יתרו

פרשת יתרו, תשס"ב

עשרת הדברות בסידור

וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי:  (דברים י ד).1

 

מסכת ברכות דף יא ע"ב – יב ע"א

תנן התם2: אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו.3 קראו עשרת הדברות, "שמע", "והיה אם שמוע", "ויאמר", וברכו את העם שלש ברכות: אמת ויציב, ועבודה וברכת כוהנים …

אמר רב יהודה אמר שמואל: אף בגבולין בקשו לקרות כן4, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין.5

ספר אבודרהם דיני קריאת שמע

ויש מפרשים "מפני תרעומת המינים" שלא יאמרו כופרים אתם בכל התורה שאין אתם אומרים אלא עשרת הדברות. אלא מ"שמע" "והיה אם שמוע" אין שם תרעומת, שהרי כתוב בהן בהדיא "ובשכבך ובקומך".6

מסכת מכות דף כג עמוד ב

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה … "תורה" בגימטריא שש מאות ואחת עשרה, "אנכי" ו"לא יהיה לך" מפי הגבורה שמענום. בא דוד והעמידן על אחת עשרה … בא ישעיהו והעמידן על שש … בא מיכה והעמידן על שלש … בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה".7

ירושלמי מסכת ברכות פרק א דף ג עמוד ג

מפני מה קורין שתי פרשיות הללו בכל יום? … ר' סימון אמר: מפני שכתוב בהן שכיבה וקימה. ר' לוי אמר: מפני שעשרת הדברות כלולין בהן. "אנכי ה' אלהיך" – "שמע ישראל ה' אלהינו". "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" – "ה' אחד". "לא תשא את שם ה' אלהיך לשוא" – "ואהבת את ה' אלהיך" … "זכור את יום השבת לקדשו" – "למען תזכרו" … "כבד את אביך ואת אמך" – "למען ירבו ימיכם וימי בניכם". "לא תרצח" – "ואבדתם מהרה" … "לא תנאף" – "לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" … "לא תגנוב" – "ואספת דגנך" … "לא תענה ברעך עד שקר" – "אני ה' אלהיכם … אמת". "לא תחמוד" – "וכתבתם על מזוזות ביתך", ביתך ולא בית חברך.8

ספר העיתים סימן קפה

ונשאל רבינו האיי גאון מאי טעמא לא קרינן מוסף שבת בשבת בס"ת? והשיב אם אתם מקנתרין על הקדמונים … אלו יאמרו למה עזבו קריית עשרת הדברים כמו שהיה במקדש, וזה יאמר למה הניחו מעשה בראשית מלקרות כדרך שהיו עושין במעמדות, וזה יאמר למה אין קורין בכל יום בס"ת או אפילו בשני ובחמישי בפרשת התמיד! עלינו להתנהג בתיקונים שתקנו אותם גדולים מדורותינו בחכמה ובמנין ואין לנו לשנות.9

בית יוסף אורח חיים סימן א אות ה

וטוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות. תנן בפרק ה' ממסכת תמיד (לב:): "אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברים. ואף על גב דאמרינן בסוף פרק קמא דברכות (יב.) שביטלום מפני תרעומת המינים ופירש רש"י שלא יאמרו לעמי הארץ אין שאר תורה אמת ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני. איכא למימר דהיינו דוקא בצבור, אבל ביחיד דליכא משום תרעומת המינים טוב לאמרם, שעל ידי כן יזכור מעמד הר סיני בכל יום ותתחזק אמונתו בזה.10

שמות רבה מו א

התחיל מצטער על שבור הלוחות. אמר לו הקב"ה: אל תצטער. בלוחות הראשונים לא היו אלא עשרת הדברות בלבד, ובלוחות השניים אני נותן לך, שיהא בהם הלכות מדרש ואגדות.11

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: הרוצה להרחיב ולהעמיק בנושא, מוזמן לעיין במאמר של א. א. אורבך,

 

