מועדי ישראל

וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה': (שמות יב יא, פרשת בא).¹

לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ:  (דברים טז ג, פרשת ראה).²

כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה' וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל:  (ישעיהו נב יב).³

רמב"ם הלכות חמץ ומצה נוסח ההגדה – בבהילו יצאנו ממצרים

נוסח ההגדה שנהגו בה ישראל בזמן הגלות כך הוא: מתחיל על כוס שני ואומר בבהילו יצאנו ממצרים: הא לחמא עניא דאכלו אבהתנא בארעא דמצרים כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך לפסח ייתי ויפסח וכו'.⁴

ברכות דף ט עמוד א – מהי שעת החיפזון ושל מי הוא

תניא: "ואכלו את הבשר בלילה הזה" (שמות יב ה) – רבי אלעזר בן עזריה אומר: נאמר כאן בלילה הזה ונאמר להלן: "ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה" (שם יב). מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות. אמר ליה רבי עקיבא: והלא כבר נאמר: בחפזון – עד שעת חפזון! …

אמר רבי אבא: הכל מודים, כשנגאלו ישראל ממצרים – לא נגאלו אלא בערב, שנאמר: "הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה" (דברים טז א), וכשיצאו – לא יצאו אלא ביום, שנאמר: "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה" (במדבר לג ג). על מה נחלקו? על שעת חפזון. רבי אלעזר בן עזריה סבר: מאי חפזון – חפזון דמצרים, ורבי עקיבא סבר: מאי חפזון – חפזון דישראל. תניא נמי הכי: "הוציאך ה' אלהיך ממצרים לילה" – וכי בלילה יצאו? והלא לא יצאו אלא ביום, שנאמר: "ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה"! אלא: מלמד שהתחילה להם גאולה מבערב.⁵

מכילתא דרבי ישמעאל בא – מס' דפסחא בא פרשה ז "וככה תאכלו אותו"⁶

"וככה תאכלו אותו" – כיוצאי דרכים. ר' יוסי הגלילי אומר: בא הכתוב ללמדנו דרך ארץ מן התורה על יוצאי דרכים שיהיו מזורזין.

"ואכלתם אותו בחפזון" זה חפזון מצרים. אתה אומר כן, או אינו אלא חפזון ישראל? כשהוא אומר: "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו" (שמות יא ז) הרי חפזון ישראל אָמוּר.⁷ הא מה אני מקיים "ואכלתם אותו בחפזון"? זה חפזון מצרים.⁸

רבי יהושע בן קרחה אומר: ואכלתם אותו בחפזון – זה חפזון ישראל. אתה אומר כן, או אינו אלא חפזון מצרים? כשהוא אומר: כי גורשו ממצרים – הרי חפזון מצרים אמור. ומה תלמוד לומר בחפזון? זה חפזון ישראל.⁹

אבא חנן משום רבי אליעזר אומר: זה חפזון שכינה. אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" (שיר השירים ב ח). ואומר: "הנה זה עומד אחר כתלנו" (שם ב ט). יכול אף לעתיד לבא יהא בחפזון? תלמוד לומר: "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם יי' וגו' (ישעיה נב יב).¹⁰

שמות רבה יט ו – משל הפונדקית והסוחר

בעולם הזה, כשאכלו ישראל את הפסח במצרים, אכלו אותו בחפזון, שנאמר: "ואכלתם אותו בחפזון", על שם "כי בחפזון יצאת מארץ מצרים". אבל לעתיד לבוא: "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון".

למה הדבר דומה? לסוחר שנכנס לשרות בפונדק. עמד שם כל אותו היום. בלילה עמד ונטל כל אשר לו ויצא לדרכו. עמדה הפונדקית בבוקר והתחילה צווחת: ראו מה עשה לי הפרגמטוטוס (סוחר), עמד בלילה ונטל כל אשר לי ויצא לו. שמע הפרגמטוטוס ואמר: מי גרם לי לשמוע כך?¹¹ אלא מפני שיצאתי בלילה. לפיכך נשבע אני שלא אצא בלילה עוד.¹² כך התקינו ישראל עצמם בלילה לצאת בהשכמה. עמדו המצרים, אחר שהלכו להם, ואמרו: נרדוף אחריהם מפני שנטלו כל אשר לנו, שנאמר: "וירדפו מצרים אחריהם" (שמות יד ט). אמר להם הקב"ה: מי גרם לכם כל אלו? חפזון שיצאתם בו. מיכן ואילך: כי לא בחפזון תצאו.¹³ לשעבר, אני ובית דיני הייתי מהלך לפניהם שנאמר: "וה' הולך לפניהם יומם". אבל לעתיד לבוא, אני לבדי, שנאמר: "כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל".¹⁴

חג כשר ושמח

מחלקי המים