מועדי ישראל

חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
פסח
ליל הסדר
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
פורים
מגילת אסתר
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
סוכות
קהלת
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
ליל הסדר
שיר השירים
פסח
שבת הגדול
שבת וראש חודש
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
שבת וראש חודש
שבועות
מגילת רות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת וראש חודש
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב
מגילת רות
שבועות
יום ירושלים
ל״ג-בעומר
יום העצמאות
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
שבת וראש חודש
יום הזכרון לשואה ולגבורה
שביעי של פסח
שיר השירים
ליל הסדר
פסח
שבת הגדול
שבת החודש
שבת פרה
מגילת אסתר
פורים
שבת זכור
שבת שקלים
ט״ו בשבט
חנוכה
טל ומטר
שמיני עצרת ושמחת תורה
קהלת
סוכות
יום הכיפורים
שבת שובה
ראש השנה
ט"ו באב
תשעה באב

סוכתה של סדום

חג הסוכות, תש"ס, תשס"ג

עדכון אחרון: 19/09/2021

ויקרא רבה ה ב פרשת ויקרא – סדום המסוככת מכל העולם

"והוא ישקיט ומי ירשיע" (איוב לד כט) – כשנתן שלוה לסדומיים, מי בא וחייבם? ומה שלוה נתן להם? "אֶרֶץ מִמֶּנָּה יֵצֵא לָחֶם וְתַחְתֶּיהָ נֶהְפַּךְ כְּמוֹ אֵשׁ: מְקוֹם סַפִּיר אֲבָנֶיהָ וְעַפְרֹת זָהָב לוֹ: נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה" (איוב כח ה-ז).1 ר' לוי בשם ר' יוחנן: בר שְׁהִינָא.2 בר הוּדָיָא3 זה צופה מאכלו משמונה עשר מיל. וכמה הוא פרוסה?4 רבי מאיר אומר: ב' טפחים, ר' יהודה אומר: טפח, ר' יוסי אומר: ב' וג' אצבעות. וכשהיה עומד על אמבונא של סדום,5 לא היה יכול לראות את הארץ מכוחם של האילנות.6

פסיקתא דרב כהנא פסיקתא אחריתא סוכות, "וסוכה תהיה"

כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה, אף הקב"ה נותן לו חלק לעתיד לבוא בסוכתה של סדום, מה שהקב"ה עתיד לחלק אותה לצדיקים שבטים שְׁכָמִים, שנאמר: "אלהים דבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סוכות אמדד" (תהילים ס ח).7 ומהו: "אלהים דבר בקדשו"? אמר ר' יהושע בר נחמיה: זה אבינו אברהם עליו השלום. "אעלוזה" – כשהופיע מלכותו בעולם.8 "אחלקה שכם" – אני מחלק אותה שבטים שכמים לבניך.9

ומהו: "ועמק סוכות אמדד"? זו סוכתה של סדום שהייתה מסוככת שבעה אילנות שהיו מסוככים זו על גב זו וזו על גב זו, גפן תאנה ורימון ופרסק ושקדים … ואגוז … ותמרים על גביהן.10 אמר ר' יצחק בשם ר' יוחנן בן שטנה: יש מין איה שהוא מגביה עצמו עשרים וחמשה מילין למעלה והוא רואה בארץ. ר' מאיר ור' יוסי וחכמים. אחד מהם אומר: כלי של שלשה טפחים אם יהיה נתון בארץ, יהיה רואה אותו בארץ. וחברו אומר: כלי שיש בו טפח ומחצה. וחברו אומר: כלי שיש בו שלש אצבעות.11 אמר הקב"ה: כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה, אני נותן לו חלק ממנה לעתיד לבוא שלא היה העוף יכול להסתכל בה, שנאמר: "נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה" (איוב כח ז).12

בראשית רבה מב ה – אברהם בסדום

"כל אלה חברו אל עמק השִׂידִים" (בראשית יד ג)13 – שלשה שמות נקראו לו: עמק השדים, עמק שוה, עמק סוכות.14 "עמק השדים" – שהיה מגדל סְדָנִים15

"עמק שוה"16 – רבי ברכיה ורבי חלבו בשם רבי שמואל בר נחמן: ששם השוו כל עובדי כוכבים וקיצצו ארזים ועשו לו (לאברהם) בימה גדולה והושיבו אותו למעלה ממנה והיו מקלסין לפניו ואומרים: "שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו".17 אמרו לו: מלך את עלינו, נשיא את עלינו, אלוה את עלינו. אמר להם: אל יחסר העולם מלכו, ואל יחסר העולם אלוהו.18

