מים ראשונים: באמצע פרשת חוקת, במדבר פרק כ, יורד המסך על דור יוצאי מצרים ועל ארבעים שנות המדבר (ראו דברינו שנות המדבר העלומות) ועולה המסך על דור באי הארץ.1 בפרק זמן-מעבר זה הולכים לעולמם מרים ואהרון (ומשה לאחר שנה וקצת יותר). על דמותה של מרים כבר הרחבנו בדברינו מרים אחות משה ואהרון וגם על מות אהרון כבר זכינו לדרוש, שניהם בפרשה זו. הפעם נתמקד בביטוי "אהרון אחי" מפיו של משה ונתהה על יחסו האישי של משה אל אהרון אחיו המבוגר ממנו, יחס שהמקרא מצניע והמדרש מאיר בעצם טביעת ביטוי זה וחזרתו במספר תחנות בחיי שניהם. בין השיטין, נשזור גם אמירות של אהרון: "משה אחי" (עפ"י המדרש כמובן) וישלימו שני "אחי" אלה זה את זה.
שמות רבה ג טז, פרשת שמות – משה סבור שאהרון ראוי יותר לשליחות
"ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח" (שמות ד יג) …2 ורבותינו אומרים: סבור אתה שהיה מעכב משה לילך? אינו כן, אלא כמכבד לאהרן; שהיה משה אומר: עד שלא עמדתי היה אהרן אחי מתנבא להם במצרים שמונים שנה, הוא שכתוב: "ואודע להם בארץ מצרים" (יחזקאל כ ה). ומנין שאהרן היה מתנבא? שכן הוא אומר: "ויבוא איש האלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר ה' הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה ובחור אותו מכל שבטי ישראל לי לכהן" (שמואל א ב כז-כח).3 אמר משה: עכשיו אכנס בתחומו של אחי ויהיה מיצר. בשביל כך לא היה מבקש לילך, מיד: "ויחר אף ה' במשה".4
מדרש תנחומא פרשת שמות כז – אהרון אחי, משה אחי, המפגש
"לך לקראת משה המדברה" (שמות ד כז). זהו שאומר הכתוב: "מי יתנך כאח לי" (שיר השירים ח א), ישראל אומרין לפני הקב"ה: "מי יתנך כאח לי" … וכאיזה אח? אמרו ישראל להקב"ה: כמשה ואהרן … שהיו אוהבין ומחבבין זה את זה … תדע לך, שבשעה שאמר הקב"ה למשה שילך בשליחותו אצל פרעה וא"ל: "שלח נא ביד תשלח" את סבור שמא עכב משה שלא רצה לילך? אינו כן, אלא כמכבד לאהרן …5 אמר ליה הקב"ה למשה: לא אכפת לאהרן בדבר זה. לא די שאינו מיצר, אלא עוד שמח. תדע לך, שאמר ליה: "וגם הנה הוא יוצא לקראתך וראך ושמח בלבו" … כיון שאמר ליה כך, קבל עליו לילך. מיד נגלה הקב"ה על אהרן ואמר לו: "לך לקראת משה המדברה". הוי: "מי יתנך כאח לי" – כמשה וכאהרן. "אמצאך בחוץ אשקך" – "ויפגשהו בהר האלהים וישק לו".6
ספרא שמיני פרשה א ויהי ביום השמיני – חניכת אהרון לכהונה
"ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת" – מלמד שאמר לו משה לאהרן: אהרן אחי, אע"פ שנתרצה המקום לכפר על עונותיך צריך אתה ליתן לתוך פיו של שטן. שלח דורון לפניך עד שלא תיכנס למקדש שמא ישנאך בביאתך למקדש.7
ספרא שמיני – מכילתא דמילואים יט – השכינה מתמהמהת
"ויבוא משה ואהרן אל אהל מועד". כיון שראה אהרן שקרבו כל הקרבנות ונעשו כל המעשים ולא ירדה שכינה לישראל, היה עומד אהרן ומצטער. אמר: יודע אני שכעס עלי המקום בשבילי לא ירדה שכינה לישראל. כך עשה לי משה אחי שנכנסתי ונתביישתי ולא ירדה שכינה לישראל. מיד נכנס משה עמו ובקשו רחמים וירדה שכינה לישראל. לכך נאמר: "ויבוא משה ואהרן אל אהל מועד".8
מדרש תנחומא פרשת קרח סימן ו – אהרון מזדעזע ונבעת
בוא וראה חסידותו של אהרן הצדיק. בשעה שהציג משה את אהרן ומשחו בשמן המשחה ויצק על ראשו, נזדעזע אהרן ונבעת. א"ל: משה אחי, שמא לא הייתי ראוי להימשח בשמן הקדש ומעלתי בו ונתחייבתי כרת שאמר הקב"ה: "על בשר אדם לא ייסך" (שמות ל) לפיכך העיד עליו הכתוב: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהלים קלג א).9
מסכת זבחים קטו ע"ב – מות נדב ואביהו
"ונועדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבודי" (שמות כט מג) – אל תקרי "בִּכְבוֹדִי" אלא "בְּמְכוּבָּדַיי". דבר זה אמר הקב"ה למשה ולא יְדָעוֹ עד שמתו בני אהרן. כיון שמתו בני אהרן, אמר לו: אהרן אחי, לא מתו בניך אלא להקדיש שמו של הקב"ה. כיון שידע אהרן שבניו ידועי מקום הן, שתק וקבל שכר, שנאמר: "וידום אהרן". וכן בדוד הוא אומר: "דום לה' והתחולל לו" (תהילים לז ז) – אע"פ שמפיל לך חללים חללים את שתוק. וכן בשלמה הוא אומר: "עת לחשות ועת לדבר" (קהלת ג ז) – פעמים ששותק ומקבל שכר על השתיקה.10
ויקרא רבה יג א, פרשת שמיני – אהרון אחי למדני
"וידבר אהרן אל משה" (ויקרא י יט) – בדיבור ענה כנגדו … אמר לו: היום מתו בני, היום אקריב קרבן? היום מתו והיום אוכל בקדשים? מיד … "וישמע משה וייטב בעיניו" – הוציא כרוז לכל המחנה ואמר: אני טעיתי את ההלכה ואהרן אחי למדני. אלעזר ידע את ההלכה ושתק, איתמר ידע את ההלכה ושתק, זכו ונתייחד הדיבור עליהם ועל אביהם ועל אחי אביהם בחייהם.11
אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ב – משה פורש מהמשכן
פירש מאהל מועד,12 כיצד? אמר: ומה אהרן אחי שמשוח בשמן המשחה ומרובה בבגדים ומשתמש בהם בקדושה, אמר לו הקב"ה: "דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש" (ויקרא טז ב); אני שאני מזומן לכך, על אחת כמה וכמה שאפרוש מאהל מועד.13 פירש מאהל מועד והסכימה דעתו לדעת המקום.14
ויקרא רבה כא ז, פרשת אחרי מות – אל יבוא אהרון אחי בכל עת אל הקדש.
