מועדי ישראל

מים ראשונים: לספרות הענפה של פירושים וביאורים להגדת ליל הסדר, נוסף לאחרונה ספרו המקיף של דוד הנשקה מה נשתנה – ליל הפסח בתלמודם של חכמים, הוצאת מאגנס ירושלים תשע"ו, אשר יורד לשורשי מנהגי ליל הסדר והגדת ליל הסדר במשנה, בתלמודים ואילך, כולל הנושא שלנו "מתחיל בגנות ומסיים בשבח". נעזרנו רבות בספר זה (ובמקורות אחרים כהגדת ד. גולדשמידט והגדה שלימה לרב מ. כשר והגדת חז"ל של שמואל וזאב ספראי) ואין אנו אלא כמוסיפים נופך קטן, מקצרים ומתמצתים. שהרי דרשות רבות נקשרו לאותו הלילה ועוד מעט ויבואו התלמידים לעוררנו לקריאת שמע של שחרית.

משנה מסכת פסחים פרק י משנה ד

מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו. ואם אין דעת בבן אביו מלמדו: מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות? שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים. ולפי דעתו של בן אביו מלמדו. מתחיל בגנות ומסיים בשבח. ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה.¹

תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק י, הלכות ו-ח

המקרא את ההלל הם הולכין אצלו וקורין והוא אין הולך אצלם. הָמַקְרֵא את בניו ובנותיו קטנים צריך להיות עונה עמהן במקום שעונין. באי זה מקום הוא עונה? הגיע ל"ברוך הבא" אומר עמהן: "בשם ה' ". הגיע ל"ברכנוכם" אומר עמהן: "מבית ה' ". בני העיר שאין להן מי שיקרא את ההלל הולכין לבית הכנסת וקורין פרק ראשון, והולכין ואוכלין ושותין וחוזרין ובאין וגומרין את כולו. … ההלל אין פוחתין ממנו ואין מוסיפין עליו.²

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קטז עמוד א

מתחיל בגנות ומסיים בשבח. מאי בגנות? רב אמר: מתחילה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו. ושמואל אמר: עבדים היינו.³ אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה: עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא, מאי בעי למימר ליה? אמר ליה: בעי לאודויי ולשבוחי. אמר ליה: פטרתן מלומר מה נשתנה. פתח ואמר: עבדים היינו.⁴

תלמוד ירושלמי מסכת פסחים פרק י הלכה ה

רב אמר: מתחילה צריך להתחיל: "בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו' ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר וגו' " (יהושע כד ב-ג).⁵ "וָאַרְבֶּה" – אמר רבי אחא: "וארב" כתיב, כמה ריבים עשיתי עמו עד שלא נתתי לו את יצחק. דבר אחר נעשיתי לו אורב אין חטא מיתן ליה ואין זכה מיתן ליה.⁶

תלמוד בבלי מסכת פסחים דף פז עמוד ב

תני רבי חייא: מאי דכתיב: "אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה" (איוב כח כג) – יודע הקב"ה את ישראל שאינן יכולין לקבל גזרות של רומיים, לפיכך הגלה אותם לבבל …⁷ רבי יוחנן אמר: מפני ששיגרן לבית אמן. משל לאדם שכעס על אשתו, להיכן משגרה – לבית אמה. והיינו דרבי אלכסנדרי, דאמר: שלשה חזרו למטעתן,⁸ אלו הן: ישראל, כסף מצרים, וכתב לוחות. ישראל – הא דאמרן.⁹

סדר רב עמרם גאון סדר פסח

ומתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי עד שגומר כל הפרשה, וזה גנות. וכך היא ההגדה והדרישה.¹⁰

עבדים היינו לפרעה במצרים. ויוציאנו ה' אלוהינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה.¹¹

… ואפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את התורה. מצוה עלינו לספר ביציאת מצרים … מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ור' עקיבא ור' טרפון שהיו מסובין בבני ברק … כנגד ארבעה בנים דברה תורה … "והגדת לבנך", יכול מראש חדש? … לא אמרתי אלא בשעה שיש מצה ומרורים מונחים לפניך.¹²

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו. ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו. שנאמר: "ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר ה' אלהי ישראל, בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם, תרח אבי אברהם ואבי נחור … ויעקב ובניו ירדו מצרים" (יהושע כד ב-ד).¹³

