פרשות השבוע

וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה ה' וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: (במדבר י לה-לו).¹

מסכת שבת דף קטו ע"ב – קטז ע"א

תנו רבנן: "ויהי בנסוע הארון ויאמר משה" (במדבר י לה) – פרשה זו עשה לה הקב"ה סימניות מלמעלה ולמטה,² לומר שאין זה מקומה.³ רבי אומר: לא מן השם הוא זה,⁴ אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו. כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: "חצבה עמודיה שבעה" (משלי ט א) – אלו שבעה ספרי תורה? כמאן – כרבי.⁵ מאן תנא דפליג עליה דרבי – רבן שמעון בן גמליאל הוא, דתניא: "רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן – כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה" …⁶ והיכן מקומה? – אמר רב אשי: בדגלים.⁷

ספרי במדבר פיסקא פד

"ויהי בנסוע הארון" – נקוד עליו מלמעלה ומלמטה, מפני שלא היה זה מקומו.⁸ רבי אומר: מפני שהוא ספר בעצמו.⁹ מיכן אמרו: ספר שנמחק ונשתייר בו שמונים וחמש אותיות כפרשת ויהי בנסוע הארון, מטמא את הידיים.¹⁰ ר' שמעון: אומר נקוד עליו מלמעלה ומלמטה מפני שלא היה זה מקומו. ומה היה ראוי ליכתב תחתיו? "ויהי העם כמתאוננים".¹¹

ויקרא רבה פרשת שמיני, פרשה יא סימן ג

"חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה" (משלי ט א) …¹² בר קפרא פתר המקראות בתורה: "חכמות בנתה ביתה" –  זו תורה:  "ה' קנני ראשית דרכו" (משלי ח כב).¹³ "חצבה עמודיה שבעה" – אלו שבעה ספרי תורה. ולא חמישה הם? בר קפרא עושה מראשו של "וידבר" עד "ויהי בנסוע הארון" אחד; מן "ויהי בנסוע הארון" עד "ובנחה יאמר" אחד; ועד סופו של הספר אחד, הרי שבעה.¹⁴

מסכת סופרים פרק ו הלכות א-ב

הכותב צריך לעשות שיפור בפתיחה של ויהי בנסוע הארון, מלמעלן ומלמטן, שהוא ספר בפני עצמו, ויש אומרים שמקומו בנסיעת דגלים. הכותב צריך לעשות שיפור בפתיחה של ויהי העם כמתאוננים, מלמעלן ומלמטן, שהוא ספר בפני עצמו, ויש אומרים שמקומו בנסיעת דגלים. ¹⁵

מדרש משלי (בובר) פרשה כו

"ויהי בנסוע הארון" (במדבר י לה). בין למעלה בין למטה נקוד, רבי אמר: ספר היה בפני עצמו ונגנז.¹⁶

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת ידים פרק ג משנה ה¹⁷

כלל הוא אצלנו כי פרשת "ויהי בנסוע הארון", "ובנחה יאמר", שני הפסוקים יחד הם ספר בפני עצמו. אמרו: "חכמות נשים בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה" – אלו שבעה ספרי תורה, ונעשו שבעה כפי שאמרו שמתחילת הספר עד ויהי בנסוע הארון ספר בפני עצמו, ויהי בנסוע ספר בפני עצמו, ומן ויהי העם כמתאוננים עד סוף הספר ספר בפני עצמו, ונמצא מדבר סיני שלשה ספרים, וארבעת החומשין הנשארים הרי שבעה.¹⁸

תורה תמימה הערות במדבר פרק י הערה כב

הסימנין מלמעלה ומלמטה הם הנוני"ן ההפוכין. ונראה דרוצה לומר שמפני יקרת תוכן הענין כדאי לעשותה לפרשה זו ספר בפני עצמו.¹⁹

דרשות ר"י אבן שועיב פרשת וישמע יתרו

"תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב". הכתוב הזה הוא נכבד מאוד והוא סגולת התורה, ויש בו קדושה גדולה בתיבותיו ובאותיותיו, ולכן אמר כי הכותב בספר התורה זה הפסוק הוא שקול כאילו כתב כל התורה כולה שהיא מצוה גדולה … ולכן תמצא שבעה מלות בזה הפסוק, כנגד שבעה ספרים שבתורה. כי אם הם חמשה חומשי תורה, הם שבעה, כמו שהזכירו רבותינו ז"ל במסכת שבת כי ויהי בנסוע הארון הוא ספר אחד … ויש להם ענין והם רמז גם כן לשבעה עמודים שבהם קיום העולם, דכתיב: "חצבה עמודיה שבעה".²⁰

שפת אמת ויקרא פסח

ובאמת זה הוא דרך התורה שהוא בישוב הדעת ומתינות כי בחכמה אתברירו. ולכן נתקן אח"כ הדעת, עד שהיו מוכנים אל התורה. וזה ענין שבעה שבועות נגד שבעה ספרי תורה, כמ"ש חז"ל בפירוש חצבה עמודיה שבעה.²¹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה דבריו של הרב ישי אילני בנושא שמציע שפרשת "ויהי בנסוע הארון", בשיטת רבי, הייתה צריכה להיות "ספר יהושע" – ספר הכניסה לארץ ישראל ומכאן חשיבותה (ראה דברינו בהערה 19). ואנו נחזק דבריו ממאמר חז"ל בגמרא נדרים כב ע"ב: "אלמלא חטאו ישראל – לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד, שערכה של ארץ ישראל הוא". ושוב מצאנו ברשת גם את דבריו של יעקב מאיר בפרשת השבוע בעיתון הארץ ש"פרשה קטנה" זו שמלווה כל קריאה בתורה, מהוצאת ספר התורה ועד הכנסתו חזרה לארון בסוף הקריאה, מסמלת מהו "אידיאה של ספר" וכדבריו הוא: "ספר ויהי מסמן את הקו המינימלי שלפיו יוגדר "ספר", ובכך הוא הופך להפשטה של ספר, אידיאה של ספר, ספר כמו שספר אמור להיות. אידיאת ספר זו מציירת תמונה אחרת של מערכת היחסים שבין "ספר ויהי" לספר התורה כולו. "ספר ויהי" מתאר את תנועתו של הספר השלם המונח בתוך הארון ואת התפילה לתנועה המתאימה של הסופר. זה ספר שבתוכו נמצא הספר בה"א הידיעה, ספר המתאר את מסעו של הספר". "ויהי בנסוע הארון" – פ"ה אותיות.