פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּהֹר הָהָר עַל גְּבוּל אֶרֶץ אֱדוֹם לֵאמֹר: יֵאָסֵף אַהֲרֹן אֶל עַמָּיו כִּי לֹא יָבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַל אֲשֶׁר מְרִיתֶם אֶת פִּי לְמֵי מְרִיבָה: (במדבר כ כג-כד).¹

ילקוט שמעוני תורה פרשת חקת רמז תשסד – משה מבשר לאהרון

… זה שאמר הכתוב: "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו" (תהלים קטז טו). אמר ליה הקב"ה למשה: עשה טובה ואמור לו לאהרן על המיתה, שאני בוש לומר לו. אמר ר' הונא בשם רבי תנחום בר חייא: מה עשה משה? השכים בשחרית והלך לו אצל אהרן. התחיל קורא: אהרן אחי! ירד אצלו. אמר לו: מה ראית להשכים ולבוא כאן היום?² אמר לו משה: דבר מן התורה הייתי מהרהר בלילה ומתקשה לי הרבה, לכך השכמתי ובאתי אצלך.³ אמר לו: ומהו הדבר? אמר לו: איני יודע מה היה הדבר, אלא אני יודע שבספר בראשית הוא. הָבֵא אותו ונקרא בו. נטלו ספר בראשית וקראו בו כל פרשה ופרשה,⁴ ועל כל אחת ואחת אמר: יפה עשה ויפה ברא הקב"ה.⁵ וכיון שהגיעו לבריאת אדם, אמר משה: מה אומר לאדם שהביא מות לעולם?⁶ אמר לו אהרן: משה אחי, לא תאמר בדבר הזה, אין אנו מקבלין גזרת אלהים וכו', היאך נבראו אדם וחוה והיאך זכו לי"ג חופות  … לאחר כל השבח הזה כך וכך הגיעו! אמר ליה (משה לאהרון): ואני ששלטתי במלאכי השרת ואתה שעצרת את המות, לא סופנו לכך?  עוד כמה שנים יש לנו לחיות, עוד עשרים? אמר לו: קטנות הן.⁷ היה יורד ויורד עד שהזכיר לו יום המות.⁸ מיד הרגישו עצמותיו של אהרן גועו.⁹ אמר לו: שמא בשבילי הוא הדבר? אמר לו: הן. מיד ראו אותו ישראל שגרעה קומתו, שנאמר: "ויראו כל העדה". אמר לו אהרן: לבי חלל בקרבי ואימות מות נפלו עלי. אמר לו: מקובל עליך למות? אמר לו: הן. אמר לו: נעלה להר ההר. מיד עלו שלושתן לעיני כל ישראל משה ואהרן ואלעזר. אילו היו יודעין שהיה עולה למות, לא היו ישראל מניחין אותו אלא היו מבקשין עליו רחמים … כיון שעלו, נפתחה להם מערה ומצאו שם מטה מעשה שמים. והיה אהרן פושט כלי אחד ואלעזר לובשו וערפל חתולתו.¹⁰ אמר לו משה: אהרן אחי, מה אתה רואה, מרים מתה ואני ואתה נטפלנו בה. ואתה מת ואתה רואה לי ואלעזר מטפלין בך. ואני אם מת אני, מי מטפל בי? אמר לו הקב"ה: חייך, אני מטפל בך, שנאמר: "ויקבר אותו בגי".¹¹ מיד ירדה שכינה ונשקתו. אמר לו הקב"ה: צא מכאן. כיון שיצאו, נסתמה המערה וירדו משה ואלעזר … ¹²

