מועדי ישראל

וְהָיָה הַדָּם לָכֶם לְאֹת עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות יב יג).¹

וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ: (שמות יב כה-כז).²

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה': וּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה חַג הַמַּצּוֹת לַה' שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ: (ויקרא כג ה-ו).³

וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים וכו'. (מלכים א יח כא).⁴

כְּצִפֳּרִים עָפוֹת כֵּן יָגֵן ה' צְבָאוֹת עַל יְרוּשָׁלִָם גָּנוֹן וְהִצִּיל פָּסֹחַ וְהִמְלִיט: (ישעיהו לא ה).⁵

הִנְנִי מֵבִיא אוֹתָם מֵאֶרֶץ צָפוֹן וְקִבַּצְתִּים מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ בָּם עִוֵּר וּפִסֵּחַ הָרָה וְיֹלֶדֶת יַחְדָּו קָהָל גָּדוֹל יָשׁוּבוּ הֵנָּה: (ירמיהו לא ז).⁶

מכילתא דרבי ישמעאל בא מסכתא דפסחא פרשה ז – פסיחה בדם המצוה

"וראיתי את הדם" – היה ר' ישמעאל אומר: והלא הכל גלוי לפניו, שנאמר: "ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא" (דניאל ב כב), ואומר: "גם חשך לא יחשיך ממך" (תהלים קלט יב) – ומה תלמוד לומר: "וראיתי את הדם"? אלא בשכר מצוה שאתם עושים, אני נגלה וחס עליכם, שנאמר: "ופסחתי עליכם".⁷ אין פסיחה אלא חייס, שנאמר: "כצפרים עפות כן יגן יי' צבאות על ירושלם גנון והציל פסוח והמליט" (ישעיה לא ה).⁸

דבר אחר: "וראיתי את הדם", רואה אני דם עקידתו של יצחק, שנאמר: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא יי' יראה וגו' " (בראשית כב יד), ולהלן הוא אומר: "ובהשחית ראה יי' וינחם על הרעה וגו' " (דברי הימים א כא טו).⁹ מה ראה? ראה דם עקידתו של יצחק, שנאמר: "ה' אלהים יראה לו השה".¹⁰

"ופסחתי עליכם". ר' יאשיה אומר: אל תקרי ופסחתי אלא ופסעתי,¹¹ שהקב"ה מדלג על בתי בניו במצרים, שנאמר: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים" (שיר השירים ב ח).¹² ואומר: "הנה זה עומד אחר כתלנו וגו' ".¹³ רבי יונתן אומר: "ופסחתי עליכם" – עליכם אני חס ואני איני חס על המצרים. הרי שהיה מצרי בתוך ביתו של ישראל, שומע אני ינצל בגינו? תלמוד לומר: "ופסחתי עליכם" – עליכם אני חס ולא על המצרים. הרי שהיה ישראל בבית המצרים, שומע אני ילקה בגללו? תלמוד לומר: "ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים" – בכם אינו הווה, אבל הווה הוא במצרים.¹⁴

דבר אחר: בהכותי בארץ מצרים – בארץ מצרים אינו הווה, אבל הווה הוא לאחר זמן.¹⁵

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק יב פסוק יג – כאב לבן וכמלך ברגליו

וראיתי את הדם ופסחתי – מה אני צריך וראיתי? והלא הכל גלוי לפניו! אלא שלא יתן אלא על מקום הניראה לכל עובר.¹⁶ "ופסחתי עליכם" לולי דבר כתוב לא היה איפשר לאומרו, ופסחתי – כאב שמביא לבן – דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: כמלך שדוחק פסיעותיו ברגליו.¹⁷

פסוק כז שם – אלמלא מקרא כתוב, אי אפשר לאומרו

שלוש פסיחות נאמרו בפרשה: אשר פסח, ופסח יי, ופסחתי עליכם ……

מצרים וישראל נתונין במיטה לא היתה פסיחה אלא על ישראל, שנאמר: ופסחתי עליכם (שם יג). וכן הוא אומר: "כצפרים עפות כן יגן יי צבאות וגו' " (ישעיה לא ה) – אלמלא דבר כתוב, אי אפשר לאמרו, כחיה שְׁשׁוֹחָה על בנה ומניקתו. וכן הוא אומר: "ובמדבר אשר ראית אשר נשאך וגו' " (דברים א לא),¹⁸ ואומר: "יפול מצדך אלף וגו' " (תהלים צא ז), ואומר: "יי שומרך וגו' עד מעתה ועד עולם" (שם קכא ח).¹⁹

