מיוחדים

מים ראשונים: שבחים וכתרים רבים נקשרו לעם ישראל שנבדל מאומות העולם: שקיבל את התורה שהאומות סרבו לקבלה, "אתה בחרתנו מכל העמים", "ואבדיל אתכם מכל העמים", תפילת עלינו לשבח "שלא עשנו כגויי הארצות" וכו' וכו' – כמה הלכות ואגדות נקשרו למוטיב הבדלה זה שיסודו באברהם העברי "שכל העולם מעבר אחד והוא מעבר אחד" (בראשית רבה מא), וכמה סבל וייסורים נכרכו בכך. אך האם יש בחז"ל גם קולות אחרים באשר לפער בין עם ישראל ואומות העולם? היכן האידיאל "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" (שמות יט ו, ערב מתן תורה)? כבר התייחסנו מעט לנושא חשוב זה בדברינו לקחת לו גוי מקרב גוי (ודפים אחרים)¹ והפעם ננסה להרחיב ולהתמקד במאמר "אלו ואלו", "הללו והללו"

ויקרא רבה פרשה כג סימן ב – לקיטת השושנה ביציאת מצרים

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (שיר השירים ב ב) – רבי אליעזר פתר המקרא בגאולת מצרים. מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה, כך היתה גאולתן של ישראל קשה לפני הקב"ה ליגאל. זהו שכתוב: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" (דברים ד לד) – אלו ערלים ואלו ערלים, אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית, אלו לובשי כלאים ואלו לובשי כלאים.² אם כן, לא הייתה נותנת מדת הדין לישראל שייגאלו ממצרים לעולם!³ אמר ר' שמואל בר נחמני: אילולי שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא נגאלו ישראל לעולם. …  אמר רבי ברכיה: (תהלים עז) "גאלת בזרוע עמך", בטרוניא. אמר ר' יודן: מ"לבא לקחת לו גוי מקרב גוי" ועד "מוראים גדולים", ע"ב אותיות הן".⁴

רות רבה פתיחתא א – בזכות קבלת התורה

… "שמעה עמי ואדברה, ישראל ואעידה בך, אלהים אלהיך אנכי" (תהלים נ ז). … א"ר יוחנן: "שמעה עמי" – לשעבר, "ואדברה" – לעתיד לבוא. "שמעה עמי" – בעולם הזה, "ואדברה" – בעולם הבא. כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם שעתידין לקטרגם לפני ולומר: ריבון העולמים, אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים. אלו גִּלו עריות ואלו גִּלו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים.⁵ אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם? אותה שעה סניגורן של ישראל משתתק. אומר לו הקב"ה: נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על בני? חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני. באיזו צדקה? ר' אליעזר ור' יוחנן. חד אמר: בצדקה שעשיתם את עולמי על שקבלתם את תורתי, שאילו לא קבלתם את תורתי הייתי מחזיר אותו לתוהו ובהו.  … וחד אמר בצדקה שעשיתם את עצמכם על שקבלתם את תורתי, שאילולי כן הייתי מכלה אתכם מן העמים וכו'.⁶

מסכת מגילה דף טו עמוד ב – בזכות העיסוק בתורה

משיבי מלחמה – שנושאין ונותנין במלחמתה של תורה. שערה – [אלו תלמידי חכמים] שמשכימין ומעריבין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה: ריבונו של עולם! מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה הקב"ה: ישראל עסקו בתורה, אומות העולם לא עסקו בתורה. אמר ליה: "וְגַם אֵלֶּה בַּיַּיִן שָׁגוּ וּבַשֵּׁכָר תָּעוּ כֹּהֵן וְנָבִיא שָׁגוּ בַשֵּׁכָר נִבְלְעוּ מִן הַיַּיִן תָּעוּ מִן הַשֵּׁכָר שָׁגוּ בָּרֹאֶה פָּקוּ פְּלִילִיָּה" (ישעיהו כח ז) – אין "פקו" אלא גיהנם, שנאמר: "וְלֹא תִהְיֶה זֹאת לְךָ לְפוּקָה וּלְמִכְשׁוֹל לֵב " (שמואל א כה לא). ואין "פליליה" אלא דיינין, שנאמר ונתן בפלילים.⁷

שיר השירים רבה פרשה ו סימן ה – מברר היפה מן הרעה

ר' יודן בשם ר' חמא ברבי חנינא ורבי ברכיה בשם ר' אבהו: כתיב: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ כו). אילו נאמר: ואבדיל את העמים מכם – לא היתה תקומה לשונאי ישראל,⁸ אלא: "ואבדיל אתכם מן העמים", כזה שהוא מברר הרעה מהיפה, שוב אינו חוזר ומברר. אבל המברר היפה מן הרעה, שוב חוזר ומברר.⁹ כך, אילו נאמר: ואבדיל את העמים מכם – לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא נאמר: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – לשמי לעולם. אמר רבי אחא: מכאן שאמר הקב"ה לאומות העולם שיעשו תשובה ויקרבם תחת כנפיו.¹⁰

