פרשות השבוע

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים: … וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע: (שמות כד ד-ז).¹

וַיְהִי כְּכַלּוֹת מֹשֶׁה לִכְתֹּב אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר עַד תֻּמָּם: וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר: לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱלֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד: (דברים לא כד-כו).²

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם: (שמות יז יד).³

וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה כְּתָב־לְךָ אֶת־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל־פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת־יִשְׂרָאֵל: (שמות לד כז).⁴

רש"י שמות כד ד – ספר הקורות מבראשית עד ערב מתן תורה

ויכתוב משה – מבראשית ועד מתן תורה, וכתב מצוות שנצטוו במרה: וישכם בבוקר – בחמישה בסיון.⁵

רמב"ן שמות כד א – הספר כלל את הדברות ומצוות רבות

והנה משה כתב ביום ההוא בספר כל מה שנצטווה, חוקים ומשפטים ותורות, והשכים בבקר ממחרת היום ההוא לכרות להם ברית על הכל, ובנה המזבח, וזבח הזבחים וכו' … ולקח הספר שכתב מאמש וקראו באזניהם, וקבלו עליהם עוד לבוא בברית עמו, ואמרו (פסוק ז) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע … והנה מעשה הברית ביום המחרת למתן תורה, ובו היתה העלייה שעלה משה אל ההר (פסוק יג), וממנה נתעכב שם ארבעים יום … וכל זה מתוקן ומבואר.⁶

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ג – שתי הדעות כבר במכילתא

"ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם" – אבל לא שמענו מהיכן קרא באזניהם. רבי יוסי בר' יהודה אומר: מתחילת בראשית ועד כאן; רבי אומר: מצוות שנצטווה אדם הראשון ומצוות שנצטוו בני נח ומצוות שנצטוו במצרים ובמרה ושאר כל המצוות כולן.⁷

כיון שראה שקבלו עליהם נטל הדם וזרק על העם … אמר להם: הרי אתם קשורים ענובים תפוסים, מחר בואו וקבלו עליכם המצות כולן. ר' יוסי בר' יהודה אומר, בו ביום נעשו כל המעשים.⁸

רש"ר הירש דברים לא ט – כתיבה בחלקים והוספות

ויכתוב משה את התורה הזאת – נאמר כבר בשמות כד ז ו-לד כז, שמשה כתב חלקים של תורת ה'. אולם עתה, אחרי שכתב גם את כל מה שאירע מאז וכסבור היה שכתיבת התורה נסתיימה, הוא מסר אותה לכהנים והוסיף את המצוה הקשורה לכך – לקרוא את התורה אחת לשבע שנים לפני העם המתקהל לרגל החג. המצוה לכתוב את השירה, להוסיף אותה לספר התורה ולחתום בה את התורה ניתנה לו רק לאחר מכן (פסוק יד ואילך).⁹

מסכת גיטין דף ס עמוד א – חומשים, מגילות וספרי תורה שלמים

שלחו ליה בני גליל לר' חלבו: מהו לקרות בחומשים בבית הכנסת בציבור?¹⁰ לא הוה בידיה. אתא שייליה לר' יצחק נפחא, לא הוה בידיה.¹¹  אתא שאיל בי מדרשא, ופשטוה מהא דא"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן: ספר תורה שחסר יריעה אחת – אין קורין בו.¹² ולא היא, התם מחסר במילתיה, הכא לא מחסר במילתיה.¹³ רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אין קוראין בחומשין בבית הכנסת משום כבוד צבור.¹⁴ ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: האי ספר אפטרתא – אסור למקרי ביה בשבת; מאי טעמא? דלא ניתן ליכתב.¹⁵ מר בר רב אשי אמר: לטלטולי נמי אסור; מאי טעמא? לא חזי למיקרי ביה.¹⁶ ולא היא, שרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה, דר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא, והא לא ניתן ליכתב!¹⁷ אלא כיון דלא אפשר – "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט קכו), הכא נמי, כיון דלא אפשר – עת לעשות לה' הפרו תורתך.¹⁸

בעא מיניה אביי מרבה: מהו לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה?¹⁹ תיבעי למאן דאמר: תורה מגילה מגילה ניתנה, תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה;²⁰ תיבעי למאן דאמר תורה מגילה מגילה ניתנה, כיון דמגילה מגילה ניתנה כותבין, או דילמא כיון דאידבק אידבק? ²¹ תיבעי למאן דאמר תורה חתומה ניתנה, כיון דחתומה ניתנה אין כותבין, או דילמא כיון דלא אפשר כתבינן?²² א"ל אין כותבין, ומה טעם? לפי שאין כותבין.²³ איתיביה: אף היא עשתה טבלא של זהב שפרשת סוטה כתובה עליה! … ²⁴ כתנאי: אין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה, ואם דעתו להשלים – מותר; ר' יהודה אומר: בבראשית – עד דור המבול, בתורת כהנים – עד ויהי ביום השמיני.²⁵

