פרשות השבוע

בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: (דברים י א-ב).¹

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ: (שמות לד א).²

 

מסכת תענית דף ל עמוד ב – יום טוב לישראל

אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. בשלמא יום הכפורים – משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות. אלא חמשה עשר באב מאי היא? – אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה.³

מדרש משלי (בובר) פרשה כג – חזרו ונתחדשו אחרונים כראשונים

אמר ר' ישמעאל: שלשה הן שחזרו למקומן: תורה, וישראל, כסף וזהב …⁴  תורה היתה מן השמים, שנאמר: "מן השמים השמיעך את קולו" (דברים ד לו). כיון שחטא ישראל במעשה העגל, נשתברו הלוחות ופרח הכתב למקומו, שנאמר: "התעיף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר יעוף השמים" (משלי כג ה).⁵ אמר ר' יוחנן: אע"פ שנשתברו הלוחות, חזרו ונתחדשו להם, שנאמר: "בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ" (דברים י א), ומה שכתב בראשונים כתב באחרונים, שנאמר: "וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה' אֵלָי" (דברים י ד).⁶

דברים רבה פרשה ג סימן יז – ראשונים מעשה שמיים, שניים מעשה אדם

"פסול לך שני לוחות" – שאלו את רבי יוחנן בן זכאי: מפני מה לוחות הראשונות מעשה שמים והשניים מעשה אדם? אמר להם: למה הדבר דומה? למלך שנשא אשה והביא הנייר והלבלר משלו, עיטרה משלו והכניסה לביתו. ראה אותה המלך שׂוֹחֵקֵת לעבד אחד משלו, כעס עליה והוציאה. בא שושבינה אצלו ואמר לו: מָרִי, אי אתה יודע מהיכן נטלת אותה? לא בין העבדים גדלה? וכיון שגדלה בין העבדים, לִבָּהּ גס בהם. אמר לו המלך: ומה אתה מבקש, שאתרצה לה? הבא הנייר והלבלר משלך והרי כתב ידי. כך אמר משה להקב"ה בשעה שבאו לידי אותו מעשה. אמר לו: אי אתה יודע מאיזה מקום הוצאת אותם? ממצרים, ממקום עבודת כוכבים! אמר לו הקב"ה: ומה אתה מבקש, שאתרצה להם? הבא את הלוחות משלך והרי כתב ידי וכתבתי על הלוחות.⁷

ספרי במדבר פיסקא קא – לוחות שניים של ספיר

וכן מצינו שהספיר של לוחות של משה היה,⁸ שנאמר: "בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים" (דברים י א). ובמקום אחר הוא אומר: "והלוחות מעשה אלהים המה" (שמות לב טז). ואומר: "ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר". מקיש מעשה למעשה. מה מעשה האמור להלן של ספיר אף מעשה האמור כאן של ספיר.⁹

מדרש תנאים לדברים פרק ה פסוק טז  – דברות ואתחנן

"כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך"  אם כבדתו – למען יאריכון ימיך; ואם לאו – למען יקצרון ימיך, שדברי תורה נדרשין מכלל הין לאו ומכלל לאו הין. "ולמען ייטב לך" – גדולים הן לוחות שניות יתר מן הראשונות. שהשניות נאמר בהן "טוב", שנאמר: "ולמען ייטב לך"; והראשונות לא נאמר בהן טוב.¹⁰

מסכת בבא קמא דף נד עמוד ב – דברות ספר דברים על הלוחות השניים

שאל רבי חנינא בן עגיל את רבי חייא בר אבא: מפני מה בדברות הראשונות לא נאמר בהם "טוב", ובדברות האחרונות נאמר בהם "טוב"?¹¹ אמר לו: עד שאתה שואלני למה נאמר בהם טוב, שאלני אם נאמר בהן טוב אם לאו, שאיני יודע אם נאמר בהן טוב אם לאו.¹² כְּלָךְ אצל ר' תנחום בר חנילאי, שהיה רגיל אצל ר' יהושע בן לוי, שהיה בקי באגדה.¹³ אזל לגביה, א"ל: ממנו לא שמעתי, אלא כך אמר לי שמואל בר נחום אחי אמו של רב אחא ברבי חנינא, ואמרי לה אבי אמו של רב אחי ברבי חנינא: הואיל וסופן להשתבר.¹⁴

אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק לד פסוק א – מצטרף לזיהוי לוחות/דברות?

פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים – במין ובמידה.¹⁵ ויאמר הגאון,¹⁶ כי השניים נכבדים מהראשונים בשבעה דרכים: האחד, שתקן להם ארון ששם שם הלוחות; והשני, כי בשניים כתוב "ולמען ייטב לך" (דברים ה טז), שהוא טוב העולם הבא; והשלישי, כי יש עליהם שלש בריתות. והם: הנה אנכי כורת ברית (י), כרתי אתך ברית (כז), ויכתוב על הלוחות את דברי הברית (כח); והרביעי, כי בם חלק מהשמים והארץ כגוף בן אדם,¹⁷ כמו: "העדותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דברים ל יט). והחמישי, שהראשונים הורידם ביום חול;¹⁸ והשישי, כי בעבורם קרן עור פני משה;¹⁹ והשביעי, שקבלום ישראל, כי התאבלו על הראשונות.²⁰ ואין צורך להשיב על דברי זה הגאון, כי ראיותיו הם כדברי חלום לא מעלים ולא מורידים, רק יצא עתק מפיו. והאומר כן חייב שילקה.²¹ כי ידוע כי מכתב האחרונים כמכתב הראשונים מכתב אלהים הוא. והנה הם במכתב שווים. והראשונים על דעתי (דעתו) בְּרָאָם השם, והשניים פְּסָלָם משה מאבן נבראת, והנה מעשה משה נכבד ממעשה אלהים? ולפי דעתי (דעתו), שבראשונים נכתבו עשרת הדברים כאשר הם כתובים בפרשת וישמע, ובשניים כאשר הם כתובים בפרשת ואתחנן. ושם אפרש.²²

שמות רבה פרשה מו סימן א – על הלוחות השניים כל התורה כולה

"ויאמר ה' אל משה פסל לך". זהו שכתוב: "וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֹנֶךָ" (איוב יא ו) – אתה מוצא, בשעה שאמר לו הקב"ה למשה: "לך רד כי שחת עמך" (שמות לב ז), היה תופס בלוחות ולא היה מאמין שחטאו ישראל. אמר: אם איני רואה איני מאמין … אפשר שלא היה משה מאמין בהקב"ה שאמר לו: "כי שחת עמך"? אלא הודיע משה דרך ארץ לישראל אפילו שיהא אדם שומע דבר מן יחידי נאמן, אסור לקבל עדותו לעשות דבר על פיו אם אינו רואה … ראה משה שחטאו ושבר את הלוחות …. משל למלך שנטל אשה וכתב לה כתובה ונתנה ביד השושבין. לאחר ימים יצא עליה שם רע. מה עשה השושבין? עמד וקרע את הכתובה. אמר: מוטב שתהא נדונית כפנויה ולא כאשת איש. כך עשה משה … שברם.²³ אמר לו להקב"ה: לא היו יודעין מה היו כתוב בהם … ראה שאין לישראל עמידה וחִבֵּר נפשו עמהם ושבר את הלוחות ואמר להקב"ה: הם חטאו ואני חטאתי ששברתי הלוחות. אם מוחל אתה להם, אף לי מחול  … ואם אין אתה מוחל להם, אל תמחול לי … לא זז משם עד שפינה חטייה שלהם … התחיל מצטער על שבור הלוחות. אמר לו הקב"ה: אל תצטער, בלוחות הראשונות לא היו אלא עשרת הדברות בלבד, ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרשות ואגדות. זהו שכתוב: "וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה", ולא עוד אלא שאתה מבושר שמחלתי לך על חטייה שלך שנאמר שם: "וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֹנֶךָ".²⁴

ויקרא רבה לב ב פרשת אמור – נחצבו מאוהל משה

"וּבְחַדְרֵי מִשְׁכָּבְךָ אַל תְּקַלֵּל עָשִׁיר" (קהלת י כ). עשיר – זה משה. ומהיכן העשיר משה? אמר ר' חנן מַחְצֵב של סמפירינון ברא לו הקדוש ברוך הוא מתוך אהלו ומשם העשיר משה, זהו שכתוב: "ויאמר י"י אל משה פסל לך שני לוחות" (שמות לד א), הפסולת שלך.²⁵

פתרון תורה פרשת וידבר עמוד 110 – יפה הצניעות

אמר ר' יצחק: בוא וראה כמה יפה צניעות לפני הקב"ה. שבשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל, נתנה להם בפרהסיא … "כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם", "וכל העם רואים את הקולות", "ארץ רעשה", "רכב אלהים רבותיים אלפי שנאן" … נתנה להם בפומבי גדולה. ירד משה והלוחות בידו ראה את העגל שעשו ישראל נטלן ושברן. וכיון שאמר לו הקב"ה: עשה לוחות אחרונים, אמר משה לפני הקב"ה: מי יעלה עמי? אמר: לא יעלה עמך שום בריה שבעולם, שנאמר: "ואיש לא יעלה עמך" … דע כמה יפה צניעות לפני הקב"ה, לשעבר היה הקב"ה מדבר עם משה בכל מקום בפרהסיא בסנה במדין במצרים, כיון שראה צניעות יפה התחיל מדבר עם משה מתוך משכן.²⁶