ויקרא רבה פרשה כא סימן ד – בזכות ראש השנה ויום כיפור

"לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא וכו". רבותינו פותרים המקרא בראש השנה ויום הכפורים. "אורי – בראש השנה "וישעי" – ביום הכפורים. "ממי אירא … ה' מעוז חיי ממי אפחד … בקרוב עלי מרעים" – אלו שרי אומות העולם. "לאכול את בשרי" – לפי ששרי אומות העולם באין ומקטרגין על ישראל לפני הקב"ה ואומרים לפניו: רבש"ע, אלו עובדי עבודה זרה ואלו עובדי עבודה זרה, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות. אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים! מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אינן יורדין לגיהנם? "צרי ואויבי … המה כשלו ונפלו" – אתה מוצא מנין ימות החמה שס"ה ומנין ימות "השטן" שס"ד. שכל ימות השנה השטן מצוי לקטרג וביום הכפורים אינו מקטרג. אמרו ישראל לפני הקב"ה: "אם תחנה עלי מחנה" של אומות העולם – "לא יירא לבי". "אם תקום עלי מלחמה" של סמא"ל – "בזאת אני בוטח" שהבטחתני "בזאת יבא אהרן אל הקדש".¹¹

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור כ – בכל צרתם לו צר

"יענך ה' ביום צרה". באיזה יום? ביום שהכל מודים בו שהוא יום צרה לעליונים ולתחתונים, יום שאפילו מלאכי השרת יראים ממנו … אומות העולם אומרים "כי גדול היום ההוא מאין כמוהו" (ירמיה ל ז), וישראל אומרים על ידי דוד: "יענך ה' ביום צרה", שהוא יום צרה לעליונים ולתחתונים. והקב"ה אומר לאומות העולם: בואו ודונו עם בניי בני ישראל, שנאמר: "קרבו ריבכם יאמר ה' הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב" (ישעיה מא כא), והן אומרים ריבונו של עולם, מי יבא בדין עם ישראל קוזמוטמוריסין?¹² והוא אומר אני כביכול, שנאמר אל ישראל הוא נותן עוז ותעצומות לעם (תהלים סח לו), ואומות העולם אומרים וכי משוא פנים יש בדבר, אלו מגלי עריות ואלו מגלי עריות, אלו שופכי דמים ואלו שופכי דמים וכו'.¹³

מסכת סנהדרין דף צח עמוד ב – בימות המשיח

וכן אמר רבי יוחנן: ייתי ולא איחמיניה.¹⁴ אמר ליה ריש לקיש: מאי טעמא? אילימא משום דכתיב: "כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש" (עמוס ה יט) – בוא ואראך דוגמתו בעולם הזה: בזמן שאדם יוצא לשדה ופגע בו סַנְטָר¹⁵ – דומה כמי שפגע בו ארי, נכנס לעיר פגע בו גבאי – דומה כמי שפגעו דב, נכנס לביתו ומצא בניו ובנותיו מוטלין ברעב – דומה כמי שנשכו נחש.¹⁶ אלא, משום דכתיב: "שַׁאֲלוּ־נָא וּרְאוּ אִם־יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל־גֶּבֶר יָדָיו עַל־חֲלָצָיו כַּיּוֹלֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל־פָּנִים לְיֵרָקוֹן" (ירמיהו ל ו) – מאי "ראיתי כל גבר"? אמר רבא בר יצחק אמר רב: מי שכל גבורה שלו.¹⁷

ומאי "ונהפכו כל פנים לירקון"? אמר רבי יוחנן: פמליא של מעלה ופמליא של מטה. בשעה שאמר הקב"ה: הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי, היאך אאבד אלו מפני אלו? אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: רהיט ונפל תורא ואזיל ושדי ליה סוסיא באורייה.¹⁸

שיר השירים רבה פרשה ב "אני חבצלת השרון" – ירדו כולם לגיהינום?

אמר ר' אלעזר המודעי: עתידים שרי אומות העולם לעתיד לבא, שיבואו לקטרג את ישראל לפני הקב"ה ואומרים: רבש"ע, אלו עבדו עבודת כוכבים ואלו עבדו עבודת כוכבים, אלו גילו עריות ואלו גילו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים! מפני מה אלו יורדין לגיהנם ואלו אין יורדין? והקב"ה משיב להם ואומר: אם כן הוא, ירדו כל העמים עם אלהיהם לגיהנם! זהו שכתוב: "כִּי כָּל הָעַמִּים יֵלְכוּ אִישׁ בְּשֵׁם אֱלֹהָיו וַאֲנַחְנוּ נֵלֵךְ בְּשֵׁם ה' אֱלֹהֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד" (מיכה ד ה). אמר ר' ראובן: אילו לא היה הדבר כתוב אי אפשר לאומרו. כביכול "כִּי בָאֵשׁ ה' נִשְׁפָּט " ישעיהו טו טו). "ה' שופט" אין כתיב כאן אלא "נשפט". הוא שאמר דוד ברוח הקדש: "גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי" (תהלים כג יד).¹⁹

