פרשות השבוע

לֹא תַעֲשׂוּן כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עֹשִׂים פֹּה הַיּוֹם אִישׁ כָּל הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו: (דברים יב ח).¹

בַּיָּמִים הָהֵם אֵין מֶלֶךְ בְּיִשְׂרָאֵל אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה: (שופטים יז ו).²

כָּל דֶּרֶךְ אִישׁ יָשָׁר בְּעֵינָיו וְתֹכֵן לִבּוֹת ה': (משלי כא ב).³

דֶּרֶךְ אֱוִיל יָשָׁר בְּעֵינָיו וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם: (משלי יב טו).⁴

רש"י דברים יב ח

לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים וגו' – מוסב למעלה (דברים יא לא) על "כי אתם עוברים את הירדן וגו' ". כשתעברו את הירדן מיד מותרים אתם להקריב בבמה, כל ארבע עשרה שנה של כבוש וחילוק. ובבמה לא תקריבו כל מה שאתם מקריבים פה היום במשכן, שהוא עמכם ונמשח, והוא כשר להקריב בו חטאות ואשמות נדרים ונדבות. אבל בבמה אין קרב אלא הנידר והנידב. וזהו "איש כל הישר בעיניו" – נדרים ונדבות שאתם מתנדבים על ידי שישר בעיניכם להביאם ולא על ידי חובה,⁵ אותם תקריבו בבמה.⁶

תורה תמימה, דברים יב ט⁷

… ואחרי שלא מצאנו ביאור ענין זה ברחבה, והוא עניין שנהג בהרבה תקופות שונות, לכן נבארו בזה בפרטיו:

קודם שנבנה המשכן במדבר, היו ישראל מקריבים בבמות, כלומר, כל אחד עשה לו במה (מזבח) על פתח גגו וחצרו וכדומה.⁸ משהוקם המשכן, נאסר להקריב באופן כזה, אלא היה צריך להביא ולהקריב באוהל מועד במשכן …⁹ וכך היה קיים ונוהג איסור זה עד שבאו ישראל לאחר שעברו את הירדן בימי יהושע לעיר גלגל שבעבר הירדן … ושם הותרו הבמות …. מכיוון שתלה הכתוב איסור הבמות בחיוב השחיטה במחנה … ואחרי שאז כבר פסקו ובטלו המחנות והתחילו ישראל להיות נפוצים בארץ, שבו הבמות להתירם.¹⁰ וכך היו נוהגים היתר הבמות כל זמן שהיו בגלגל משך י"ד שנה… ואחר כך כשמת יהושע באו לשילה ונחו מהכיבוש ומהחלוקה ונתיישבו שם וחיו במנוחה… נאסרו הבמות מחדש ועמד משכן זה שס"ט שנה.¹¹ ושוב כשחרבה שילה בימי עלי באו לעיר נוב ונשתהו שם י"ג שנה ואחר כך באו לגבעון ונשתהו שם מ"ד שנה ובתוך הזמן הזה הותרו עוד פעם הבמות.¹² עד אשר הביאו המזבח לירושלים ונבנה המקדש על ידי שלמה ואז נאסרו הבמות עד עולם.¹³

רשב"ם דברים פרק יב פסוק ח

איש כל הישר בעיניו – בכל מקום שאנו חונים שם במדבר אנו מקריבים, במשכן המיטלטל ממקום למקום.¹⁴

אבן עזרא דברים יב ח

ואתם לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה – בעבור שהיו נוסעים ממסע אל מסע, ויש מי שיקריב עולה במסע שירצה אחר מות אהרן, ויש מי שיתן בכור צאנו, ויש מי שלא יתן, כי המצוה תלויה בארץ.¹⁵ ואין זאת דעתי, רק טעמו שלא היו כולם יראי השם.¹⁶ ובעבור שאמר "אנחנו", הנה שם מצות רבות בעולות תלויות בארץ, ¹⁷ כי כן כתוב.¹⁸

ספרי דברים פרשת ראה פיסקא סה

"לא תעשון ככל אשר אנחנו עושים פה היום" – היום אנו מטלטלים את המשכן, היום אנו אסורים בבמה. משנבוא לארץ, אין אנו אסורים בבמה.¹⁹

מסכת סנהדרין דף מג עמוד ב

כתנאי: "הנסתרות לה' אלוהינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם" למה נקוד על לנו ולבנינו ועל עי"ן שבעד? מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה. אמר ליה רבי נחמיה: וכי עָנַשׁ על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר "עד עולם". אלא, כשם שלא ענש על הנסתרות – כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן.²⁰

