וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר־עָלוּ עִמּוֹ אָמְרוּ לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל־הָעָם כִּי־חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ: (במדבר יג לא).
רש"י במדבר פרק יג פסוק לא
חזק הוא ממנו – כביכול כלפי מעלה אמרו.1
במדבר רבה פרשת שלח, פרשה טז יא – המרגלים מטיחים דברים
"ויאמר אליהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר" (במדבר יג יז). "עלו" – שהם עולים.2 א"ר ברכיה הכהן ברבי: מצאו שלשה בני ענקים: "ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק" … אחימן, שהיה אומר: אַחַי, מן יבוא עלי?3 ששי, שהיה בריא כשיש. תלמי, שהיה עושה תלמים בארץ. ילידי הענק, שראוהו שהיה עוֹנֵק את השמש.4 כשראו אותם המרגלים נתייראו. לפיכך אמרו: "כי חזק הוא ממנו". אמר ריש לקיש: הטיחו דברים כלפי מעלה, ובאותו עוון נגזר עליהם גזירות קשות. מה הקב"ה אמר לירמיה? לך אמור להם: אין אתם יודעים מה הוצאתם מפיכם! "לקול המולה גדולה" (ירמיה יא טז) – שאמרתם מה גְרַמְתֶּם לעצמכם! "הציתם אש עליכם" …5
זוהר חדש כרך א (תורה) פרשת נח דף לח עמוד ב – נח מטיח דברים
א"ר חייא: למה שלח את העורב? דא"ר חייא: מצטער הוה נח טפי על אובדא דעלמא. אמר: ריבונו של עולם, ידעתי כי אתה רחום, ואתה לא ריחמת על עולמך ונהפך רחמנותך לאכזרות. אתה לא ריחמת על בניך, יֵצֵא זה שאינו מרחם על בניו ונהפך להם לאכזרי. ולפיכך שלח את העורב, רמז הוא דקא רמז.6
א"ר יוסי: וכי לא כתיב ביה: "איש צדיק תמים היה", והיאך הטיח דברים כלפי מעלה? א"ר חייא: מרוב צערו הוא דאמר. דהא תנן: מנין שאין דנין את האדם לפי צערו? שנאמר: "אִיּוֹב לֹא־בְדַעַת יְדַבֵּר וּדְבָרָיו לֹא בְהַשְׂכֵּיל" (איוב לד לה). אף על פי שהטיח דברים כלפי מעלה, אין דינו כמזיד אלא כאדם בלא דעת לפי צערו.7
מדרש תנחומא פרשת ויצא סימן ה – הגר מטיחה דברים
"כי הוא יודע מתי שוא וירא און ולא יתבונן" (איוב יא), הכתוב מדבר בישמעאל.8 בשעה שאמרה שרה לאברהם: "גרש את האמה הזאת ואת בנה" (בראשית כא י) … מה כתיב שם: "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח־לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל־הָגָר שָׂם עַל־שִׁכְמָהּ וְאֶת־הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ" (בראשית כא יד). כיון שכלו המים מן החמת והיה ישמעאל מת בצמא, מיד: "ותשלך את הילד תחת אחד השיחים" … רבי ברכיה אמר: שהטיחה דברים קשים כלפי מעלה. אמרה לפניו: רבש"ע, כביכול אתה דומה לבני אדם שהן אומרים ליתן דבר וחוזרים בהן! לא כך אמרת לי: "הרבה ארבה את זרעך"? הרי הוא מת בצמא! מיד רמז הקב"ה למלאך להראות לה את הבאר.9
מדרש תנחומא פרשת וירא סימן כג – אברהם בא בדין ודברים
… באותה שעה אמר אברהם לפני הקב"ה רבון העולמים אדם מנסה לחברו שאינו יודע מה בלבו, אבל אתה שאתה יודע מה הלבבות והכליות יועצות אתה צריך לעשות בי כן? …מיד פתח הקב"ה את הרקיע ואת הערפל "ויאמר בי נשבעתי נאם ה' ". אמר לו: אתה נשבעת ואני נשבעתי שלא ארד מן המזבח עד שאומר כל מה שאני צריך … לא כך אמרת לי ספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם כה יהיה זרעך? א"ל: הן, א"ל ממי, א"ל מיצחק … אתמול אמרת לי כי ביצחק יקרא לך זרע, עכשיו אתה אומר לי העלהו שם לעולה …10
הֵן יִקְטְלֵנִי לא לוֹ אֲיַחֵל אַךְ דְּרָכַי אֶל פָּנָיו אוֹכִיחַ: גַּם הוּא לִי לִישׁוּעָה כִּי לֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא: (איוב יג טו-טז).11
