פרשות השבוע לשנת התשפ"ב

וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו: (במדבר ז פט, סוף הפרשה).¹

וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: (שמות כה כב).²

במדבר רבה יד יט³

"ובבוא משה אל אהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול מדבר אליו" – למה נאמר? לפי שהוא אומר: "וידבר ה' אליו מאהל מועד" (ויקרא א א),⁴ שומע אני מאהל מועד ממש! תלמוד לומר: "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת, מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות" (שמות כה כב). אי אפשר לומר "מאהל מועד" שהרי כבר נאמר "מעל הכפורת", ואי אפשר לומר "מעל הכפורת" שהרי כבר נאמר "מאהל מועד". באיזה צד נתקיימו שני כתובים הללו? זו מידה בתורה: שני כתובים זה כנגד זה, והרי הם סותרים זה על ידי זה, יתקיימו במקומם, עד שיבוא כתוב אחר ויכריע ביניהם.⁵ מה תלמוד לומר: "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר איתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות"? – מגיד הכתוב שהיה נכנס משה ועומד באהל וקול יורד מן השמים כמין סילון של אש לבין שני הכרובים והוא שומע את הקול מדבר אליו מבפנים.⁶

ויקרא רבה פרשת ויקרא, פרשה א סימן י

"ויקרא אל משה וידבר ה' אליו מאהל מועד לאמר" (ויקרא א א) – אמר ר' אלעזר: אף על פי שניתנה תורה סייג לישראל מסיני, לא נענשו עליה עד שנשנית באוהל מועד. משל לדיוטגמא⁷ שהיא כתובה ומחותמת ונכנסה למדינה. אין בני המדינה נענשים עליה עד שתתפרש להן בדימוסיא של מדינה. כך, אף על פי שנתנה תורה לישראל מסיני, לא נענשו עליה עד שנשנית להם באוהל מועד. זהו שכתוב: "עד שהבאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי" (שיר השירים ג ד). "אל בית אמי" – זה סיני, "ואל חדר הורתי" – זה אוהל מועד, שמשם נצטוו ישראל בהוראה.⁸

במדבר רבה יד כא⁹

"וישמע את הקול מדבר אליו" – יכול שהיה קול נמוך? תלמוד לומר: "את הקול". "קול" לא נאמר, אלא "הקול" – הוא הקול המתפרש בכתובים. ומה הוא הקול המתפרש בכתובים: "קול ה' בכח, קול ה' בהדר, קול ה' שובר ארזים … קול ה' חוצב להבות אש, קול ה' יחיל מדבר … קול ה' יחולל איילות" (תהלים כט ד-ט).¹⁰ יכול שהיו שומעים אותו מבחוץ? תלמוד לומר: "וידבר ה' אליו מאהל מועד" (ויקרא א א) – מלמד שהיה הקול נפסק ולא היה יוצא חוץ לאהל. כיוצא בו אתה אומר: "וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצונה" (יחזקאל י ה) – יכול מפני שהיה קול נמוך? תלמוד לומר: "כקול אל שדי בדברו" (שם). אם כן למה נאמר: "נשמע עד החצר החיצונה"? אלא כיון שהיה מגיע עד החצר החיצונה, היה נפסק.¹¹

במדבר רבה יד כא

"ובבוא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו" (במדבר ז פט) – קול לו, קול אליו. אוציא את ישראל ולא אוציא את הזקנים!¹² אוציא את הזקנים ולא אוציא את בני אהרון!  אוציא את בני אהרן ולא אוציא את אהרון! עצמו! תלמוד לומר: קול לו, קול אליו.¹³ אוציא את כולם ולא אוציא את מלאכי השרת, שאין משה יכול להיכנס לרשותם, למקום, עד שייקרא! תלמוד לומר: קול לו, קול אליו – משה היה שומע את הקול ואין כל אלו שומעים את הקול.¹⁴

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) ויקרא פרשת ויקרא דף ב עמוד ב

"וישמע את הקול" – קול שמפורש בכתובים, שנאמר: "קול ה' בכח קול ה' בהדר" (תהלים כט). "לאמר" – לך אמור לישראל שלא היה מדבר עמו אלא בשביל ישראל.¹⁵

ילקוט שמעוני תורה סוף פרשת פקודי סימן תכז

מהיכן היתה שכינה מדברת עם משה? רבי נתן אומר: מעם מזבח הקטורת, שנאמר: "וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה" (שמות ל ו).¹⁶ שמעון בן עזאי אומר מאצל מזבח הקטרת, שנאמר: "וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם" (שמות ל לו).¹⁷ תלמידיו של רבי ישמעאל אומרים: מאצל מזבח העולה, שנאמר: "עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם" (שמות כט מב).¹⁸

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא ד

ואת מוצא שמשה ואליהו שוין זה לזה בכל דבר. משה נביא אליהו נביא. משה נקרא איש האלוהים ואליהו נקרא איש האלוהים … משה ברח מפני פרעה ואליהו ברח מפני איזבל. משה ברח ובא לבאר ואליהו ברח ובא לבאר … במשה "ויעבור ה' על פניו" ובאליהו "והנה ה' עובר".¹⁹ במשה: "וישמע את הקול מדבר אליו" ובאליהו: "והנה אליו קול". משה כינס את ישראל להר סיני ואליהו כינסם להר הכרמל … משה כשנתפלל על ישראל תפש זכות אבות "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" וכן אליהו "ה' אלהי אברהם יצחק וישראל". משה קיבלו ישראל על ידו אהבתו של מקום "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" ואליהו קבלו על ידו אהבתו של מקום שנאמר "ה' הוא האלוהים" … בדבר אחד מצינו משה גדול מאליהו, שלמשה אמר "ואתה פה עמוד עמדי" ולאליהו "מה לך פה אליהו".²⁰

במדבר רבה פרשה טו סימן ח

… כיון שעשו, באה שכינה. מה כתיב שם? "ולא יכול משה לבוא אל אוהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן" (שמות מ לה). מיד קרא למשה: "ויקרא אל משה" (ויקרא א א). וכתוב: "ובבוא משה אל אוהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו" (במדבר ז פט, סוף פרשת נשא). מה דיבר אליו? "בהעלותך את הנרות" (במדבר ח ב, תחילת פרשת בהעלותך).²¹

במדבר רבה טו כג

"אספה לי שבעים איש" זה שאמר הכתוב: "אוהב טהר לב, חן שפתיו רעהו מלך"  (משלי כב יא). למה לא אמר לו "אספה לי שבעים אנשים" אלא "שבעים איש"? – מיוחדים. שיהיו דומים לי ולך. לי – שנאמר: "ה' איש מלחמה"  (שמות טו ג) ולך –  שנאמר: "והאיש משה ענו מאד" (במדבר יב ג).²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הצירוף לשמוע את הקול מופיע פעמים רבות בספר דברים (פרקים ד, ה) בעת שמשה מתאר את מעמד הר סיני לדור הבנים. בספר שמות, בתיאור המעמד בזמנו, כתוב: "וכל העם רואים את הקולות" ועוד. האם רק הבדלי לשון וסגנון כאן?