מדרש תנחומא פרשת בשלח סימן כז – לא הדם מהני, אלא סימון הפתח

"וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק  … וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וכו' " (שמות יז יא) – וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהם שבשמים היו מתגברין ואם לאו היו נופלין. כיוצא בו: "ויאמר ה' אל משה עשה לך שרף וגו' " (במדבר כא), וכי שרף של נחושת ממית או מחיה? אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבן לאביהן שבשמים היו מתרפאין ואם לאו היו נמוקין.²⁰ כיוצא בו: "והיה הדם לכם לאות וגו' " (שמות יב) – וכי הדם מהני למלאך המשחית או לישראל? אלא בזמן שהיו ישראל נותנין מן הדם על פתחיהם הקב"ה נגלה וחס עליהן, שנאמר: "וראיתי את הדם ופסחתי וגו' ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף".²¹

במדבר רבה יג כ פרשת נשא – שעיר החטאת כתזכורת²²

דבר אחר: למה נאמר ג' מיני עולה?²³ כנגד ג' מדות טובות שהיו בידן של ישראל במצרים ובזכותן נגאלו: שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ושגדרו עצמם מן הערוה.²⁴ "שעיר עזים אחד לחטאת" – כנגד הפסח שצוה הקב"ה לעשות מן העזים על פרישות עבודה זרה, לפי שעובדי עבודה זרה היו ישראל במצרים, ולא היתה מדת הדין נותנת לגאלם עד שפרשו ממנה. ועל פרישת עבודה זרה שעשו ונגאלו עליה, כמה שאתה אומר: "וראיתי את הדם ופסחתי עליכם" (שמות יב יג). לפיכך הקריבו כנגדה שעיר לחטאת, לפי שבעון עבודה זרה היו מקריבין שעיר לחטאת.²⁵

פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כא – רציעה במקום סימן הפסיחה

דבר אחר: אוזן ששמעה "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד" (ויקרא כה מב), והלך ומכר עצמו עד היובל – תירצע במרצע. למה בדלת ובמזוזה? פירשו רבותינו במס' קדושין: לפי שנתנו ישראל מן הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסחתי עליהם והוצאתים מעבדות לחירות, וזה הלך ומכר את עצמו לעבד, ירצע בפניהם.²⁶

רש"י פרשת בא, פרק יב, פסוקים יא, יג – כאדם פיסח

פסח הוא לה' – הקרבן קרוי פסח על שם הדילוג והפסיחה שהקב"ה היה מדלג בתי ישראל מבין בתי מצרים וקופץ ממצרי למצרי, וישראל אמצעי נמלט, ואתם עשו כל עבודותיו לשם שמים. דבר אחר דרך דילוג וקפיצה, זכר לשמו שקרוי פסח … לשון פסיעה. וראיתי את הדם – הכל גלוי לפניו, אלא אמר הקב"ה: נותן אני את עיני לראות שאתם עסוקים במצותי ופוסח אני עליכם. ופסחתי – וחמלתי, ודומה לו (ישעיהו לא ה) פסוח והמליט.²⁷ ואני אומר: כל פסיחה לשון דילוג וקפיצה. ופסחתי מדלג היה מבתי ישראל לבתי מצרים, שהיו שרוים זה בתוך זה, וכן (מלכים א יח כא) פוסחים על שתי הסעיפים, וכן כל הַפִּסְחִים הולכים כקופצים, וכן (ישעיהו לא ה) פסוח והמליט, מדלגו וממלטו מבין המומתים.²⁸

אבן עזרא שמות פרק יב פסוק כז – נשען על הרגל התמימה (הבריאה)

"ואמרתם זבח פסח" מצאנו "פסוח והמליט" (ישעיה לא ה). והטעם כמו חמלה. ובעבור שהשם חמל על בכורי ישראל בעבור דם השה, נקרא השה: פסח, כמו: "ושחטו הפסח" (שמות יב כא).²⁹ והגאון אמר, שהוא מגזרת פִּסֵחַ, כי הַפִּסֵחַ ישען על רגלו התמימה, והמשחית כן עשה שהשחית בכורי בית המצרים, ופסח על בית שכנו העברי ולא השחיתו, וכמוהו: "עד מתי אתם פוסחים" (מלכים א יח כא).³⁰

חג חירות שמח וכשר

מחלקי המים