מסכת ברכות דף לב עמוד א – משה מטיח דברים בתפילה
ואמר רבי אלעזר: משה הטיח דברים כלפי מעלה, שנאמר: "ויתפלל משה אל ה' " (במדבר יא ב), אל תקרי "אל ה' ", אלא: "על ה' ", שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפי"ן עייני"ן ולעייני"ן אלפי"ן.12
"ודי זהב" … אמרי דבי רבי ינאי: כך אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די – הוא גרם שעשו את העגל. אמרי דבי רבי ינאי: אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר. אמר רבי אושעיא: משל, לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים, האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו. אמר לה: מי גרם ליך שתהא מבעטת בי – אלא כרשינין שהאכלתיך. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: משל, לאדם אחד שהיה לו בן, הרחיצו וְסָכוֹ, והאכילו והשקהו, ותלה לו כיס על צוארו, והושיבו על פתח של זונות. מה יעשה אותו הבן שלא יחטא?13
מדרש תהלים (בובר) מזמור צ – משה מטיח דברים כנגד מידת הדין
"תפילה למשה איש האלהים", אם איש למה אלהים, ואם אלהים למה איש? …14 איש האלהים. גברא דיינא, שנאמר: "צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל" (דברים לג כא), שהיה אומר: יקוב הדין את ההר. דבר אחר: שהטיח דברים כנגד מדת הדין, שנאמר: ואם בריאה יברא ה' (במדבר טז ל), אמר משה: אם ברא הקב"ה את פי הארץ מששת ימי בראשית הרי טוב, ואם לאו יברא עכשיו, בשביל קרח ועדתו.15
שם בהמשך המדרש – ירמיהו, חבקוק ודוד מצטרפים למשה16
רבנן אמרו: ארבעה הם שסידרו תפילה וקינטרו דברים לפני הקב"ה:
ירמיה, שנאמר: "ואתפלל אל ה' אחרי תתי את ספר המקנה" (ירמיה לב טז). על ידי שקינטר בדברים מה כתיב למעלה: "הִנֵּה הַסֹּלְלוֹת בָּאוּ הָעִיר לְלָכְדָהּ וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים הַנִּלְחָמִים עָלֶיהָ מִפְּנֵי הַחֶרֶב וְהָרָעָב וְהַדָּבֶר וַאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ הָיָה וְהִנְּךָ רֹאֶה: וְאַתָּה אָמַרְתָּ אֵלַי אֲדֹנָי ה' קְנֵה לְךָ הַשָּׂדֶה בַּכֶּסֶף וְהָעֵד עֵדִים וְהָעִיר נִתְּנָה בְּיַד הַכַּשְׂדִּים" (שם שם כד-כה).17
חבקוק סידר התפילה, שנאמר: "תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת" (חבקוק ג א) – מה כתיב למעלה מן הענין: "ה' שמעתי שמעך יראתי" (שם שם ב).18
דוד סידר תפילה, שנאמר: "תפילה לדוד" (תהלים יז א), מה כתיב למעלה מן הענין: "ראיתה כי אתה עמל וכעס תביט" (שם י יד).19
משה סידר תפילה, שנאמר: "ואתפלל אל ה' ואומר ה' אלהים אל תשחת עמך" (דברים ט כו), מה כתיב למעלה מן הענין: "למה ה' יחרה אפך בעמך" (שמות לב יא).20
ר' יהודה ב"ר סימון אמר: והלא תפילתן היא קינטרונן. ירמיה אמר: "ואתפלל אל ה' " (ירמיה לב טז), מה אומר: "צדיק אתה ה' כי אריב אליך, אך משפטים אדבר אותך" (שם יב א), שאני היום כאן ומחר בקבר, ואיני מריב עמך. וכל כך למה, שאתה צדיק כי אריב אליך. חבקוק אמר: "תפילה לחבקוק" (חבקוק ג א), ומה הוא אומר: "ה' שמעתי שמעך יראתי" (שם שם ב). דוד אמר: "תפילה לדוד" (תהלים יז א), מה הוא אומר: "ממתים ידך ה' ממתים מחלד חלקם בחיים" (שם שם יד). משה אמר: "ואתפלל אל ה' " (דברים ט כו), מהו אומר: "אל תשחת עמך ונחלתך" (שם שם), הוי: "תפילה למשה איש האלהים" (תהלים צ א).21
מסכת ברכות דף לא עמוד ב – חנה מטיחה דברים
