מים ראשונים: דף זה משלים את הדף מצוות שאדם דש בעקביו עליו כבר הרחבנו בפרשה זו בשנה האחרת. שני הנושאים: מצוות שאדם דש בעקביו ומצווה קלה, משלימים זה את זה וכך גם שני הדפים הדנים בהם.
וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְשָׁמַר ה' אֱלֹהֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ: (דברים ז יב).1
מדרש תנחומא פרשת עקב סימן א – דוד מתיירא מהמצוות הקלות
"והיה עקב". זה שאומר הכתוב: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהלים מט ו). יתברך שמו של הקב"ה שנתן תורה לישראל שיש בה תרי"ג מצות ויש בהן קלות וחמורות. ומפני שיש בהן מצות קלות שאין בני אדם משגיחין בהן, אלא שמשליכין אותן תחת עקביהן, כלומר, שהן קלות.2 לפיכך היה דוד מתיירא מיום הדין ואומר: רבש"ע, איני מתיירא מן מצות החמורות שבתורה שהן חמורות. ממה אני מתיירא? מן מצות הקלות. שמא עברתי על אחת מהן, אם עשיתי אם לא עשיתי מפני שהיתה קלה. ואתה אמרת: הוי זהיר במצוה קלה כבמצוה חמורה. לכך אמר: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי" (תהלים מט ו).3
רמב"ן דברים פרק ז – המשפטים הקלים
וכתב רש"י אם המצות הקלות שאדם דש בעקביו תשמעון, ישמור לך השם הבטחתו. והזכיר הכתוב המשפטים, אולי יזהיר במשפטים הקלים כדיני ממונות שלא יבזו אותם.4
מסכת עבודה זרה דף ג עמוד א – מצוות סוכה
… אמרו לפניו: רבש"ע, תנה לנו מראש ונעשנה, אמר להן הקב"ה שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת? אלא אע"פ כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה … ואמאי קרי ליה מצוה קלה? משום דלית ביה חסרון כיס. מיד כל אחד [ואחד] נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקב"ה מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא.5
מסכת מנחות דף מד עמוד א – מצוות ציצית
תניא, א"ר נתן: אין לך כל מצוה קלה שכתובה בתורה, שאין מתן שכרה בעולם הזה. ולעולם הבא איני יודע כמה. צא ולמד ממצות ציצית.6
במדבר רבה כ כא – מים אחרונים
מעשה באדם אחד שאכל קיטניות ולא נטל ידיו וירד לשוק וידיו מטונפות מן הקיטניות. ראה אותו חברו, הלך ואמר לאשתו: אומר לך בעלך סימן שאכל עכשיו קיטניות, שגרי לו אותה טבעת. נתנה לו. אחר שעה בא בעלה אמר לה: היכן הטבעת? אמרה לו: בא פלוני בסימנים שלך ונתתיה לו. נתמלא עליה חימה והרגה. לפיכך, כל שאינו נוטל ידיו לאחר המזון כהורג נפש. ולכך הזהיר הקב"ה את ישראל אפילו במצוה קלה: "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם" (דברים לב מז) – אפילו דבר מצוה שאתה רואה אותה ריקה וקלה, בה חיים ואריכות ימים.7
בראשית רבה כא ג – אדם הראשון
"אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע" (איוב כ ו)8 … א"ר יהושע בר' חנינא ור"י ברבי סימון בשם ר' אלעזר: מלוא כל העולם כולו בראו. מן המזרח למערב, שנאמר: "אחור וקדם צרתני" (תהלים קלט ה), מן הצפון לדרום מניין? – "ולמקצה השמים ועד קצה השמים" (דברים ד לב). ומניין אף כחללו של עולם? תלמוד לומר: "ותשת עלי כפכה" (תהלים שם). "כגללו לנצח יאבד" (איוב שם), על שגִלֵל מצוה קלה, נטרד מגן עדן, "רואיו יאמרו איו" – הן הוא האדם? כיון שטרדו התחיל מקונן עליו, ואומר: "הן האדם היה כאחד ממנו" (בראשית ג כב) .9
בראשית רבה סד ד – עירוב תבשילין
"עקב אשר שמע אברהם בקולי" – … ריש לקיש אמר: בן שלוש שנים הכיר אברהם את בוראו, מנין עק"ב שמע אברהם בקול בוראו.10 "וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי" – ר' יונתן משם ר' יוחנן אמר: אפילו הלכות עירובי חצרות היה אברהם יודע. "תורותי", שתי תורות שקיים, אפילו מצוה קלה שבעל פה.11
מסכת עירובין דף כא עמוד ב – דברי תורה ודברי סופרים
אמר ליה רב חסדא לההוא מדרבנן דהוה קא מסדר אגדתא קמיה:12 מי שמיע לך "חדשים גם ישנים" מהו? אמר ליה: אלו מצות קלות ואלו מצות חמורות. אמר ליה: וכי תורה פעמים פעמים ניתנה?13 אלא: הללו מדברי תורה, והללו מדברי סופרים.14
מסכת אבות – יתרון המצוות הקלות
פרק ב משנה א: רבי אומר: איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם. והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות. והוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה.15
