עֵת לַעֲשׂוֹת לה' הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ: (תהלים קיט קכו).1
רש"י תהלים קיט על הפסוק – פשט ודרש בפסוק
עת לעשות לה' וגו' – מוסב על מקרא שלפניו: "הבינני ואדעה עדותיך" – להבין עת לעשות לשמך, איך יעשו אותם שהפרו תורתך למצוא רצון וסליחה וְתִמָצֵא להם, ואעשה כן על כל עבירה שבידי.2 ורבותינו דרשו ממנו שעוברין על דברי תורה כדי לעשות סייג וגדר לישראל, כגון גדעון ואליה בהר הכרמל שהקריבו בבמה.3
עוד ראיתי נדרש באגדה פירוש: איש פנוי וטיילן העושה תורתו עתים, מפר ברית, שאדם (פנוי) צריך להיות יגע בתורה כל שעות היום.4
מסכת ברכות פרק ט – דרישה דו-כיוונית של הפסוק
משנה ה:5 … והתקינו שיהא אדם שואל את שלום חברו בשם, שנאמר: "והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה' " (רות ב ד),6 ואומר: "ה' עמך גבור החיל" (שופטים ו יב), ואומר: "אל תבוז כי זקנה אמך" (משלי כג כב), ואומר: "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט קכו).7 ר' נתן אומר: הפרו תורתך – עת לעשות לה'.8
גמרא ברכות דף סג עמוד א: התקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו וכו'. מאי ואומר? – וכי תימא: בעז מדעתיה דנפשיה קאמר – תא שמע: "ה' עמך גבור החיל" (שופטים ו יב). וכי תימא: מלאך הוא דקאמר ליה לגדעון9 – תא שמע: "אל תבוז כי זקנה אמך" (משלי כג כב).10 ואומר: "עת לעשות לה' הפרו תורתך". אמר רבא: האי קרא מרישיה לסיפיה מדריש, מסיפיה לרישיה מדריש.11 מרישיה לסיפיה מדריש: עת לעשות לה' מאי טעם – משום הפרו תורתך. מסיפיה לרישיה מדריש: הפרו תורתך מאי טעמא – משום עת לעשות לה'.12
תניא, הלל הזקן אומר: בשעת המכניסין – פָּזֵר, בשעת המפזרים – כָּנֵס. ואם ראית דור שהתורה חביבה עליו – פזר, שנאמר: "יש מפזר ונוסף עוד" (משלי יא כד). ואם ראית דור שאין התורה חביבה עליו – כנס, שנאמר: "עת לעשות לה' הפרו תורתך".13
…..
דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה – "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" (משלי פרק ג פסוק ו). אמר רבא: אפילו לדבר עבירה.14
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת ברכות פרק ט – תקנות חכמים, שכר ועונש
וכיון שהזכיר בכלל התקנות שהתקינו שיהא אדם שואל בשלום חברו בשם ה', לפי שמילת שלום עשאוה משמותיו של הקב"ה,15 לפיכך בא להביא ראיה שזה מותר מבועז שאמר: ה' עמכם והשיבוהו הם: יברכך ה'. ואמרו אח"כ: "ואומר: אל תבוז כי זקנה אמך", אינו ראיה על מה שלפניו, כלומר שיהא אדם שואל את שלום חבירו בשם, אלא בא ללמד שלא להקל בתקנות חכמים אע"פ שנתישנו ורחק זמן אותה תקנה, ועל זה הזהיר שלמה במשל זה. ואח"כ הביא ראיה שהעובר על אותם התקנות חייב עונש ויסורים לפי שהפר תורה, וזהו ענין אמרו הפרו תורתך עת לעשות לה'. אבל מי שמניח הכתוב כמו שהוא ומבארו ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתיך, יאמר, שכשנגזרת עת עונש ונקמה יבואו סבות לבני אדם שיפרו תורה כדי שתחול עליהם הגזירה כשהם חייבים, וענין זה ארוך ורחוק עמוק עמוק מי ימצאנו, כי נצא מזה לשאלת השכר והעונש. ואל תבקש ממני בענין שאנחנו עכשיו בו זולתי ביאור הדברים בלבד.16
ספר מורה הנבוכים פתיחה – מתי נעזר הרמב"ם בפסוק
והשם יתברך יודע שאני לא סרתי היותי מתירא הרבה מאד לחבר הדברים אשר ארצה לחברם בזה המאמר, מפני שהם ענינים נסתרים, לא חובר כלל בהם ספר זולתי זה באומתנו בזמן הגלות הזה. ואיך אתחיל אני עתה ואחבר בהם? אבל נשענתי על שתי הקדמות. האחת מהם אמרם בכמו זה הענין: "עת לעשות לה' הפרו תורתך", והשנית, אמרם: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים".17
ספרי זוטא במדבר פרק כז – בנות צלפחד והנערה הקטנה
וללמדך באיזה שעה עמדו לפני משה, בשעה שאמרו ישראל למשה: "נתנה ראש ונשובה מצרימה" (במדבר יד ד). אמר להן משה: והלא כל ישראל מבקשין לחזור למצרים ואתנה מבקשות נחלה בארץ?! אמרו: יודעות אנו שסוף כל ישראל להחזיק בארץ, שנאמר: "עת לעשות לה' הפרו תורתך" – אל תהי קורא כן אלא: הפרו תורתך עת לעשות לה'. וכן הוא אומר: "וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה" (מלכים ב ה ב-ג) – מגיד שאמרה לה: כך וכך מטהרין את העני כך וכך מטהרין את העשיר … מגיד שהיתה דורשת פרשת נגעים.18 אבל אין את יודע אימתי היו של בית אביה עושין את התורה? בשעה שאמר להם אליהו: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים", לקיים מה שנאמר: "עת לעשות לה' הפרו תורתך". אל תהי קורא כך אלא: הפרו תורתך עת לעשות לה'.19
