פרשות השבוע

אֶת־ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְוֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ: וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל־מִצְוֹתָיו: (דברים כו יז-יח).¹

רש"י על הפסוק – לשון הפרשה והבדלה

האמרת – והאמירך, אין להם עֵד מוכיח במקרא. ולי נראה שהוא לשון הפרשה והבדלה: הבדלתי לך מאלוהי הנכר להיות לך לאלהים, והוא הפרישך אליו מעמי הארץ להיות לו לעם סגולה. ומצאתי להם עד והוא לשון תפארת כמו: "יתאמרו כל פועלי און" (תהלים צד ד).²

אבן עזרא על הפסוק – לשון גדולה "בראש אמיר"

האמרת – מלשון גדולה, וקרוב מגזרת "בראש אמיר" (ישעיהו יז ו).³ ויאמר רבי יהודה הלוי הספרדי נ"ע,⁴ כי המלה מגזרת 'ויאמר', והטעם – כי עשית הישר, עד שיאמר שהוא יהיה אלהיך. גם הוא עושה לך, עד שאמרת שתהיה לו לעם סגולה. ויפה פירש.⁵ והנה תהיה מלת האמרת פועל יוצא לשנים פעולים.⁶

רשב"ם על הפסוק – הזקקת, אמרת והתרצית והקב"ה נרצה

את י"י האמרת היום – אתה הזקקתה שאמר הקב"ה ונתרצה להיות לך לאלהים, כי הדבר תלוי בו ליעשות הוא אלהיך ויושיעך מתוך שקבלת מצוותיו. וגם הוא האמירך, הפעילך שאמרת ונתרצית שתהיה לו לעם, לפי שעשה נסים וגבורות עד שנתרצית להיות לו לעם.⁷ האמרת – פאישדירא בלע"ז.⁸

רמב"ן על הפסוק – קבלת התורה והברית

וטעם את ה' האמרת היום – כיון שקבלתם עליכם כל התורה בפירושיה ובדקדוקיה ובחידושיה, הנה גדלתם השם ורוממתם אותו שיהיה הוא לבדו לכם לאלהים לא תודו באל אחר כלל … ואמר וה' האמירך היום – כי היום הזה לכם כיום סיני, והשם רומם וגדל אתכם בקבול התורה שתהיו לו לעם סגולה מכל העמים, ולשמור כל מצותיו – כי לכם לבדכם יתן תורתו ויצוה אתכם בכל המצות הרצויות לפניו לא לעם אחר.⁹

רמב"ן דברים פרק כא פסוק יד – הקשר לדין אשת יפת תואר

לא תתעמר בה – כמו והתעמר בו ומכרו (להלן כד ז). ועשאו אונקלוס לשון סחורה. ורבותינו בספרי (תצא טז) ובגמרא (סנהדרין פה ב) יעשו אותם לשון שימוש, והנה הוא לשון אזהרה שלא ישתמש בה כשפחה כלל … והנראה בעיני לפי פשוטו, כי לא תתעמר הוא כמו לא תתאמר, מלשון "יתאמרו כל פועלי און" (תהלים צד ד), וכן את ה' האמרת היום (להלן כו יז), וכן ובכבודם תתימרו (ישעיה סא ו), בחלוף האל"ף ביו"ד. וכולם רוממות וגדולה: האמרת היום – רוממת וגדלת אותו להיות לך לאלהים, האמירך היום (להלן כו יח) – רומם וגדל אותך על כל העמים להיות לו לעם סגולה, וכולם נגזרו מן "בראש אמיר" (ישעיה יז ו). יאמר לא תתרומם ותתגדל בה להיות אתה אדוניה למוכרה ולהשתמש בה כשפחה, וכן יקראו בערבי האדון, אמיר.¹⁰

מסכת חגיגה דף ג עמוד א – שבח חטיבה אחת בעולם¹¹

תנו רבנן: מעשה ברבי יוחנן בן ברוקה ורבי אלעזר (בן) חסמא שהלכו להקביל פני רבי יהושע בפקיעין, אמר להם: מה חידוש היה בבית המדרש היום? אמרו לו: תלמידיך אנו, ומימיך אנו שותין. אמר להם: אף על פי כן, אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש, שבת של מי היתה? – שבת של רבי אלעזר בן עזריה היתה. – ובמה היתה הגדה היום? אמרו לו: בפרשת הקהל. – ומה דרש בה? הקהל את העם האנשים והנשים והטף אם אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע, טף למה באין? כדי ליתן שכר למביאיהן. – אמר להם: מרגלית טובה היתה בידכם ובקשתם לאבדה ממני! – ועוד דרש: את ה' האמרת היום וה' האמירך היום אמר להם הקב"ה לישראל: אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם¹² – אתם עשיתוני חטיבה אחת בעולם, דכתיב: "שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד", ואני אעשה אתכם חטיבה אחת בעולם, שנאמר: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" (דברי הימים יז כא).¹³

