פרשות השבוע

הַנִּסְתָּרֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ וְהַנִּגְלֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ עַד עוֹלָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת: (דברים כט כח).

רשב"ם דברים פרק כט כח – האזהרות בהר גריזים ועיבל

הנסתרות לי"י אלהינו – כבר פירשתיו אצל הארורים.¹ על הנסתרות היו הברכות והקללות, שאין הדבר ליענש ביד בית דין, אלא ביד הקב"ה: לנו ולבנינו – לעשות דיני עונשין על פי עדים:²

אבות דרבי נתן נוסח א פרק לד – ההיסוס של עזרא

עשר נקודות בתורה … כיוצא בו: "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנ"ו ולבני"נו עד עולם". נקוד על לנ"ו ולבני"נו ועל ע' שב"עד". למה? אלא כך אמר עזרא: אם יבוא אליהו ויאמר לי: מפני מה כתבת? כך אומר אני לו: כבר נקדתי עליהן. ואם אומר [יאמר] לי: יפה כתבת, אעבור [אמחק] נקודה מעליהן.³

מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב – מחלוקת ר' יהודה ור' נחמיה

אמר רב אסי אמר רבי חנינא: מלמד שמעל עכן בשלשה חרמים: שנים בימי משה ואחד בימי יהושע, שנאמר: "כזאת וכזאת עשיתי" …  ועד השתא מאי טעמא לא איענוש? אמר רבי יוחנן משום רבי אלעזר ברבי שמעון: לפי שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן. כתנאי: "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד? מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה.⁴ אמר ליה רבי נחמיה: וכי עָנַשׁ על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר "עד עולם". אלא, כשם שלא ענש על הנסתרות – כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן.⁵

ירושלמי סוטה פרק ז הלכה ה – מימות יהושע ועד ימי יבנה

אמר רבי שמעון בן לקיש: בירדן קיבלו עליהן את הנסתרות. אמר להן יהושע: אם אין אתם מקבלין עליכם את הנסתרות, המים באין ושוטפין אתכם.⁶ אמר רבי סימון בר זבדא: ויָאוּת,⁷ תדע לך שהוא כן, שהרי עכן חטא ורובה של סנהדרין נפלה בעי.⁸ אמר רבי לוי: ביבנה הותרה הרצועה. יצתה בת קול ואמרה אין לכם עסק בנסתרות.⁹

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו פרשה ה – דברי העם אל הקב"ה

רבי אומר: להודיע שבחן של ישראל, שכשעמדו כולן על הר סיני לקבל התורה, השוו כולם לב אחד לקבל מלכות שמים בשמחה. ולא עוד, אלא שהיו ממשכנין עצמן זה על זה. ולא על הנגלות בלבד נגלה הקב"ה עליהם לכרות ברית עמהם, אלא אף על הסתרים. אמרו לו: על הגלויים אנו כורתים ברית עמך ולא על הסתרים. שלא יהא אחד ממנו חוטא בסתר, ויהא הצבור מתמשכן. שנאמר: "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם".¹⁰

מכילתא דרבי ישמעאל מס' דנזיקין משפטים פרשה יז – בדין עקירת עבודה זרה

יש אומרים באותיותיה נתנה תורה, שלא יהו ישראל אומרים: הואיל ואנו מצווין על עבודה זרה נהא בולשין בבורות שיחין ומערות, תלמוד לומר: "על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן" (דברים יב ב), על הגלוים ולא על הסתרים.¹¹

רמב"ן דברים פרק כט פסוק כח – מה שנסתר מהאדם עצמו

ודעתי בדרך הפשט, כי "הנסתרות" הם החטאים הנסתרים מן העושים אותם, כמו "שגיאות מי יבין מנסתרות נקני" (תהלים יט יג). יאמר: הנסתרות לשם לבדו הם, אין לנו בהן עוון אשר חטא. אבל הנגלות שהם הזדונות, לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת חוקת עולם. שכך קבלנו על אשר ישנו פה ועל אשר איננו פה לדורות עולם.¹²

רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ז הלכה ז – העמדת אדם, חכם, נביא על חזקתו

"… הואיל ואדם גדול וחכם וראוי לנבואה [הוא], מעמידים אותו על חזקתו. שבכך נצטווינו, כמו שנצטווינו לחתוך את הדין ע"פ שני עדים כשרים. ואע"פ שאפשר שהעידו בשקר הואיל וכשרים הם אצלנו, מעמידין אותן על כשרותן. ובדברים האלו וכיוצא בהן נאמר: "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו", ונאמר: "כי האדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב".¹³

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת נצבים נא ע"א – נסתרות הקץ

"הנסתרות לה' אלהינו", אלו קיצי הגלות שהם סתומים וחתומים. כענין שנאמר על ידי דניאל: "ואתה דניאל סתום הדברים וחתום הספר עד עת קץ" (דניאל יב ד וגם פסוק ט שם). ואומר: "כי יום נקם בלבי" (ישעיה סג ד)  – אפילו הלב לפה לא גילה.¹⁴ "והנגלות", אלו תשובה ומעשים טובים. "עד עולם", אפילו בגלותנו.¹⁵

מסכת סוטה דף כב עמוד ב – חשיפת המתחזים

תנו רבנן: שבעה פרושין הן: פרוש שיכמי, פרוש נקפי, פרוש קיזאי, פרוש מדוכיא, פרוש מה חובתי ואעשנה, פרוש מאהבה, פרוש מיראה. פרוש שיכמי – זה העושה מעשה שכם. פרוש נקפי – זה המנקיף את רגליו. פרוש קיזאי – א"ר נחמן בר יצחק: זה המקיז דם לכתלים …¹⁶ אמר רב נחמן בר יצחק: דמטמרא מטמרא, ודמגליא מגליא, בי דינא רבה ליתפרע מהני דְחָפוּ גוּנְדֵי.¹⁷

שבת שלום ואתם נצבים

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו פירוש הכתב והקבלה על הפסוק, שמצטרף לפירוש אור החיים שהבאנו בהערה 10 ומסביר מדוע בעל הקריאה מגביה את קולו בפסוק "הנסתרות" ואולי גם נותן תשובה מדוע יש ניקוד על פסוק זה: "ולולי דמסתפינא הייתי אומר כי מאמר פסוק זה הנסתרות וגו', הוא מאמר המקהלה (קאָהר), והיא תשובת ישראל אל משה, ובזה קיימו עליהם ועל זרעם אחריהם דברי הברית הזאת באמרם. הנסתרות לה' אלהינו, והנגלות וגו', ומי שיעבור בסתר יהיה משפטו בידי ה' לבדו היודע תעלומות לב, ואין אדם יודע טומנתו של חברו, אבל אם תהיה בגלוי יהיה חוב לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו, ואם לא נעשה בהם דין יענשו הרבים על פשעי היחיד. ובזה אין המקרא יוצא מידי פשוטו ובא על מקומו הראוי אחר חתימת משה את דברי הברית. וסמוכים לזה ממה שנוהגים שהקורא בתורה בצבור, במקרא זה הוא מגביה קולו בו יותר מבמה שלפניו". והניקוד כנראה בא לומר שאלה דברי העם ולא דברי משה או הקב"ה.