"עמק סוכות" – שהוא מסוכך באילנות. אמר ר' תנחומא: גפן ותאנה ורימון אגוז ושקד תפוח ופרסק.19

מדרש זוטא שיר השירים (בובר) ה ט "מה דודך" – שבועת האומות לאברהם

"מה דודך מדוד היפה בנשים" – הכשרים שבאומות אומרים לישראל: למי שאתם עובדים נלך עמכם, כמה שנאמר: "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד" (צפניה ג ט).20

"מה דודך מדוד שככה השבעתנו" – למה נאמר "שככה השבעתנו"? אלא שעתידים (האומות) להישבע להקב"ה ולישראל שלא לילך אחר עבודה זרה מעתה. אמר רבי אלעזר: הרי אתה למד מאברהם יום שהכה את המלכים. כמה שנאמר: "אל עמק שוה" (בראשית יד יז) – שנשבעו לו כל האומות שלא לילך מעתה אחר עבודה זרה. ובמקום שנשבעו לו לאברהם, כך הם עתידים להישבע למקום ולמשיח, שלא לילך אחר עבודה זרה. לכך נאמר: "שככה השבעתנו".21

ילקוט שמעוני פרשת אמור רמז תרנג – באברתו יסך לכל המקיים מצוות סוכה

"וסוכה תהיה לצל יומם" (ישעיהו ד ו) – כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה הקב"ה מיסך עליו מן המזיקין שלא יזיקו אותו. שכן הוא אומר: "באברתו יסך לך" (תהלים צא ד) – כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה הקב"ה נותן לו חלק לעתיד לבא בסוכתה של סדום, שנאמר: "אלהים דבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד". מהו "עמק סכות"? זו סוכתה של סדום שהייתה מסוככת בשבעה אילנות שהן מסוככות זו על גב זו: גפן תאנה ורימון ופרסק ושקדים ואגוז ותמרים על גביהם.22

"אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלוהו"

חג שמח ומועדים לשמחה

מחלקי המים

מים אחרונים 1: כנגד המדרשים הנ"ל על הסוכה כמקום מפגש מחודש של אברהם מחדש האמונה באל אחד ושל עם ישראל עם אומות העולם בסוכות ובסוכתה של סדום דווקא, עומדת הדרשה בתחילת מסכת עבודה זרה (דפים ב-ג) שלעתיד לבוא יבואו הגויים ויטענו לפני הקב"ה מדוע רק בני ישראל מקבלים שכר על שעסקו בתורה. והקב"ה מנסה אותם במצווה קלה היא מצוות סוכה וכאשר השמש קופחת על סוכתם הם בועטים ויוצאים.23 נראה שיש כאן שתי גישות שונות במדרש באשר לסוכה כמקום מפגש ופיוס בין עם ישראל ואומות העולם, בין הקב"ה והאומות שסירבו לקבל את התורה – מחלוקת גם על מקומו של אברהם כאב המון גויים, שהמדרשים הנ"ל נותנים לו חשיבות רבה ואילו הדרשה בגמרא עבודה זרה מתעלמת מאברהם לגמרי. ולכל זה יש כמובן להוסיף את המוטיב של קרבנות חג הסוכות המרובים שהם כנגד אומות העולם. בקיצור, חג הסוכות כחג אוניברסלי או פרטיקולרי.

מים אחרונים 2: ומי שרוצה להוסיף ולהעמיק בנושא סוכתה של סדום (ולהוסיף לה גם את סוכת עורו של לויתן) יפנה למאמרו של ישראל חזני: שתי סוכות – לפירושה של פסיקתא, נטועים, ביטאון לענייני תורה שבעל פה, תמוז תשנ"ט, הוצאת תבונות, מכללת הרצוג, אלון שבות.

