מיוחדים

מים ראשונים: ברכת אבלים, נכון אולי לומר בלשון רבים ברכות אבלים, המכונה גם ברכת רחבה (הסבר להלן), נעלמה ברבות העתים מסדר חיינו מסיבות שלא הספקנו לעמוד על טיבן. האשכנזים המירו ברכה זו בנוסח: "המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים וכו' " – נוסח שלא מצאנו אימתי וע"י מי התחדש, והספרדים נצמדו לנוסח המופיע במקורות חז"ל "מן השמים תנוחמו".¹

מסכת מגילה פרק ד משנה ג

אין פורסין את שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה וכו'.²

גמרא מגילה דף כג עמוד ב³

מאי ברכת אבלים? – ברכת רחבה.⁴ דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: ברכת אבלים בעשרה, ואין אבלים מן המנין. ברכת חתנים בעשרה – וחתנים מן המנין.⁵

תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכות כג-כד

מקום שנהגו לומר ברכת אבלים: שלוש – אומר שלוש. שתים – אומר שתים. אחת – אומר אחת. מקום שנהגו לומר ברכת אבלים שלוש, כולל את הראשונה בתחיית המתים וחותם בה מחיה המתים. שניה, בתנחומי אבלים וחותם בה מנחם עמו בעירו. שלישית, בגמילות חסדים ואינו חותם. המפטיר בבית העולמים אינו חותם.⁶

מסכת כתובות דף ח עמוד ב

… ואלא הא דאמר רבי יצחק אמר רבי יוחנן: מברכין ברכת חתנים בעשרה כל שבעה וחתנים מן המנין, וברכת אבלים בעשרה כל שבעה ואין אבלים מן המנין, ברכת רחבה כל שבעה מי איכא? משכחת לה בפנים חדשות.⁷

כי הא דרב חייא בר אבא מקרי בניה דריש לקיש הוה, ואמרי לה: מתני בריה דריש לקיש הוה, שכיב ליה ינוקא; יומא קמא לא אזל לגביה, למחר דבריה ליהודה בר נחמני מתורגמניה, אמר ליה: קום אימא מלתא כל קביל ינוקא …⁸

ברכה ראשונה – בשבחו של הקב"ה

האל הגדול ברוב גדלו, אדיר וחזק ברוב נוראות, מחיה מתים במאמרו, עושה גדולות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר, ברוך אתה ה' מחיה המתים.

ברכה שניה – ניחום האבלים

אחינו המיוגעים המדוכאים באבל הזה, תנו לבבכם לחקור את זאת. זאת היא עומדת לעד, נתיב הוא מששת ימי בראשית. רבים שתו רבים ישתו, כמשתה ראשונים כך משתה אחרונים. אחינו, בעל הנחמות ינחם אתכם. ברוך מנחם אבלים.⁹

ברכה שלישית – למנחמי האבלים¹⁰

אחינו גומלי חסדים בני גומלי חסדים, המחזיקים בבריתו של אברהם אבינו. אחינו, בעל הגמול ישלם לכם גמולכם ברוך אתה משלם הגמול.

ברכה רביעית – בקשת רחמים על כלל ישראל

ריבון העולמים, פדה והצל מלט והושע את עמך ישראל מן הדבר, ומן החרב, ומן הביזה, ומן השדפון, ומן הירקון, ומכל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם. טרם נקרא ואתה תענה.¹¹ ברוך אתה עוצר המגפה.

בית הבחירה (מאירי) מסכת כתובות דף ח עמוד ב

ברכה זו עיקרה לנחם את האבלים. ומכל מקום, כל אחד ואחד היה מוסיף בה כרצונו, אם דרך דרשה להאריך על רעת אנשי הדור ושהוא חשוב ליענש עליהם, או בדברים מעוררים את הלב. אם בברכה, אם להאריך בשבחו של הקדוש ברוך הוא, אם לדבר כנגד האבלים, אם כנגד המנחמים. ולא עוד אלא שאם רצה לחתום בכל אחת מאלו עושה.

מסכת ברכות דף מו עמוד ב – ברכת המזון

מה הם אומרים בבית האבל? ברוך הטוב והמטיב; רבי עקיבא אומר: ברוך דיין האמת. הטוב והמטיב אין, דיין אמת לא? – אלא אימא: אף הטוב והמטיב. מר זוטרא איקלע לבי רב אשי איתרע ביה מלתא, פתח ובריך: הטוב והמטיב, אל אמת דיין אמת, שופט בצדק לוקח במשפט, ושליט בעולמו לעשות בו כרצונו כי כל דרכיו משפט, שהכל שלו ואנחנו עמו ועבדיו, ובכל אנחנו חייבים להודות לו ולברכו, גודר פרצות בישראל הוא יגדור את הפרצה הזאת בישראל לחיים.¹²