עדכון אחרון: 19/08/2018

הערות שוליים

  1.  שלוש פעמים מופיע הביטוי "עשרת הדברים" בתורה, פעמיים בספר דברים (פרשת דברים שציטטנו ופרשת עקב) ופעם בספר שמות (פרשת כי תשא). אין אזכור לביטוי זה בפרשתנו, פרשת מתן תורה, לפיכך נזדקקנו לפסוק מספר דברים בו נאמר במפורש שבמעמד הר סיני נאמרו עשרת הדברות או הדברים. נראה כאילו נטבע הביטוי בפרספקטיבה מסוימת של זמן. אין גם אזכור לביטוי זה בכל ספרי הנביאים והכתובים! ובאשר לביטוי "עשרת הדברים" לעומת "עשרת הדברות" (ביחיד, "דיבר בלשון זכר), נראה שהראשון הוא לשון המקרא, בעוד שהשני הוא לשון חז"ל: הגמרא והמדרשים. פרשני המקרא גם הם נוטים ברובם להשתמש בלשון "עשרת הדברות" (לא כולל כמובן כאשר הם מתייחסים ללשון הפסוק לצורך הביאור), להוציא את פירוש אבן עזרא שבאופן מובהק משתמש בלשון "עשרת הדברים". לא ברור אם יש משמעות להבדל זה שבין עשרת הדברים ועשרת הדברות. אנו, עכ"פ, לא נבדיל בין השניים ונתמקד בנושא: מדוע אין אזכור של עשרת הדברות או הדברים בסידור התפילה שלנו.
  2.  מסכת תמיד פרק ה משנה א.
  3.  נחלקו ר' יוחנן וריש לקיש איזו ברכה היא זו, ברכת אהבת עולם או יוצר המאורות. ובירושלמי יש גם דעה שמדובר בברכת התורה, שכן עבודת המקדש הייתה מתחילה עוד לפני שאפשר היה לומר יוצר המאורות. וברמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ו הלכה ד נפסק: "ואחר שמעלין האיברים לכבש מתכנסין כולן ללשכת הגזית, והממונה אומר להם ברכו ברכה אחת, והן פותחין וקורין אהבת עולם ועשרת הדברות ושמע והיה אם שמוע ויאמר ואמת ויציב ורצה ושים שלום, ובשבת מוסיפין ברכה אחת והיא שיאמרו אנשי משמר היוצא לאנשי משמר הנכנס, מי ששכן את שמו בבית הזה ישכין ביניכם אהבה אחוה שלום וריעות". ובמחזור ויטרי (סימן ש) מצאנו נוסח מיוחד לברכה לפני שקוראים את עשרת הדברות (בשבועות?): "קודם שיאמר הברכה יאמר: אחינו אחינו אחינו. החלו לומר עשרת הדברות שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל על ידי משה רבנו בהר סיני. ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דבר. בבא כל ישראל לראות: ברכו: ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר בחר בתורה הזאת ורצה וקדשה והנחילה לעושיה. ברוך אתה ה' נותן התורה: ויאמר: וידבר: אנכי".
  4.  היינו להוסיף את עשרת הדברות לתפילת שחרית כחלק מקריאת שמע וברכותיה בכל מקום, לא רק במקדש. וכל זאת מדוע? מפני חשיבותם של עשרת הדברות: "מפני שהם יסודה של התורה" – שטיינזלץ שם בשם הרמב"ם (לא מצאתי המקור ברמב"ם) וכדברי המדרש: "יתברך שמו של הקב"ה שבחר בישראל משבעים אומות ... וחפץ להצדיקם ולזכותם ונתן להם תורה מרובה ... והנחילם אמריו והשמיעם עשרת הדברות שהם גופי תורה ועיקר המצות" (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד שפו). וכבר שאלו במדרש מכילתא בפרשתנו: מפני מה לא נאמרו עשרת הדברות בתחילת התורה? (וזה אגב עניין נכבד שעוד נזכה בע"ה לדון בו). מה אם כן יותר פשוט מפתיחת היום בעשרת הדברות יחד עם קריאת שמע ותפילה (שהיא במקום עבודת הקורבנות שבמקדש)!
  5.  רש"י שם: "שלא יאמרו (המינים) לעמי הארץ: אין שאר תורה אמת, ותדעו שאין קורין אלא מה שאמר הקב"ה ושמעו מפיו בסיני". ובפירושו למסכת תמיד (לב ע"ב), שהיא המקור, האריך רש"י והרחיב: "ומה שאמרו קראו עשרת הדברות בכל יום, לפי שהם עיקר הדת וראשיתו. וכבר אמרו: בגבולים בקשו לומר כן, אלא שכבר בטלום מפני תרעומת המינין. ולא באר הבבלי מה היא תרעומת המינין אלא שנתבאר בתחילת ברכות בירושלמי ואמרו בדין היה שקורין עשרת הדברות בכל יום ויום אלא מפני מה אין קורין אותם מפני המינין שלא יהיו אומרים אלו לבדם ניתנו למשה מסיני".
  6.  לא רק החשש שהמינים יאמרו שרק במה ששמעו מפי הקב"ה ישירות מאמינים היהודים, אלא עצם החשש, אולי גם פנימי שלנו בלי המינים, לסמן אילו מצוות ופסוקים בתורה חשובים יותר ואלו חשובים פחות. ראה ספר העיקרים (!) שנלחם בדעות כגון אלה: "... ואחר שבנשאר מן עשרת הדברות זולת אנכי ולא יהיה לך, הנביא רשאי לשנותם בהוראת שעה כמו שאמרנו, כך אפשר שיהיה הנביא רשאי לשנות שאר המצות אפילו שלא בהוראת שעה? ...".
