פרשות השבוע

וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל  הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים: (שמות לד כח).¹

וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי:  (דברים י ד).²

 

מסכת ברכות יב ע"א – מפני תרעומת המינים

תנן התם³: אמר להם הממונה:⁴ ברכו ברכה אחת והם ברכו.⁵ קראו עשרת הדברות, "שמע", "והיה אם שמוע", "ויאמר", וברכו את העם שלש ברכות: אמת ויציב, ועבודה וברכת כוהנים … אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן,⁶ אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין.⁷

רבה בר בר חנה סבר למקבעינהו בסורא, אמר ליה רב חסדא: כבר בטלום מפני תרעומת המינין. אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא, אמר ליה רב אשי: כבר בטלום מפני תרעומת המינין.⁸

ספר אבודרהם דיני קריאת שמע – בשמע ישראל אין חשש

ויש מפרשים "מפני תרעומת המינים" שלא יאמרו כופרים אתם בכל התורה שאין אתם אומרים אלא עשרת הדברות.⁹ אלא מ"שמע" "והיה אם שמוע" אין שם תרעומת, שהרי כתוב בהן בהדיא: "ובשכבך ובקומך".¹⁰

מסכת פסחים דף נו עמוד א – ברוך שם כבוד מלכותו בלחש

באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.¹¹ אמרי רבנן: היכי נעביד? נאמרוהו – לא אמרו משה רבינו, לא נאמרוהו – אמרו יעקב. התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי. … אמר רבי אבהו: התקינו שיהו אומרים אותו בקול רם מפני תרעומת המינין. ובנהרדעא דליכא מינין – עד השתא אמרי לה בחשאי.¹²

מסכת מכות דף כג עמוד ב – מתרי"ג מצוות לאחת

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה … "תורה" בגימטריא שש מאות ואחת עשרה, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום. בא דוד והעמידן על אחת עשרה … בא ישעיהו והעמידן על שש … בא מיכה והעמידן על שלש … בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה".¹³

ירושלמי ברכות פרק א הלכה ה – עשרת הדברות בקריאת שמע¹⁴

מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום? … ר' סימון אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה.¹⁵

ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. "אנכי ה' אלהיך" – "שמע ישראל ה' אלהינו". "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – "ה' אחד".¹⁶ "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" – "ואהבת את ה' אלהיך"¹⁷ … "זכור את יום השבת לקדשו" – "למען תזכרו"¹⁸ … "כבד את אביך ואת אמך" – "למען ירבו ימיכם וימי בניכם".¹⁹ "לא תרצח" – "ואבדתם מהרה"²⁰ … "לא תנאף" – "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" … "לא תגנוב" – "ואספת דגנך" ולא דגנו של חברך. "לא תענה ברעך עד שקר" – "אני ה' אלהיכם … אמת".²¹ "לא תחמוד" – "וכתבתם על מזוזות ביתך", ביתך ולא בית חברך.²²

ספר העיתים סימן קפה – אין לשנות מהמנהג²³

ונשאל רבינו האיי גאון מאי טעמא לא קרינן מוסף שבת בשבת בספר תורה?²⁴ והשיב אם אתם מקנתרין על הקדמונים … אלו יאמרו למה עזבו קריית עשרת הדברים כמו שהיה במקדש, וזה יאמר למה הניחו מעשה בראשית מלקרות כדרך שהיו עושין במעמדות, וזה יאמר למה אין קורין בכל יום בספר תורה או אפילו בשני ובחמישי בפרשת התמיד! עלינו להתנהג בתיקונים שתקנו אותם גדולים מדורותינו בחכמה ובמנין ואין לנו לשנות.²⁵

בית יוסף אורח חיים סימן א אות ה – הבחנה בין ציבור ליחיד

וטוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות. תנן בפרק ה' ממסכת תמיד (לב:): "אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברים". ואף על גב דאמרינן בסוף פרק קמא דברכות (יב.) שביטלום מפני תרעומת המינים ופירש רש"י שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני; איכא למימר דהיינו דוקא בצבור, אבל ביחיד דליכא משום תרעומת המינים טוב לאמרם, שעל ידי כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום ותתחזק אמונתו בזה.²⁶