מכילתא דרבי ישמעאל בשלח מסכתא דשירה פרשה ג – בקריעת ים סוף

"עוֹזי וזמרת יה". עוזי – עוזר וסומך אתה לכל באי העולם, אבל לי ביותר. "זִמְרַת" אתה לכל באי העולם, אבל לי ביותר. עשאני אימרה ועשיתיו אימרה.¹⁴ עשאני אימרה, דכתיב: "וה' האמירך היום" (דברים כו יח), אף אני עשיתיו אימרה, שנאמר: "את ה' האמרת היום". והרי כל אומות שבעולם אומרים שבחו של הקב"ה! אבל שלי נעים ונאה לפניו יותר משלהם, שנאמר: "ואלה דברי דוד האחרונים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הוקם על משיח אלהי יעקב וגו' ונעים זמירות ישראל" (שמואל ב כג א).¹⁵

שמות רבה פרשת כי תשא, פרשה מה סימן ב – האימרה מחזירה את העדי שנפל

מה כתיב למעלה? "ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב" (שמות לג ו),¹⁶ ר' חנין דציפורין אמר: עטרה שנתן בראשם, שנאמר: "וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל־אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל־אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ" (יחזקאל טז יב). ר' שמעון בר יוחאי אומר: זונאות (חגורות) שחגר להם. ר' סימי אמר: פרפוראות, שנאמר: "וָאֶעְדֵּךְ עֶדִי וָאֶתְּנָה צְמִידִים עַל־יָדַיִךְ וְרָבִיד עַל־גְּרוֹנֵךְ" (יחזקאל טז יא). וכן הוא אומר: "את ה' האמרת היום … וה' האמירך היום".¹⁷

ויקרא רבה פרשה ו סימן ה – אינו כופר בהם והם לא כופרים בו

ר' פנחס פתר המקרא¹⁸ בישראל לפני הר סיני: "ונפש כי תחטא" – "וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה וכו' " (דברים ט טז). "ושמעה קול אלה" – "ואת קולו שמענו מתוך האש" (דברים ה כא). א"ר יוחנן: קָפְּרָמַסָּאוֹת¹⁹ נתנו ביניהם: שאינו כופר בהן והם אינם כופרים בו. אמר ר' יצחק: מלך כשהוא משביע את לגיונותיו, אינו משביעם אלא בסייף. לומר, שכל העובר על התנאים הללו יהא הסייף הזה עובר על צוארו. כך: "וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם זָרַק עַל הַמִּזְבֵּחַ" (שמות כד ו).²⁰

איכה רבה פרשה א סימן נ – לא נמיר ולא ימיר

מעשה במרים בת נחתום שנשבית היא ושבעה בניה. נטלן קיסר .. הביא את הראשון ואמר לו: השתחוה לצלם. אמר לו: חס וחלילה איני משתחוה לצלם … מפני שכך כתיב בתורתנו: "אנכי ה' אלהיך. מיד הוציאו והרגו. הוציא השני ואמר לו: השתחוה לצלם. א"ל חס וחלילה, אחי לא השתחוה ואני איני משתחוה … מיד גזר עליו והרגוהו. הוציא השלישי … הוציא הרביעי … הוציא החמישי … הוציא השישי וכו'.²¹

הוציא השביעי והוא היה קטן שבכולן, אמר: בני, השתחוה לצלם. אמר לו: חס וחלילה. אמר לו: למה? אמר לו: שכן כתיב בתורתנו: "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" (דברים ד לט). ולא עוד, אלא שנשבענו לאלוהינו שאין אנו ממירין אותו באל אחר, שנאמר: "את ה' האמרת היום להיות לך לאלוהים". וכשם שנשבענו לו, כך נשבע לנו שאין ממירנו באומה אחרת, שנאמר: "וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה".²²

פסיקתא רבתי (איש שלום) פיסקא כז – הקב"ה מוריד את אמרתו?

