מים ראשונים: ברוב השנים הרגילות (שאינן מעוברות), נדחית הפטרת פרשת כי תשא – אליהו בהר הכרמל, מלכים א פרק יח, מפני הפטרת פרשת פרה. השנה, שהיא שנה מעוברת, זכינו לקרוא בהפטרת הפרשה הטבעית, במעשה אליהו בהר הכרמל. ואנו נמהר כמובן וננצל הזדמנות זו כדי לדרוש בנושא נכבד זה. הפטרה גוררת הפטרה, והשנה נזכה בע"ה גם לקרוא את המשכה הישיר של ההפטרה שלנו בהפטרת פרשת פנחס – אליהו בהר חורב (עיבור השנה גורר בד"כ את הפרדת פרשות מטות ומסעי; והפטרת שבת ראשונה של פורענות (שלושת שבועות בין המצרים), בירמיהו פרק א, שברוב שנים שאינן מעוברות חלה בפרשת פנחס, תחול בפרשת מטות).

וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית לֵאמֹר לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: (מלכים א יח א).¹

וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי: (מלכים א יז א).²

מדרש תהלים (בובר) מזמור קיז

… היה הקב"ה מפתה לאליהו שילך ויראה אל אחאב, שנאמר: "לֵךְ הֵרָאֵה אֶל אַחְאָב וְאֶתְּנָה מָטָר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (מלכים א יח א).³ אמר לו אליהו: היאך אני הולך, ועד עכשיו לא עשה עוד תשובה?! אמר לו הקב"ה: כשהייתי משקה את עולמי, אדם אחד היה בעולם והשקיתי את עולמי בעבורו, שנאמר: "ואד יעלה מן הארץ" (בראשית ב ו), אף עכשיו: "לך הראה אל אחאב ואתנה מטר" (מלכים א יח א).⁴

מדרש תנאים לדברים פרק יח פסוק טו

"נביא מקרבך מאחיך כמוני יקים לך ה' אלהיך". כמוני – מה משה אומר דבר ולא מתיירא, אף נביא אומר דבר ולא מתיירא. שכן משה אומר: "רק אל יוסף פרעה התל בי" (שמות ח כה), וכן יהושע אומר: "ויאמר יהושע אל כל העם לא תוכלו לעבוד את ה' " (יהושע כד יט),⁵  והוא אומר בשמואל: "הלא קציר חטים היום" (שמואל א יב יז). והוא אומר באליהו (מלכים א יח יז-יח): "ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר לו האתה זה עוכר ישראל". ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך.⁶

אגדת בראשית (בובר) פרק פ ד"ה [א] ויהי בעלות

"כפלח הרימון רקתך" (שיר השירים ו ז) – זה דורו (של אחאב) שהיו ריקים מן המצות. ואף על פי כן נעשו חביבין כרימון. בזכות מה? על ידי שנצטמתו (פי' שנתקבצו) בהר הכרמל, שנאמר: "ועתה שלח קבוץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל" (מלכים א יח יט).⁷

וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ אֶל כָּל הָעָם וַיֹּאמֶר עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים אִם ה' הָאֱלֹהִים לְכוּ אַחֲרָיו וְאִם הַבַּעַל לְכוּ אַחֲרָיו וְלֹא עָנוּ הָעָם אֹתוֹ דָּבָר: (מלכים א יח כא).⁸

רות רבה פתיחתות ב

"ונפש רמיה תרעב" (משלי יט טו) – ע"י שהיו מרמים להקב"ה, מהם עובדין לעבודת כוכבים ומהם עובדים להקדוש ב"ה. הוא שאליהו אומר להם: "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים" (מלכים א יח).⁹

חידושי הגרי"ז החדשים סימן יג¹⁰

עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים וגו'. הנה מה שאמר: אם ה' הוא האלוקים לכו אחריו, מובן דמצווים להאמין בייחוד ה' בלי שיתוף, שהוא אחד. אבל מה שאמר: אם הבעל לכו אחריו, צריך ביאור. וכי שיתוף הוא סתירה בבעל? הלוא כתיב "כי כמספר עריך היו אלהיך יהודה" (ירמיה ב'), א"כ אפשר דאף דמאמינים בבעל גם יאמינו בהקב"ה, דמצד הבעל אין כאן חסרון. ונראה, דהנה כשאדם עובר עבירות ופעם ירצה לקיים מצוה וישאל לחכמים היקיים המצוה, יענו לו שיקיים דמה שייך אחד לשני? הגם שעובר עבירות, במצוות הוא מחויב כמו אחרים. אבל באמונה אמר להם אליהו, שאם אתם מאמינים גם בבעל, א"כ אין כאן אמונה בקב"ה כלל, שא"א להאמין אמונה במקצת בי"ג עיקרים.¹¹ וזהו שאמר להם: לכו אחריו, שהרי אתם הולכים לגמרי אחר הבעל ואין בידכם שני דברים, שבאמונה אם אין אמונה בכל אין אמונה כלל. הגר"ח.¹²

