פרשות השבוע

כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ וּלְמִקְצֵה הַשָּׁמַיִם וְעַד קְצֵה הַשָּׁמָיִם הֲנִהְיָה כַּדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה אוֹ הֲנִשְׁמַע כָּמֹהוּ: הֲשָׁמַע עָם קוֹל אֱלֹהִים מְדַבֵּר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אַתָּה וַיֶּחִי: אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם ה' אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ: (דברים ד לג-לה).¹

 

רמב"ן דברים פרק ד פסוק לב – המחויבות של עם ישראל

"כי שאל נא לימים ראשונים" – יאמר לא ימחול ולא יאריך השם לכם על עבודה זרה ועל ההשחתה בפסל וכל תמונה, כי עשה עמכם מה שלא עשה כן לכל גוי מעולם, שהשמיעך קול אלהים מדבר מתוך האש, למען תהיה יראתו על פניכם ותייחדו אותו ולא תשחיתו. ולקח אתכם לו גוי מקרב גוי במסות באותות ובמופתים שלא תעבדו לזולתו. והנה הראית בעיניך כל זה, לדעת כי ה' הוא האלהים הוא אחד ושמו אחד ואין עוד מלבדו. כי מן השמים השמיעך את קולו ללמדך בזה מוסר השכל, ועל הארץ הראך את אשו הגדולה בוערת עד לב השמים, ודבריו כולם שמעת מתוך האש … ואחרי שהשם הגדול הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ואין עוד, תשמור מצותיו וחקותיו למען ייטב לך בשמים ממעל, ולמען תאריך ימים על הארץ מתחת.²

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דויהי פרשה ו – כמילוט וכהמלטה

"ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים", כצפור שהיא נתונה ביד אדם שאם יכבוש ידו מעט מיד הוא חונקה, שנאמר: "נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו ואומר עזרנו בשם ה' עושה שמים וארץ ברוך ה' שלא נתננו טרף לשיניהם וגו' " (תהלים קכד ו-ח).³ וכאדם שהוא שומט את העובר ממעי הפרה, שנאמר: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי". שאין תלמוד לומר גוי מקרב גוי, אלא כאדם שהוא שומט את העובר ממעי הפרה.⁴ ואומר: "ואתכם לקח ה' ויוצא אתכם מכור הברזל וגו' " (דברים ד כ).⁵

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קיד – הוצאה מכור האש

"בצאת ישראל ממצרים". ראה מה כתיב: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" (דברים ד לד). אמר ר' ירמיה בשם ר' חייא: משל לגבור שירד למלחמה, או לנצח או להינצח.⁶ לכך נאמר: "ובמלחמה" (שם).⁷ אמר ר' אחא בשם ר' יונתן: מהו "גוי מקרב גוי"? כאדם שהוא שומט את העובר מתוך מעי הבהמה בזמנו.⁸ כך הוציא הקב"ה את ישראל ממצרים, שנאמר: "גוי מקרב גוי", כענין שנאמר: "והקרב והכרעים" (ויקרא א יג) – למדנו צער לנשמט.⁹ ומניין אף לשומט, שנאמר: "ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים" (דברים ד כ), כאדם שהוא נוטל את האש מתוך הכור שלא בצבת ושלא בסמרטוטין, כביכול כן עשה הקב"ה לישראל.¹⁰

שמות רבה כה ו פרשת בשלח – לקיחה למרות הערעורים

בשר ודם, בשעה שמבקש לבנות פלטין משהוא בונה את התחתונים אח"כ הוא בונה את העליונים. אבל הקב"ה אינו כן, אלא משברא את העליונים ברא את התחתונים. בשר ודם, בזמן שהוא מבקש ליקח לו עבד אם יש עליו עוררים אינו לוקחו. אבל הקב"ה אינו כן אלא אומר: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי"…. בשר ודם, תלמיד טוען פנס לפני רבו והקב"ה אינו כן: "וה' הולך לפניהם יומם"¹¹ … בשר ודם, העבד טוען את רבו והקב"ה אינו כן אלא: "ואשא אתכם על כנפי נשרים" (שמות יט ד). בשר ודם, הרב ישן והעבד עומד על גבו, והקב"ה אינו כן אלא הקב"ה שומר ישראל, שנאמר: "לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (תהלים קכא ד).¹²

ויקרא רבה פרשה כג סימן ב – הפרדה קשה, רק בזכות השבועה

"כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת" (שיר השירים ב ב) – רבי אליעזר פתר המקרא בגאולת מצרים. מה שושנה זו כשהיא נתונה בין החוחים היא קשה על בעלה ללוקטה, כך היתה גאולתן של ישראל קשה לפני הקב"ה ליגאל. זהו שכתוב: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" (דברים ד לד) – אלו ערלים ואלו ערלים, אלו מגדלי בלורית ואלו מגדלי בלורית, אלו לובשי כלאים ואלו לובשי כלאים.¹³ אם כן, לא הייתה נותנת מדת הדין לישראל שייגאלו ממצרים לעולם!¹⁴ אמר ר' שמואל בר נחמני: אילולי שאסר הקב"ה עצמו בשבועה לא נגאלו ישראל לעולם.¹⁵