מסכת שבת דף נה עמוד א – בתוך עם ישראל פנימה

אמר ליה רבי זירא לרבי סימון: לוכחינהו מר להני דבי ריש גלותא. אמר ליה: לא מקבלי מינאי. אמר ליה: אף על גב דלא מקבלי – לוכחינהו מר, דאמר רבי אחא ברבי חנינא: מעולם לא יצתה מדה טובה מפי הקב"ה וחזר בה לרעה חוץ מדבר זה, דכתיב: "וַיֹּאמֶר ה' אלו אֵלָיו עֲבֹר בְּתוֹךְ הָעִיר בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים עַל כָּל הַתּוֹעֵבוֹת הַנַּעֲשׂוֹת בְּתוֹכָהּ" (יחזקאל ט ד) אמר לו הקב"ה לגבריאל: לך ורשום על מצחן של צדיקים תיו של דיו, שלא ישלטו בהם מלאכי חבלה. ועל מצחם של רשעים תיו של דם, כדי שישלטו בהן מלאכי חבלה. אמרה מדת הדין לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, מה נשתנו אלו מאלו? אמר לה: הללו צדיקים גמורים, והללו רשעים גמורים. אמרה לפניו: ריבונו של עולם, היה בידם למחות ולא מיחו! אמר לה: גלוי וידוע לפני, שאם מיחו בהם – לא יקבלו מהם. אמרה לפניו: ריבונו של עולם, אם לפניך גלוי – להם מי גלוי? והיינו דכתיב: "זָקֵן בָּחוּר וּבְתוּלָה וְטַף וְנָשִׁים תַּהַרְגוּ לְמַשְׁחִית וְעַל כָּל אִישׁ אֲשֶׁר עָלָיו הַתָּו אַל תִּגַּשׁוּ וּמִמִּקְדָּשִׁי תָּחֵלּוּ" (שם ו), וכתיב: "וַיָּחֵלּוּ בָּאֲנָשִׁים הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר לִפְנֵי הַבָּיִת" (שם). תני רב יוסף: אל תקרי מקדשי אלא מקודשי – אלו בני אדם שקיימו את התורה כולה מאלף ועד תיו.²⁰

מחלקי המים

מים אחרונים: לכל קטרוג מסוג "הללו והללו" או "אלו ואלו", יש תשובה 'מקומית': משבועת האבות ועד עיסוק הבנים בתורה – מיציאת מצרים, דרך הכפרה השנתית ביום כיפור, ועד ימות המשיח. אך המנעד הרחב של המוטיב, העובדה שהוא חוזר במספר כה רב של מקורות המתייחסים לאירועים ולצמתים רבים ומגוונים בתולדות עם ישראל, אומר דרשני! מה פשר קטרוגים חוזרים ונשנים אלה על אי מוסריותו של עם ישראל "בעיני אלהים ואדם"? מי הוא שטוען, וכנראה די מצליח בטיעונו, שאין בעצם שום הבדל מוסרי בין בני ישראל והגויים, שאין שום סיבה נראית לעין לבחירה בעם ישראל ואין שום תוצאה נראית לעין של בחירה זו? האם השרשרת מתארכת משום שעם ישראל שורד ומתקיים לאורך ההיסטוריה ובכל דור קם מקטרג חדש שעושה שימוש בטיעוני קודמו, או שבעצם הכל ביקורת פנימית – תוכחת הדרשן לקהל שומעיו, כבגמרא שבת לעיל – תוכחה שאינה מיועדת לאזניים זרות?.²¹ לאזכור מוטיב זה במספר כה רב של 'אירועים' בתולדות עם ישראל חייבת להיות סיבה! יש כאן בעיה מהותית של מעמד עם ישראל בקרב אומות העולם. בנוסף לדיכוי הפיסי והנפשי שעם ישראל עבר לדורותיו, עליו להתמודד גם עם טיעונים רוחניים-תיאולוגיים!

עד שיגיעו הצעותיהם ופתרונותיהם של שואבי המים, נתנחם בפסוק הבא מספר ישעיהו ופירוש רש"י עלייו. ראו ישעיהו פרק כז פסוק ה: "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעוּזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִּי". מפרש רש"י שם: "שלום יעשה לי – ממדת הדין שלא יוכל לקטרג ולומר מה נשתנו אלו מאלו". ופירוש רד"ק עומד על כפילות הלשון שבפסוק ומסביר: "שלום יעשה לי – הכפל לחזק השלום שלא תהיה עוד מלחמה בין האל ובין ישראל והוא זמן הישועה".