במדבר רבה פרשת נשא פרשה יד סימן א

"לִי גִלְעָד וְלִי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מָעוֹז רֹאשִׁי יְהוּדָה מְחֹקְקִי" (תהלים ס ט) – מדבר בארבעה שהקריבו באיסור במה. לי גלעד – אמר האלהים שלא יבא אדם ויהרהר אחר אליהו שמגלעד שהקריב באיסור במה ובנה מזבח בהר הכרמל והקריב עליו קרבן ובית המקדש היה קיים והתורה אסרה עליו, שנאמר: (דברים יב) "הישמר לך פן תעלה עולותיך וגו' כי אם אל המקום וגו' ". אמר הקב"ה: אני הוא שאמרתי לו שיעשה כך, שנאמר: "ובדברך עשיתי" (מלכים א יח).  הוי: "לי גלעד".¹³

במדבר רבה פרשת מסעי פרשה כג סימן ט

"בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשונה כי אתם הרבים" (מלכים א יח כה)¹⁴ – נתקבצו ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל וארבע מאות נביאי האשרה ולא יכלו לזיז את רגליו מן הארץ. ראה מה כתוב שם: "ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחוהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ואנתחהו ואש לא אשים" (שם כג). מה עשה אליהו? אמר להם: בחרו שני פרים תאומים מאם אחת, הגדלים על מרעה אחד, והטילו עליהם גורלות, אחד לשם ואחד לשם הבעל: "ויבחרו להם הפר האחד". ופרו של אליהו מיד נמשך אחריו, והפר שעלה לשם הבעל, נתקבצו כל נביאי הבעל ונביאי האשרה ולא יכלו לזיז את רגלו מן הארץ, עד שפתח אליהו ואמר לו: לך עמהם. השיב הפר ואמר לו לעיני כל העם: אני וחברי יצאנו מבטן אחת, מפרה אחת, וגדלנו במרעה אחד, על אבוס אחד, והוא עלה בחלקו של מקום ושמו של הקב"ה מתקדש עליו, ואני עליתי בחלק הבעל להכעיס את בוראי! אמר לו אליהו: פר פר, אל תירא, לך עמהם ואל ימצאו עלילה, שכשם ששמו של הקב"ה מתקדש על אותו שעמי, כך מתקדש עליך. אמר לו: וכך אתה מייעצני?! שבועה איני זז מכאן עד שתמסרני אתה בידם, שנאמר: "ויקחו את הפר אשר נתן להם" (שם כו), ומי נתנו להם? אליהו.¹⁵

מדרש תנחומא (בובר) פרשת קרח – הוספה סימן ג

זהו אחד מג' נביאים שאמרו בלשון הזה, אליהו ומיכה ומשה, ואליהו מהו אמר? "ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדברך עשיתי את כל הדברים האלה. ענני ה' ענני וידעו העם הזה כי אתה ה' האלהים" (מלכים א יח לו-לז).¹⁶ ואם אין אתה עונה אותי, אני אומר: "ואתה הסיבות את לבם אחורנית" (שם). וכן מיכה מהו אומר לאחאב: "אם שוב תשוב בשלום" (מלכים א כב כח), אף אני אומר: "לא דבר ה' בי" (שם). ומשה אף הוא אומר: "אם כמות כל האדם ימותון אלה וגו' ", אף אני אומר: "לא ה' שלחני". א"ל הקב"ה: משה, מה אתה מבקש? א"ל משה: רבש"ע, אם בריאה יברא ה' וגו' (במדבר טז ל). אם בראת פה לארץ מתחילת ברייתו של עולם הרי יפה. ואם לאו, יברא ה' עכשיו פה. א"ל הקב"ה: וכך אמרת  – "ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור" (איוב כב כח).¹⁷

אגדת בראשית (בובר) פרק עז ד"ה [א] ויהי בעלות

"ה' אלהי אברהם יצחק וישראל" – אם אין אתה עושה בזכות האבות, עשה בזכות השבטים, שנאמר: שוב למען עבדיך שבטי נחלתך (ישעי' סג יז). וכן הוא אומר: "ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב" (מלכים א יח לא). ואמר: "היום יודע" (שם שם לו).¹⁸ הנח לי מה שעשית למצרים, דכתיב: וידעו מצרים כי אני ה' (שמות יד ד), והנח לי מה שעשית לאבותינו, שנאמר: וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם (יחזקאל לו לו), והנח לי מה שאתה עתיד לעשות, שנאמר: והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים (יחזקאל לח כג) – אותה שעה.¹⁹

"כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך" (מלכים א יח לו) – אם אין אתה עושה בשביל אברהם ויצחק ויעקב, עשה להודיע כי עבדך אני. כבר אמרתי להם: "הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא" (מלאכי ג כג), אם תעשה עכשיו הן מאמינין מה שאתה עתיד לעשות עמדי.²⁰

