פרשות השבוע לשנת התשפ"א

אוהל מפולש

אמר ר' אבהו: אהל פלן¹ של אבינו אברהם מפולש היה.² רבי יודן אמר: כדרומילוס הזה³. אמר: אם אני רואה אותן שהפליגו את דרכם להתקרב דרך כאן, אני יודע שהן באים אצלי. כיון שראה אותן שהפליגו, מיד "וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה". (בראשית רבה מח ט).⁴

בריתו של אברהם אבינו

אמר לו: קום אימא מלתא כנגד מנחמי אבלים. פתח ואמר: אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו … ושמרו דרך ה' לעשות  צדקה ומשפט" (בראשית יח יט).⁵ אחינו, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם, ברוך אתה משלם הגמול. (כתובות ח ע"ב).⁶

אשל אברהם

"ויטע אשל" – א"ר נחמיה: אשל – שאל. כשהיה אדם נכנס אצלו, היה אומר: שאל כל מה שאתה מבקש ואני נותן לך. ועשה פונדק בפרשת דרכים, ונותן לעוברים ושבים: אכילה, שתיה, לויה. (מדרש ילמדנו (מאן) ילקוט תלמוד תורה – בראשית אות קג בראשית רבה מח כ).⁷

מעשה אבות סימן לבנות – ותיראן המילדות

"ותיראן המילדות" – קשטו עצמן למעשה זקנן, זה אברהם, כמו שהקב"ה מעיד עליו: "כי עתה ידעתי כי ירא א-להים אתה" (בראשית כב יב). אמרו: אברהם אבינו עליו השלום פתח לו פונדק והיה זן את העוברים ואת השבים, בני אדם ערלים; ואנו, לא דיינו שאין לנו להאכילן אלא להרוג אותם? אנו נחייה אותם! (שמות רבה א טו).⁸

בין אברהם למשה

אברהם אומר למשה: אני גדול ממך שהייתי זן לעוברים ולשבים. אמר לו משה: אני נתעליתי יותר ממך. אתה היית זן בני אדם ערלים ואני הייתי זן בני אדם מהולים. ולא עוד, אלא אתה היית זן בישוב ואני הייתי זן במדבר.  (דברים רבה יא ג).⁹

בין ערלים למהולים – בני אדם מהוגנים

אמר (אברהם): עד שלא מלתי, היו העוברים והשבים באים אצלי. א"ל הקב"ה: עד שלא מלתה היו בני אדם ערלים באים, עכשיו אני ובני פמליא שלי נגלים עליך. (בראשית רבה מח ט).¹⁰

הכנסת אורחים של אברהם מול הכנסת אורחים של איוב

"ויהיו עניים בני ביתך". ולא בני ביתך ממש, אלא שיהיו עניים משיחין מה שאוכלים ושותים בתוך ביתך, כדרך שהיו עניים משיחין מה שאוכלין ושותין בתוך ביתו של איוב. וכשנפגשו זה בזה אמר אחד לחבירו: מאין אתה בא? – מתוך ביתו של איוב. ולאן אתה הולך? – לביתו של איוב.¹¹ וכשבא עליו ההוא פורענות גדול, אמר לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, לא הייתי מאכיל רעבים ומשקה צמאים … ולא הייתי מלביש ערומים … אעפ"כ א"ל הקב"ה לאיוב: איוב, עדיין לא הגעת לחצי שיעור של אברהם. אתה יושב ושוהה בתוך ביתך ואורחין נכנסים אצלך, את שדרכו לאכול פת חטים האכלתו פת חטים, את שדרכו לאכול בשר האכלתו בשר, את שדרכו לשתות יין השקיתו יין. אבל אברהם לא עשה כן, אלא יוצא ומהדר בעולם, וכשימצא אורחין מכניסן בתוך ביתו. את שאין דרכו לאכול פת חטין האכילהו פת חטין, את שאין דרכו לאכול בשר האכילהו בשר, ואת שאין דרכו לשתות יין השקהו יין. ולא עוד, אלא עמד ובנה פלטרין גדולים על הדרכים והניח [שם] מאכל ומשקה וכל הבא ונכנס אכל ושתה וברך לשמים. לפיכך נעשית לו נחת רוח. וכל שהפה שואל מצוי בתוך ביתו של אברהם, שנאמר "ויטע אשל בבאר שבע" (בראשית כ"א ל"ג). (אבות דרבי נתן נוסח א פרק ז).¹²

