מועדי ישראל

מים ראשונים: לספרות הענפה של פירושים וביאורים להגדת ליל הסדר, נוסף לאחרונה ספרו המקיף של דוד הנשקה מה נשתנה – ליל הפסח בתלמודם של חכמים, הוצאת מאגנס ירושלים תשע"ו, אשר יורד לשורשי מנהגי ליל הסדר והגדת ליל הסדר במשנה, בתלמודים ואילך, כולל הנושא "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". נעזרנו רבות בספר זה (ובמקורות אחרים כהגדת ד. גולדשמידט והגדה שלימה לרב מ. כשר והגדת חז"ל של שמואל וזאב ספראי) ואין אנו אלא כמוסיפים נופך קטן, מקצרים ומתמצתים. שהרי דרשות רבות נקשרו לאותו הלילה ועוד מעט ויבואו התלמידים לעוררנו לקריאת שמע של שחרית.

מסכת פסחים פרק י משנה ד – מתחיל בגנות ומסיים בשבח אחרי מה נשתנה

מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן אביו מלמדו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים. ולפי דעתו של בן אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.¹

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק י הלכות ו-ח – דגש על הלל

המקרא את ההלל הם הולכין אצלו וקורין והוא אין הולך אצלם. הָמַקְרֵא את בניו ובנותיו קטנים צריך להיות עונה עמהן במקום שעונין. באי זה מקום הוא עונה? הגיע ל"ברוך הבא" אומר עמהן: "בשם ה' ". הגיע ל"ברכנוכם" אומר עמהן: "מבית ה' ". בני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל הולכין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון, והולכין ואוכלין ושותין וחוזרין ובאין וגומרין את כולו. … ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו.²

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז עמוד א – האמוראים מציעים

מתחיל בגנות ומסיים בשבח. מאי בגנות? רב אמר: מתחילה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו. ושמואל אמר: עבדים היינו.³ אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה: עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא, מאי בעי למימר ליה? אמר ליה: בעי לאודויי ולשבוחי. אמר ליה: פטרתן מלומר מה נשתנה. פתח ואמר: עבדים היינו.⁴

תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י הלכה ה – שיטת הירושלמי

רב אמר: מתחילה צריך להתחיל: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו' " (יהושע כד ב-ג).⁵ "וָאַרְבֶּה" – אמר רבי אחא: "וארב" כתיב, כמה ריבים עשיתי עמו עד שלא נתתי לו את יצחק. דבר אחר נעשיתי לו אורב. אין חטא מיתן ליה, ואין זכה מיתן ליה.⁶

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב – כיצד מרגישים את הגנות בבבל

תני רבי חייא: מאי דכתיב: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (איוב כח כג) – יודע הקב"ה את ישראל שאינן יכולין לקבל גזרות של רומיים, לפיכך הגלה אותם לבבל …⁷ רבי יוחנן אמר: מפני ששיגרן לבית אמן. משל לאדם שכעס על אשתו, להיכן משגרה – לבית אמה. והיינו דרבי אלכסנדרי, דאמר: שלשה חזרו למטעתן,⁸ אלו הן: ישראל, כסף מצרים, וכתב לוחות. ישראל – הא דאמרן.⁹

סדר רב עמרם גאון סדר פסח – הגנות היא ארמי אובד אבי

ומתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי עד שגומר כל הפרשה, וזה גנות. וכך היא ההגדה והדרישה.¹⁰

עבדים היינו לפרעה במצרים. ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה.¹¹

… ואפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את התורה. מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים … מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק … כנגד ארבעה בנים דברה תורה … "והגדת לבנך", יכול מראש חדש? … לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרורים מונחים לפניך.¹²

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. שנאמר: "ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלהי ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור … ויעקב ובניו ירדו מצרים" (יהושע כד ב-ד).¹³

תשובות רב נטרונאי גאון / ברודי (אופק) אורח חיים סימן קלח – מלחמה במנהג מסוים

וכך אמר רב נטרונאי ריש מתיבתא: מי שאומר בקידוש של פסח אשר קדש את ישראל, וכשגומרין מה נשתנה אין אומר עבדים היינו לפרעה במצרים ואינו אומר מתחילה עובדי עבודה זרה, אלא אומר: "ויאמר יהושע אל כל העם" (יהושע כד ב) עד "ויעקב ובניו ירדו מצרים" (שם ד), ואומר מברוך שומר עד צא ולמד, וקורא ארמי אובד אבי עד שגומר את הפרשה כולה … מי שנוהג מנהג זה אין צריך לומר שלא יצא, אלא כל מי שעושה כן מין הוא וחלוק לב הוא וכופר בדברי חכמים ובוזה דברי משנה ותלמוד, וחייבין כל הקהילות לנדותו ולהבדילו מקהל ישראל, ככתוב (עזרא י ח) והוא יבדל מקהל הגולה.¹⁴

רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז הלכה ד – שתי פסיקות שונות

וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח. כיצד? מתחיל ומספר שבתחילה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר עבודה זרה. ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן התועים וקרבנו לייחודו. וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשו לנו ובחירותנו. והוא שידרוש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה, וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח.¹⁵

רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק א – מאנוש לאברהם ולגלות מצרים

בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והאלהים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו … וכיון שארכו הימים נשתכח השם הנכבד והנורא מפי כל היקום ומדעתם ולא הכירוהו ונמצאו כל עם הארץ הנשים והקטנים אינם יודעים אלא הצורה של עץ ושל אבן … כיון שנגמל איתן זה התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה … וידע שכל העולם טועים … ובן ארבעים שנה הכיר אברהם את בוראו … והתחיל לעמוד ולקרוא בקול גדול לכל העולם ולהודיעם שיש שם אלוה אחד לכל העולם ולו ראוי לעבוד … ושתל בלבם העיקר הגדול הזה וחבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו, וישב יצחק מלמד ומזהיר, ויצחק הודיע ליעקב … ויעקב אבינו למד בניו כולם והבדיל לוי ומינהו ראש והושיבו בישיבה ללמד דרך השם ולשמור מצות אברהם … ונעשית בעולם אומה שהיא יודעת את ה'. עד שארכו הימים לישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כמותן חוץ משבט לוי … וכמעט קט היה העיקר ששתל אברהם נעקר וחוזרין בני יעקב לטעות העולם ותעיותן, ומאהבת ה' אותנו ומשמרו את השבועה לאברהם אבינו עשה משה רבינו רבן של כל הנביאים ושלחו.¹⁶

מדרש תנאים לדברים פרק כו פסוק ה – פרשת הביכורים

"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וכו' " (דברים כו ה). ר' שמעון בן יוחאי אומר: שבחו – אדם אומרו בקול נמוך, גְנָיוֹ – אדם אומרו בקול גבוה.¹⁷

אור החיים שמות פרק יג פסוק ח – הגדה היא גם דברים קשים

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר" – … תיבת הגדה, מצינו לרבותינו ז"ל שאמרו (שבת פז א) שיתכוין בה דברים קשים כגידים¹⁸ … נראה כי יכוין על דרך אומרם ז"ל (פסחים קטז ב) מתחיל בגנות ומסיים בשבח. יאמר גנות אבותיהם של האבות כי לא היה דבר משובח, והוא אומרו: "והגדת" – דברים קשים שלב האדם נעקש מהם. ואחר כך מסיים בשבח, והוא אומרו: "לאמר" – אמירות משובחות משמחים את הלב ומסעדים אותו.¹⁹

מדרש תנאים לדברים פרק ו – לא מתביישים בהיסטוריה

"ואמרת לבנך" – שלא תתבייש מלומר לו: "עבדים היינו לפרעה במצרים".²⁰

סדר רב עמרם גאון סדר פסח – השנה עדיין כאן

הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים. כל דכפין ייתי ויכל כל דצריך ייתי ויפסח. השתא הכא, לשתא דאתיא בארעא דישראל. השתא הכא עבדי, לשתא דאתיא בני חורין.²¹

סדר רב עמרם גאון סדר פסח – והיא שעמדה

והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.²²

עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוהינו ביד חזקה ובזרוע נטויה

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו.²³

 

חג שמח

וליל סדר מהנה ומחכים

מחלקי המים

מים אחרונים: אחרי כל הדרשות על הגנות שאיננו מסתירים, מתביישים בה או מטשטשים אותה, בין ביושבנו בארץ ובין בגלות, ייקח כל אחד את הגנות ואת השבח שנראים לו וילמדם לבנו ולבתו ולכל מסובי ליל הסדר לפי דעתם ולפי דעתו הוא. כלשון המשנה: "ולפי דעתו של בן, אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי וכו' ". וכלשון מכילתא דרשב"י (בהערה 20): "מִשְׁאֵלָתוֹ ומדיבורו אתה יודע מדעתו". עיקר מצוות ליל הסדר הוא השיח עם הבנים וסיפור יציאת מצרים "לפי דעתו של בן" ושל בת, כולל הגנות והשבח והמצוות והדינים ושאר מנהגי הסדר.