פרשות השבוע

מים ראשונים: הביטוי "מעשה אבות סימן לבנים" השגור בפינו, הוא כנראה מאוחר. לא מצאנו אותו בחז"ל או בפרשנים הראשונים. מסקר קצר שערכנו, בעזרת פרויקט השו"ת (בו אנו נעזרים הרבה וזה אולי המקום והזמן להודות ליזמים ולעושים במלאכה חשובה זו) נראה שהראשון שמשתמש בו, ובמקומות רבים בפירושו לש"ס, הוא המהרש"א (ר' שמואל אליעזר ב"ר יהודה הלוי איידלס, פולין מאה ה- 16). לאחריו באים רבים שאימצו בחום את הביטוי והפכוהו למטבע לשון. (אם מישהו מכיר מקור קדום יותר, אנא יאיר עינינו). בחז"ל יש ביטויים אחרים קרובים, מקצתם אספנו כאן. ביטויים אלה נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: האחת, במובן הפסיבי, כהבטחה ונבואה לעתיד – כמו שאירע לאבות כך יקרה גם לבנים. והשנייה, במובן האקטיבי, כדגם ואבטיפוס שיש לחקותו ולהמשיכו – כמו שעשו האבות, כך אנו הבנים צריכים לעשות. גם האחרונים ששינו את מטבע הלשון, משתמשים בו בשתי משמעויות עיקריות אלה.

 

בראשית רבה ס ח פרשת חיי שרה – שיחת עבדי האבות

"ויתן תבן ומספוא לגמלים" – אמר ר' אחא: יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים. פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא …¹ "ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו" – אמר ר' אחא: יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים – שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא.²

ויקרא רבה ז ג פרשת צו – ספר ויקרא מול ספר בראשית?

אמר ר' איסי: מפני מה מתחילין לתינוקות מתורת כהנים, יתחילו להן מבראשית! אלא אמר הקב"ה: הואיל וקרבנות טהורים והתינוקות טהורים, יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים.³

בראשית רבה ס ח – הנהגת דורות ראשונים מול מופתים של אחרונים

"ויבוא האיש הביתה ויפתח הגמלים" – התיר זממיהם. ר' הונא: ר' ירמיה שאל לר' חייא בר רבה: לא היו גמליו של אברהם אבינו דומים לחמורו של ר' פנחס בן יאיר? … אמר רבי אבא בר ימינא בשם אלעזר זעירא: אם היו ראשונים מלאכים, אנו בני אדם; ואם היו בני אדם, אנו חמורים.⁴

בראשית רבה ע ו פרשת ויצא – שיח האבות מפתח לבנים

"ושבתי בשלום אל בית אבי" – ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי: נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים. אמר לו הקב"ה: אתה אמרת "והיה ה' לי לאלהים" – חייך, כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותנן אלא בלשון הזה.⁵

בראשית רבה מח ז פרשת וירא – סימן לבנים

"והוא יושב פתח האוהל כחום היום" – רבי ברכיה משום ר' לוי אמר: ישב כתיב. בקש לעמוד, א"ל הקב"ה: שב, אתה סימן לבניך. מה אתה יושב ושכינה עומדת, כך בניך יושבין ושכינה עומדת על גבן.⁶ כשישראל נכנסים לבתי כנסיות ולבתי מדרשות וקורין קריאת שמע והן יושבים לכבודי ואני על גבן. שנאמר: "אלהים נצב בעדת אל"  (תהלים פב א).⁷

מסכת סוטה דף לד עמוד א – אבנים כסימן

אמר להן יהושע: הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי ישראל וגו', וכתיב: "למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם"⁸ (יהושע ד ו) – סימן לבנים שעברו אבות את הירדן.⁹

רמב"ן בראשית יב ו  פרשת לך לך – מעשי אבות לקח לבנים

"ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם" – אומר לך כלל תבין אותו בכל הפרשיות הבאות בענין אברהם יצחק ויעקב, והוא ענין גדול, הזכירוהו רבותינו בדרך קצרה, ואמרו (תנחומא ט) כל מה שאירע לאבות סימן לבנים.¹⁰ ולכן יאריכו הכתובים בספור המסעות וחפירת הבארות ושאר המקרים, ויחשוב החושב בהם כאילו הם דברים מיותרים אין בהם תועלת, וכולם באים ללמד על העתיד, כי כאשר יבוא המקרה לנביא משלשת האבות, יתבונן ממנו הדבר הנגזר לבא לזרעו.¹¹