מה כתיב למעלה מן הענין? "ויאמר ה' אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש". א"ר אבין: אמר לו: לך נחמו בדברים … "ואל יבא בכל עת" – א"ר יהודה ברבי סימון: צער גדול היה לו למשה בדבר זה. אמר: אוי לי, שמא נדחף אהרן אחי ממחיצתו.15
ויקרא רבה טו ח, פרשת תזריע – כך הוא כבודו של אהרון אחי לעסוק בנגעים?
רבי לוי בשם רבי חמא ברבי חנינה: צער גדול היה לו למשה בדבר הזה: כך הוא כבודו של אהרן אחי להיות רואה את הנגעים? אמר לו הקב"ה: ולא נהנה מבני עשרים וארבע מתנות? ובמשל אומרים: האוכל מן הַקּוֹר לוקה מן הקוֹרָה.16
אבות דרבי נתן נוסחא א פרק ט – צרעת מרים, פרשת האשה הכושית
באותה שעה א"ל אהרן למשה: משה אחי, כסבור אתה בעצמך שצרעת זו על מרים נתונה? אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם. אמשול לך משל למה הדבר דומה: לאחד שנתן גחלת לתוך ידו, אף על פי שהופכה ממקום למקום מכל מקום בשרו נכוה, שנאמר: "אל נא תהי כמת" (שם שם יב). באותה שעה התחיל אהרן מפייס למשה, א"ל: משה אחי, כלום עשינו רעה עם אחד בעולם? אמר לו: לאו. אמר לו: ומה עם אחר בעולם לא עשינו רעה, אתה שאחינו אתה היאך נעשה עמך רעה? אבל מה אעשה, שגגה היא בנותינו, ברית שבינינו לבינך ביטלנו, שנאמר: "ולא זכרו ברית אחים" (עמוס א ט). מפני ברית הכרותה בינינו שביטלנו, נאבד את אחותנו?17
מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת הוספה – מיתתו של אהרון18
וכך היה מנהגם בכל יום, הנשיאים משכימים לפתחו של אלעזר, ואלעזר והנשיאים בפתחו של אהרן, ואהרן ואלעזר והנשיאים משכימין לפתחו של משה. ואותו היום שינה משה את המנהג, השכים הוא ואלעזר והנשיאים לפתחו של אהרן. אמר לו אהרן: משה אחי, למה שנית את המנהג? אמר לו משה: כך צוני הקב"ה … אמר אהרן למשה: אחי, אמור לי מה אתה צריך ממני? אמר לו: המתן עד שנעלה בהר. לאחר שעלו, אמר לו (משה לאהרון): אחי, שמא פיקדון הפקיד הקב"ה עמך ומבקשהו ממך. אמר לו אהרן: משה אחי, אהל מועד וכליו מופקדין בידי, שמא חסרתי מעבודתם? אמר לו משה: מנורה ושבעה נרותיה מסר לך הקב"ה. והוא לא היה נותן בלבו שעל נשמתו הוא אומר: "נר אלהים נשמת אדם" (משלי כ כז) ולא הרגיש בדבר. אמר לו משה: אהרן אחי, הגיע זמנך ליפטר מן העולם. כשמוע כך, הניח ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה. והיה קורא מקרא זה: "לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם" (תהלים סו ה).19 וכיון שרצו ליכנס במערה, אמר לו משה אהרן אחי, שם מתו אברהם יצחק ויעקב, ואתה לובש בגדי כהונה שמא תטמא אותם. לבוש אתה בגדי אלעזר ואלעזר ילבש בגדיך וניכנס אני ואתה במערה. וכן עשה, כיון שנכנסו, ראו נר דלוק ומטה מוצעת, אמר לו משה: אהרן אחי, עלה בזו המיטה, ועלה. אמר לו: פשוט ידיך, ופשט. קפוץ עיניך, וקפץ. סתום פיך, וכן עשה. ובאותה שעה יצאה נשמתו. כיון שראה משה כך, חמד מיתתו. אמר לו הקב"ה: חייך כמות זה, כן מות זה, כך תהיה מיתתך, שנאמר: "כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו" (דברים לב נ).20
שבת שלום וקיץ טוב21
מחלקי המים