פרשות השבוע

וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל כָּל הָעֵדָה מִדְבַּר צִן בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן וַיֵּשֶׁב הָעָם בְּקָדֵשׁ וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם: (במדבר כ א).¹

אבן עזרא במדבר פרק כ פסוק א – אין מעשה ואין נבואה

"בחודש הראשון" – בשנת הארבעים. והנה אין בתורה כלל שום מעשה או נבואה רק בשנה הראשונה ובשנת הארבעים. וטעם "ויבואו בני ישראל כל העדה" – בעבור שמתו דור המדבר, ועתה באו הבאים אל ארץ כנען.²

פירוש חזקוני על הפסוק שלנו – הקשר לפרשת מסעי

"ויבואו בני ישראל  וכו' " – בשנת הארבעים. סָתָם כאן מה שסבבו את הר שעיר מקדש ברנע עד קדש מדבר צין וכללן כאן בבת אחת, והם שמונה עשרה מסעות הכתובות בפרשת מסעי מרתמה עד מדבר צין.³

רשב"ם במדבר פרק כ – הקשר עם מות אהרון

"ותמת שם מרים" – בחודש הראשון שלסוף ארבעים שנה. שהרי מת אהרן אחריה בחודש החמישי בשנת ארבעים לצאת בני ישראל, כדכתיב בפרשת אלה מסעי.⁴

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי־גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה: וְלָמָּה תְנִיאוּן אֶת־לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵעֲבֹר אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַן לָהֶם ה': כֹּה עָשׂוּ אֲבֹתֵיכֶם בְּשָׁלְחִי אֹתָם מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ לִרְאוֹת אֶת־הָאָרֶץ: … וַיָּנִיאוּ אֶת־לֵב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְבִלְתִּי־בֹא אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־ נָתַן לָהֶם ה': וַיִּחַר־אַף ה' בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּשָּׁבַע לֵאמֹר: אִם־יִרְאוּ הָאֲנָשִׁים הָעֹלִים מִמִּצְרַיִם מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה אֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב כִּי לֹא־מִלְאוּ אַחֲרָי: … וַיִּחַר־אַף ה' בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנִעֵם בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד־תֹּם כָּל־הַדּוֹר הָעֹשֶׂה הָרַע בְּעֵינֵי ה': וְהִנֵּה קַמְתֶּם תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם תַּרְבּוּת אֲנָשִׁים חַטָּאִים לִסְפּוֹת עוֹד עַל חֲרוֹן אַף־ה' אֶל־ יִשְׂרָאֵל: כִּי תְשׁוּבֻן מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל־הָעָם הַזֶּה: (במדבר לב ו-טו).⁵

וְהַיָּמִים אֲשֶׁר הָלַכְנוּ מִקָּדֵשׁ בַּרְנֵעַ עַד אֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת נַחַל זֶרֶד שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה עַד תֹּם כָּל הַדּוֹר אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מִקֶּרֶב הַמַּחֲנֶה כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם: (דברים ב יד).⁶

סדר עולם רבה (ליינר) פרק ח – חלוקה לשתי תקופות משנה

ואומר: "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה וגו' " (דברים ב יד) – י"ט שנה היו חוזרין ומטורפין, וי"ט שנה ישבו בקדש ברנע, שנאמר: "ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם" (דברים א מו), נמצאו כל המסעות מ"ב מסעות.⁷

וְזָכַרְתָּ אֶת־כָּל־הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הוֹלִיכֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת־אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם־לֹא: וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת־הַמָּן אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִיעֲךָ כִּי לֹא עַל־ הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל־כָּל־מוֹצָא פִי־ה' יִחְיֶה הָאָדָם: שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה: (דברים ח ב-ד).⁸

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת עקב פרק ח – ניסיון מאהבה ועינוי

כל מה שעינה אותם במדבר לא עשה אלא בשביל ניסיון להודיע לכל הבריות: "את אשר בלבבך". שידעו כל העמים שאין אתם שומרים מצות בשביל טובה ונחת רוח שעשה עמכם, אלא מאהבה עשיתם כל מה שעשיתם, אעפ"י שעינה אתכם לא הנחתם מלשמור את מצותיו.⁹

רמב"ן שמות פרק יב פסוק מב – לא התקיים ודור רביעי ישובו הנה

ולמה יהיה קשה על הראשונים לפרש כי נתארך גלותם על הקץ שלושים שנה?¹⁰ והנה נתארך עליהם ארבעים שנה בחטא המרגלים, כי כל הארבעים שנים ההם היה להם עינוי, כמו שאמר: "וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך ה' אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענותך" (דברים ח ב), וכתיב: "ויענך וירעיבך". והיה להם גלות שלימה בארץ לא להם רק לנחש שרף ועקרב. ולא נתקיים להם "ודור רביעי ישובו הנה", כי בארבעים שנה נתחלף הדור ההוא בודאי שכבר נולד. אבל החטאים גרמו הכל … והקב"ה ימחול לנו על כל חטא ושגיאה.¹¹