אבן עזרא בראשית ט יח פרשת נח – כמעשה אבות יעשו בנים

"וחם הוא אבי כנען" – ללמד ששניהם רעים, וכמעשה אבות יעשו בנים.¹²

מדרש תנחומא סימן ט פרשת תולדות – תחת אבותיך יהיו בניך

"תחת אבותיך יהיו בניך" (תהלים מה יז) – מדבר ביצחק אבינו ובאברהם אבינו. אברהם נתברך, שנאמר: "וה' ברך את אברהם בכל" (בראשית כד א), יצחק נתברך דכתיב: "ויברכהו ה' " (בראשית כו יב).¹³

שמות רבה לב ט פרשת משפטים – מי ששמר את האבות ישמור את הבנים

"הנה אנכי שולח מלאך לפניך" (שמות כג כ) – אמר לו הקב"ה למשה: מי ששמר את האבות הוא ישמור את הבנים. וכן אתה מוצא באברהם כשברך את יצחק בנו,¹⁴ אמר: "ה' אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי … הוא ישלח מלאכו לפניך" (בראשית כד ז). ויעקב אבינו מה אמר לבניו? "המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים" (בראשית מח טז). אמר להם: הוא גאלני מיד עשו, הוא הצילני מיד לבן, הוא זנני ופרנסני בשני רעבון. אמר הקב"ה למשה: אף עכשיו מי ששמר את האבות ישמור את הבנים, שנאמר: "הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך בדרך" (שמות כג כ).¹⁵

אברבנאל בראשית פרק כג – חכמת אליעזר ששינה

"ותרץ הנערה ותגד לבית אמה וכו' " עד "ויען לבן ובתואל" … והתבונן בדברי אליעזר וסיפורו, וממנו תדע למה נכתב הסיפור כפול בתורה. שהנה היה זה להראות חכמת אליעזר וטוב דעתו בדברים אשר שינה מדברים אשר קרו ממה שספר להם. והוא אמרם במדרש: "יפה שיחתן של עבדי אבות מתורתן של בנים", שהרי כמה גופי תורה ניתנו ברמיזה ואלו פרשת אליעזר כפולה ומכופלת. שרצו בזה, שנכפלה אותה פרשה, להראות העמים והשרים יופי שיחתו של אליעזר עבד אברהם, אם במה ששינה בדבר אדוניו והסתיר קצתם כפי הצורך, ואם בחילוף הדברים שקרו בינו לבינה. שהכל עשה יפה בעיתו, בחכמה ובדעת. ולא היה אפשר לדעתו אלא בהיכפל אלו הפרשיות.¹⁶

בראשית רבה נ ד פרשת וירא – רחיצת רגלי האנשים, בין לוט לאברהם

"וירא לוט ויקם לקראתם וגו' ויאמר הנה נא אדוני" (בראשית יט א-ב). רבי יודן ורבי הונא. רבי יודן אמר: סורו נא, אפילו איני כדאי, עקמו עלי את הדרך. רבי הונא אמר: עקמו עלי את הדרך, כדי שלא תהיו נראים באים אצלי. "אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם", אברהם מקדים רחיצה ללינה ולוט מקדים לינה לרחיצה? אלא אברהם מקפיד על טינופת עבודת כוכבים לפיכך הקדים רחיצה, ולוט אינו מקפיד על טינופת עבודת כוכבים. ויש אומרים: אף זה עשה כשורה, כדי שיצאו ויראו אבק על רגליהם שלא יאמרו היכן לָנוּ.¹⁷

 

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: גם רמב"ן בפירושו לפרשה שלנו מצטט את המדרש הראשון "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות" ומקשר אותו לריבוי החזרות והציוויים הכפולים בפרשת המשכן: "והנה לא הזכיר במשכן וכל כליו כאשר צוה ה' את משה, אבל באלה הפקודים בבגדי כהונה יזכיר כן בכל דבר ודבר. והטעם, כי כלל מלאכת המשכן בפסוק שאמר בסוף (להלן לח כב) ובצלאל בן אורי בן חור עשה את כל אשר צוה ה' את משה. ואולי היה זה מפני שנוי הסדר, כמו שהזכירו רבותינו (ברכות נה א). ועל הכלל כל זה דרך חיבה ודרך מעלה, לומר כי חפץ השם במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה, כענין מה שאמרו במדרש יפה שיחת עבדי אבות לפני הקדוש ברוך הוא מתורתם של בנים, שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפין היא". אך בזאת באנו לנושא הכללי של פירוט ואריכות רבה בתורה של נושאים לכאורה 'שוליים' (לעומת 'קצירת האומר' בענייני מצוות והלכה), כגון: רשימת כל השמות והדורות שבפרשיות בראשית ונח, רשימת אלופי ישמעאל ועשו, קרבנות הנשיאים, החזרות והפירוט הרב במלאכת המשכן, חישובי שלל המלחמה במדין וכו'.