מיוחדים

מים ראשונים: חז"ל לא עסקו במניין המצוות, והסתפקו בקביעה הכללית: תרי"ג (שש מאות ושלוש עשרה) מצוות נתנו למשה בסיני, כולל חלוקת משנה בגדול לרמ"ח (248) מצוות עשה ושס"ה (365) מצוות לא תעשה, כפי שנראה במקורות שלהלן. מסוף תקופת הגאונים לתוך תקופת הראשונים, החלו חכמי ישראל למנות את המצוות: בעל הלכות גדולות, רס"ג, רמב"ם, רמב"ן, ספר מצוות גדול, ספר מצוות קטן, ספר החינוך והלאה.¹ מה פשר עניין זה? מדוע הסתפקו חז"ל בדיון על כל מצווה לגופה, בפרטיה ודקדוקיה ואם היא מהתורה (מדאורייתא) או מדברי חכמים (מדרבנן, מדברי סופרים), אך לא טרחו למנותן ברשימה מסודרת? ואם בחרו שלא למנות בפרוטרוט, מדוע בכל זאת נקטו במספר כולל תרי"ג כולל חלוקת המשנה למצוות עשה ומצוות לא תעשה?

 

שיר השירים רבה פרשה א – מהיכן תרי"ג מצוות?

ר' עזריה ורבי יהודה ברבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי תפיסו שטתיה.² אמרי: כתוב "תורה צוה לנו משה" (דברים לג ד) – כל התורה כולה שש מאות ושלוש עשרה מצות, הוי: בגימטריא "תורה" עולה שש מאות ואחת עשרה מצות דבר עמנו משה. ברם "אנכי ולא יהיה לך" לא שמענו מפי משה אלא מפי הקב"ה.³

בראשית רבה כד ה פרשת בראשית – השוואה עם אדם הראשון

א"ר יהודה ב"ר סימון: ראוי היה אדם הראשון שתינתן תורה על ידו. מאי טעמא? "זה ספר תולדות אדם" (בראשית ה א). אמר הקב"ה: יציר כפי ואיני נותנה לו? חזר הקב"ה ואמר: ומה עכשיו שש מצות נתתי לו ולא היה יוכל לעמוד בהן, והיאך אני נותן לו תרי"ג מצות – רמ"ח מצות עשה ושס"ה מצות לא תעשה?! "ויאמר לאדם" (איוב כח כח) – ויאמר לאדם – לא לאדם אני נותן, כי אם לבניו, שנאמר: "זה ספר תולדות אדם".⁴

שיר השירים רבה א כ לריח שמניך טובים – ההשוואה עם האבות

ר' ינאי בריה דר' שמעון: כל השירים שאמרו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך, כאדם שמריק מכלי לכלי חבירו. כל המצות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך, מאתים וארבעים ושמונה [רמ"ח] מצוות עשה, ושלש מאות וששים וחמש [שס"ה] מצוות לא תעשה.⁵

מסכת נדרים דף כה עמוד א – השבעה על קיום תרי"ג מצוות

… וכן מצינו במשה רבינו, כשהשביע את ישראל בערבות מואב, אמר להם: הוו יודעים, שלא על דעתכם אני משביע אתכם אלא על דעתי ועל דעת המקום, שנאמר: "וְלֹא אִתְּכֶם לְבַדְּכֶם אָנֹכִי כֹּרֵת אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת וְאֶת הָאָלָה הַזֹּאת" (דברים כט יג).⁶ מאי אמר להו משה לישראל? … לאו לאפוקי דאסיקו שמא לעבודת כוכבים אלוה … לא, עבודת כוכבים איקרי אלוה⁷ …. ולשבע יתהון דמקיימיתון מצות! משמע מצות המלך.⁸ … ולישבע יתהון דמקיימיתון עבודת כוכבים ותורה כולה! אי נמי, שש מאות ושלש עשרה מצות! אלא, משה רבינו מילתא דלא טריחא נקט.⁹

מסכת יבמות דף מז עמוד ב – קבלת עול מצוות בגיור

… "ומודיעים אותו עון לקט שכחה ופאה ומעשר עני" … "ואין מרבים עליו, ואין מדקדקים עליו" – אמר רבי אלעזר: מאי קראה? דכתיב: "ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה" (רות א יח). אמרה לה: אסיר לן תחום שבת! – "באשר תלכי אלך".¹⁰ אסיר לן ייחוד! – "באשר תליני אלין". מפקדינן שש מאות וי"ג מצות! – "עמך עמי". אסיר לן עבודת כוכבים! – "ואלהיך אלהי". ארבע מיתות נמסרו לבית דין! – "באשר תמותי אמות" … מיד: "ותרא כי מתאמצת היא וגו' ".¹¹