איכה רבה פתיחתא לג – חופרים את קבריהם

ר' אבין ור'  יוחנן אמרי: יום שביטל החפר מן מתי מדבר. אמר ר' לוי: כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר צאו לחפור. והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן. לשחרית היה מוציא כרוז ואומר: קומו והפרישו המתים מן החיים. והיו עומדים ומוצאין עצמן חמישה עשר אלף בפרוטרוט חסרו שש מאות אלף.¹² ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים. אמרו: דומה שטעינו בחשבון. וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר. כיון דאיתמלא סיהרא¹³ אמרו: דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו וחזרו ועשאוהו יום טוב.¹⁴

שיר השירים רבה פרשה ב – פסק הדיבור עם משה

"כי הנה הסתו עבר" – אלו מ' שנה שעשו ישראל במדבר. "הגשם חלף הלך לו" – אלו ל"ח שנה שהיו ישראל כמנודין במדבר, ולא היה הדבור מדבר עם משה עד שתמו כל אותו הדור; הדא הוא דכתיב: "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע … וגם יד ה' היתה בם … ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות", מיד: "וידבר ה' אלי לאמר" (דברים ב יד-יז).¹⁵

יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ: כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל־גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתוֹ: (דברים לב י-יא).¹⁶

וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר מָל יְהוֹשֻׁעַ כָּל הָעָם הַיֹּצֵא מִמִּצְרַיִם הַזְּכָרִים כֹּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה מֵתוּ בַמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרָיִם: כִּי מֻלִים הָיוּ כָּל הָעָם הַיֹּצְאִים וְכָל הָעָם הַיִּלֹּדִים בַּמִּדְבָּר בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם לֹא מָלוּ: כִּי אַרְבָּעִים שָׁנָה הָלְכוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר עַד תֹּם כָּל הַגּוֹי אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיֹּצְאִים מִמִּצְרַיִם אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לָהֶם לְבִלְתִּי הַרְאוֹתָם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבוֹתָם לָתֶת לָנוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ: וְאֶת בְּנֵיהֶם הֵקִים תַּחְתָּם אֹתָם מָל יְהוֹשֻׁעַ כִּי עֲרֵלִים הָיוּ כִּי לֹא מָלוּ אוֹתָם בַּדָּרֶךְ: (יהושע פרק ה פסוקים ד-ז).¹⁷

וַיַּחֲנוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל וַיַּעֲשׂוּ אֶת־הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ: וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח מַצּוֹת וְקָלוּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה: (יהושע ה י -יא).¹⁸

במדבר רבה פרשה יט סימן כד  – עד נחל זרד

"ויסעו בני ישראל ויחנו באובות" (במדבר כא י) –  שנעשו אויבים למקום. "ויחנו בעיי העברים" (שם יא) – שהיו מלאים עבירה.¹⁹ "ויחנו בנחל זרד" (שם יב) – שלא היה הנחל אלא מלוא זרת ולא יכלו לעוברו ל"ח שנה, שנאמר: "עתה קומו ועברו לכם את נחל זרד" (דברים ב יג), וכתיב: "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלושים ושמונה שנה עד תום כל הדור וכו' " (שם יד). "משם נסעו ויחנו מעבר ארנון" – שנתרצה להם הקב"ה.²⁰

מדרש אגדה (בובר) במדבר יד לד – החשבון מתחיל בחטא העגל   

"במספר הימים אשר תרתם" (במדבר יד לד) – והלא בשנה שנייה שלח משה למרגלים, והיה להם לעמוד במדבר משילוּחַ ואילך ארבעים שנה!²¹ והם לא עמדו שם אלא ארבעים שנה מיציאת מצרים ואילך, שנאמר: "והימים אשר הלכנו מקדש ברנע … שלושים ושמונה שנה עד תום כל הדור" (דברים ב יד), ולמה? לפי שכבר הלכו שתי שנים. ולמה כן חסר?²² מלמד שעשה הקב"ה חשבון עם הבנים והכניס בחשבון השנים ראשונים. והיה חרון אף על האבות, לפי שעשו העגל בשנה ראשונה, ופיחת משני חייהם שנה אחת, כי חישב להם אותה שנה במספר ארבעים שנה, שנאמר: "וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם" (שמות לב לד).²³

הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: (ירמיהו פרק ב פסוק ב).²⁴

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויהי פרשה ג – חסד יציאת מצרים

שלא אמרו למשה היאך אנו יוצאים למדבר ואין בידינו מחיה לדרך, אלא האמינו והלכו אחרי משה. עליהם מפורש בקבלה: "הלוך וקראת באזני ירושלים לאמר זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה (ירמיה ב ב)".²⁵