מסכת כתובות דף ח עמוד ב – עשרה כוסות

אמר עולא, ואמרי לה במתניתא תנא: עשרה כוסות תקנו חכמים בבית האבל, שלשה קודם אכילה – כדי לפתוח את בני מעיו, שלשה בתוך אכילה – כדי לשרות אכילה שבמעיו, וארבעה לאחר אכילה – אחד כנגד הזן, ואחד כנגד ברכת הארץ, ואחד כנגד בונה ירושלים, ואחד כנגד הטוב והמטיב; הוסיפו עליהם ארבעה – אחד כנגד חזני העיר, ואחד כנגד פרנסי העיר, ואחד כנגד בית המקדש, ואחד כנגד רבן גמליאל, התחילו היו שותין ומשתכרין, החזירו הדבר ליושנה.¹³

ויקרא רבה כג ד פרשת אחרי מות – שושנה בין החוחים

רב חנן מציפורי פתר המקרא¹⁴ בגמילות חסדים. לעשרה, שנכנסו לבית הכנסת להתפלל ולא היו יודעים לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה, והיה בהם אחד שהיה יודע לפרוס על שמע ולעבור לפני התיבה, דומה ביניהם "כשושנה בין החוחים". לעשרה, שנכנסו להכניס את הכלה, ולא היו יודעים לברך ברכת חתנים, והיה בהם אחד שהיה יודע לברך ברכת חתנים, דומה ביניהם "כשושנה בין החוחים". לעשרה שנכנסו לבית האבל ולא היו יודעים לברך ברכת אבלים. והיה בהם אחד שהיה יודע לברך ברכת אבלים, דומה ביניהם "כשושנה בין החוחים".

רבי אלעזר חסמא הלך למקום אחד. אמרו לו: יודע רבי לפרוס על שמע? אמר להם: לאו. – יודע רבי לְקָרֵב?¹⁵ אמר להם: לאו. אמרו לו: על חינם קוראים לך רבי. נתכרכמו פניו, והלך לו אצל רבי עקיבא רבו ופניו חולניות. אמר לו: למה פניך חולניות? סיפר לו המעשה. אמר לו: רוצה רבי ללמוד? אמר לו: הן. משלמד הלך לשם. אמרו לו: יודע רבי לפרוס על שמע? אמר להם: הן. יודע רבי לקרב? אמר להם הן. אמרו: הרי נתחסם אלעזר, והיו קוראים לו רבי אלעזר חסמא.¹⁶ ר' יונה היה מלמד לתלמידיו אפילו ברכת חתנים ואפילו ברכת אבלים. לומר: היו גברים בכל דבר.¹⁷

מועד קטן דף כא עמוד ב – ניחום רבי עקיבא

מעשה ומתו בניו של רבי עקיבא, נכנסו כל ישראל והספידום הספד גדול. בשעת פטירתן עמד רבי עקיבא על ספסל גדול ואמר: אחינו בית ישראל שמעו! אפילו שני בנים חתנים – מנוחם הוא בשביל כבוד שעשיתם. ואם בשביל עקיבא באתם – הרי כמה עקיבא בשוק.¹⁸ אלא כך אמרתם: תורת אלהיו בלבו, וכל שכן ששכרכם כפול. לכו לבתיכם לשלום.¹⁹

בראשית רבה ח יג פרשת בראשית – גמילות חסדים

א"ר אבהו: נטל הקב"ה כוס של ברכה וברכם.²⁰ אמר ר' יהודה ברבי סימון: מיכאל וגבריאל הם היו שושבינים של אדם הראשון. אמר רבי שמלאי: מצינו שהקב"ה מברך חתנים ומקשט כלות²¹ ומבקר חולים וקובר מתים. מברך חתנים מניין? "ויברך אותם אלהים" (בראשית א כח). ומקשט כלות מניין? "ויבן ה' אלהים את הצלע" (שם ב כב).²² מבקר חולים מניין? שנאמר: "וירא אליו ה' באלוני ממרא" (שם יח א). קובר מתים מניין? "ויקבר אותו בגיא" (דברים לד ו). א"ר שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן: אף מראה פנים לאבל, זהו שכתוב: "וירא אלהים אל יעקב עוד בבואו מפדן ארם ויברך אותו" (בראשית לה ט).²³ מה ברכה ברכו? רבי יונתן אומר: ברכת אבלים.²⁴

מחלקי המים

מים אחרונים: לאורך הדורות הלכה ונעלמה ברכת אבלים, הן ברכת הרחבה והן התוספת בברכת המזון ונותרה כסוכה בכרם הברכה האשכנזית: "המקום ינחם אתכם עם שאר אבלי ציון וירושלים וכו' " (שנהגה גם בתוניסיה, ראה עלי תמר ירושלמי יומא ג א) והברכה הספרדית של חז"ל: "מן השמים תנוחמו".²⁵ ראשונים ואחרונים עדיין מצטטים את המונח "ברכת אבלים", אבל הנוסח של הגמרא כתובות (ברכת רחבה) הולך ונעלם. נוסח הגמרא ברכות (מר זוטרא בברכת המזון) עדיין מוזכר, אבל לא ראינו שנוהג למעשה. לא ברור מתי ומדוע נעלמו ברכות אלה וכל היודע דבר בנושא זה אנא יחכימנו. לסקירה מפורטת, ראה כאמור הערך ברכת אבלים באנציקלופדיה התלמודית.