מדרש תנחומא (בובר) פרשת עקב סימן א – מצוות קלות וחמורות

"והיה עקב". זה שאומר הכתוב: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהלים מט ו). יתברך שמו של הקב"ה שנתן תורה לישראל שיש בה תרי"ג מצות ויש בהן קלות וחמורות. ומפני שיש בהן מצות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן, כלומר, שהן קלות. לפיכך היה דוד מתיירא מיום הדין ואומר: רבש"ע, איני מתיירא מן מצות החמורות שבתורה שהן חמורות. ממה אני מתיירא? מן מצות הקלות. שמא עברתי על אחת מהן, אם עשיתי אם לא עשיתי מפני שהיתה קלה. ואתה אמרת: הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה (אבות ב א).¹² לכך אמר: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהלים מט ו).¹³

מסכת מכות דף כג עמוד ב – פירמידה ופירמידה הפוכה

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלוש עשרה מצות נאמרו לו למשה: שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא? "תורה צוה לנו משה מורשה" (דברים לג ד),¹⁴ תור"ה – בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום.¹⁵

בא דוד והעמידן על אחת עשרה, דכתיב: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ: הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ: לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ: נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר: כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם" (תהלים פרק טו) …¹⁶ כתיב: "עושה אלה לא ימוט לעולם". כשהיה רבן גמליאל מגיע למקרא הזה היה בוכה, אמר: מאן דעביד להו לכולהו הוא דלא ימוט, הא חדא מינייהו ימוט! אמרו ליה: מי כתיב עושה כל אלה? עושה אלה כתיב, אפילו בחדא מינייהו.¹⁷ …

בא ישעיהו והעמידן על שש, דכתיב: "הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע" (ישעיהו לג טו).¹⁸ …

בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ" (מיכה ו ח). עשות משפט – זה הדין. אהבת חסד – זה גמילות חסדים. והצנע לכת – זה הוצאת המת והכנסת כלה.¹⁹ …

חזר ישעיהו והעמידן על שתים, שנאמר: "כֹּה אָמַר ה' שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה כִּי קְרוֹבָה יְשׁוּעָתִי לָבוֹא וְצִדְקָתִי לְהִגָּלוֹת" (ישעיהו נו א).

בא עמוס והעמידן על אחת שנאמר: "כִּי כֹה אָמַר ה' לְבֵית יִשְׂרָאֵל דִּרְשׁוּנִי וִחְיוּ" (עמוס ה ד) … בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה" (חבקוק ב ד).²⁰

מסכת מכות דף כג עמוד א – המשנה המקדימה

כל חייבי כריתות שלקו – נפטרו ידי כריתתם, שנאמר: "ונקלה אחיך לעיניך", כשלקה הרי הוא כאחיך, דברי רבי חנניה בן גמליאל. ואמר רבי חנניה בן גמליאל: מה אם העובר עבירה אחת – נוטל נפשו עליה, העושה מצוה אחת – על אחת כמה וכמה שתינתן לו נפשו.²¹

מצוות השקולות כנגד התורה כולה

ספרי דברים פיסקא נד פרשת ראה: כל המודה בעבודה זרה כופר בכל התורה כולה וכל הכופר בעבודה זרה מודה בכל התורה כולה.²²

גמרא נדרים דף כה עמוד א: שקולה מצות ציצית כנגד כל מצות שבתורה.

בבא בתרא דף ט עמוד א: ואמר רב אסי: שקולה צדקה כנגד כל המצות, שנאמר: והעמדנו עלינו מצות וגו',

תוספתא נדרים פרק ב הלכה ו: דבר אחר גדולה מילה ששקולה כנגד כל המצות שבתורה

ספרי דברים פיסקא פ פרשת ראה: אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה.²³

מסכת דרך ארץ פרק היוצא הלכה יד – אלפים ורבבות של מצוות בבית המדרש

ר' מאיר אומר: כל מי שיש לו בית המדרש בעירו ואינו הולך לשם חייב מיתה. ועוד אמר ר' מאיר: ומה פסח שהוא אחד מתרי"ג מצות האמורות בתורה, כל מי שאינו בא ועומד על פסחו משעה ששוחטין אותו עד שעה שגומרין אותו חייב מיתה,²⁴ בית המדרש שיש לו אלף אלפים ורבי רבבות מצות האמורות בתורה על אחת כמה וכמה.²⁵

ספר יסוד מורא לר' אברהם אבן עזרא שער ב – אין קץ או עשירית

וצורך גדול היה לי להזכיר דבר הכלל קודם שאדבר על המצות בעבור שראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצות על דרכים רבים. יש מהם שספר בשול גדי פעם אחת ויש שספרו בג' מצות כנגד שנכתב ג' פעמים וחכמינו דרשוה ורבות ככה. ויש מי שיספור הכללים והפרטים. ויש שסופרים פעם הכללים לבדם ופעם הפרטים לבדם. ויש שסופרים מצוה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם אחד. ועל דרך מחקר האמת אין קץ למספר המצות כאמרו המשורר: "לְכָל תִּכְלָה רָאִיתִי קֵץ רְחָבָה מִצְוָתְךָ מְאֹד" (תהלים קיט צו). ואם נספר העיקרים והכללים ומצוה שהיא עומדת לעד אין המצות עשירית משש מאות ושלש עשרה.²⁶

השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שורש א

וטרם אתחיל לדבר עם לבבי בענין הזה אומר מה שנסתפק לי אף על פי שידעתי שהכל מחזיקים בו כדבר פשוט, וזה במה שאמרו בסוף מסכת מכות: דרש ר' שמלאי שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו למשה בסיני … והנה על פי זו המימרא בא בעל הלכות גדולות ומנאן אחת לאחת למצוא חשבון ואחריו נתפשט הדבר מאד והוסכם בין כל החכמים והתלמידים ונתפרסם בהמון שזה סכום כל המצות ונתחברו בזה שירות פיוטין ואזהרות נעימי זמירות. … ואני בעניי, עם כל זה עלה בלבי ספק על זו המימרא, אם היא דברי הכל או יש בה מחלוקת. וספק אחר אם היא הלכה למשה מסיני … או שהוא אסמכתא בעלמא מן הגימטריא הזו … אבל אע״פ שנביא אותה במחלוקת נודה שהיא הלכה, לפי שהסוגיות בתלמוד כן.²⁷

במדבר רבה יד י פרשת נשא – תרי"ג מצוות כולם בתורה שבכתב²⁸

"ולזבח השלמים בקר שנים" – שנתן הקב"ה לישראל שתי תורות: תורה שבכתב ותורה שבעל פה. נתן להם תורה שבכתב שיש בה תרי"ג מצות כדי למלאם מצות ולזכותם, שנאמר: "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר" (ישעיהו מב).²⁹

מחלקי המים

מים אחרונים 1: התמקדנו בספרות חז"ל ובשאלה מדוע ביד אחת הם קבעו את המספר תרי"ג, כולל חלוקת המשנה לרמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה, וביד השנייה לא טרחו למנות אותן ברשימה מסודרת. מנגד, בסוף תקופת הגאונים ותחילת הראשונים קמו מוני מצוות שהתייחסו למנין תרי"ג כנתון קבוע וברור וחשבו לנכון להתעסק בפרטיו, כולל מחלוקות קשות מה היא מצווה ומה לא – מה מהתורה ומה מדברי חכמים. וזה נושא נפרד שנגענו בו בקצה קצה המזלג ומן הסתם עסקו ועוסקים בו רבים וטובים ממנו. וכל היודע סיכום טוב וממצה של עניין זה, אנא יחיש אלינו שמועתו הטובה.

מים אחרונים 2: בראייה של תולדות מחשבת ישראל וספרות ההלכה נראה שיש כאן מעין מעגל שתחילתו בעולמם של התנאים שכלל לא מזכירים את המושג 'תרי"ג מצוות' וכך גם בתלמוד הירושלמי. מקור המונח הוא כנראה בתלמוד הבבלי משם הגיע אל מדרשי האגדה שאמצו בחום את המונח ככותרת נאה לעולם המצוות, ומשם לפרשני המקרא³⁰ (בספרות הגאונים, כולל הרי"ף, כמעט ולא נזכר נושא זה). בתחילת תקופת הראשונים החל העיסוק האינטנסיבי בנושא כולל מחלוקות קשות מה היא מצווה ומה לא – מדאורייתא ומדרבנן. ראויה בהקשר זה לציון היא הקדמתו של הרמב"ם לספר המצוות ממנה עולה שמטרתו הייתה, לאחר השלמת הפירוש למשנה, לכתוב את ספר ההלכה משנה תורה – היד החזקה, ולפי שביקש לרשום בראש כל קובץ הלכות: תלמוד תורה, תשובה, שבת, חמץ ומצה וכו', את המצוות השייכות לתחום הנדון, נזקק לרשימת המצוות ועבר לכתוב את ספר המצוות תחילה. אבל הטור ובעל שולחן ערוך לא חשבו שעניין זה חשוב ולא הזכירו אותו ואת פרטיו והסתפקו בדיון מצווה אחרי מצווה וכל מקבץ הלכות לגופו. ונראה שבכך חוזרים הדברים לתקופת התנאים, המשנה בפרט, בה כל המצות והדינים נדונים כל אחד במקומו ובלי צורך ברשימה ופירוט. והמספר תרי"ג נשאר כשם כולל למצוות התורה ומהדהד כערך סגולי וכרעיון על. וכך נראה שעשו גם פוסקי הלכות אחרים כערוך השולחן, שולחן ערוך הרב ועוד. ודווקא החפץ חיים (מאה 10-20) שכתב את משנה ברורה על בסיס השולחן ערוך ושם דגש על לימוד סדר קדשים "מהרה ייבנה המקדש", חשב לנכון להוציא את ספר מצוות הקצר שמתמקד ב-77 מצוות עשה ו-194 מצוות לא תעשה הנוהגים בימינו (פלוס 37 מצוות עשה ולא תעשה התלויות בארץ).