הערות שוליים

פסוקים אלה מספר איוב, נאומו האחרון של איוב, נדרשים על סדום. אפשר שאין כאן 'עוד ציטוט' מאיוב שהוא ספר שהמדרש אוהב ומרבה לדרוש על פסוקיו, אלא קשר לסדום שכן יש שמזהים את איוב עם אברהם. ראה דברינו מה לאיוב בפרשת השבוע בפרשת וירא.
  • ר' לוי מזהה את האיה הנזכרת בפסוק עם עוף בשם בר שהינא.
  • כאן מכנה המדרש את האיה בשם אחר ולא מצאנו הסברים לשמות אלה.
  • שהוא גודל המאכל שהוא צופה ממרחק כה רב.
  • אמבונא, מסבירים הפרשנים הוא 'גובהה של עיר'. המקום בו ניתן לצפות על העיר ממגדל גבוה או מהר גבוה סמוך. סדום מוקפת במצוקי מדבר יהודה.
  • ראה נושא זה שאנשי סדום סככו בינם ובין כל שאר העולם נמצא במספר מקורות. ראה גמרא סנהדרין קט ע"א: "תנו רבנן: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקב"ה. ומה כתיב בהם? ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל. אמרו: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת זהב לו, למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו], בואו ונשכח תורת רגל מארצנו". וכן הוא במכילתא דרבי ישמעאל בשלח פרשה ב, ספרי דברים פיסקא מג, במדבר רבה ט כד ועוד. ופרקי דר' אליעזר פרק כה מדגיש מסביר שהסיכוך בסדום היה גם כנגד העוף עצמו שגם הוא לא יוכל למצוא את מזונו: "ר' נתנאל אומר: אנשי סדום לא חסו על כבוד קונם לשבור אוכל לאורח ולגר אלא סבבו את כל האילנות למעלה מפירותיהם כדי שלא יהיו מסורין אפילו לעוף השמים, שנאמר: נתיב לא ידעו עיט". אז מה לסדום ולסוכה שלנו?
  •  וכן הוא בתהילים קח ח. ראה מקבילה מדויקת בין פסוקים ז-יד של שני פרקים אלה מספר תהלים.
  •  אברהם ומלכות חוברו כבר בעבר בסדום ההיסטורית (כפי שנראה בהמשך), אבל חיבורם השלם יהיה בסוכת סדום לעתיד לבוא.  המרובע: אברהם-מלכות-סדום-סוכה הוא הנושא המרכזי בו נבקש לדון.
  •  שְׁכָמִים = חלקים, שבטים שכמים – חלק לכל שבט. ראה בראשית מח כב: "שכם אחד על אחיך". אפשר אמנם לקשור את העניין עם העיר שכם שהיא מקומו הראשון של אברהם בארץ (בראשית יב ו). אפשר אפילו לקשר את הפסוק מתהילים ס ח בו דן המדרש עם יעקב אבינו שלא רק שגם הוא חוזר לארץ דרך שכם, אלא אף עובר בסוכות (ראה רש"י על פסוק זה שם). ואפשר "להיסחף" עוד יותר ולקשר את שכם גם עם מקום המקדש (עפ"י שמות רבה טו ח שם הוא דורש בדיוק את אותו פסוק מתהלים ס ח), או עם סוכת דוד הנופלת (עפ"י בראשית רבה סוף פרשה פח). אך כאן נראה בפשטות שהכוונה בשכמים היא לחלקים.
  •  סוכה העשויה משבעה מינים של עצים (לא שבעת המינים). יש שמהדרין, בפרט בימינו שגם הדפנות יהיו מ"גידולו מהארץ", אבל במראה זה משתמע שמדובר באילנות נטועים בקרקע ולפיכך אין זו סוכה כשירה להלכה. ראה מסכת סוכה פרק ב משנה ד על "העושה סוכתו בין האילנות".
  •  האיה נחשבת לעוף עם תכונות ראייה מיוחדות במינן. ראה חולין סג ע"ב: "עומדת בבבל ורואה נבלה בארץ ישראל". ראה דעת מקרא איוב כח ז ובהערה 39 שם שיש המזהים את האיה\דאה של המקרא וחז"ל עם הַעָקָב בימינו. והיום יש גם עוף בשם דיה. וכבר אמרו: למה האיה היא עוף טמא? משום שהיא מצויה בחוץ לארץ וכל מה שהיא רואה מרחוק בארץ ישראל זה נבלות ....