"ובדברך עשיתי" – על שמך עשיתי. כל אלו האוכלוסין עשו בשביל הבעל, ואני לעצמך, בשביל שמך. אלא בבקשה ממך אל תביישני, מהר ענני, ענני ה' ענני (מלכים א יח לז).²¹ ענני באש, ענני במים, ענני בעולם הזה, ענני לעתיד לבוא, ענני בנביאי הבעל, ענני בנביאי האשרה. ואם תעשה כך, שירה אנו אומרים לפניך, וכן דוד אומר: "אודך כי עניתני ותהי לי לישועה" (תהלים קיח כא).²²

מסכת ברכות דף ו עמוד ב

ואמר רבי חלבו אמר רב הונא: לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, שנאמר: בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר וגו'.²³ ענני ה' ענני; ענני – שתרד אש מן השמים, וענני – שלא יאמרו מעשה כשפים הם.²⁴

ויקרא רבה פרשה לו, סימן ו

גופא: עד אימתי זכות אבות קיימת? ר' תנחומא אמר רב בשם ר' חייא הגדול: עד יהואחז, שכתוב: "ויחן ה'  אותם וירחמם … למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב … ולא השליכם מעל פני עד עתה"  (מלכים ב' כב, כג) – "עד עתה" זכות אבות קיימת.²⁵ ר' יהושע בן לוי אמר: עד אליהו שכתוב: "ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר: ה' אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל" (מלכים א יח, לו).²⁶

מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח סימן ל

"גוי וקהל גוים יהיה ממך" (בראשית לה יא)²⁷ – בישרו שעתידין בניו להיות מזבחים באשרה כגויים. אימתי? בימי אליהו. מה כתיב: "וירפא את מזבח ה' ההרוס" (מלכים א יח ל) – שריפא אותן והביאן לדרך הטובה, שעשה להם כל אותן הנסים.²⁸ כיון שראו אותו מה אמרו: ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים (שם שם לט). בעולם הזה על ידי שהיתה ע"ז מצוי אמרו: ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים, אבל לעולם הבא כשימלוך הקב"ה עלינו ועל כל ישראל אומרים: והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד (זכריה יד ט).²⁹

וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אַל רֹאשׁ הַכַּרְמֶל וַיִּגְהַר אַרְצָה וַיָּשֶׂם פָּנָיו בֵּין בִּרְכָּיו … וַיְהִי בַּשְּׁבִעִית וַיֹּאמֶר הִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה מִיָּם וַיֹּאמֶר עֲלֵה אֱמֹר אֶל אַחֲאָב אֱסֹר וָרֵד וְלֹא יַעֲצָרְכָה הַגָּשֶׁם:³⁰

גמרא זבחים דף קב עמוד א

א"ר ינאי: לעולם תהא אימת מלכות עליך, דכתיב: "וירדו כל עבדיך אלה אלי" ואילו לדידיה לא קאמר ליה.³¹ רבי יוחנן אמר, מהכא: "ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב" (מלכים א יח).³²

פסיקתא רבתי פיסקא ד – ויקח אליהו

"ויקח אליהו שתים עשרה אבנים וכו' " – כך פתח ר' תנחומא בי ר' אבא: "ובנביא העלה ה' את ישראל ממצרים (הושע יב יד) – זה משה. "ובנביא נשמר" (שם) – זה אליהו, אתה מוצא שתי נביאים עמדו להם לישראל משבטו של לוי: משה ראשון ואליהו אחרון.³³ … ואת מוצא שמשה ואליהו שוין זה לזה בכל דבר. משה נביא אליהו נביא. משה נקרא איש האלהים ואליהו נקרא איש האלהים … משה כינס את ישראל להר סיני ואליהו כינסם להר הכרמל. משה ביער עובדי ע"ז "שימו איש חרבו על יריכו" ואליהו ביער ע"ז ותפש נביאי הבעל ושחטם. משה קנאי "מי לה' אלי" ואליהו קנאי "ויאמר אליהו לכל העם גשו נא אלי … משה כשנתפלל על ישראל תפש זכות אבות: "זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך" וכן אליהו: "ה' אלהי אברהם יצחק וישראל". משה קיבלו ישראל על ידו אהבתו של מקום "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" ואליהו קבלו על ידו אהבתו של מקום שנאמר "ה' הוא האלהים" … משה הוריד את האש ואליהו הוריד את האש. משה כשהוריד את האש היו כל ישראל עומדים ורואין אותה "וירא כל העם וירונו" ואליהו "וירא כל העם ויפלו על פניהם".³⁴

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הארכנו יתר על המידה ועדיין לא מיצינו. הרוצה להרחיב ולהעמיק בדמותו של אליהו בכלל, מעשיו בכרמל ובהר חורב בפרט, מופנה לספרו של הרב אלחנן סמט, פרקי אליהו (מכון מעליות תשס"ג), ממנו שאבנו גם אנו מלוא החופניים. ראה קטעים מהספר באתר דעת.