פרשות השבוע

כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל־גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל־אֶבְרָתוֹ: (דברים לב יא)

אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל־כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: (שמות יט ד)

אִם־עַל־פִּיךָ יַגְבִּיהַּ נָשֶׁר וְכִי יָרִים קִנּוֹ: (איוב לט כז)

ספרי דברים פיסקא שיד – כוח לקבל אברה לשאת

"כנשר יעיר קנו" – מה נשר זה אין נכנס לקינו מיד עד שהוא מטרף את בניו בכנפיו בין אילן לחברו בין סוכה לחבירתה בשביל שיתעוררו, כדי שיהא בהם כוח לקבלו, כך כשנגלה הקב"ה ליתן תורה לישראל לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות שנאמר: "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו" (דברים לג ב), איזו היא רוח רביעית? "אלוה מתימן יבוא" (חבקוק ג ג).¹

"יפרוש כנפיו יקחהו", כענין שנאמר: "ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך" (דברים א לא). "ישאהו על אברתו", כענין שנאמר: "ואשא אתכם על כנפי נשרים".²

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש פרשה ב – הנשר המגן על בניו

מה נשתנה נשר זה מכל העופות כולם? שכל העופות כולן נותנין את בניהם בין רגליהם, מפני שהן מתייראין מעוף אחר שהוא פורח על גביהם. אבל הנשר הזה, אינו מתיירא אלא מאדם זה בלבד, שלא יזרוק בו חץ. אמר: מוטב שיכנס בו ולא בבנו. – משל לאחד שהיה מהלך בדרך, והיה בנו מנהיג לפניו, ובאו לסטים לשבותו מלפניו, נטלו מלפניו ונתנו מלאחריו. בא הזאב לטרפו מאחוריו, נטלו מאחוריו ונתנו לפניו. לסטים מלפניו וזאב מלאחריו, נטלו ונתנו על כתיפו, שנאמר: "ובמדבר אשר ראית אשר נשאך ה' אלהיך" (דברים א לא).³

תוספתא מסכת חגיגה פרק ב הלכה ו – רוח אלהים מרחפת

מעשה בר' יהושע שהיה מהלך באסתרטא והיה בן זומא בא כנגדו. הגיע אצלו ולא נתן לו שלום. אמר לו: מאין לאין בן זומא? אמר לו: צופה הייתי במעשה בראשית ואין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח, שנאמר: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים". ואומר: "כנשר יעיר קנו" – מה נשר זה טס על קנו נוגע ואינו נוגע, כך אין בין מים העליונים למים התחתונים אפילו טפח. אמר להם ר' יהושע לתלמידיו: כבר בן זומא מבחוץ. לא היו ימים מועטים עד שנסתלק בן זומא.⁴

ילקוט שמעוני איוב רמז תתקח – במשכן

"וכל אדם לא יהיה באהל מועד" אלו מלאכי השרת "ודמות פניהם פני אדם". "וכבוד ה' מלא את הבית ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת כי מלא כבוד ה' ". ובזמן שהיה נכנס, הייתי חולק לו כבוד ומסלק את כבודי מבין שני הכרובים. "אם על פיך יגביה נשר" – על פיך היה הקב"ה מגביה כבודו מבין שני כרובים? כמה דאת אמר: "כנשר יעיר קנו", "סלע ישכון ויתלונן". משהיה יוצא, היה חוזר וממלא הבית.⁵

שבת שלום וגמר חתימה טובה

מחלקי המים

מים אחרונים: רבים מאיתנו מכירים את המדרשים האלה, בפרט השניים הראשונים, דרך פירושו של רש"י בפרשה: "כנשר יעיר קינו – נהגם ברחמים ובחמלה כנשר הזה רחמני על בניו ואינו נכנס לקנו פתאום עד שהוא מקשקש ומטרף על בניו בכנפיו בין אילן לאילן בין שוכה לחברתה, כדי שיעורו בניו, ויהא בהם כח לקבלו: על גוזליו ירחף – אינו מכביד עצמו עליהם אלא מחופף, נוגע ואינו נוגע, אף הקב"ה (איוב לז כג) שדי לא מצאנוהו שגיא כח, כשבא ליתן תורה לא נגלה עליהם מרוח אחת אלא מארבע רוחות, שנאמר (לקמן לג ב) ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבות קודש, (חבקוק ג ג) אלוה מתימן יבא זו רוח רביעית: יפרוש כנפיו יקחהו – כשבא ליטלן ממקום למקום אינו נוטלן ברגליו כשאר עופות, לפי ששאר עופות יראים מן הנשר, שהוא מגביה לעוף ופורח עליהם, לפיכך נושאן ברגליו מפני הנשר, אבל הנשר אינו ירא אלא מן החץ לפיכך נושאן על כנפיו. אומר מוטב שיכנס החץ בי ולא יכנס בבני, אף הקב"ה (שמות יט ד) ואשא אתכם על כנפי נשרים, כשנסעו מצרים אחריהם והשיגום על הים היו זורקים בהם חצים ואבני בליסטראות, מיד (שמות יד יט-כ) ויסע מלאך האלהים וגו' ויבוא בין מחנה מצרים וגו' ".