קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה: (בראשית יג יז). 1
בראשית רבה פרשה לט סימן ח – יהא חלקי בארת הזאת
"וילך אברם כאשר דבר אליו ה'" – אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהרים ובארם נחור, ראה אותן אוכלים ושותים ופוחזים. אמר: הלואי לא יהא לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור,2 ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור. אמר: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת. אמר לו הקב"ה: "לזרעך אתן את הארץ הזאת".3
אור החיים בראשית יב ו – עובר ממקום למקום
"ויעבור אברהם בארץ" – מודיע הכתוב כי היה אברם עובר בארץ ממקום למקום ואין אומר אליו דבר מבני הארץ. והגם שבעלי הארץ שהם כנען היו אז בארץ אשר עבר אברהם שמה, לא פצה פיו וצפצף.4 עוד ירמוז כי אברהם היה עובר ולא היה מחזיק עצמו בחשיבות, אלא עברי, על דרך אומרו: "אברם העברי".5
בראשית רבה פרשה מב סימן ה – אנשי סדום מכתירים אותו
"עמק שוה" – רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן: ששם הושוו כל עובדי כוכבים וקיצצו ארזים ועשו לו בימה גדולה והושיבו אותו למעלה ממנה והיו מקלסין לפניו ואומרים: "שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו". אמרו לו: מלך את עלינו, נשיא את עלינו, אלוה את עלינו. אמר להם: אל יחסר העולם מלכו, ואל יחסר העולם אלוהו.6
בראשית רבה סוף פרשה מב – מתייעץ על המילה
בשעה שאמר הקב"ה לאברהם לימול הלך ונמלך בג' אוהביו. אמר לו ענר: כבר בן מאה שנה אתה ואתה הולך ומצער את עצמך? אמר לו אשכול: מה את הולך ומסיים את עצמך בין שונאיך?7 אמר לו ממרא: אלהיך שעמד לך בכבשן האש ובמלכים וברעבון, והדבר הזה שאמר לך לימול אין אתה שומע לו?8
מדרש תנחומא פרשת לך לך סימן יב – הכנסת אורחים וחינוכם
"וזורע צדקה שכר אמת" – זה אברהם שזרע צדקה והיה מאכיל עוברים ושבים, שנאמר: "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם ה' אל עולם". לאחר שהיה מאכילן ומשקן היו מברכין אותו. ואמר להם לי אתם מברכין? ברכו לבעל הבית שנותן לכל הבריות אוכל ומשקה ונותן בהם רוח. והיו אומרים לו היכן הוא? אמר להם: שליט בשמים ובארץ, ממית ומחיה, מוחץ ורופא, צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר עולם, מגדל צמחים ואילנות מוריד שאול ויעל. כיון שהיו שומעין כך היו שואלין: כיצד נברך אותו ומחזיקין לו לטובה? היה אומר להם: אמרו ברוך ה' המבורך לעולם ועד, ברוך נותן לחם ומזון לכל בשר. והיה מלמדם ברכות וצדקות…9
בראשית פרק יד פסוקים יט-כב – מלכיצדק
"ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון: ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ: וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל … ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' אל עליון קנה שמים וארץ":
מפגש זה של אברהם וחיבורו עם כת המאמינים באל אחד היושבים "בארץ אשר אראך" (בירושלים!) הוא אולי המפגש החשוב ביותר של אברהם וסיבת בואו המרכזית דווקא לארץ הזו. אברהם אינו מסרב לטקס שעורך מלכיצדק (ראו "עמק שוה" לעיל) ולקבלת הברכה מהם ואף נותן מעשר לכהן שלהם. ועם זאת, הוא מלמד אותם את שם הויה.10 מלכיצדק אומר: "אל עליון קונה שמים וארץ" ואילו אברהם עונה לו: "ה' אל עליון קונה שמים וארץ".11
מפגשים נוספים
מפגשים נוספים שייכים כבר לפרשת השבוע הבא – וירא:
- המפגש עם המלאכים שבעיני אברהם היו אנשים: "שמא תאמרו, כמלאכי השרת נדמו לו? לא נדמו לו אלא לערביים" (קידושין לב ע"ב).12
- הברית עם אבימלך.13
- "המפגש" המחודש עם ירושלים, היא שלם, היא "אחד ההרים אשר אומר אליך" בארץ המוריה.14
בחלק ממפגשים אלה כבר דנו ובחלקם נזכה לדון בע"ה.
פירוש עלי תמר לירושלמי כלאים פרק ד הלכה ד15
"ארץ כנען לגבולותיה סביב" (במדבר לד ב) גבולות שבדו להם הכנענים. בשבת פרק ה: מנא לן הא דקים להו לרבנן דחמשה זרעונין בערוגה כל ששה טפחים לא ינקי מהדדי – מילתא הוא? דכתיב: לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים … ופירש רש"י: ראשונים – אמורים וחִוִוים שהיו בקיאים בכך וכו' … 16
וא"כ צריך לבאר ולהסביר איך זה שמהכנענים אנו למדין? אולם הדבר יבואר עפ"י בראשית רבה לך לך ל"ט י"ט: אמר רבי לוי: בשעה שהיה אברהם מהלך בארם נהריים ובארם נחור ראה אותן אוכלין ושותין ופוחזים. אמר: הלוואי לא יהיה לי חלק בארץ הזאת. וכיון שהגיע לסולמה של צור ראה אותן עסוקין בניכוש בשעת הניכוש, בעידור בשעת העידור, אמר: הלואי יהיה לי חלק בארץ הזאת. אמר לו הקב"ה: לזרעך אתן את הארץ הזאת עכ"ל. ובוודאי שגם בארם נהריים היו עסוקין בחרישה בזריעה ובקצירה, אלא שהיו עצלים בעבודת האדמה ולא הוציאו תבואת הארץ כראוי, שהיה מחוסר ניכוש ועידור ושאר עבודות חקלאות. אולם הכנענים היו חקלאים חרוצים ועמלים והיו בקיאים בחקלאות ובטבע הארץ, עד כדי כך שהיו אומרים: מלוא קנה זה לזית וכו'.17 ולא עוד, אלא שהיו טועמים את העפר וגבם מריחים בארץ וידעו טבעם בגלל בקיאותם וחריצותם המופלגת בחקלאות. ולפיכך אמר אברהם: הלואי יהא חלקי בארץ הזאת, שחקלאיה עמלים ויודעים טבע הארץ ידיעה מופלגת … אם כן, שיטת החקלאות ועקרונותיה נתאמתו בהסכמה אברהם וא"כ לא מהכנענים לבד אלא גם מאברהם אנו לומדים ולפיכך נקבע שיטת חקלאות הכנענים כהלכה.18
שבת שלום
מחלקי המים