אמרו לו:²³ עשה למען שמך שנקרא עליהם, אמר להם: "ואת שם קדשי חיללו". אמרו לו: אין אתה רוצה להתפייס, איקונים של אביהם מהו עושה אצלך? "השליך משמים ארץ תפארת ישראל" (איכה ב א),²⁴ האמירה הזו שהלבישו אותך,²⁵ מה היא עושה עליך? אילולי שהדבר כתוב אי אפשר לאומרו: "עשה ה' אשר זמם בצע אמרתו וגו' " (איכה ב יז).²⁶

פירוש מלבי"ם על הפסוק – על סף הכניסה לארץ²⁷

את ה' האמרת. יש אומרים שהוא לשון הגדלה והרמה, ורש"י ז"ל אמר שהוא לשון הפרשה והבדלה. ויש לומר שהוא לשון מאמר הנזכר בלשון המשנה ביבמה ועשה בה מאמר שפירושו שקדשה … כי במעמד הר סיני כבר קבלו בני ישראל על עצמם עול מלכותו יתברך וה' הבטיחם אז שיהיו לו לעם סגולה. ועתה חידש ברית עמהם מפאת ג' דברים: א) מפני כי משה ימות ולא יקום עוד נביא בישראל כמשה וע"כ חזק את בריתו עמהם קודם מיתת משה.²⁸ ב) כי במדבר היתה השגחתו עליהם בהנהגה נסית כי היו מוקפים בענני כבוד ואוכלים את המן לחם מן השמים ושותים מים מצור החלמיש בארה של מרים, והיה מספיק כריתת הברית שבהר חורב. אבל כשיכנסו לארץ ישראל ויוצרכו להילחם עם גויי הארץ ואח"כ לעבוד את האדמה ולעסוק בישוב הארץ ויתנהגו מה' בהשגחה טבעית, היה ההכרח לחזק את הברית שלא יסורו מדרכי ה' אחרי שלא יראו השגחה נסית כאשר ראו במדבר.²⁹ ג) שלא יבואו דורות הבאים ויאמרו: אבותינו שהיו עבדים לפרעה ויעבדו בפרך בחומר ובלבנים ולא ידעו מה מתהלוכות העולם ובא משה בדבר ה' וגאלם והוציאם למדבר שממה מקום נחש שרף ועקרב אין לחם ומים, האם לא היו מוכרחים לקיים כל אשר צוה להם משה על פי ה'? לא כן אנחנו שלא עבדנו בחומר ובלבנים ויודעים אנחנו מה החיים יבקש מאתנו.³⁰ והנה אנחנו בארץ מיושבת, נהיה ככל הגוים, למה לנו לקבל עלינו עול כבד כזה? לכן חידש ה' בריתו עם הדור אשר קמו תחת אבותיהם, שלא עבדו בחומר ובלבנים וחיו ארבעים שנה במדבר וכו'.³¹

פירוש אלשיך דברים כו יז – בספר דברים משנה תורה דווקא

והענין הזה יתכן הוא מאמר משה רבינו ע"ה בכתובים שאנו בהם, שאמר: את ה' האמרת היום, לומר אל ימעט בעיניך ישראל מה שעשית במשנה התורה הזאת, שהיום הזה סיימתי התורה, כי הקשבת למצות כל התורה ולתוכחת מגולה אשר הוכחתי אתכם, כי הלא את ה' האמרת היום.³²

פירוש כלי יקר דברים כו טז – הקשר למצוות הביכורים הסמוכה

היום הזה ה' אלהיך מצוך וגו'. אחר שפיך ענה בך כי לה' תבל ומלואה ומידו יתברך נתן לך הכל, מעתה תקבל עליך לשמור מצוות ה'. את ה' האמרת היום וגו' וה' האמירך היום וגו', כי אתה האמרת אותו בהגדות אלו שבביכורים ומעשר ואמרת: "שמעתי בקול ה' אלהי". ולעומת זה, גם ה' האמירך להשקיף ממעון קודשו מן השמים ולברך אותך ביתר שאת על כל העמים.³³

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: שנזכה להיות מהמאמירים ולא מהמערימים, מהמתאמרים ולא מהמתעמרים, "היום" ובכל הימים; ובפרט בימים הקרובים, עת נתחדש ונחדש ברית מאמירים, ונשפוך שיח ורננים, בפיוטים נאים ובמאמרים, מלבבות שבורים נחצבים, עולים ובאים לפני אל מלך עולמים, היושב על כיסא רחמים, שיחוננו ויכתבנו לשנת חיים וקיימים.