מועדי ישראל

קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת: (שיר השירים ב ח).

אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁרֹּאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה: (שיר השירים ה ב).

מכילתא דרבי ישמעאל בא מס' דפסחא בא פרשה ז – חפזון השכינה

"ואכלתם אותו בחפזון" – זה חפזון מצרים … רבי יהושע בן קרחה אומר: "ואכלתם אותו בחפזון" – זה חפזון ישראל … אבא חנן משום רבי אליעזר אומר: זה חפזון שכינה.¹ אע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" (שיר השירים ב ח). ואומר: "הנה זה עומד אחר כתלנו" (שם ב ט).² יכול אף לעתיד לבוא יהא בחפזון? תלמוד לומר: "כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל" (ישעיה נב יב).³

שמות רבה פרשה טו סימן ד – איני מסתכל במעשיהם של ישראל

"ויאמר ה' אל משה ואל אהרן …". זהו שכתוב: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים וכו' " (שיר השירים ב ח) – כשהלך משה ואמר לישראל: כך אמר לי הקב"ה: "היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות יג ד), אמרו לו: היכן הוא? אמר להם: הרי עומד!⁴ "קול דודי הנה זה בא". אמר ר' יהודה: מהו "מדלג על ההרים"? אמר הקב"ה: אם אני מסתכל במעשיהם של ישראל, אינם נגאלים לעולם.⁵ אלא למי אני מסתכל? לאבותיהם הקדושים, שנאמר: "וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל … ואזכור את בריתי" (שמות ו ה) – בזכות אבותם אני גואלם. לכך כתיב: "מדלג על ההרים"; ואין הרים אלא אבות, שנאמר: "שמעו הרים את ריב ה' " (מיכה ו ב). אמר רבי נחמיה: מהו מדלג על ההרים? אלא אמר הקב"ה: אין להם מעשים לישראל שיגאלו, אלא בזכות הזקנים שבהם, שנאמר: "לך ואספת את זקני ישראל" (שמות ג טז),⁶ ואין ההרים אלא הזקנים שכן בת יפתח אומרת לאביה: "ואלכה וירדתי על ההרים" (שופטים יא לז).⁷

שיר השירים רבה פרשה ב סדרא תנינא א – מי הוא הדוד ⁸

"קול דודי הנה זה בא", רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן.⁹ ר' יהודה אומר: קול דודי הנה זה בא – זה משה. בשעה שבא ואמר לישראל: בחודש זה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו, היאך אנו נגאלין? והלא אמר הקב"ה לאברהם: "ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה" (בראשית טו), ועדיין אין בידינו אלא מאתים ועשר שנה!¹⁰ אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בחשבונותיכם. אלא, "מדלג על ההרים", אין הרים וגבעות האמורין כאן אלא קצים ועיבורין, מדלג על החשבונות ועל הקצים ועיבורין. ובחודש הזה אתם נגאלין, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים" (שמות יב א).¹¹

ר' נחמיה אמר: "קול דודי הנה זה בא" – זה משה. בשעה שאמר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו, היאך אנו נגאלין? והלא אין בידינו מעשים טובים! אמר להם: הואיל וחפץ בגאולתכם, אינו מביט במעשיכם הרעים. ובמי הוא מביט? בצדיקים שבכם ובמעשיהם, כגון עמרם ובית דינו. "מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" – אין הרים אלא בתי דינים, הא מה דאת אמרת: "ואלכה וירדתי על ההרים" (שופטים יא לז). ובחודש הזה אתם נגאלין, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים". רבנן אמרי: "קול דודי הנה זה בא" – זה משה. בשעה שבא ואמר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו: משה רבינו, היאך אנו נגאלין? וכל מצרים מטונפת מעבודת כוכבים שלנו! אמר להם: הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בעבודת כוכבים שלכם. אלא, "מדלג על ההרים" – ואין הרים אלא עבודת כוכבים הא מה דאת אמרת: "על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו" (הושע ד יג). ובחודש הזה אתם נגאלין, שנאמר: "החודש הזה לכם ראש חדשים".¹²

