פרשות השבוע

מים ראשונים: פרשת מרים (פרשת אהרון ומרים? פרשת אהרון משה ומרים?) אשר בסוף פרשת השבוע בהעלותך, אומרת פרשני ודרשני. עובדה שהיא חוזרת ונשנית בספר דברים משנה תורה (דברים כד ט) ומקובלים עלינו דברי ר' ישמעאל בבראשית רבתי פרשת מקץ עמוד 192: "היה ר' ישמעאל אומר: כל פרשה שנשנית, לא נשנית אלא בשביל דבר חדש שנתחדש בה". אך אנו לא נדון בפרשה עצמה: מדוע נענשה מרים (ואילו אהרון לא), מה בדיוק היה חטאם וכו', אלא נתמקד בתפילת משה "אל נא רפא נא לה" שהיא מיוחדת במינה. ויהיו נא דברינו אלה לרפואת כל חולי עם ישראל באשר הם. ולחיזוק ועידוד בני משפחותיהם.

וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ: (במדבר יב יג).¹

אבות דרבי נתן נוסח א פרק ט – אהרון מפגיע במשה

באותה שעה אמר לו אהרן למשה: משה אחי, כסבור אתה בעצמך שצרעת זו, על מרים נתונה? אינה נתונה אלא על בשרו של אבא עמרם! אמשול לך משל: למה הדבר דומה? לאחד שנתן גחלת לתוך ידו, אע"פ שהופכה ממקום למקום, מכל מקום בשרו נכוה. שנאמר: "אל נא תהי כמת". באותה שעה התחיל אהרן מפייס למשה. א"ל: משה אחי, כלום עשינו רעה עם אחד בעולם? א"ל: לאו. א"ל: ומה עם אחר בעולם לא עשינו רעה, אתה שאחינו אתה היאך נעשה עמך רעה? אבל מה אעשה, שגגה היא בינותינו. ברית שבינינו לבינך בטלנו, שנאמר: "ולא זכרו ברית אחים" (עמוס א ט). מפני ברית הכרותה בינינו שביטלנו נאבד את אחותנו?!²

באותה שעה עג משה עוגה קטנה ועמד בתוכה וביקש רחמים עליה ואמר: איני זז מכאן עד שתרפא מרים אחותי, שנאמר: אל נא רפא נא לה.³

ברכות דף לד עמוד א – תפילה ארוכה ותפילה קצרה

תנו רבנן: מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! – אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: "ואתנפל לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי וגו' " (דברים ט כה).⁴

שוב מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי.⁵ אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: "אל נא רפא נא לה".⁶

אמר רבי יעקב אמר רב חסדא: כל המבקש רחמים על חבירו אין צריך להזכיר שמו, שנאמר: "אל נא רפא נא לה", ולא קמדכר שמה דמרים.⁷

ספרי במדבר פיסקא קה – תפילת משה

"אל נא רפא נא לה", מפני מה לא האריך משה בתפילה? שלא יהיו ישראל אומרים [מפני שהיא אחותו הוא עומד ומרבה בתפילה] … אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפילה.⁸

דבר אחר: לא זהו משה שמתפלל והמקום שומע תפילתו כמה שנאמר: "ותגזר אומר ויקם לך" (איוב כב כח)⁹ ואומר: "אז תקרא וה' יענה" (ישעיה נח ט).¹⁰

ספרי זוטא (הורוביץ) במדבר יב יג פרשת בהעלותך – צעקה

"ויצעק משה אל י"י לאמר" – ומניין אתה אומר שלא הצריך משה לשמוע מפי אהרן, אלא אמר משה: אינו בדין שתהא אחותי בצרה ואני ברווחה? תלמוד לומר: "ויצעק משה אל ה' לאמר".¹¹

ספרי במדבר קה פרשת בהעלותך – תחנונים

"ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה", בא הכתוב ללמדך דרך ארץ, שכל זמן שאדם רוצה לבקש שאלותיו, צריך שיאמר שנים שלשה דברי תחנונים ואחר כך יבקש שאלותיו.¹²

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי שמות טו ב – מדת הרחמים

אין "אלי" אלא מידת רחמים, וכן הוא אומר: אלי אלי למה עזבתני (תהלים כב ב), אל נא רפא נא לה (במדבר יב יג). אל ה' ויאר לנו (תהלים קיח כז).¹³

ספורנו על הפסוק – רפואה מיד ובלי בושה

אל נא רפא נא לה – בבקשה אני שואל שתרפא עתה לה ולא נצטרך לביישה להותירה מחוץ למחנה.¹⁴