מסכת יבמות דף צ עמוד ב – המצווה לשמוע לנביא
תא שמע: "אליו תשמעון" (דברים יח טו) – אפילו אומר לך עבור על אחת מכל מצות שבתורה, כגון אליהו בהר הכרמל, הכל לפי שעה שמע לו!20
מסכת סנהדרין פט ע"ב – נביא מוחזק
המוותר על דברי נביא, מנא ידע דאיענש?21 – דיהב ליה אות.22 – והא מיכה, דלא יהיב ליה אות ואיענש! – היכא דמוחזק שאני.23 דאי לא תימא הכי, אברהם בהר המוריה היכי שמע ליה יצחק, אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עליה ועבדי שחוטי חוץ? אלא: היכא דמוחזק שאני.24
כלי יקר דברים פרק יז פסוק יא – כסברת המיעוט
"לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" … ומטעם זה אמרו חז"ל (סנהדרין יז א) שאין ממנין לסנהדרין עד שיודע לטהר השרץ מן התורה. וטעמו של דבר שאם לפעמים צריכין להוראת שעה לפסוק נגד התורה משום "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט קכו), אז יכול החכם או הנביא לצרף לסברת עת לעשות לה' אותן מיעוט סברות שכבר נדחו מחמת הרוב ולילך אחר המיעוט כהוראת אליהו בהר הכרמל. אבל אם אין החכם או הנביא יודע שום סברא אל ההיפך, אז לעולם לא יטהרו אפילו בהוראת שעה.25
סנהדרין מו ע"א, יבמות צ ע"ב – כאשר השעה צריכה לכך
תניא, א"ר אלעזר בן יעקב: שמעתי, שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה – אלא לעשות סייג לתורה. ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לבית דין וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך – אלא שהשעה צריכה לכך; ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה, והביאוהו לבית דין והלקוהו, לא מפני שראוי לכך – אלא שהשעה צריכה לכך!26
תמורה דף יד עמוד ב – כתיבת התורה שבע"פ
רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן: כותבי הלכות כשורף התורה, והלמד מהן – אינו נוטל שכר. דרש ר' יהודה בר נחמני מתורגמניה דריש לקיש: כתוב אחד אומר "כתוב לך את הדברים האלה", וכתוב אחד אומר "כי על פי הדברים האלה", לומר לך, דברים שעל פה – אי אתה רשאי לאומרן בכתב, ושבכתב – אי אתה רשאי לאומרן על פה. ותנא דבי רבי ישמעאל: כתוב לך את הדברים האלה – אלה אתה כותב, אבל אין אתה כותב הלכות! אמרי: דלמא מילתא חדתא שאני.27 דהא רבי יוחנן וריש לקיש מעייני בסיפרא דאגדתא בשבתא, ודרשי הכי: "עת לעשות לה' הפרו תורתך" (תהלים קיט קכו).28 אמרי: מוטב תיעקר תורה, ואל תשתכח תורה מישראל.29
מסכת גיטין דף ס עמוד א – כתיבת ספרי הפטרה ואגדה
רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אין קוראין בחומשין בבית הכנסת משום כבוד הצבור. ורבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: האי ספר אפטרתא – אסור למקרי ביה בשבת; מאי טעמא? דלא ניתן ליכתב. מר בר רב אשי אמר: לטלטולי נמי אסור; מאי טעמא? דהא לא חזי למיקרי ביה. ולא היא, שרי לטלטולי ושרי למיקרי ביה, דר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש מעייני בספרא דאגדתא בשבתא, והא לא ניתן ליכתב! אלא כיון דלא אפשר – "עת לעשות לה' הפרו תורתך", הכא נמי, כיון דלא אפשר – עת לעשות לה' הפרו תורתך.30
מסכת מנחות דף צט עמוד א-ב – ביטולה של תורה הוא ייסודה
אמר ריש לקיש: פעמים שביטולה של תורה זהו יסודה, דכתיב: "אשר שברת" (שמות לד א) – אמר לו הקב"ה למשה: יישר כחך ששברת.31
ירושלמי ברכות פרק ט הלכה ה – אלקנה כדגם לחזוק האומה
אמר רבי זעירא: אם נזדקנה אומתך עמוד וגודרה כשם שעשה אלקנה שהיה מדריך את ישראל לפעמי רגלים. הדא הוא דכתיב: "ועלה האיש ההוא מעירו וגו' " – "עת לעשות לה' הפרו תורתך". רבי נתן מסרס קראי: הפרו תורתך עת לעשות לה' … תני רבי שמעון בן יוחי אומר: אם ראית את הבריות שנתייאשו ידיהן מן התורה מאד, עמוד והתחזק בה ואתה מקבל שכר כולם מה טעמא: הפרו תורתך עת לעשות לה'.32
מדרש תהלים (בובר) מזמור קיט – לימוד התורה
"עת לעשות לה' הפרו תורתך" – מהו עת לעשות לה' ? אל תאמר לכשאפנה אשנה, אלא בכל שעה ושעה הוי עושה. אמר הקב"ה: לא תאמר כן, אלא סרס המקרא ודרשהו: הפרו תורתך – עת לעשות לה'. אם ראית הדור שהניחו את התורה ורפו ידיהם ממנה מיד נשתכחה התורה, אותה השעה עשה אותה, לכך נאמר: "עת לעשות לה' וגו' ".33
חג שמח ולימוד פורה ומהנה
מחלקי המים
מים אחרונים: עוד יש הרבה בספרות הראשונים והאחרונים בנושא שבחרנו לדון בו לכבוד רות ומגילתה. למיטיבי לכת הקדשנו דף השלמות.