רות רבה פתיחתא א – רק בזכות שקבלו את התורה

… "שמעה עמי ואדברה, ישראל ואעידה בך, אלהים אלהיך אנכי" (תהלים נ ז). … א"ר יוחנן: "שמעה עמי" – לשעבר, "ואדברה" – לעתיד לבוא. "שמעה עמי" – בעולם הזה, "ואדברה" – בעולם הבא. כדי שיהא לי פתחון פה בפני שרי אומות העולם שעתידין לקטרגם לפני ולומר: ריבון העולמים, אלו עובדין עבודת כוכבים ואלו עובדין עבודת כוכבים. אלו גִּלו עריות ואלו גִּלו עריות, אלו שפכו דמים ואלו שפכו דמים. אלו יורדין לגן עדן ואלו יורדין לגיהנם? אותה שעה סניגרון של ישראל משתתק. אומר לו הקב"ה: נשתתקת ואין אתה מלמד סניגוריא על בני? חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני. באיזו צדקה? ר' אליעזר ור' יוחנן. חד אמר: בצדקה שעשיתם את עולמי על שקבלתם את תורתי, שאילו לא קבלתם את תורתי הייתי מחזיר אותו לתוהו ובהו.¹⁶

שיר השירים רבה פרשה ו סימן ה – ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי

ר' יודן בשם ר' חמא ברבי חנינא ורבי ברכיה בשם ר' אבהו: כתיב: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" (ויקרא כ כו). אילו נאמר: ואבדיל את העמים מכם – לא היתה תקומה לשונאי ישראל,¹⁷ אלא: "ואבדיל אתכם מן העמים", כזה שהוא מברר הרעה מהיפה, שוב אינו חוזר ומברר. אבל המברר היפה מן הרעה, שוב חוזר ומברר.¹⁸ כך, אילו נאמר: ואבדיל את העמים מכם – לא היתה תקומה לשונאי ישראל, אלא נאמר: "ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי" – לשמי לעולם. אמר רבי אחא: מכאן שאמר הקב"ה לאומות העולם שיעשו תשובה ויקרבם תחת כנפיו.¹⁹

בראשית רבה מד יט פרשת לך לך – גאולה בשם של שתי אותיות או שבעים ושתיים

"וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי" (בראשית טו יד) – אמר ר' חלבו: היה לו לומר: "גם את הגוי", מאי "וגם"? אלא "גם" הוא מצרים, "וגם", לרבות ארבע מלכויות.²⁰

"דן אנכי" – ר' אלעזר בשם ר' יוסי בר זמרא: בשתי אותיות הללו הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו, ושאם יעשו תשובה, גואלן בשבעים ושתים אותיות, שאמר ר' יודן: מ"לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" עד "מוראים גדולים" (דברים ד), אתה מוצא שבעים ושתים אותיות של הקב"ה. ואם יאמר לך אדם: שבעים וחמשה הם! אמור לו: צא מהם "גוי" שני שאינו מן המנין.²¹ ר' אבין אמר: בשמו גאלם, ששמו של הקב"ה שבעים ושתים אותיות.²²

מדרש אגדה (בובר) שמות יב ב פרשת בא – לוח שנה משלכם ובשליטתכם

"החודש הזה לכם" – חידוש זה לכם, שמיום שנברא העולם לא חיבבתי אומה ולקחתי גוי מקרב גוי, אלא לכם אני מחדש. הדא הוא דכתיב: "החודש הזה לכם". דבר אחר: החודש הזה לכם – חשבונן של חדשים, שמיום שבראתי את עולמי הייתי מחשב חדשים ומעבר עוברים, מיכן ואילך מסור בידכם ואין אתם מסורים בידו.²³

מסכת מגילה דף י ע"ב – יא ע"א

רבי יונתן פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: "וקמתי עליהם וגו' והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם ה' " … רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס" … רבי יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: "והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם… כן ישיש להרע אתכם" .  רב מתנה אמר מהכא: "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו". רב אשי אמר מהכא: "או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי וגו' ".²⁴

מדרש תהלים (שוחר טוב; בובר) מזמור קז

דבר אחר: "יאמרו גאולי ה' אשר גאלם מיד צר ומארצות קבצם".²⁵ כשם שהציפור הזה נתון ביד הצייד, אם מבקש המיתו, ואם מבקש חייהו, כך ישראל היו ביד מצרים משוקעים, שנאמר: "וארד להצילו מיד מצרים" (שמות ג ח). וכן הוא אומר: "ויושע ה' ביום ההוא את ישראל מיד מצרים" (שם יד ל).²⁶ אמר ר' אבא בר כהנא בשם רבותינו: כעובר שהוא נתון במעי הבהמה. וכשם שהרועה נותן ידו ושומטה ממעיה, כך עשה הקב"ה לישראל ממצרים להוציאם, שנאמר: "לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי" (דברים ד לד), אמר ר' אייבו בשם ר' יוסי בן זימרא: כשם שהזהבי הזה פושט את ידו ונוטל הזהב מן הכור, כך הקב"ה הוציא את ישראל מיד מצרים, שנאמר: "ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים" (דברים ד כ).²⁷

אמר הקב"ה לישראל: כשהייתם במצרים הייתם מפוזרים וכנסתי אתכם לשעה קלה לרעמסס. ועכשיו אתם מפוזרים בכל הארצות. וכשם שקבצתי אתכם לשעבר כך אני אקבץ אתכם לעתיד לבוא, שנאמר: "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יוֹסִיף אֲדֹנָי שֵׁנִית יָדוֹ לִקְנוֹת אֶת שְׁאָר עַמּוֹ אֲשֶׁר יִשָּׁאֵר מֵאַשּׁוּר וּמִמִּצְרַיִם … וּמֵאִיֵּי הַיָּם: וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ: (ישעיה יא יא-יב). לכך נאמר: "ומארצות קבצם".²⁸

 

שבת שלום

שנזכה לראות בנחמת ציון, גאולת ישראל ובנין ירושלים

מחלקי המים