  •  הסיכוך העבות של הסוכה עד שאפילו האיה אינה יכולה להציץ לתוכה, נדרש כאן לשבח. אבל בסדום ההיסטורית הוא נדרש לגנאי כפי שראינו לעיל. הסיכוך של סדום ההיסטורית שהיה סמל האטימות וההתנתקות משאר העולם (מעין מגדל בבל הפוך, לא כפירה גלויה, בוטה ומתריסה, אלא כפירה מסתתרת ומתנתקת), יהפוך לעתיד לבוא לאוהל ומעטפת של התלכדות והתחברות כל העמים. היכן? בסוכתו של אב המון גויים – בסדום! ועדיין, מה הקשר לאברהם (ובעקבותיו לנו)?
  • במלחמת ארבעת המלכים עם החמישה שהפכה למלחמת אברהם כנגד ארבעה המלכים. ראה בראשית פרק יד.
  • המדרש מחבר כאן שמות ממקורות שונים למקום אחד, כשעיקר מגמתו הוא תיאור המפגש של אברהם עם מלכיצדק מלך שלם ועם מלך סדום לאחר שחזר מנצח ממלחמת ארבעת המלכים. בפסוק המתאר את המפגש של אברהם עם מלך סדום (בראשית יד יז) נזכר רק "עמק שוה" המכונה גם "עמק המלך" שהושמט כאן משום מה (ראה הערה 16 להלן). עמק השדים נזכר בתחילת הפרק כמקום המלחמה בין ארבעת מלכי הצפון ומלכי עמק סדום, ועמק סוכות נזכר בתהלים והמדרש הביאו לכאן. מה שחשוב לענייננו הוא שהמדרש ממקם את המפגש של אברהם עם מלכיצדק מלך שלם ועם מלך סדום לאחר המלחמה, במקום בו התנהלה המלחמה, היינו, אזור סדום וים המלח. מלכיצדק מלך שלם – הוא שם בן נח עפ"י מסורת המדרש, המונותיאיסט שאברהם מקבל את ברכתו ונותן לו מעשר, בא גם הוא לשם. ירושלים וסדום קשורות זו בזו. ועל מפגש זה של אברהם עם מלכיצדק (הוא שֵׁם בן נח לפי המסורת) דנו במקצת בדברינו מפגשי אברהם עם יושבי הארץ אשר אראך וכן קונה שמים וארץ בפרשת לך לך, וחזרנו והרחבנו לדון בפרשה קטנה/גדולה זו בדברינו מי אתה מלכי צדק. ראה גם דברינו שם ועבר – אבות אבותינו בפרשת נח.
  • מפרשי המדרש כולם פירשו "סדנים" - אילנות גדולים (ראה הערך סדן באבן שושן) שכך באמת נראית כוונת המדרש. אך אין זה בדיוק פשט הפסוק שהרי בתורה כתוב: "ועמק השדים בארות בארות חמר", שזה לא מקום גידול עצים. ראה גם פירוש רש"י לפסוק יז: "עמק שוה – פנוי מאילנות ומכל מכשול". אך בעל המדרש בשלו. הוא רוצה להדגיש שאזור סדום היה, לפני ההפיכה, מקום פורה, פורח ומשגשג. ואולי הסדנים הם הארזים שנזכרים להלן ואינם נמנים בעצים של "עמק סוכות": גפן, תאנה, אפרסק וכו'. לאמור, גם עצי פרי היו שם וגם עצי סרק (שמהם עושים סדנים).
  • נראה שיש להרחיב את הציטטה של הפסוק שמובאת במדרש ל: "עמק שוה הוא עמק המלך" שזו כל הפואנטה של המדרש, ששם המליכו את אברהם. לכאורה זו רק השמטה של המגיהים והמעתיקים (הבחור הזעטצער). אבל אז היה המדרש צריך לפתוח: "ארבעה שמות נקראו לו" ולהוסיף גם את עמק המלך. וצריך עיון.
  • כאן שואל המדרש פסוק מדברי אנשי חת בתחילת פרשת חיי שרה. שוב יש לנו ערבוב של ההר והעמק, כל אזור ירושלים ומזרחה הוא לצורך הדרשה אזור אחד.
  • ראה טור אורח חיים סימן קיג: "ברכה ראשונה והיא אבות ... ופותחים באלהי אברהם ... ואע"פ שאין מלכות בפתיחה ... אלהי אברהם הוי כמו מלכות שאברהם המליך אותו על כל העולם שהודיע מלכותו ואלהותו לכל באי העולם". (ומעין זה גם "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד" הוי מלכות, שהוא הפסוק העשירי למלכויות שאמרנו בראש השנה, ראה גמרא ראש השנה לב ע"ב). אך אברהם מסרב ומזכיר לכולם מי הוא מלך העולם ומלכו. השווה עם המדרש הקשה בבראשית רבה עט  פרשת וישלח ששופט לחומרה את יעקב על שקרא בשם "אל אלוהי ישראל" ואמר: "אתה אלוה בעליונים ואני אלוה בתחתונים", בדברינו מאבק יעקב והמלאך בפרשת וישלח.