אבות דרבי נתן נוסח א פרק יב – אהרון אהוב ומשכין שלום

הלל ושמאי קבלו מהם. הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן. אוהב שלום ורודף שלום. אוהב את הבריות ומקרבן לתורה.¹³ אוהב שלום כיצד? מלמד שיהא אדם אוהב שלום בישראל, בין כל אחד ואחד, כדרך שהיה אהרן אוהב שלום [בישראל] בין כל אחד ואחד, שנאמר: "תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון" (מלאכי ב ו).¹⁴ רבי מאיר אומר: מה תלמוד לומר "ורבים השיב מעון"? כשהיה אהרן מהלך בדרך פגע [לו באדם רע או] באדם רשע ונתן לו שלום.¹⁵ למחר בקש אותו האיש לעבור עבירה, אמר: אוי לי! איך אשא עיני אחר כך ואראה את אהרן? בושתי הימנו שנתן לי שלום. ונמצא אותו האיש מונע עצמו מן העבירה. וכן שני בני אדם שעשו מריבה זה עם זה. הלך אהרן וישב לו אצל אחד מהם ואמר לו: בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, אומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. והולך אהרן ויושב לו אצל האחר ואומר לו: בני, ראה חברך מהו אומר, מטרף את לבו וקורע את בגדיו, ואומר: אוי לי, היאך אשא את עיני ואראה את חברי? בושתי הימנו שאני הוא שסרחתי עליו. הוא יושב אצלו עד שמסיר קנאה מלבו. וכשנפגשו זה בזה, גפפו ונשקו זה לזה. לכך נאמר: "ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל" (במדבר כ כט).¹⁶

דבר אחר: מפני מה בכו ישראל את אהרן שלושים יום? מפני שדן אהרן דין אמת לאמיתו. מנין? לא אמר לאיש שסרחת ולא לאשה שסרחת. לכך נאמר: "ויבכו אותו כל בית ישראל". אבל משה שמוכיחן בדברים קשים, נאמר: "ויבכו בני ישראל את משה" (דברים לד ח). ועוד, כמה אלפים היו בישראל שנקראו שמם אהרן שאלמלא אהרן לא בא זה לעולם. ויש אומרים: לכך נאמר: ויבכו את אהרן שלושים יום כל בית ישראל. מי שרואה משה רבינו שעומד ובוכה והוא לא יבכה? ויש אומרים: מי שרואה אלעזר ופינחס שהם שני כהנים גדולים שעומדים ובוכים והוא לא יבכה.¹⁷

במדבר רבה יט כ פרשת חקת – העם חושד במשה

"ויראו כל העדה כי גוע אהרן" (במדבר כ כט) – כיון שירדו משה ואלעזר מן ההר, נתקבצו כל הקהל עליהם ואמרו להם: היכן אהרן? אמרו להם: מת. אמרו להם: היאך מלאך המות יכול לפגוע בו, אדם שעמד במלאך המות ועצרו, דכתיב: "ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגיפה" (במדבר יז יג)? אם אתם מביאים אותו – מוטב, ואם לאו – נסקול אתכם. באותה שעה עמד משה בתפילה ואמר: רבש"ע, הוציאנו מן החשד. מיד פתח הקב"ה את המערה והראהו להם, שנאמר: "ויראו כל העדה כי גוע אהרן".¹⁸

ויקרא רבה פרשה כ סימן יב – מות אהרון כשבירת הלוחות

אמר ר' אבא בר אבינא: מפני מה נסמכה פרשת מיתת מרים לאפר פרה? אלא מלמד, שכשם שאפר הפרה מכפר, כך מיתת הצדיקים מכפרת. אמר ר' יודן: מפני מה נסמכה מיתת אהרן לשבירת לוחות? אלא מלמד, שהיה קשה לפני הקב"ה מיתתו של אהרן כשיבור לוחות.¹⁹

תוספתא מסכת סוטה (ליברמן) פרק יא הלכה א – מות אהרון בעקבות מות מרים

כל זמן שהיתה מרים קיימת, היתה באר מספקת את ישראל. משמתה מרים מהו אומר? "ותמת שם מרים ולא היה מים לעדה" – שנסתלקה הבאר. כל זמן שהיה אהרן קיים, עמוד ענן מנהיג את ישראל. משמת אהרן מהו אומר? "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב וגו' ". נעשו ידים לאותו רשע ובא ונלחם את ישראל אמרו: איה הלך התייר שלהן המכבש להם את הארץ.²⁰

