פרשות השבוע

מים ראשונים: ללוח השנה יש "מפגשים" מעניינים עם פרשיות השבוע כמו פרשת המבול שחלה עם תחילת החורף, פרשות ויקהל-פקודי בסמוך לראש חודש ניסן בו נחנך המשכן, פרשת שלח לך "והימים ימי ביכורי ענבים" שחלה בתחילת העונה ועוד. במקרה שלפנינו, בכל השנים שאינן מעוברות, השבת הראשונה לאחר חג הפסח היא פרשת שמיני (משום שפרשת צו לעולם תחול לפני הפסח ובשבת המועד קוראים קריאה מיוחדת בפרשת המועדות בכי תשא, ראו שולחן ערוך אורח חיים סימן תכח סעיף ד). סיימנו את הפסח בשביעי של חג והנה מיד לאחריו אנו קוראים בפרשת שמיני. משביעי לשמיני ומשמחה שאינה שלימה (שהרי בפסח אין משלימים את ההלל משום עבדים היינו, משום מעשה ידי טובעים בים ועוד) לשמחה מהולה בעצב של חנוכת המשכן יחד עם מות שני בני אהרון.¹ ובלוח השנה שהתחדש בימינו, בארץ ישראל, אנו עושים גם פנייה חדה מפסח ליום השואה והגבורה ומשם ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ומשם ליום העצמאות. וכל הזמן, אבל ספירת העומר לדורותיו עומד ברקע. וכבר עמדנו על נושא זה בדברינו וידום אהרון במדרש וכן בפיוט והפעם נתעכב על "ויהי ביום השמיני" – וי יהי (וי היה) ביום השמיני.

וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל: (ויקרא ט א).²

ויקרא רבה פרשה יא סימן ז – המדרש שעלה מן הגולה

ר' תנחומא ור' חייא אומרים אותה ורבי ברכיה בשם רבי אלעזר המודעי: המדרש הזה עלה בידינו מן הגולה: בכל מקום שנאמר "ויהי בימי" אינו אלא צרה. אמר ר' שמואל בר נחמן: וחמישה הן.³

"ויהי בימי אמרפל מלך שנער" (בראשית יד א) – מה צרה היתה שם? "עשו מלחמה את ברע מלך סדום" (שם ב). משל לאוהבו של מלך שנכנס למדינה. בשבילו היה המלך נזקק לכל אותה מדינה.⁴ באו ברבריים ונזדווגו לו.⁵ וכיון שבא ונזדווגו, אמרו הכל: ווי שאין המלך נזקק למדינה כמו שהיה. כך, אברהם אוהבו של הקב"ה היה, וכתיב בו "ונברכו בך כל משפחות האדמה" ובשבילו היה הקב"ה נזקק לכל העולם כולו. באו כשדיים ונזדווגו לו, אמרו: ווי שאין הקב"ה נזקק לעולמו כמות שהיה.⁶ זהו שכתוב: "וישובו ויבואו אל עין משפט היא קדש" (בראשית יד ז). א"ר חייא: לא ביקשו להזדווג אלא לתוך גלגל עינו של עולם; עין שעשתה מדת הדין בעולם בקשו לסמותה.⁷ "היא קדש", אמר ר' אחא: "הוא" כתוב – הוא שקידש שמו של הקב"ה וירד לכבשן האש. כיון שבאו המלכים ונזדווגו לו, התחילו צווחים: ווי ווי! "ויהי בימי אמרפל".⁸

"ויהי בימי אחז בן יותם" (ישעיהו ז א) – מה צרה היתה שם? "ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה" (שם ט א). משל למלך שמסר את בנו לפדגוג. והיה הפדגוג שונא אותו.⁹ אמר: אם אני הורג אותו עכשיו, נמצאתי מחייב ראשי למלך. אלא, הריני מושך את יונקתו ממנו והוא מת מאליו. כך אמר אחז: אם אין גדיים אין תיישים; אם אין תיישים אין צאן; אם אין צאן אין רועה; אם אין רועה אין עולם. כך אמר אחז: אם אין קטנים אין תלמידים; אם אין תלמידים אין חכמים; אם אין חכמים אין תורה; אם אין תורה אין בתי כנסיות ובתי מדרשות; אם אין בתי כנסיות ובתי מדרשות אין הקב"ה משרה שכינתו בעולם. מה עשה? עמד ונעל בתי כנסיות ובתי מדרשות. זהו שכתוב: "צוֹר תְּעוּדָה חֲתוֹם תּוֹרָה בְּלִמֻּדָי" (ישעיה ח טז) … כיון שראו הכל שאחז בתי כנסיות ובתי מדרשות, התחילו הכל צווחין ווי ווי! "ויהי בימי אחז".¹⁰