  • סוף דבר, מדרש זה מבראשית רבה פרשת לך לך הוא אולי המפתח להבנת הפסיקתא שלעיל וכל הרעיון של סוכת סדום. סוכת הצדיקים, לעתיד לבוא, מוקמת דווקא בסדום. המקום שפוריותו ועושרו הטבעיים נוצלו לרשע ולכן הושמד, חוזר להיות עשיר ופורה והפעם לטוב. הצמחייה העבותה, שמוזכרת בשני המדרשים הראשונים לגנאי, תהפוך בעתיד לבוא מהתנתקות להתכנסות ומהתרחקות להתחברות. ונוסף כאן גם המוטיב של המלכת אברהם ע"י גויי הארץ וקריאתו אליהם "אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלוהו". הם בונים לו בימה משפעת העצים שבאזור והוא מנצל בימה זו כדי להמליך את הקב"ה בשם הוויה (זו התוספת העיקרית שלו מול דברי מלכיצדק, השווה בראשית יד יט מול כב!). וכל זאת בסדום (אחרי שהמדרש מעתיק "בכוח" את המפגש מירושלים לסדום). אבל אברהם לא השלים את תפקידו שהרי בסופו של דבר לא הצליח להציל את סדום ולא מצא בה מנין צדיקים. לפיכך, אברהם - אב המון גויים - מוזמן כאושפיזין הראשון בסוכתה של סדום לעתיד לבוא להשלים את קריאתו!
  • פסוק זה מצפניה מופיע בבראשית רבה סוף פרשה פח בהקשר עם סוכת דוד: "מי מחכה לסוכת דוד הנופלת שיקימנה? הקב"ה! שנאמר: ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת (עמוס ט יא), שיהיו כל העולם אגודה אחת שנאמר: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם ה' ולעבדו שכם אחד". וחזרנו שוב לשכמים של פסיקתא דרב כהנא לעיל.
  • השבועה השנייה וההתנתקות הסופית מעבודה זרה תהיינה בימות המשיח. השבועה הראשונה הייתה בזמן אברהם. העמים ממליכים אותו (גם זו עבודה זרה) והוא בתגובה משביע אותם: "אל יחסר העולם מלכו ואל יחסר העולם אלוהו". השבועה הראשונה לא הייתה מושלמת, אבל גם לא נשארה ללא תגובה. הייתה ירידה ההדרגתית של חלקים נרחבים של האנושות מעבודת אלילים, במהלך ההיסטוריה, עוד טרם ביאת המשיח, והיא מיוחסת ע"י המדרש לאירוע שקרה בסדום במפגש בין אברהם מחד גיסא ומלך סדום ומלכיצדק מאידך גיסא. ההשלמה תהיה לעתיד לבוא באותו מקום, ע"י אברהם, בסוכתה של סדום.
  • "באברתו יסך לך" - אברה היא כנף הציפור. יסך הוא מלשון סכך. לעתיד לבוא שוב יהיה אזור סדום מסוכך בשפעת שבעת העצים הנ"ל: גפן, תאנה וכו'. אבל הפעם היושבים בסוכת סדום יודעים שהסוכה היא רק "לצל יומם" והישיבה האמיתית היא בצילו של מי שנמצא מעל לסוכה אשר "באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה". ואם סכך הסוכה חצץ בינה ובין כל העולם, דלת הסוכה תהיה פתוחה לכל אושפיזין וכבר יש תקדים מלוט שארח את המלאכים גם בסדום הרשעה. ואם תאמר שהיה זה בפסח ("ומצות אפה", עפ"י המדרש), נענה ונאמר שגם הסוכות שהקימו בני ישראל ביוצאם ממצרים היו בפסח. ראה דברינו סוכות ויציאת מצרים.
  • מה שנכון עפ"י ההלכה של המצטער בסוכה.

    האתר פתוח לגלישה חופשית ואינו דורש רישום. נשמח לשמוע לקבל הערות והארות מכל המבקרים באתר.

    בנוסף, דפי פרשת השבוע והמועדים המתחדשים נשלחים במייל לכל המעוניין ומועלים במקביל לאתר.

    להצטרפות לרשימת התפוצה