"וחנה היא מדברת על לבה" – אמר רבי אלעזר משום רבי יוסי בן זמרא: על עסקי לבה. אמרה לפניו: ריבונו של עולם, כל מה שבראת באשה לא בראת דבר אחד לבטלה: עיניים לראות, ואזנים לשמוע, חוטם להריח, פה לדבר, ידיים לעשות בהם מלאכה, רגליים להלך בהן, דדיים להניק בהן; דדיים הללו שנתת על לבי למה? לא להניק בהן? תן לי בן ואניק בהן.22 ואמר רבי אלעזר: חנה הטיחה דברים כלפי מעלה, שנאמר: ותתפלל על ה' – מלמד, שהטיחה דברים כלפי מעלה.23
שם – אליהו
ואמר רבי אלעזר: אליהו הטיח דברים כלפי מעלה, שנאמר: "ואתה הסיבות את לבם אחורנית". אמר רבי שמואל בר רבי יצחק: מנין שחזר הקב"ה והודה לו לאליהו – דכתיב: "ואשר הרעותי".24
פסיקתא רבתי פיסקא לא – ותאמר ציון – ארבעה נביאים
"ותאמר ציון עזבני ה' " – ארבעה נביאים קראו תגר כנגד מידת הדין, דוד, וירמיה, ואסף ובניו של קרח.25
דברים רבה ב כ פרשת ואתחנן – מנשה
אמר רבי אחא הא בייא רבא לעלמא:26 התושב מפנה לבעל הבית. ולמה עשה צלם של ד' פנים? כנגד ד' חיות שהן סובלות כסאו של הקב"ה … ומה עשה לו הקב"ה? מסרו ביד שונאיו … ועשו לו מולין של נחושת27 והכניסו אותו לתוכו והיו מדליקין תחתיו והוא היה נשרף מבפנים. אותה שעה קרא מנשה לכל אלוהות שבעולם שהיה מזבח להם ולא ענו אותו אחד מהם … כיון שראה מנשה צרתו צרה שלא ענה אותו אחד מהם, התחיל קורא להקב"ה, אמר לפניו: רבש"ע הרי קראתי לכל אלוהות שבעולם וידעתי שאין בהן ממש. רבש"ע! אתה הוא אלוה על כל אלהים, ואם אי אתה עונה אותי אני אומר שמא חס וחלילה כל הפנים שוות.28 אמר לו הקב"ה: הא רשע, בדין הוא שלא אענה אותך שהכעסת אותי. אלא שלא לנעול דלת לפני השבים שלא יהו אומרים הרי מנשה ביקש לעשות תשובה ולא נתקבל, לפיכך הריני עונה אותך.29
מסכת תענית דף כה עמוד א – לוי שגוזר על הגשם
לוי גזר תעניתא ולא אתא מיטרא, אמר לפניו: ריבונו של עולם! עלית וישבת במרום ואין אתה מרחם על בניך. אתא מיטרא, ואיטלע.30 אמר רבי אלעזר: לעולם אל יטיח אדם דברים כלפי מעלה, שהרי אדם גדול הטיח דברים כלפי מעלה – ואיטלע, ומנו – לוי.31
החייט שעשה חשבון עם הקב"ה בערב יום הכיפורים
פעם אחת בערב יום הכיפורים אמר הצדיק ר' אלימלך מליזנסק זכרונו לברכה לתלמידיו: רצונכם לדעת איך עושים בערב יום הכיפורים? לכו אל החייט שבקצה העיר. הלכו אצלו ועמדו לפני חלון ביתו. ראוהו שהוא ובניו מתפללים בפשטות כמו כל החייטים. אחר התפילה לבשו בגדי שבת והדליקו נרות וערכו שולחן מלא מעדנים וישבו אל השולחן בשמחה רבה. הוציא החייט מהארון ספר אחד שהיה כתוב בו כל העבירות שעשה במשך השנה, מיום הכיפורים שעבר עד יום הכיפורים זה, ואמר: ריבונו של עולם, היום הגיע הזמן לעשות בינינו חשבון על כל העבירות שעשינו, שזמן כפרה הוא לכל ישראל. מיד התחיל לחשב ולמנות כל העבירות שעשה במשך השנה, שכולן היו נרשמות בספר הזכרון הזה. אחר שגמר חשבון העבירות, הוציא ספר גדול וכבד יותר מהראשון ואמר: ריבונו של עולם, קודם מניתי את העבירות שאני עשיתי, ועכשיו אמנה את העבירות שעשית אתה. מיד חישב כל הצער והייסורים, צרות ועגמת נפש וחולאים רעים והפסד ממון שעברו במשך כל השנה עליו ועל נפשות ביתו. כשגמר החשבון אמר: ריבונו של עולם, אם נחשוב באמת על פי יושר, אתה חייב לי יותר ממה שאני חייב לך. אלא איני רוצה לדקדק עמך בחשבון מדוקדק, כי הלוא ערב יום הכיפורים היום וכל אחד מוכרח להתפייס עם חברו. ולכן הננו מוחלים לך על כל העבירות שעשית לנו, וגם אתה תמחול לנו על כל העבירות שחטאנו לך. מזג כוס יין שרוף ובירך "שהכל" ואמר בקול רם "לחיים, ריבונו של עולם, הננו מוחלים זה לזה כל מה שחטאנו איש לרעהו, וכל העבירות, הן שלנו והן שלך, בטלות ומבוטלות, כאילו לא היו". אחר כך אכלו ושתו בשמחה רבה מאוד.
