פרשות השבוע

טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו: (תהלים קמה ט).¹

 

בראשית רבה לג א-ב-ג – ורחמיו על כל מעשיו

סימן א: "ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה וגו' " (בראשית ח א),² וכתיב: "צדקתך כהררי אל משפטיך תהום רבה אדם ובהמה תושיע ה' ", (תהלים לו ז) … רבי יהודה בר סימון פרש את המקרא בנח. אמר הקב"ה: צדקה שעשיתי עם נח בתיבה לא עשיתי עמו אלא עם הררי אל …³ "משפטיך תהום רבה" – יסורין שהבאתי על דורו לא הבאתי עליהן אלא מתהום רבה …⁴ וכשזכרתי לו, לא לו לבדו הזכרתי אלא לו ולכל שיש עמו בתיבה, זהו שכתוב: "ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה אשר אתו בתיבה וגו' ".⁵

סימן ג: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", אמר ר' לוי: טוב ה' לכל ורחמיו על הכל שהוא מעשיו.⁶ אמר ר' שמואל בן נחמן: טוב ה' לכל ורחמיו על הכל, שכן מידותיו, הוא מרחם.⁷ רבי יהושע דסכנין בשם ר' לוי אמר: טוב ה' לכל ומרחמיו הוא נותן לבריותיו.⁸

רבנו היה יושב ועמל בתורה לפני בית הכנסת של הבבליים בציפורי.⁹ עבר עגל אחד להישחט והתחיל גועה כאומר: "הצילני". אמר לו: ומה אני יכול לעשות לך? לכך נוצרת! וחשש רבי את שניו שלוש עשרה שנה.¹⁰ אמר ר' יוסי: כל אותן שלוש עשרה שנה שהיה רבי חושש את שניו לא הפילה עוברה בארץ ישראל ולא נצטערו היולדות. לאחר ימים עבר שרץ אחד לפני בתו ובקשה להורגו. אמר לה: בתי, הניחי לו, שכתוב: "ורחמיו על כל מעשיו".¹¹

דבר אחר: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו", "ויזכור אלהים את נח וגו' ". אמר ר' שמואל בר נחמן: אוי להם לרשעים שהופכין מידת רחמים למידת הדין … כתיב: "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ" (בראשית ו ה), "וינחם ה' כי עשה את האדם" (שם שם ו), "ויאמר ה' אמחה את האדם" (שם שם ז). אשריהם הצדיקים שהם הופכים מידת הדין למידת רחמים " … "וישמע אלהים את נאקתם ויזכור אלהים את בריתו" (שמות ב כד), "ויזכור אלהים את רחל" (בראשית ל כב), "ויזכור אלהים את נח".¹²

מסכת בבא מציעא דף פה עמוד א – התיקון של רבי¹³

אותו העגל שהיו מוליכים אותו לשחיטה, הלך העגל ותלה את ראשו בכנף בגדו של רבי ובכה. אמר לו: לך, לכך נוצרת. אמרו:¹⁴ הואיל ולא ריחם – יבואו עליו ייסורים. ועל ידי מעשה הלכו – יום אחד הייתה שפחתו של רבי מטאטאה את הבית. היו שם בני חולדה והייתה מטאטאה אותם. אמר לה: הניחי אותם, כתיב: "ורחמיו על כל מעשיו". אמרו: הואיל ומרחם – נרחם עליו.¹⁵

מדרש תנחומא פרשת נח סימן ו – רחמים על הבהמה כעל האדם

"ויזכור אלהים את נח" … בנוהג שבעולם המלך מכבד אוהבו בכסף וזהב ובגדים וּמְעָשְׁרוֹ, נכנס לספינה עומד עליו סער גדול מאבד את נפשו וממונו לפי שאין יכול המלך לשמרו מן הים ומן הלסטין … אדם נכנס בספינה עמד עליו סער אם יש עמו בהמה וכלים מזרקן לים ומקיימין את האדם שאין מרחמין על הבהמה וכלים כשם שמרחמין על האדם, אבל הקב"ה כשם שרחמיו על האדם כך רחמיו על הבהמה שנאמר: "ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה), וכן הוא אומר: "ויזכור אלהים את נח".¹⁶

פסיקתא רבתי הוספה א פיסקא א שור או כשב – שבעת ימים תחת אמו

דבר אחר: "שור או כשב או עז כי יולד" (ויקרא כב כז). זהו שאומר הכתוב: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה ט) א"ר יהושע הכהן בר' נחמיה: ראית מימיך שירדו גשמים על שדהו של פלוני שהוא צדיק ועל שדהו של פלוני שהוא רשע לאו? אלא זרחה השמש על ישראל שהם צדיקים ועל רשעים לאו? – מזריח ה' השמש על ישראל ועל האומות, הוי: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו גו' ".¹⁷

ורבנין אמרין: אדם רע לעבדיו וטוב לבהמתו, רע לבהמתו וטוב לעבדיו.¹⁸ אבל הקב"ה, כשם שרחמיו על האדם כן רחמיו על הבהמה.¹⁹ על האדם נאמר: "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (ויקרא יב ג) ובבהמה: "מיום השמיני והלאה ירצה לקרבן וגו' " (ויקרא כב כז) – "שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו".²⁰

ספרי במדבר פיסקא קלג פרשת פינחס – הנימוק של בנות צלפחד

"ותקרבנה בנות צלפחד", כיון ששמעו בנות צלפחד שהארץ מתחלקת לשבטים לזכרים ולא לנקבות, נתקבצו כולן זו על זו ליטול עצה. אמרו: לא כרחמי בשר ודם רחמי המקום. בשר ודם רחמיו על הזכרים יותר מן הנקבות. אבל מי שאמר והיה העולם אינו כן, אלא רחמיו על הזכרים ועל הנקבות רחמיו על הכל, שנאמר: "נותן לחם לכל בשר וגו' " (תהלים קלו כה), "נותן לבהמה לחמה וגו' " (שם קמז ט), ואומר: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (שם קמה ט).²¹