תלמוד ירושלמי מסכת יומא פרק א הלכה א – המרד בעקבות מות אהרון

כתיב: "ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן" [דברים י ו]. וכי במוסרה מת אהרן? והלא בהר ההר מת! הדא הוא דכתיב: "ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי ה' וימת שם" [במדבר לג לח]. אלא מכיון שמת אהרן, נסתלקו ענני הכבוד ובקשו הכנענים להתגרות בם, הדא הוא דכתיב: "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל" [שם כא א]. מהו "דרך האתרים"? כי מת התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך.²¹ ובאו ונתגרו בהם, ובקשו ישראל לחזור למצרים ונסעו לאחוריהן שמונה מסעות. ורץ אחריו שבטו של לוי והרג ממנו שמונה משפחות. אף הם הרגו ממנו ארבע: "לעמרמי ליצהרי לחברוני לעוזיאלי" [דברי הימים א כו כג].²² אימתי חזרו? בימי דוד … אמרו: מי גרם לנו לדמים הללו? אמרו: על שלא עשינו חסד עם אותו הצדיק. וישבו וקשרו הספידו וגמלו לצדיק חסד והעלה עליהן המקום כאילו מת שם ונקבר שם וגמלו לצדיק חסד.²³

ספרי זוטא (במדבר) פרק כז פסוק יג – משה חומד מיתה כאהרון

"כאשר נאסף אהרן אחיך" (במדבר כז יג)²⁴ – כמיתה שחימדת לאחיך. ר' סימאי אומר: הרי הוא אומר: "ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש את אלעזר בנו" – מלמד שהעמיד משה את אהרן על הסלע והיה מפשיטו בגדי כהונה עד שנמצא לבוש בגדי שכינה. אמר משה: אשרי אדם שראה לו כן בחייו, אפשר יהא לי כן גם אני! אמר לו המקום: גם אתה.²⁵ וכן הוא אומר: "וירא כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום" (במדבר כ כט). אמר משה: אשרי אדם שבכו לו כל ישראל אפשר יהא לי כן גם אני. אמר לו המקום: גם אתה.²⁶

שבת שלום וקיץ טוב

מחלקי המים

מים אחרונים: הבטחנו בהערה 12 להביא את הנוסח המורחב והציורי של מדרש הילקוט בו פתחנו, הנה הוא (גם זה בקיצורים שלנ) מתוך אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אהרן עמוד 13:

כשגזר הקב"ה שימותו משה ואהרן קרא למשה ע"ה ואמר לו כן: עבדי משה בכל ביתי היית נאמן, דבר גדול יש לי לומר לך וקשה לי לעשות. א"ל משה מה הדבר? א"ל הקב"ה שיאסף אהרן אל עמיו, כי לא יבוא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל … א"ל משה: רבש"ע, גלוי וידוע לפני כסא כבודך כי אתה אדון כל העולם ואדון על בריותיך שבראת בעולם הזה ובידך הם ובידך לעשות להם כל מה שברצונך, אבל אינו ראוי לי שאלך לאחי לומר לו זה הדבר. כי אחי גדול ממני הוא, ואיך אדבר לו: עלה אל הר ההר ושם תמות! א"ל הקב"ה למשה: אל תאמר לו אפילו בשפה, אלא קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אותם הר ההר, וגם אתה עלה עמם ותאמר לו דברים רכים ונאים ובעבורם יבין הדבר. ואחר שתהיו שלשתכם בהר, הפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם. כששמע משה זה הדבר היה זועף בלבו מאד ולא היה יודע מה לעשות ובכה בכיה גדולה עד מאד … הלך אצל אהרן לומר לו הדבר, והלך לאהל מועד ומצא שם לאהרן. אותו היום שינה משה המנהג, ישב ובכה עד קריאת הגבר. קרא לאלעזר וא"ל: לך קרא לי לזקנים ולנשיאים שאמר לי הקב"ה דבר. באו ונתקבצו על פתחו של אהרן. עמד אהרן ומצא משה עומד, א"ל אהרן למשה: אחי, למה שנית היום המנהג? א"ל: דבר ציווני הקב"ה לומר לך. א"ל: אמור. א"ל: עד שנצא. עמד משה והלביש לאהרן שמונה בגדים בתוך ביתו, ואח"כ יצא²⁷ … נתנו אהרן באמצע, משה מימינו מיהושע משמאלו והזקנים והנשיאים מכאן ומכאן וכל ישראל לאחוריהם. כיון שראו ישראל את אהרן באותו כבוד, שמחו שמחה גדולה ואמרו שאהרן נתעלה יותר ברוח הקדש, לפי שהיו אוהבים אותו … כיון שהגיעו לאהל מועד בקש אהרן ליכנס לאהל ולא הניחו משה. וא"ל משה: אנו רוצים לצאת חוץ למחנה. כיון שיצאו חוץ למחנה, א"ל אהרן: אמור לי מה אמר לך הקב"ה. א"ל משה: עד שנגיע לאותו ההר. באותה שעה אמר משה לישראל: שבו כאן עד שנחזור אליכם, ואני ואהרן ואלעזר נעלה לראש ההר ונשמע ונרד … והיה מבקש משה לומר לאהרן ולא היה יודע כיצד יאמר לו, א"ל משה: אהרן אחי שמא פקדון נתן לך הקב"ה? … א"ל: נתן לי מזבח ושלחן שעליו לחם הפנים. א"ל משה: שמא כל מה שהפקיד בידך עכשיו הוא מבקש ממך? א"ל: ומה? א"ל: נר הפקיד אצלך. א"ל אהרן: לא נר אחד נתן לי, אלא כל אותם שבעה, והרי הם דולקים באהל מועד. והיה מבקש משה להרגישו על נפשו שהיא משולה בנר, שנאמר: נר ה' נשמת אדם. כיון שראה משה שאין אהרן מרגיש בדבר, א"ל: באמת קראך תמים, שנאמר: וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידיך. מיד נפתחה המערה לפניהם, א"ל משה: אהרן אחי היכנס במערה זו … והיה משה רוצה להפשיט את אהרן בגדי כהונה שעליו ולא ידע האיך יאמר לו. א"ל: אהרן אחי, למערה שאנו נכנסים לתוכו אין ראוי להכניס שם בגדי כהונה שעליך שמא יטמאו … אלא רצוני שתתן אותם לאלעזר וימתין לנו עד שנצא … כל כהן גדול לובש ח' בגדי כהונה וכהן הדיוט לובש ד' … נטל משה ד' מאהרן והלבישם לאלעזר ונעשה כהן גדול, ונשתיירו על אהרן ד'. אמרו לאלעזר: המתן לנו כאן עד שנצא. נכנסו וראו מטה מוצעת ושולחן ערוך ומנורה דולקת ומלאכי השרת עומדים עליה. א"ל אהרן למשה: אחי, עד מתי תסתר ממני הדבור שאמר לך הקב"ה, ואתה יודע כשדבר עמך בראשונה הוא בפיו העיד עלי: וראך ושמח בלבו,²⁸ ועכשיו למה תסתר ממני הדבור שאמר לך הקב"ה? אפילו אם הוא דבר מיתה, הריני מקבל עלי בסבר פנים יפות. א"ל: הואיל והזכרת דבר מיתה בפיך – דבר מיתה הוא, והוא הדבר שאמר לי ואני יראתי להודיעך, ועתה ראה מיתתך שאינה כמעשה בשר ודם, ולא עוד אלא שמלאכי השרת באו לסלקך. א"ל אהרן: משה אחי, למה לא אמרת בפני אמי ואשתי ובני? א"ל משה: אחי, אין אתה יודע שזה מ' שנה שעשית את העגל והיית חייב כלייה במיתה, אלא שעמדתי בתפילה ותחנונים לפני המקום ב"ה והצלתי אותך מהמיתה, שנאמר: ובאהרן התאנף ה' להשמידו וכו'. ועתה, הלואי תהי מיתתי כמיתתך, שאתה מת ואני קוברך, ובשעה שאמות אני אין לי אח שיקברני. ואתה מת ובניך יורשים מקומך, ואני מת ואחרים יורשים כבודי. ופייסו בדברים ועלה אהרן למטתו וקבל הקב"ה נשמתו, ויצא משה מן המערה ותיכף נתעלמה המערה ולא היה שום נברא בעולם שיודע זה ויכול להבין את זה.²⁹