ר' יודן ור' חוניא ר' יודן בשם ר' אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי ור' חוניא בשם ר' אליעזר בן יעקב אומר: "קול דודי הנה זה בא" – זה מלך המשיח.¹³ בשעה שהוא אומר לישראל: בחדש הזה אתם נגאלין, אומרים לו: היאך אנו נגאלין ולא כבר נשבע הקב"ה שהוא משעבדנו בשבעים אומות! והוא משיבן שתי תשובות ואומר להם: אחד מכם גולה לברבריה ואחד מכם גולה לסמטריה – דומה כמו שגליתם כולכם.¹⁴ ולא עוד, אלא שהמלכות הזאת מכתבת טירוניא מכל העולם, מכל אומה ואומה, כותי אחד או ברברי אחד בא ומשעבד בכם, כגון ששעבדו בכם כל אומתם וכאילו נשתעבדתם בשבעים אומות.¹⁵ ובחדש הזה אתם נגאלין. הדא הוא דכתיב: "החדש הזה לכם ראש חדשים".¹⁶

מסכת ראש השנה דף יא עמוד א – הדרשן מדלג על ההרים

רבי אליעזר אומר: מנין שבתשרי נולדו אבות – שנאמר: "ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג" (מלכים א ח) – ירח שנולדו בו איתני עולם. מאי משמע דהאי איתן לישנא דתקיפי הוא – כדכתיב: "איתן מושבך" (במדבר כד), ואומר: "שמעו הרים את ריב ה' והאיתנים מוסדי ארץ" (מיכה ו ב). ואומר: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות". מדלג על ההרים – בזכות אבות, מקפץ על הגבעות – בזכות אמהות.¹⁷

פסיקתא דרב כהנא החודש הזה לכם – מי הוא הלב הער כשאני ישנה ¹⁸

"אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי וגו' " (שיר השירים ה ב). אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבון העולמים, אני ישנה מבית המקדש ולבי ער בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אני ישנה מן הקרבנות ולבי ער במצות וצדקות. אני ישנה מן המצות ולבי ער לעשותן. אני ישנה מן הקץ ולבי ער לגאולה. אני ישנה מן הגאולה ולבו של הקב"ה ער לגאלני. א"ר חייא בר אבא: מאיכן מצאנו שנקרא הקב"ה ליבן של ישראל? מן הדה דכתיב: "צור לבבי וחלקי אלהים לעולם" (תהלים עג כו).¹⁹

"קול דודי דופק" (שיר השירים ה ב) – זה משה, שנאמר: "ויאמר משה כה אמר ה' כחצות הלילה אני יוצא וגו' " (שמות יא ד). "פתחי לי" (שם), א"ר יסא: אמר הקב"ה: פתחי לי פתח כחרירה של מחט ואני פותח לכם פתח שיהו אהליות וכצוצטריות ניכנסין בו.²⁰

רש"י בראשית לג יג פרשת וישלח – הנקישה בדלת

קול דודי דופק – נוקש בדלת.²¹

ספר הכוזרי מאמר ב סימן כד – לא נשמעו לדוד הדופק

אמר החבר: הובשתני מלך כוזר, והעון הזה הוא אשר מנענו מהשלמת מה שיעדנו בו האלהים בבית שני, כמה שאמר: "רני ושמחי בת ציון" (זכריה ב' יד). כי כבר היה הענין האלהי מזומן לחול כאשר בתחילה, אילו היו מסכימים כולם לשוב בנפש חפצה. אבל שבו מקצתם ונשארו רובם וגדוליהם בבבל, רוצים בגלות ובעבודה שלא יפרדו ממשכנותיהם ועניניהם. ושמא על זה אמר שלמה: "אני ישנה ולבי ער". כינה הגלות בשינה והלב הער התמדת הנבואה ביניהם. "קול דודי דופק", קריאת האלהים לשוב. "שראשי נמלא טל", על השכינה שיצאה מצללי המקדש, ומה שאמר: "פשטתי את כותנתי", על עצלותם לשוב. "דודי שלח ידו מן החור", על עזרא שהיה פוצר בהם ונחמיה והנביאים, עד שהודו קצתם לשוב הודאה בלתי גמורה, ונתן להם כמצפון לבם … ²²

שבת שלום וחג שמח

מחלקי המים

מים אחרונים: ראו ספר מורה הנבוכים לרמב"ם, חלק שלישי פרק נא, שדורש את הפסוק לגבי מדרגת הנבואה: "אני ישנה ולבי ער קולי דודי דופק, זאת המדרגה איני אומר שהיא מדרגת כל הנביאים, רק אומר שהיא מדרגת משה רבנו ע"ה, הנאמר עליו ונגש משה לבדו אל ה', ונאמר בו ויהי שם עם ה', ונאמר לו ואתה פה עמוד עמדי … וזאת ג"כ מדרגת האבות, אשר הגיע קרבתם אל הש"י עד שנודע שמו בהם לעולם". ראו במקור שם.