  7.  הרי לנו בברור שיטה שאינה מפחדת מצמצום האמונה ומצוות התורה לכללי יסוד ולעיקרים. ראה דברינו הגיד לך אדם מה טוב בפרשת בלק. ראה גם במסכת אבות פרק ב משנה א: "הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" ודברינו מצווה קלה בפרשת עקב. גם מפני המינים אין לשנות ואין לפחד, כדברי המדרש בבראשית רבה ח ח: "בשעה שהיה משה כותב את התורה, היה כותב מעשה כל יום ויום. כיון שהגיע לפסוק הזה: ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו אמר לפניו: ריבון העולם, מה אתה נותן פתחון פה למינים? אתמהא! אמר לו: כתוב! והרוצה לטעות יטעה".
  8.  ומדרש מאוחר יותר אומר דברים ברורים עוד יותר בקשר שבין קריאת שמע ועשרת הדברות: "א"ר חייא בר אבא: כל המקיים קריאת שמע כאילו קיים עשרת הדברות, שבשעת קריאת שמע נתנו עשרת הדברות. בקשו חכמים לקבוע עשרת הדברות בקריאת שמע, ומפני מה לא קבעום? לפי שכולם כלולים בו" (אוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד תפו). האם זה פיצוי להוצאת עשרת הדברות מנוסח התפילה מפני תרעומת המינים? האם זה "זכר למקדש" - לאמירת עשרת הדברות יחד עם קריאת שמע שנהגו במקדש? ראה שיטת ר' סימון בירושלמי ופירוש אבודרהם שהבאנו לעיל שקריאת שמע היא "בשכבך ובקומך", על קריאת שמע אין תרעומת המינים. קריאת שמע היא הדגשה של עיקרים באמונה אבל יש בה גם מצוות מעשיות: תפילין, ציצית, מזוזה שאותם אין המינים מקבלים. ראה דברינו נעשה ונשמע בפרשת משפטים, שקריאת שמע היא משקל נגד ל"נעשה ונשמע". קודם לכל: שמע ישראל.
  9.  נראה שלאורך הדורות, נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים להחזיר את עשרת הדברות לסדר התפילה (סדר העבודה), בפרט שהנימוק מפני תרעומת המינים כבר לא היווה חשש רציני. יטענו המינים מה שיטענו, בין כך ובין כך הם עושים מה שהם רוצים. הוכחה לכך נמצאת כבר בגמרא בברכות עצמה שמביאה סדרה של אמוראים שניסו לחדש את אמירת עשרת הדברות בתפילה: "רבה בר בר חנה סבר למקבעינהו בסורא, אמר ליה רב חסדא: כבר בטלום מפני תרעומת המינין. אמימר סבר למקבעינהו בנהרדעא, אמר ליה רב אשי: כבר בטלום מפני תרעומת המינין". ראה שם. ובסידור רב עמרם גאון בסדר מעמדות מופיע בכל יום: "וקורא פרשת המן ועשרת הדברות וענין הקרבנות ואיזהו מקומן וכו'. שים גם לב שבציטוט שהבאנו מספר העתים (ר' יהודה בן ברזילי, ברצלונה, סוף המאה ה- 11, המאה ה- 12) מדובר על קריאה מתוך ספר תורה, לא מן הסידור. סביר שעל קריאה מתוך הסידור לא הייתה שום בעיה.
  10.  למרות דברים אלה שחזרו ונאמרו גם בשולחן ערוך, ברבים מהסידורים הנדפסים בימינו (רינת ישראל, בן איש חי, תפילת כל פה ועוד) נשמטו עשרת הדברות כליל ונראה שאת מקומן תפסו י"ג העיקרים (משמע לא חוששים מהדגשת עקרונות ודברים חשובים!) וכן שש הזכירות (שזה תמוה במיוחד, אומרים זכור את יום השבת שלקוח מעשרת הדברות, אבל בהקשר אחר). והסידור היחיד שמצאתי בו מודפסים עשרת הדברות הוא סידור עבודת ישראל (מה עם סידור הגר"א?). והדברים צריכים עיון!
  11.  מה רוצה מדרש זה לומר? מה היה קורה אילו לא נשברו לוחות הראשונים? אפשר שהתשובה היא בהקשר של הנושא שלנו, בפרט אם נחבר אותו למדרשים המתארים איך הקב"ה מחזר על האומות והם אינם רוצים לקבל את התורה. מדרש זה הוא  תשובה למינים. הנה, גם את הלוחות הראשונים שכללו רק את עשרת הדברות, בלי כל המצוות המעשיות, ההלכות והאגדות, לא קבלתם. גם את התורה התמציתית המכילה את עשרת הדברות בלבד, תוספת קטנה לשבע מצוות בני נח, לא אביתם לקבל. אז אם תראו את עם ישראל מדגיש את עשרת הדברות, איזו מן תרעומת תהיה לכם? מצד שני, יש במדרש גם מסר פנימי לעם ישראל שאכן צריך להיזהר מ"תרעומת המינים" לא מפני "מה יאמרו", אלא מפני שחשש אמיתי של התמקדות מופרזת בעיקרים (חוקה בימינו?). תורה ולוחות שמכילים רק עשרת דברות אין בכוחם לקיים אמונה. סופם חטא העגל, סופם שנשברו. לוחות שניים, שעוצבו בידי אדם ומכילים מקרא, משנה, הלכות ואגדות - "התורה והמצוה אשר כתבתי להורותם" (ראה ברכות ה ע"א) – הם תורת חיים.