מדרש תהלים (בובר) מזמור לו – חסד לכתך אחרי במדבר

"מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי־לֵב" – אמר ר' ינאי: אם מדליק אדם נר לחבירו ביום, בשעת האורה, מה הנאה יש לו? ואימתי הוא נהנה בנר, בשעה שהוא מדליק לו בלילה, בשעת האפילה. והחסד שעשו ישראל במדבר, היה להם מתוקן מאותה שעה, מימי משה. ואימתי נפרע להן? בשעת חשיכה, בימי ירמיהו, שנאמר: "כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיה ב ב), הוי: "משוך חסדך ליודעיך".²⁶

ספורנו במדבר פרק לג פסוק א – בזכות האבות נכנסו הבנים לארץ

"אלה מסעי בני ישראל" – רצה האל יתברך שייכתבו מסעי בני ישראל להודיע זכותם בלכתם אחריו במדבר בארץ לא זרועה באופן שהיו ראויים להיכנס לארץ.²⁷

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יא הלכה א – הפרידה מדור הנפילים

כל זמן שהיתה מרים קיימת היתה באר מספקת את ישראל. משמתה מרים מהו אומר? "ותמת שם מרים ולא היה מים לעדה", שנסתלקה הבאר. כל זמן שהיה אהרן קיים, עמוד ענן מנהיג את ישראל. משמת אהרן מהו אומר? "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב וגו' " – נעשו ידיים לאותו רשע ובא ונלחם את ישראל. אמרו: איה הלך התייר שלהן המכבש להם את הארץ.²⁸

שבת שלום וקיץ טוב

מחלקי המים

מים אחרונים: תם הדף (באריכות יתר) ולא נשלם הנושא. ראו דברינו סקירות היסטוריות בתנ"ך בפרשת מסעי, שם מנינו, פחות או יותר, את המקומות בהם יש תיאור של תולדות עם ישראל וקורותיו. באילו מהמקומות שמנינו שם יש התייחסות לשלושים ושמונה או ארבעים שנות המדבר העלומות, מעבר לספרים במדבר, דברים ויהושע שהזכרנו לעיל? התשובה היא: במקצת בלבד ובהתייחסות חלקית למדי. ראו יחזקאל פרק כ פסוקים טו-יז שמתייחס לנושא אבל לא בסיבת חטא המרגלים: "וְגַם־אֲנִי נָשָׂאתִי יָדִי לָהֶם בַּמִּדְבָּר לְבִלְתִּי הָבִיא אוֹתָם אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ צְבִי הִיא לְכָל־הָאֲרָצוֹת: יַעַן בְּמִשְׁפָּטַי מָאָסוּ וְאֶת־חֻקּוֹתַי לֹא־הָלְכוּ בָהֶם וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ כִּי אַחֲרֵי גִלּוּלֵיהֶם לִבָּם הֹלֵךְ: וַתָּחָס עֵינִי עֲלֵיהֶם מִשַּׁחֲתָם וְלֹא־עָשִׂיתִי אוֹתָם כָּלָה בַּמִּדְבָּר". בנאום יהושע בפרק כד יש התייחסות בת ארבע מילים: "ותשבו במדבר ימים רבים". התייחסות קצרה וחלקית מצאנו בתהלים פרק עח ופרק קו, וכמו כן בנחמיה פרק ט. בכל שאר המקורות שמנינו בדברינו סקירות היסטוריות בתנ"ך אין התייחסות כלל לשנות המדבר אשר נשארו עלומות וחתומות.

ובכל שבת, אנו מקבלים פני שבת המלכה במזמור צה בתהלים אשר נפתח בפסוקים הנאים: "לְכוּ נְרַנְּנָה לַה' נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ: נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ: כִּי אֵל גָּדוֹל ה' וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל־כָּל־אֱלֹהִים וכו' ". ומסיימים בפסוקים הקשים: "אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא־יָדְעוּ דְרָכָי: אֲשֶׁר־נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם־יְבֹאוּן אֶל־מְנוּחָתִי" ואף משוררים אותם בנעימה. ראו גמרא סנהדרין קי ע"ב שמפסוקים אלה דרש רבי עקיבא: "דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא, שנאמר: במדבר הזה יתמו ושם ימתו. יתמו – בעולם הזה, ושם ימתו – בעולם הבא. ואמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי, דברי רבי עקיבא". עד שבא רבי אליעזר ודרש: "באים הן לעולם הבא, שנאמר: אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח". אלא מה אני מקיים: אשר נשבעתי באפי? – באפי נשבעתי, וחוזרני בי". האם שירתנו באה לומר שאמנם תלמידי ר' עקיבא אנחנו ובד"כ הלכה כמותו – אך לא כאן. כאן אנו פוסקים כר' אליעזר בן הורקנוס, רבו של ר' עקיבא. וכבר הרחבנו לדון גם בנושא זה, ראו דברינו דור המדבר וחלקו לעולם הבא בפרשת שלח לך.