"ויהי בימי יהויקים" (ירמיהו א) – מה צרה היתה שם? "ראיתי את הארץ והנה תוהו ובוהו" (שם ד כג) – משל לכתביו של מלך שנכנסו למדינה. וכל מדינה ומדינה שהיו כתביו של מלך נכנסים, היו בני המדינה עומדים על רגליהם ופורעים את ראשיהם וקוראים אותם באימה ביראה ברתת בזיע. וכיון שנכנסו למדינתו של מלך, עמדו וקרעו אותן ושרפו אותן, זהו שכתוב: "וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כָּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח" (ירמיהו לו כג). אמרו: אוי לנו כשירגיש המלך בכך. וכיון שראו כן, התחילו צווחים: ווי ווי, "ויהי בימי יהויקים".¹¹

"ויהי בימי אחשורוש" (אסתר א א) – מה צרה היתה שם?  "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" (שם ג יג). משל למלך שהיה לו כרם ונזדווגו לו שלושה שונאים. התחיל אחד מקטף בעוללות, ואחד התחיל לזנב באשכולות, ואחד מעקר בגפנים. פרעה התחיל מקטף בעוללות, זהו שכתוב: "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" (שמות א כב). נבוכדנצר התחיל מזנב באשכולות, זהו שכתוב: "ויגל את יהויכין בבלה … החרש והמסגר אלף הכול גיבורים עושי מלחמה" (מלכים ב כד טו-טז). המן הרשע התחיל לעקר בגפנים וביקש לקעקע ביצתן של ישראל … זהו שכתוב: "להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים" (אסתר ג יג) וכיון שראו הכל שאחשורוש מוכר והמן לוקח, התחילו הכל צווחין: ווי ווי! "ויהי בימי אחשורוש".¹²

"ויהי בימי שפוט השופטים" (רות א א) –  מה צרה היתה שם? "ויהי רעב בארץ" משל למדינה שהיתה חייבת ליפס (מס) למלך ושלח המלך גבאי טמיון לגבותה. מה עשו בני המדינה? עמדו ותלו אותו וגבו אותו. אמרו: ווי כשירגיש המלך בדברים הללו. מה ששלוחו של מלך מבקש לעשות לנו עשינו לו! כך, כשהיה אחד מישראל עושה דבר שלא כהוגן, היו מוליכין אותו אצל הדיין. מה שהדיין צריך לעשות לנשפט, היה הנשפט עושה לדיין! אמר להן הקב"ה: אתם מבזין את שופטיכם, הנני מביא עליכם דבר שאי אתם יכולין לעמוד בו. ואיזה זה? זה רעב: "ויהי רעב בארץ" (רות א א).¹³

שמעון בר רב אבא בשם ר' יוחנן אמר: כל מקום שנאמר "ויהי" משמש צרה ושמחה. אם צרה אין צרה כיוצא בה, אם שמחה אין שמחה כיוצא בה. בא שמואל ועשאה לחצאים: כל מקום שנאמר "ויהי" – צרה; כל מקום שנאמר "והיה" – שמחה. הֵשִׁיבוּ¹⁴: "ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור" (בראשית א ג). אמר להם: אף היא אינה שמחה, לפי שלא זכה העולם להשתמש באותו האור.¹⁵ … השיבו: "ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד" (בראשית א ה). אמר להם: אף היא אינה שמחה שכל מה שנברא ביום ראשון עתיד לכלות, זהו שכתוב: "כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה" (ישעיה נא). השיבו: "ויהי ערב ויהי בוקר יום שני שלישי רביעי חמישי ששי".¹⁶ אמר להם: אף היא אינה שמחה, שכל מה שנברא בששת ימי בראשית צריכין עשייה. החטים צריכים ליטחן, החרדל צריך לימתק, והתורמוסים צריכים לימתק.¹⁷ … השיבו: "ויהי ביום השמיני", אמר להן: אף היא אינה שמחה שבאותו היום מתו נדב ואביהוא.¹⁸

מסכת מגילה דף י עמוד ב – שמחה שהפכה לעצב

אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה:¹⁹ כל מקום שנאמר "ויהי" אינו אלא לשון צער. "ויהי בימי אחשורוש" – הוה המן. "ויהי בימי שפוט השופטים" – הוה רעב. "ויהי כי החל האדם לרוב" – "וירא ה' כי רבה רעת האדם". "ויהי בנסעם מקדם" – "הבה נבנה לנו עיר". "ויהי בימי אמרפל" – "עשו מלחמה". "ויהי בהיות יהושע ביריחו" – "וחרבו שלופה בידו" … "ויהי ה' את יהושע" – "וימעלו בני ישראל". "ויהי איש אחד מן הרמתים" – "כי את חנה אהב וה' סגר רחמה". "ויהי כאשר זקן שמואל" – "ולא הלכו בניו בדרכיו". "ויהי דוד לכל דרכו משכיל וה' עמו" – "ויהי שאול עוין את דוד". "ויהי כי ישב המלך בביתו" – "רק אתה לא תבנה הבית".²⁰

והכתיב: "ויהי ביום השמיני" ותניא: אותו היום היתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ, כתיב הכא: "ויהי ביום השמיני", וכתיב התם: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד"! – הא שכיב נדב ואביהוא.²¹

שבת שלום

מחלקי המים