שו"ת הרמב"ם סימן רסג – לא לעמוד בעשרת הדברות

התשובה זה, אשר הנהיג הרב הנפטר נוחו עדן לישב,²⁷ הוא הראוי … וכך היה ראוי לעשות. בכל מקום שמנהגם לעמוד, צריך למנעם, בגלל מה שמגיע בזה מן ההפסד באמונה (ומה שמדמים), שיש בתורה מדרגות ומקצתה מעולה ממקצתה, וזה רע עד מאד. ומן הראוי לסתום כל הפתחים, שמביאים לזאת האמונה הרעה. … והיה מן המינים מי שהאמין, שאין מן השמים אלא י' הדברות וששאר התורה משה מפי עצמו אמרו, ולכן ביטלו קריאתן בכל יום. ואסור בשום פנים לעשות בתורה מקצתה מעולה ממקצתה.²⁸

שמות רבה מו א – שבירת הלוחות הראשונים

התחיל מצטער על שבור הלוחות. אמר לו הקב"ה: אל תצטער. בלוחות הראשונים לא היו אלא עשרת הדברות בלבד, ובלוחות השניים אני נותן לך, שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות.²⁹

פסיקתא רבתי פיסקא כא י' הדברות פ' קמייתא – הפיתוי של עשרת הדברות

כתיב: "פִּתִּיתַנִי ה' וָאֶפָּת חֲזַקְתַּנִי וַתּוּכָל וכו' " (ירמיהו כ ז). אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, פיתיתני עד שנתתה לי את התורה ונתתה על צוארי עול מצות ונענשתי בהם. אילו לא קבלתי את התורה הייתי כאחת האומות לא שכר ולא עונש.³⁰

אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, שדילתני בסיני ואמרת לי: "אנכי ה' אלהיך" והייתי סבורה שהוא רפה³¹ – חזקתני ותוכל: "כי אנכי ה' אלהיך אל קנא" (שמות כ ה).³² שדילתני³³ בסיני ואמרת לי: "לא יהיה לך אלהים אחרים" והייתי סבורה שהוא רפה – חזקתני ותוכל: "זובח לאלהים יחרם" (שם כב יט). שדילתני בסיני ואמרת לי: "לא תשא" והייתי סבורה שהוא רפה – וחזקתני: "כי לא ינקה ה' " (שם כ ז).³⁴ שדילתני בסיני ואמרת לי: "זכור את יום השבת" הייתי סבורה שהוא רפה – חזקתני ותוכל: "מחלליה מות יומת" (שם לא יד).³⁵ שדילתני בסיני ואמרת לי: "כבד את אביך ואת אמך" – חזקתני ותוכל: "מקלל אביו ואמו מות יומת" (שם כא יז).³⁶ שדילתני בסיני: "לא תרצח" – חזקתני ותוכל: "שופך דם האדם באדם דמו ישפך" (בראשית ט ו).³⁷ שדלתני בסיני: "לא תנאף" – חזקתני ותוכל: "מות יומת הנואף והנואפת" (ויקרא כ י). שדלתני בסיני: "לא תגנוב" – חזקתני ותוכל: "וְגֹנֵב אִישׁ וּמְכָרוֹ וְנִמְצָא בְיָדוֹ מוֹת יוּמָת" (שמות כא טז).³⁸ שדלתני בסיני: "לא תענה עד שקר" – חזקתני ותוכל: "ועשיתם לו כאשר זמם" (דברים יט יט). שדילתני בסיני: "לא תחמוד" והייתי סבורה שהוא רפה – חזקתני ותוכל: "אַל תַּחְמֹד יָפְיָהּ בִּלְבָבֶךָ …כֵּן הַבָּא אֶל אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא יִנָּקֶה כָּל הַנֹּגֵעַ בָּהּ" (משלי ו כה- כט).³⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: מה השורה התחתונה? מדוע נמשך נימוק "תרעומת המינים" לאורך כל השנים והוצאו עשרת הדברות מסדר התפילה, גם אחרי שכבר ברור לנו שאין בעיה כזו, גם אחרי פסק ההלכה הברור של הטור ושולחן ערוך? אין לנו תשובה ברורה. השערתנו היא שבהדרגה תפסה קריאת שמע את 'מרכז הבמה' והפכה להכרזת האמונה המרכזית ביהדות. ראו פירוש אבודרהם לעיל וכן הערה 16. ראו גם דברינו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד בפרשת ואתחנן, בפרט מדרש דברים רבה ג י שם.

מים אחרונים 2: הרוצה להרחיב ולהעמיק בנושא, מוזמן לעיין במאמר של א. א. אורבך, מעמדם של עשרת הדברות בעבודה ובתפילה, בספר עשרת הדברות בראי הדורות, מאגנס ירושלים תשמ"ו. ושם עוד מאמרים רבים ומעניינים בנושא היחס לעשרת הדברות לאורך הדורות.