תשובות רב נטרונאי גאון – ברודי (אופק) אורח חיים סימן קלח

וכך אמר רב נטרונאי ריש מתיבתא: מי שאומר בקידוש של פסח אשר קדש את ישראל, וכשגומרין מה נשתנה אין אומר עבדים היינו לפרעה במצרים ואינו אומר מתחילה עובדי עבודה זרה, אלא אומר ויאמר יהושע אל כל העם (יהושע כד ב) עד ויעקב ובניו ירדו מצרים (שם, ד), ואומר מברוך שומר עד צא ולמד, וקורא ארמי אובד אבי עד שגומר את הפרשה כולה … מי שנוהג מנהג זה אין צריך לומר שלא יצא, אלא כל מי שעושה כן מין הוא וחלוק לב הוא וכופר בדברי חכמים ובוזה דברי משנה ותלמוד, וחייבין כל הקהילות לנדותו ולהבדילו מקהל ישראל, ככתוב (עזרא י ח) והוא יבדל מקהל הגולה.¹⁴

רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ז הלכה ד

וצריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח. כיצד? מתחיל ומספר שבתחילה היו אבותינו בימי תרח ומלפניו כופרים וטועין אחר ההבל ורודפין אחר עבודה זרה. ומסיים בדת האמת שקרבנו המקום לו והבדילנו מן התועים וקרבנו לייחודו. וכן מתחיל ומודיע שעבדים היינו לפרעה במצרים וכל הרעה שגמלנו ומסיים בנסים ונפלאות שנעשו לנו ובחירותנו. והוא שידרוש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה, וכל המוסיף ומאריך בדרש פרשה זו הרי זה משובח.¹⁵

מדרש תנאים לדברים פרק כו פסוק ה

"וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וכו' " (דברים כו ה). ר' שמעון בן יוחאי אומר: שבחו – אדם אומרו בקול נמוך, גְנָיוֹ – אדם אומרו בקול גבוה.¹⁶

אור החיים שמות פרק יג פסוק ח

"והגדת לבנך ביום ההוא לאמר" – … תיבת הגדה, מצינו לרבותינו ז"ל שאמרו (שבת פז א) שיתכוין בה דברים קשים כגידים¹⁷ … נראה כי יכוין על דרך אומרם ז"ל (פסחים קטז ב) מתחיל בגנות ומסיים בשבח. יאמר גנות אבותיהם של האבות כי לא היה דבר משובח, והוא אומרו: "והגדת" – דברים קשים שלב האדם נעקש מהם. ואחר כך מסיים בשבח, והוא אומרו: "לאמר" – אמירות משובחות משמחים את הלב ומסעדים אותו.¹⁸

מדרש תנאים לדברים פרק ו

"ואמרת לבנך" – שלא תתבייש מלומר לו: "עבדים היינו לפרעה במצרים".¹⁹

סדר רב עמרם גאון סדר פסח

הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים. כל דכפין ייתי ויכל כל דצריך ייתי ויפסח. השתא הכא, לשתא דאתיא בארעא דישראל. השתא הכא עבדי, לשתא דאתיא בני חורין.²⁰

סדר רב עמרם גאון סדר פסח

והיא שעמדה לאבותינו ולנו. שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם.²¹

עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלוהינו ביד חזקה ובזרוע נטויה

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו.²²

חג שמח

וליל סדר מהנה ומחכים

מחלקי המים

מים אחרונים: נשוב ונקרא את המשנה בה פתחנו בפיסוק הבא: "ולפי דעתו של בן אביו מלמדו, מתחיל בגנות ומסיים בשבח, ודורש מארמי אובד אבי וכו' ". ובלשון מכילתא דרשב"י הנ"ל: "מִשְׁאֵלָתוֹ ומדיבורו אתה יודע מדעתו". עיקר מצוות ליל הסדר הוא השיח עם הבנים וסיפור יציאת מצרים "לפי דעתו של בן" ושל בת, כולל הגנות והשבח והמצוות והדינים ושאר מנהגי הסדר. אחרי כל הדרשות על הגנות שהבאנו, שאיננו מסתירים, איננו מתביישים בהם ואיננו מטשטשים, בין ביושבנו על אדמתנו ובין ביושבנו בגלות, ייקח כל אחד את הגנות ואת השבח שנראים לו וילמדם לבנו ולבתו ולכל מסובי ליל הסדר לפי דעתם ולפי דעתו הוא. וממילא יעלו דרשות חדשות ופירושים נאים בליל שימורים זה.