ברכת המזון – "התשלום" לסעודה

"וזורע צדקה שכר אמת" – זה אברהם שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים, שנאמר: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם". לאחר שהיה מאכילן ומשקן היו מברכין אותו. ואמר להם: לי אתם מברכין? ברכו לבעל הבית שנותן לכל הבריות אוכל ומשקה ונותן בהם רוח. והיו אומרים לו: היכן הוא? אמר להם: שליט בשמים ובארץ, ממית ומחיה, מוחץ ורופא, צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר עולם, מגדל צמחים ואילנות מוריד שאול ויעל. כיון שהיו שומעין כך היו שואלין: כיצד נברך אותו ומחזיקין לו לטובה? היה אומר להם: אמרו ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ברוך נותן לחם ומזון לכל בשר. והיה מלמדם ברכות וצדקות … (מדרש תנחומא פרשת לך לך סימן יב).¹³

"ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ" (בראשית יד יט) … א"ר יצחק: היה מקבל את העוברים ואת השבים. ומשהיו אוכלים ושותים, היה אומר להם: ברכו! והן אומרים לו: מה נאמר? והוא אומר להם: אמרו: "ברוך אל עולם שאכלנו משלו".¹⁴ א"ל הקב"ה: אני לא היה שמי ניכר לבריותי והִכַּרְתָּ אותי בבריותי. מעלה אני עליך כאילו אתה שותף עמי בברייתו של עולם. זהו שכתוב: "ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ". (בראשית רבה מג ז).¹⁵

"כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו … ושמרו דרך ה' לעשות  צדקה ומשפט" – … ר' עזריה בשם ר' יהודה: בתחילה צדקה ולבסוף משפט. הא כיצד? אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים. משהיו אוכלים ושותים, אמר להם: ברכו. אמרו לו: מה נאמר? אמר להם: אמרו: ברוך א-ל עולם שאכלנו משלו. אם מקבל עליו לברך, היה אוכל ושותה והולך לו. ואם לא היה מקבל עליו לברך, היה אומר לו: תן מה שעליך! והיה אומר לו: מה יש לך עלי? היה אומר לו: קִסְט אחד של יין בעשרה פולרים ועיגול אחד של פת בעשרה פולרים. מי נתן לך יין במדבר? מי נתן לך בשר במדבר? מי נתן לך פת במדבר? משהיה רואה דוֹחַק זה שהוא דוחקו, היה אומר: "ברוך אל עולם שאכלנו משלו". זהו שכתוב בתחילה צדקה ובסוף משפט. (בראשית רבה מט ד).¹⁶

אברהם מול לוט – עם לינה או בלי לינה – יש אש"ל ויש אש"ל

כחום היום – מה צורך לכתוב כחום היום? אלא להודיעך כי בלוט כתוב: "ויבאו שני המלאכים סדומה בערב", ולכך אמר להם לוט: "סורו נא אל בית עבדכם ולינו … והשכמתם והלכתם לדרככם" (בראשית יט ב). אבל אברהם, לפי שבאו אליו כחום היום בבוקר שאין דרך אורחים ללון אלא לאכול ולעבור, לפיכך לא אמר להם אברהם ללון אלא: "וסעדו לבכם ואחר תעבורו" (רשב"ם בראשית פרק יח פסוק א).¹⁷

אברהם מחפש אורחים

"ויסע משם אברהם ארצה הנגב" (בראשית כ א).¹⁸ "חכם לב יקח מצות" (משלי י ח). "חכם לב" – זה אברהם, "יקח מצות" – לפי שחרב מקומה של סדום ופסקו העוברים והשבים ולא חסר קִלוּרִין¹⁹ שלו כלום, אמר: מה אני מפסיק צדקה מביתי? הלך ונטה לו אהל בגרר. (בראשית רבה נב ג, פרשת וירא).²⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: בהמשך לגמרא ברכות נח ע"א שהבאנו בסוף הערה 10 על האורח הטוב והאורח הרע: "אורח טוב מהו אומר – כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי … אורח רע מהו אומר – מה טורח טרח בעל הבית זה? וכו' ", יש עוד הנהגות, אולי אפילו חובות, שחלים על האורח. ראה הפסוק במשלי כה יז: "הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ פֶּן יִשְׂבָּעֲךָ וּשְׂנֵאֶךָ", שממנו לומדים שאורח שמתקבל יפה, אל יטריח לבוא בתדירות גבוהה. ראה רש"י על הפסוק: "הוקר רגלך מבית רעך – אף על פי שהוא מקרבך, מנע מלבוא שם יום יום פן ישבעך וישנא אותך". ראה גם גמרא ערכין טז ע"א שמי שמתקבל יפה: "כגון דמיקלע לאושפיזא וטרחו קמיה שפיר", לא ילך ויספר לכולם שבבית ההוא מקבלים אורחים יפה, שלא יטריחו אורחים (עניים) נוספים על אותו בעל בית. בקיצור, יש מצוות הכנסת אורחים ויש גם מצוות כניסת אורחים.