פרשות השבוע

מים ראשונים: הדברים שלהלן מבוססים על מדרשים ופרשנים שהבאנו בדברינו וידום אהרון – במדרש לפרשת שמיני בשנת תשס"א. שם הבאנו את המדרשים והערות השוליים במלואם. כאן הבאנו רק מקצת המקורות על מנת לפנות מקום לפיוט. ואף שינינו מעט מהסדר. הרוצה לראות את המקורות המדרשיים כולם יעיין שם.

 

וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה': וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' לֵאמֹר בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד וַיִּדֹּם אַהֲרֹן: (ויקרא י ב-ג) ¹

 

ויקרא רבה יב ב – שני בניך החביבים

"ונקדש בכבודי" – זה הדיבר נאמר למשה מסיני ולא נודע בו עד שבא המעשה לידו. וכשבא מעשה לידו אמר לאהרן: אהרן אחי, מסיני נאמר לי: עתיד אני להיוועד להן לישראל ולהתקדש בהן בבית זה ובאדם גדול אני מקדשו. וסבור הייתי או בי או בך בית זה מתקדש. עכשיו, נמצאו שני בניך חביבין ממנו. כיון ששמע אהרן כך וידע שבניו ידועי שמים הם, שתק וקיבל שכר טוב על שתיקתו. זהו שכתוב: "וידום אהרן".

 

אַהֲרֹן אָחִי,

כְּשֶׁעָלִיתִי לַמָּרוֹם לְקַבֵּל תּוֹרָה

הֶרְאוּנִי דָּבָר גָּדוֹל וְנוֹרָא

שֶׁזֶּה הַמִּשְׁכָּן שַׁי לַמּוֹרָא

יִתְמַשְׁכֵּן בְּאֵשׁ וּבְאוֹרָה

וְאֶכְתֹּב "וְנִקְדַּשׁ בִּכְבוֹדִי" בְּמִקְרָא

אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁבַּיּוֹם שֶׁעִטְּרָה לוֹ עֲטָרָה

"וְנִקְדַּשׁ בִּמְכֻבָּדַי" נִקְרָא וְנִקְרַע

בָּנֶיךָ אָחִי

הֵם מְכֻבְּדֵי אֵל קָדוֹשׁ וְנוֹרָא

שֶׁעָלוּ לַמָּרוֹם בְּתַבְעֵרָה וּבִסְעָרָה

"וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"

בִּגְדוֹ קָרַע וְרֹאשׁוֹ פָּרַע

מנחות כט ע"ב – כך עלה במחשבה לפני

בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות, אמר לפניו: ריבונו של עולם, מי מעכב על ידך? אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות … אמר לפניו: ריבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו … ראה ששוקלין בשרו במקולין, אמר לפניו: ריבונו של עולם, זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.

 

אַהֲרֹן אָחִי,

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי לַמְחִצָּה, לִפְנַי וְלִפְנִים

רָאִיתִי אֶת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים

יוֹשֵׁב וְקוֹשֵׁר לָאוֹתִיּוֹת כְּתָרִים

וְשָׁאַלְתִּי לְמִי וּלְמָה אֵלֶּה הָעֳקָצִין

וְעָנַנִי,

לַעֲקִיבָא תַּלְמִיד וּמוֹרֶה חֲכָמִים

שֶׁיִּדְרֹשׁ בָּהֶן תִּלֵּי תִּלִּין

תָּגֵי תָּגִין וְקוֹצֵי קוֹצִים

לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים וְלַעֲקוֹר הָרִים

בְּמַיִם הִיא תּוֹרָה, לִשְׁחֹק הָאֲבָנִים

וְסוֹפוֹ אָחִי, בְּיִסּוּרִים נוֹרָאִים

"וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ"

קִיֵּם, בְּמַסְרֵקוֹת וּמָקוֹלִין

עַד כָּלוּ קִצִּין רוּחִין וְנַפְשִׁין.

