותמר. אמר לה: מה אם אלו שהם גדולים וברשות אביהן לא כיסה עליהם הכתוב, זה שהוא קטן וברשות עצמו על אחת כמה וכמה.¹⁶

ספרי דברים פיסקא כו – הקב"ה כותב את העבירה

שני פרנסים טובים עמדו להם לישראל משה ודוד מלך ישראל. משה אמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, עבירה שעברתי תיכתב אחרי. שלא יהיו הבריות אומרים דומה שזייף משה בתורה או שאמר דבר שלא נצטווה.¹⁷

משל למלך שגזר ואמר כל מי שאוכל פגי שביעית יהיו מחזרים אתו בקנפון.¹⁸ הלכה אשה אחת בת טובים לקטה ואכלה פגי שביעית והיו מחזרים אותה בקנפון. אמרה לו: בבקשה ממך אדוני המלך, הודיע סרחוני שלא יהו בני המדינה אומרים דומה שנמצא בה דבר ניאוף או שנמצא בה דבר כשפים. הם רואים פגים תלוים בצוארי ויודעים שבשבילם אני מחזרת. כך אמר משה לפני המקום: עבירה שעברתי, תיכתב אחרי. אמר לו הקב"ה: הריני כותבה שלא היתה אלא על המים שנאמר: "כאשר מריתם פי" (במדבר כז יד).¹⁹

רבי שמעון אומר: משל למלך שהיה מהלך בדרך ובנו עמו בקרוכין שלו.²⁰ הגיע למקום צר נהפכה קרוכין שלו על בנו, ניסמת עינו, נקטעה ידו, נשברה רגלו.²¹ כשהיה המלך מגיע לאותו מקום אומר: כאן ניזק בני, כאן נסמת עינו, כאן נקטעה ידו, כאן נשברה רגלו.²² אף כך המקום מזכיר שלש פעמים: מי מריבה, מי מריבה, מי מריבה.²³ לומר: כאן הרגתי את מרים,²⁴ כאן הרגתי את אהרן, כאן הרגתי את משה, וכן הוא אומר: "נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם" (תהלים קמא ו).²⁵

שם – לא שווה לך דוד?

דוד אמר לפני המקום: עבירה שעברתי, לא תיכתב אחרי. אמר לו המקום: לא שוה לך שיהו הבריות אומרים בשביל שאהבו מחל לו?²⁶ משל לאחד שלוה מן המלך אלף כורים חטים בשנה. היו הכל אומרים: איפשר שזה יכול לעמוד באלף כורים חטים בשנה ואינו ממשכנו המלך? אלא כתב לו אפוכי.²⁷ פעם אחת שייר ולא שקל לו כלום, נכנס המלך לביתו ונטל בניו ובנותיו והעמידם על אבן המכר.²⁸ באותה שעה ידעו הכל שלא שייר בידו כלום.²⁹ אף כל פורעניות שהיו באות על דוד היו מכופלות, שנאמר: "ואת הכבשה ישלם ארבעתים" (שמואל ב יב ו). רבי חנינה אומר: ארבעתים – ששה עשר.³⁰

אף נתן הנביא בא והוכיחו על אותו מעשה שעשה. דוד אמר: "חטאתי לה' " (שמואל ב יב יג). מה אמר לו (נתן):  "גם ה' העביר חטאתך לא תמות", ואומר: "לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי" (תהלים נא ו)'. ³¹

סנהדרין דף קז עמוד א – אי אפשר, דוד

אמר דוד לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, "שגיאות מי יבין" (תהלים י"ט יב). אמר לו: שביקי לך.³² – "ומנסתרות נקני" – שביקי לך. – "גם מזדים חשוך עבדך" – שביקי לך. – "אל ימשלו בי אז איתם", דלא לישתעו בי רבנן³³ – שביקי לך.³⁴ "ונקיתי מפשע רב", שלא יכתב סרחוני. – אמר לו: אי אפשר. ומה יו"ד שנטלתי משרי עומד וצווח כמה שנים, עד שבא יהושע והוספתי לו, שנאמר: "ויקרא משה להושע בן נון יהושע" (במדבר יג טז), כל הפרשה כולה על אחת כמה וכמה.³⁵

במדבר רבה פרשה יט סימן יג – משה קשור בעבותות עם דור המדבר

אמר לו הקב"ה למשה: באיזה פנים אתה מבקש ליכנס לארץ? משל לרועה שיצא לרעות צאנו של מלך ונשבית הצאן. ביקש הרועה לכנס לפלטרין של מלך. אמר לו המלך: אם אתה נכנס עכשיו, מה יאמרו הבריות? שאתה השבית הצאן! אף כאן אמר לו הקב"ה למשה: שבחך הוא שהוצאת ששים ריבוא וקברתם במדבר ואתה מכניס דור אחר? עכשיו יאמרו: אין לדור המדבר חלק לעולם הבא! אלא, תהא בצדם ותבוא עמהם שנאמר: "ויתא ראשי עם צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל". לכך כתיב: "לא תביא את הקהל הזה", אלא שיצא עמך.³⁶

ספר דברים – היכן חטא מי מריבה?

פרק א פסוק לז: גַּם בִּי הִתְאַנַּף ה' בִּגְלַלְכֶם לֵאמֹר גַּם אַתָּה לֹא תָבֹא שָׁם:

פרק ד פסוק כא: וַה' הִתְאַנַּף בִּי עַל דִּבְרֵיכֶם וַיִּשָּׁבַע לְבִלְתִּי עָבְרִי אֶת הַיַּרְדֵּן וּלְבִלְתִּי בֹא אֶל הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה:³⁷

דברים לב מח-נב פרשת האזינו – אזכור מי מריבה בסוף ספר דברים

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה לֵאמֹר: עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה: וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה וְהֵאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ בְּהֹר הָהָר וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו: עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:³⁸

שבת שלום,

מחלקי המים