מדרש תנחומא פרשת נצבים סימן ב (מהדורה בובר סימן ה) – רחמים של שוויון

"ראשיכם שבטיכם – אף על פי שמניתי לכם ראשים זקנים ושוטרים כולכם שוין לפני, שנאמר: "וכל איש ישראל" … ולא גדולים שבכם בלבד אלא אפילו "טפכם נשיכם וגרך", לכך נאמר: "כל איש ישראל". לפי שבשר ודם מרחם על הזכרים יותר מהנקבות והקב"ה אינו כן, כי רחמיו על כל מעשיו, על הזכרים ועל הנקבות ועל הצדיקים ועל הרשעים, שנאמר: "מחוטב עציך עד שואב מימיך".²²

אוצר המדרשים (אייזנשטיין) ויושע עמודים 148-149 – גם על המצרים?

… ולפי שנעשה בו כל זאת ולא הכיר אותי אנו רוצים לטבעו בים הוא וכל חילו.²³ מיד ענו כל פמליא של מעלה ואמרו: דין גדול יש לך להטביעם בים. כשראה עוזא כך,²⁴ פתח ואמר: ריבון העולם, יודע אני שחייבים הם לך, אלא יהי רצון מלפניך שתתנהג עמהם במידת רחמים ורחם על מעשה ידיך כמו שכתוב: "ורחמיו על כל מעשיו". ובקש הקב"ה לרחם עליהם, עד שבא גבריאל ונטל דפוס של לבנים שהיו עושין ישראל במצרים והראה אותה לפני הקב"ה ואמר לפניו: ריבון העולמים, אומה ארורה שְׁבְּזוּ עבודה קשה שִׁעַבְּדוּ בניך תרחם עליהם? וחזר הקב"ה מן מדת רחמים וישב עליהם בכסא דין וטבעם בים.²⁵

ברכות דף ז עמוד א – גם למינים²⁶

אותו מין שהיה בשכנותו של רבי יהושע בן לוי, והיה מצער אותו הרבה בקראי.²⁷ יום אחד לקח (ר' יהושע בן לוי) תרנגול והעמידו בין רגלי המיטה (שהיה יושב עליה) ועיין בו, סבר: כאשר תבוא אותה שעה (של זעם) אקללנו. כשבאה אותה שעה נרדם. אמר: שמע מיניה לאו אורח ארעא למעבד הכי (לא דרך העולם לעשות כך). "ורחמיו על כל מעשיו" כתיב.²⁸

תלמוד ירושלמי מסכת חגיגה פרק ב הלכה א – גם לאלישע בן אבויה?²⁹

באותה שעה בכה אלישע ונפטר ומת והיה רבי מאיר שמח בלבו ואומר: דומה שמתוך תשובה נפטר רבי. משקברו אותו ירדה האש מן השמים ושרפה את קברו. באו ואמרו לר' מאיר: קבר רבך נשרף. יצא ומצא שהאש שורפת. מה עשה? פרש טליתו על הקבר, אמר: "ליני הלילה וגו' " (רות ג יג) – ליני בעולם הזה שדומה ללילה "והיה בבוקר" – זה העולם הבא שכולו בוקר. "אם יגאלך טוב יגאל" – זה הקב"ה שהוא טוב, דכתיב ביה: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו". "ואם לא יחפוץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי ה' " – וכבתה האש.³⁰

פרקי דרבי אליעזר (היגר) – "חורב" פרק ל – רחמיו בעקידה

וקשר שתי ידיו ושתי רגליו ועקדו על גבי המזבח ואמץ את שתי זרועותיו ואת שתי ארכובותיו עליו וערך את האש ואת העצים ושלח ידו ולקח את המאכלת וככהן גדול הגיש את מנחתו ואת נסכו. והקב"ה יושב ורואה האב מעקיד בכל לב והבן נעקד בכל לבו. ומלאכי השרת צועקים ובוכים, שנאמר: "הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן" (ישעיהו לג ז). ואמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה: ריבון כל העולמים, נקראת רחום וחנון מי שרחמיו על מעשיו, רחם על יצחק שהוא אדם ובן אדם ונעקד לפניך כבהמה: "אדם ובהמה תושיע ה' " … ר' יהודה אומר: כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נפשו של יצחק. וכיון שהשמיע קולו מבין הכרובים ואמר לו: "אל תשלח ידך", נפשו חזרה לגופו. וקם ועמד יצחק על רגליו וידע יצחק שכך המתים עתידים להחיות ופתח ואמר: "ברוך אתה ה' מחיה המתים".³¹

בתי מדרשות חלק ב אותיות דרבי עקיבא – ברגע הבריאה ולעתיד לבוא

אהיה אשר אהיה – אמר הקב"ה: במידת הטוב בראתי את העולם ובמידת הטוב אני מנהיגו ועתידני לחדשו במידת הטוב. ומנין שבמידת הטוב ברא את העולם? שנאמר: "טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו" (תהלים קמה ט). ומנין שבמידת הטוב מנהיגו? שנאמר: "טוב ה' למעוז ביום צרה" (נחום א ז). ומנין שבמידת הטוב עתיד לחדשו? שנאמר: "הטיבה ה' לטובים ולישרים בלבותם" (תהלים קכה ד).³²

שבת שלום

וגשמים בעיתם וכתיקונם³³

מחלקי המים