מדרש תהלים (בובר) מזמור ח – מצוות בשר בחלב מפי התינוק

ועשה הקב"ה חסדו, ונתן אותה למשה, ככלותו לדבר כל הדברים אל המלאכים … עשו ישראל אותו מעשה, ונשתברו הלוחות, שמחו מלאכי השרת, ואמרו: עכשיו תחזור התורה אלינו. וכשעלה משה לקבלה פעם שניה, אמרו מלאכי השרת: רבש"ע, והלא אתמול עברו עליה, שכתבת בה: "לא יהיה לך אלהים אחרים"! אמר להם הקב"ה: בכל יום הייתם קטיגורין ביני לבין ישראל, לא אתם כשירדתם אצל אברהם אכלתם בשר בחלב? שנאמר: "ויקח חמאה וחלב ובן הבקר וגו' ויאכלו" (בראשית יח ח). ותינוק שלהם כשהוא בא מבית רבו, ואמו נותנת לו פת ובשר וגבינה לאכול, והוא אומר לה: היום למדני רבי, לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות לד כו).²⁷ לא מצאו לו מענה. באותה שעה אמר הקב"ה למשה: "כתוב לך את הדברים האלה" (שמות לד כז), עד שאין להם מענה ותשובה.²⁸

עירובין דף נד עמוד א – בשבח לוחות הראשונים?

ואמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שמות לב טז)? – אלמלי לא נשתברו לוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל.²⁹

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: ראו אבות דרבי נתן נוסח ב פרק לז: "עשרה דברים עלו במחשבה: ירושלים. ורוחות האבות. ואור הצדיקים. וגיהנם. ומי המבול. ולוחות השניים. והשבת. והמקדש. והארון. ואור העולם הבא". לוחות שניים הם מאותם דברים שעלו במחשבה להיבראות, או נבראו בערב שבת בין השמשות, או בכלל קדמו לבריאת העולם, היינו כל הדברים שאינם מנויים כחלק מהבריאה, אבל נחשבים למעין בריאה בפני עצמה. נבראו בפוטנציאל והתממשו ברגע המתאים. אך מה זה אומר על הלוחות הראשונים? שבדומה לגן העדן, לעולם הצמחונות, לאור שנגנז, לעולם שלפני המבול, ידע הקב"ה שאלה יצירות 'אידיאליסטיות' שלא יחזיקו מעמד, ויצר מראש את פוטנציאל החלופה?

מים אחרונים 2: פעמיים שלוש הערנו במהלך הדף על אי אזכור אירוע לוחות שניים ביום הכיפורים. ובפרט לאור המשנה בסוף מסכת תענית שקובעת "לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים", והגמרא ששואלת: "בשלמא יום הכפורים – משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות. אלא חמשה עשר באב מאי היא?". יום כיפור הוא יום טוב לא רק בשל הכהן הגדול שנכנס ויצא בשלום מבית קדשי הקדשים, אלא בשל מתן לוחות שניים!! הכיצד נעלם מוטיב חשוב זה ממחזור תפילותינו ביום זה. וכבר הקדשנו לנושא זה גיליון מיוחד בשם יום מתן לוחות שניים ביום הכיפורים.

מים אחרונים 3: מקור חשוב שלא הספקנו לכלול בדף הוא פירוש העמק דבר על הפסוק בשמות לד: "וכתבתי על הלוחות את הדברים", ואלה מקצת מדבריו: "דבלוחות הראשונות לא ניתן כח החידוש אלא מה שקיבל משה דיוקי המקראות והלכות היוצא מזה, אבל לא לחדש דבר הלכה על ידי י"ג מדות וכדומה הויות התלמוד, ולא היה תורה שבע"פ אלא דברים המקובלים מפי משה, ומה שלא היה מקובל היו מדמים מילתא למילתא. אבל בלוחות השניות ניתן כח לכל תלמיד ותיק לחדש הלכה ע"פ המדות והתלמוד, אלא שמתחלה לא עסקו בזה אלא משה וזרעו, ובערבות מואב הוכיח משה לישראל שיקבלו זה הדרך … ומזה הטעם עצמו צוה הקב"ה שיהיה הלוחות השניים בפיסול ידי משה, לא משום שלא זכו למעשה אלהים, אלא להורות דהלכה המתחדשת בכח לוחות הללו היא השתתפות עמל האדם בסיעתא דשמיא". ובהמשך דבריו שם הוא משווה את התלמוד הירושלמי ללוחות הראשונים ואת התלמוד הבבלי ללוחות השניים ואומר: "וכדומה לזה היו אח"כ שני התלמודים, דהירושלמי קדושתו רבה מהבבלי באשר נעשה ע"י אמוראי קמאי … שקדושת הראשונים יותר לכוין את האמת, וגם כי קדושת ארץ ישראל היה מועיל. מכל מקום הרי ידענו דכח תלמוד בבלי מכובד מהירושלמי … כוחה הנפלא להאיר הלכה אפילו במחשכים היינו בבבל וחוץ לארץ, שאין בה אור ארץ הקודש, ולולי כח התלמוד בבלי לא הגענו לאור ההוראה שם וכו' ". ואת כל זה הוא מקשר שם לנושא שבירת הלוחות ולדברי ריש לקיש בגמרא מנחות צט שלפעמים ביטולה של תורה הוא יסודה. ראו דבריו במלואם שם במקור.