כִּי כָּל עֲמָלֵנוּ, אָחִי

שְׂכַר מַשְׁנִים וְסוֹפְרִים,

לִמְנוֹת יָמֵינוּ בִּדְכִי

בִּרְגָעִים סְפוּרִים

"וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"

לֹא בְּמַחְשָׁבָה, רַק בְּמִלִּים

נִכְלָם וְנֶאְלָם,

לֹא מֵבִין וְלֹא מַשְׁלִים

ויקרא רבה כ א – מקרה אחד לצדיק ולרשע

"אחרי מות שני בני אהרן". ר' שמעון פתח: "הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא וכו' " (קהלת ט ב). "לצדיק" – אלו בני אהרן שכתוב בהם: "בשלום ובמישור הלך אתי" (מלאכי ב ו), "לרשע" – זו עדת קרח שכתוב בהם: "סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה" (במדבר טז כו). אלו נכנסו להקריב במחלוקת ויצאו שרופין ואלו נכנסו להקריב שלא במחלוקת ויצאו שרופין!

 

אַהֲרֹן אָחִי,

עָתִיד לָקוּם בְּיִשְׂרָאֵל

הֶחָכָם מִכָּל אָדָם

שֶׁשִּׁירוֹ אֶלֶף וּמְשָׁלִים אַלְפַּיִם

שְׂפַת חַיּוֹת וְשִׂיחַ הָעֵצִים לוֹ נְהִירִים

וְגַם הוּא לֹא הֵבִין

גַּם מִמֶּנּוּ נִסְתַּם

הַכֹּל בַּאֲשֶׁר לַכֹּל, מִקְרֶה הוּא בָּעוֹלָם

לַטּוֹב וְלַטָּהוֹר, לַטָּמֵא וְלָרָשָׁע

טָמִיר עָלוּם וְנֶעְלָם

מִי הוּא צַדִּיק וּמִי לַה' יֻשְׁלַם?

וְעַל מִי נֹאמַר "רְשָׁעִים הָיוּ" וְנוֹצִיא דִּבָּתָם?

"וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"

הַדִּין נִסְתַּם

הַגּוֹלֵל נֶחְתַּם

וְהָאָדָם נֶאְלַם

אֶל נֹכַח הָאֵשׁ וְהַדָּם

רמב"ן ויקרא פרק י פסוק ג – מבכי גדול לשתיקה

וטעם וידום אהרן – שהיה בוכה בקול, ואז שתק. או כטעם: "ואל תדום בת עינך" (איכה ב יח).²

ספרי במדבר פיסקא נח – כשהקב"ה מדבר …

כשהקב"ה מדבר הכל שותקים שנאמר: "דומו יושבי אי סוחר ציון עובר ים מלאוך" (ישעיה כג ב) ואומר: "וידום אהרן".

אַהֲרֹן אָחִי,

עוֹד רָאִיתִי זֹאת

שֶׁעַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת

לֹא יָסוּפוּ מֵעַמֵּנוּ מְבִינֵי אוֹת

בַּעֲלֵי פֵּרוּשׁ מִדְרָשׁ וּמָסוֹרוֹת

וִילַמְּדוּנוּ הָבִין בַּמִּקְרָאוֹת

צְפוּנוֹת כַּחֲדָשׁוֹת

גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת:

וְהֵם יְפָרְשׁוּ וְיֹאמְרוּ דְּבָרָם

כִּי בְּעוֹד הַדָּם חַם

לֹא נָדַם אַהֲרֹן, לֹא נָדַם

רַק זָעַק וּבָכָה, בְּכִי מַר מְאֹד

לֹא יָכְלוּ הַמִּלִּים לְשֵׁטֶף הַדְּמָעוֹת.

וְעָלְתָה צַעֲקָתוֹ עַד הַפַּרְגּוֹד

זִעְזְעָה סִפִּים וְנָעוּ אַמּוֹת

עַד שֶׁשָּׁמַע קוֹל מִמַּעֲלוֹת:

בְּכֵה אַהֲרֹן, בְּכֵה וְאַל תַּעֲמֹד

שָׂם אֲנִי אֶת דִּמְעוֹתֶיךָ בְּנֹאדִי לִהְיוֹת

לְיַד לִבְנַת הַסַּפִּיר

תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד

וּמִמְּךָ יִלְמְדוּ לְדוֹרוֹת

לִזְעֹק וְלִבְכּוֹת

וְלֹא לַחֲשׁוֹת

אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים עַל אָבוֹת

וְאִמָּהוֹת

וּבָנוֹת

"וַיִּדֹּם אַהֲרֹן"

כַּאֲשֶׁר תַּם לִבְכּוֹת

בְּאֶפֶס כֹּחוֹת

 

שבת שלום

מחלקי המים