מסכת עבודה זרה דף כה עמוד א

… מאי ספר הישר?  … ר' שמואל בר נחמני אמר: זה ספר שופטים, ואמאי קרו ליה ספר הישר? דכתיב: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים יז ו).²¹

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת ראה דף יח עמוד ב

ואמר: "איש כל הישר בעיניו" – כלומר, לא תהיו "איש כל הישר בעיניו יעשה" בעת שתבואו בארץ, אלא עשו התורה והמצות. כי לא יכשר לאמר לאותו הדור שהיו עומדים לפני משה רבינו כי אתם עושים הישר בעיניכם, כי הוא היה מנהיג להם בתורה ובמצות.²² אלא הוא זמן השופטים, שנאמר: "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים כא).²³

רד"ק שופטים פרק יח פסוק א

בימים ההם אין מלך בישראל²⁴ – גם זה הפסוק מוכיח כי לא היה זה בימי עתניאל בן קנז, כי שופט היה לישראל. וכל ימי השופט לא היו עושים איש הישר בעיניו כמו שאמר: "והושיעם מיד אויביהם כל ימי השופט וגו' " (שופטים ב יח). ואומר: "והיה במות השופט ישובו והשחיתו מאבותם וגו' " (שם יט). נראה כי בימי השופט לא היו עושים איש הישר בעיניו. ובשלושת הענינים האלה: בדבר מיכה ובדבר בני דן ובדבר פילגש בגבעה, אמר: "אין מלך בישראל". ואלו העניינים היו בין שמשון לעלי שהיה שופט ישראל. והיה הזמן ביניהם כמו שהיה שלא היה להם שופט בישראל והיו עושים איש הישר בעיניו.²⁵

רד"ק שופטים פרק יז פסוק ו

איש הישר בעיניו יעשה – אמר זה לפי שעשה מיכה הפסל ולא היה מי שימחה בידו כי אין מלך ושופט בימים ההם.²⁶

מסכת סוטה דף מז עמוד ב

מִשֶּׁרַבּוּ בעלי הנאה – נתעוותו הדינים ונתקלקלו המעשים ואין נח בעולם … מִשֶּׁרַבּוּ "אחרי בצעם לבם הולך" (יחזקאל לג לא) – רבו "האומרים לרע טוב ולטוב רע" (ישעיהו ה כ). משרבו האומרים לרע טוב ולטוב רע – רבו הוֹי הוֹי בעולם … שאין דורינו רואה אלא לפנים … משרבו מטילי מלאי על בעלי בתים – רבה השוחד והטיית משפט, ופסקה טובה. משרבו מקבלני טובתך ומחזקני טובותיך – רבו "איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים יז), שפלים הוגבהו והגבוהים הושפלו, ומלכותא אזלא ונולא.²⁷

במדבר רבה פרשת נשא, פרשה י סימן ב

"אַל־תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי־יִתֵּן בכיס בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים" (משלי כג לא) … הקב"ה מזהיר את העובדי כוכבים שלא יכבידו עול קשה על ישראל … "כי יתן בכוס עינו" – בכיס כתיב, שהם נותנים עיניהם בכיסם של ישראל … "יתהלך במישרים" – שעושים בהם איש כל הישר בעיניו.²⁸

מורה הנבוכים לרמב"ם, חלק שלישי פרק כז

… ואמנם תיקון הגוף יהיה כתיקון עניני מחיתם קצתם עם קצתם, וזה הענין ישלם בשני דברים, האחד מהם להסיר החמס מביניהם, והוא שלא יעשה כל איש מבני אדם הישר בעיניו וברצונו וביכולתו, אבל יעשה כל אחד מהם מה שבו תועלת הכל. והשני, ללמד כל איש מבני אדם מדות מועילות בהכרח עד שיסודר ענין המדינה.²⁹

שו"ת הרשב"א חלק א סימן ר ד"ה ואבי הבן

ואיני רואה עיכוב בין לשון זה ללשון ראשון, כי לא מצינו לא זה ולא זה בגמרא עד שנצטרך להכריע ביניהן. איש הישר בעיניו יבחר לעצמו.³⁰

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: ראה אזכור "איש הישר בעיניו יעשה" בגמרא חולין נז ע"ב, בהקשר להתנהגות הנמלים שכדברי ספר משלי (פרק ו פסוק ז): "אין לה קצין ומושל" ודווקא בשל כך יש ללמוד מדרכיה ולהחכים. ראה שם הניסוי המדעי שערך ר' שמעון בן חלפתא ומה הייתה תגובת החכמים האחרים. וכבר הרחבנו בדיון על מקור זה בדברינו חכמת הנמלה בפרשת שופטים.