דברים רבה ו יג – כבר עשית אותי רופא

כיון שראה משה מה הגיע לאחותו, התחיל צווח ומתפלל עליה בכל לבו ונפשו: "אל נא רפא נא לה".¹⁵ רבותינו אומרים: אמר משה: ריבונו של עולם, כבר עשית אותי רופא. אם אתה מרפא אותה, הרי מוטב. ואם לאו – מרפא אני אותה … אמר ר' אבא בר כהנא: למה הדבר דומה? לתלמידו של רופא שעלת מְלַנְיָא באחותו והביא אותה אצל רבו.¹⁶ אמר אותו תלמיד לרבו: מָרִי, כבר למדת אותי כל סדרן של רפואות. אם אתה מרפא אותה, הרי יפה. ואם לאו – הרי אני מרפא אותה. כך אמר משה: רבש"ע, כבר למדת אותי כל סדרן של נגעים. אם אתה מרפא אותה – הרי יפה. ואם לאו – הרי אני מרפא אותה.¹⁷

שם – מי שכבר התנסה

דבר אחר: "ויצעק משה אל ה' " – משל למה הדבר דומה? לגבור שהיה הקולר בצוארו. נפנה מאותו הקולר. לאחר ימים ראה הקולר נתון בצוארו של אחר. התחיל צווח. אמרו לו: מה לך צווח? אמר להן: אי אתם יודעים (אני יודע) באיזה צער הוא נתון! כך היה הקולר בצוארי ואני יודע באיזה צער הוא נתון! כך היה משה צווח. אמר לו הקב"ה: מה לך צווח? אמר לפניו: רבש"ע, אני יודע באיזה צער היא נתונה, שאני זכור השלשלת שהיתה ידי לתוכה. מנין? שנאמר: "והנה ידו מצורעת כשלג" (שמות ד ו). כיון שנתפלל משה עליה, ריפא אותה הקב"ה.¹⁸

ספרי במדבר קלח פרשת פינחס – "לאמר", למי?

"וידבר משה אל ה' לאמר" (במדבר כז טו)¹⁹, להודיע שבחן של צדיקים שכשהם נפטרים מן העולם מניחים צורך עצמן ועוסקין בצורך צבור…. מה תלמוד לומר "לאמר"? אלא אמר לו: הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו, עד שהשיבו הקב"ה ואמר לו: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח אלהים בו וסמכת את ידך עליו".

ר' אלעזר בן עזריה אומר: בארבעה מקומות בקש משה לפני הקב"ה והשיבו על שאלותיו.²⁰

כיוצא בו אתה אומר: "וידבר משה לפני ה' לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים" (שמות ו יב) – … מה תלמוד לומר "לאמר"? אלא אמר לפניו: הודיעני נא אם אתה גואלם ואם לאו. ²¹

כיוצא בו אתה אומר: "ויצעק משה אל ה' לאמר אל נא רפא נא לה" (במדבר יב יג) … מה תלמוד לומר "לאמר"? אלא אמר לפניו: הודיעני נא אם אתה רופא אותה אם לאו. עד שהשיבו הקב"ה על שאלתו, שנאמר: "ויאמר ה' אל משה ואביה ירוק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים" (במדבר יב יד).

כיוצא בו אתה אומר: "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" (דברים ג כג) … אלא אמר לו: הודיעני אם אכנס לארץ אם לאו. עד שהשיבו המקום: "ויאמר ה' אליו רב לך" (דברים ג כו) אף כאן אין תלמוד לומר לאמר אלא אמר לו הודיעני נא אם ממנה אתה עליהם פרנסים ואם לאו עד שהשיבו המקום קח לך את יהושע בן נון"

דברים רבה ו יב פרשת כי תצא – כתיבה, לקח ומוסר לדורות

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כד ט) – רבותינו אומרים: למה הדבר דומה? למלך שעלה מן המלחמה, קילסה אותו מטרונה. אמר המלך: תיקרא אמם של סנקליטיקי.²² לאחר ימים התחילה מעכבת אנונא²³ של מלך. אמר המלך: כך עשית? תיטרד למטלון.²⁴ כך בשעה שעשה הקב"ה מלחמת הים אמרה מרים שירה ונקראת נביאה, שנאמר (שמות טו) ותקח מרים הנביאה. כיון שאמרה לשון הרע על אחיה אמר הקב"ה: תיטרד למטלון, שנאמר (במדבר יב) ותסגר מרים.²⁵

שבת שלום

מחלקי המים