חזרו התלמידים אצל רבם וספרו לו כל מה שראו ושמעו. ואמרו שדברי החייט דברים קשים הם וחוצפה יתירה כלפי מעלה. אמר להם רבם: דעו לכם שהקב"ה בכבודו ובעצמו, עם כל הפמליא של מעלה, באים לשמוע את דבריו של החייט הנאמרים בפשטות גדולה. ומדבריו נעשה רצון ושמחה בכל העולמות. (ימים נוראים לש"י עגנון, סדר ערב יום הכיפורים, סיפורי נפלאות מגדולי ישראל).32
אחרית דבר
הטחת דברים כשלעצמה, קשה ככל שתהיה, איננה בהכרח דבר לא נכון. היו עוד שהטיחו דברים כלפי מעלה שלא הספקנו להביא, כגון דברי מרדכי בגמרא מגילה טו ע"א: "גבר מלכא עילאה ממלכא תתאה", שהוא, בלשון נקייה וכהסבר רש"י שם: גבר מלך הארץ על המלך שלמעלה. נושא קרוב שיש לדון בו בהזדמנות אחרת הוא "חוצפא כלפי שמיא" שגם היא איננה בהכרח דבר לא נכון. אלא שלהטחת דברים צריכה להיות סיבה כנה ואמתית. ראו דברינו ליום השואה על הנספים ועל המשרפות שמותר לזעוק ומותר לעתים לומר דברים קשים כלפי שמיא. ושם הבאנו את דברי הירושלמי במסכת ברכות: "יודעין הן הנביאים שאלוהן אמיתי ואינן מחניפין לו". מי שכועס מאד על הקב"ה, מי שמטיח בו דברים, סימן שהוא מאמין בו.
הטחת הדברים של המרגלים הייתה מתוך שמאסו בארץ. לא מתוך רצון כן לנחול את הארץ, אלא במטרה לשוב מצרימה, לחזור לחיק הגלות/עבדות הקשה והחמה. לא הטחת דברים מתוך זעקת כאב או עוול: איה הבטחתך לאבות! כצעקתה של הגר למשל. אלא הטחת דברים מתוך געגוע ל"סיר הבשר", לחיים של עבד שאינו נושא באחריות. כאילו אמרו: למה לנו להתחיל בכל ההרפתקה של כיבוש הארץ, התנחלות במקום חדש, כינון ממלכה ריבונית ואחריות הדדית, אם אפשר לחיות תחת מדינה וריבונות שמישהו אחר אחראי לה – "עבדא בהפקירא ניחא ליה ".
ועל כל זאת, יש להוסיף שההתחלה איננה בפרשתנו. הכל מתחיל כבר בפרשת השבוע שעבר בהעלותך, בפרק יא: "ויהי העם כמתאוננים", שהוא ללא ספק החוליה הראשונה בשרשרת הנפילות של העם לאורך ספר במדבר. ובעקבותיה גם של משה ואהרון כפי שעמדנו עליה בדברינו חילופי דורות ומשמרות בפרשת פנחס.
ואולי הכל הוא עניין של טון ומוסיקה, כאמרה בצרפתית: C'est le ton qui fait la musique. יש הטחת דברים בוטה אך נשמעת ויש הטחת דברים צורמת שאינה נשמעת.
שבת שלום וקיץ טוב
מחלקי המים
מים אחרונים: מסתבר שלא רק מ"למטה" אין להטיח דברים כלפי מעלה (אלא במקרים מיוחדים), גם ל"למעלה" לא תמיד מותר להטיח דברים כלפי מטה. ראו מסכת סנהדרין מד ע"ב על הרוח הפסקונית (פיסקון) שעומדת לפני הקב"ה ומעירה לו כאשר הוא אומר דברים לא טובים על בני האדם: "בשעה שאמר לו הקב"ה ליחזקאל: לך אמור להם לישראל אביך האמורי ואמך חתית, אמרה רוח פסקונית לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, אם יבואו אברהם ושרה ויעמדו לפניך, אתה אומר להם וּמַכְלִים אותם?33 – ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל". הרוח הפסקונית מעירה לקב"ה!