א"ר יוחנן משום רבי בנאה: תורה – מגילה מגילה ניתנה, שנאמר: "אז אמרתי הנה באתי במגילת ספר כתוב עלי" (תהלים מ ח);²⁶ ר' שמעון בן לקיש אומר: תורה – חתומה ניתנה, שנאמר: "לקוח את ספר התורה הזאת" (דברים לא כו).²⁷

… ואידך נמי הכתיב: "במגילת ספר כתוב עלי"! … אי נמי, לכדרבי לוי, דאמר רבי לוי: שמונה פרשיות נאמרו ביום שהוקם בו המשכן, אלו הן: פרשת כהנים, ופרשת לוים, ופרשת טמאים, ופרשת שילוח טמאים, ופרשת אחרי מות, ופרשת שתויי יין, ופרשת נרות, ופרשת פרה אדומה.²⁸

א"ר אלעזר: תורה – רוב בכתב ומיעוט על פה, שנאמר: "אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו" (הושע ח יב); ור' יוחנן אמר: רוב על פה ומיעוט בכתב, שנאמר: "כי על פי הדברים האלה" (שמות לד כז).²⁹

תוספות גיטין דף ס עמוד א – תורה חתומה היא כתיבתה על הסדר

תורה חתומה ניתנה – תימה דכתיב (שמות כד): "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם", ופירש רש"י בחומש דהיינו מבראשית ועד כאן! ונראה לפרש דלא קאמר חתומה ניתנה שלא נכתבה עד לבסוף, אלא שעל הסדר נכתבה. דיש פרשיות שנאמרו תחילה לפני אותם הכתובים לפניהם. ולא נכתבה עד שנאמר לו אותה שכתובה לפניה וכותב זאת אחריה. ועל זה מייתי מדרבי לוי שאותם לא נאמרו על הסדר. והיה יכול להוכיח זה מכמה מקראות דאין מוקדם ומאוחר בתורה, אלא הואיל ומשכח דרבי לוי מייתי לה.³⁰

חידושי רשב"א גיטין ס ע"א – גם ריש לקיש יודה שיש פרשות מיוחדות שנכתבו

רבי שמעון בן לקיש אמר: תורה חתומה ניתנה. הקשה הר"א אב"ד דהא כתיב בסוף ואלה המשפטים:"ויקח את ספר הברית ויקרא באזני העם וגו' " – וזה היה לפני מתן התורה! … ואולי נאמר דאפילו ריש לקיש לא אמר אלא שלא היה כותב כל פרשה ופרשה כמו שנאמרה לו אלא סודרה על פה עד גמר התורה. אלא פרשיות שהיו צריכות לשעה היה כותבן כדי שיראו וילמדו מתוך הכתב.³¹

שמות רבה ה יח פרשת שמות – מגילות במסורת מהאבות

"תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים וְיַעֲשׂוּ בָהּ וְאַל יִשְׁעוּ בְּדִבְרֵי שָׁקֶר" (שמות ה ט) – מלמד שהיו בידם מגילות שהיו משתעשעין בהם משבת לשבת, לומר שהקב"ה גואלם, לפי שהיו נחים בשבת.³²

הרב חיים הירשנזון – כינוס המגילות במתן תורה ³³

… רואים אנו מזה שספר בראשית נכתב מקודם, כנראה כל סיפור בדורו, אשר מפני זה קורא אותם המדרש מגילות, כי מגילה מגילה כתבו כל אחד בזמנו … ובשעת מתן תורה ברר הקב"ה איזה מגילות אשר אמר למשה לכתוב אותם בתורה שבכתב, ואיזה מהם נשארו בתורה שבע"פ, ואיזה מהם אולי נגנזו מפני אי אמיתתם.³⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: תמו הזמן והמקום ולא תם הנושא. נראה שאפשר לחבר את הנושא בו דנו גם עם המוטיב: "תורה פעמים פעמים ניתנה" (חולין קא ע"ב) ואולי גם עם המוטיב "תורה חתוכה" (ירושלמי סנהדרין פרק ד הלכה ב). לזה האחרון הקדשנו דף מיוחד במיוחדים התורה לא ניתנה חתוכה. מוטיב אחר שניתן לחבר כאן הוא "קיימו האבות את התורה" לו הקדשנו דף מיוחד בפרשת תולדות (והנושא המשיק לו "מצוות טרום סיני" בפרשת לך לך). לאור הדברים הנ"ל אפשר שמשמעות "קיימו האבות את התורה" איננו שקיימו את כל דיני התורה ודקדוקיה וסייגיה כמקובל מחז"ל ואילך (ויש דעה כזו), אלא קיימו את התורה שהייתה כתובה לפניהם ונוספה והתפתחה מגילות מגילות. גם זה מסוקר בספר בעיני אלהים ואדם הנ"ל.