פרק ד משנה ב: בן עזאי אומר הוי רץ למצוה קלה כבחמורה ובורח מן העבירה שמצוה גוררת מצוה ועבירה גוררת עבירה ששכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה.16
פירוש המשנה לרמב"ם מסכת אבות פרק ב משנה א – מצוות לא תעשה מול מצוות עשה
אחר כך אמר שראוי להיזהר במצוה שייחשב בה שהיא קלה, כגון שמחת הרגל ולמידת לשון קודש, ובמצוה שהתבארה חומרתה, כמו מילה וציצית ושחיטת פסח. ושָׂם סיבת זה, שאין אתה יודע מתן שכרן. ובאור זה הענין … שהתורה כולה – ממנה מצוות עשה ומצוות לא תעשה. אמנם מצוות לא תעשה, הנה ביאר הכתוב העונש על כל אחת מהן, מלבד המעט, וחייב בקצתן מיתות, ובקצת כרת, ומיתה בידי שמים, ומלקות, וידענו מן העונשים מצוות לא תעשה כולן, מה מהן איסורו חמור ומה מהן למטה מזה, והן שמונה מדרגות: המדרגה הראשונה, והיא החמורה שבהן – הם הדברים אשר חייב בהם סקילה. והמדרגה שלמטה מזו – מחוייבי שריפה. והשלישית – מחוייבי הרג. והרביעית – מחוייבי חנק. והחמישית – מחוייבי כרת. והששית – מחוייבי מיתה בידי שמים. והשביעית – מחוייבי מלקות. והשמינית – לאוין שאין לוקין עליהן. ומאלה המדרגות נדע גודל החטא וקוטנו. אבל מצוות עשה – לא נתבאר שכר כל אחת מהן מהו אצל ה', עד שנדע מה מהן יותר חשוב ומה מהן למטה מזה, אלא ציוה לעשות מעשה פלוני ופלוני, ולא ייודע שכר איזה משניהם יותר גדול אצל ה', ולפיכך ראוי להשתדל בכולן. ומפני זה העיקר אמרו: "העוסק במצוה פטור מן המצוה", מבלי הקשה בין המצוה אשר הוא עוסק בעשייתה והאחרת אשר תחלוף ממנו. ולזה גם כן אמרו: "אין מעבירין על המצוות", רצונו לומר: אם הזדמן לך מעשה מצוה, אל תעבור ממנו ותניחנו כדי לעשות מצוה אחרת.17
רמב"ן שמות פרק יג – כוונת כל המצוות: אמונה והודאה
ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה, שכולן חמודות וחביבות מאד. שבכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו. וכוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו, והיא כוונת היצירה. שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה, ואין אל עליון חפץ בתחתונים, מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו. וכוונת רוממות הקול בתפילות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפילת הרבים, זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו.18
מסכת סנהדרין דף עד עמוד א – מצוות ייהרג ואל יעבור
אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: נימנו וגמרו בעלית בית נתזה בלוד: כל עבירות שבתורה אם אומרין לאדם עבור ואל תהרג – יעבור ואל יהרג, חוץ מעבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים. כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: לא שנו אלא שלא בשעת השמד, אבל בשעת השמד – אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור. כי אתא רבין אמר רבי יוחנן: אפילו שלא בשעת השמד, לא אמרו אלא בצינעא, אבל בפרהסיא – אפילו מצוה קלה יהרג ואל יעבור. – מאי מצוה קלה? – אמר רבא בר יצחק אמר רב: אפילו לשנויי ערקתא דמסאנא.19
דברים רבה ו ב – היאך יטופל הפרדס
זהו שאמר הכתוב: "אֹרַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע" (משלי ה ו) … אמר רבי אבא בר כהנא: אמר הקב"ה: לא תהא יושב ומשקל במצותיה של תורה … לא תהא אומר: הואיל והמצוה הזו גדולה אני עושה אותה ששכרה מרובה, והואיל וזו מצוה קלה איני עושה אותה. מה עשה הקב"ה? לא גילה לבריות מהו מתן שכרה של כל מצוה ומצוה, כדי שיעשו כל המצות בתום.20 מנין? שנאמר: "נעו מעגלותיה לא תדע". למה הדבר דומה? למלך ששכר לו פועלים והכניס אותן לתוך פרדסו. סתם ולא גילה להן מהו שכרו של פרדס, שלא יניחו דבר ששכרו מועט וילכו ויעשו דבר ששכרו מרובה. בערב קרא לכל אחד ואחד, אמר לו: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. א"ל: פלפל הוא שכרו זהוב אחד. קרא לאחר, אמר לו: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. אמר לו: שכרו חצי זהוב, פרח לבן הוא. קרא לאחר, א"ל: תחת איזה אילן עשית? א"ל: תחת זה. א"ל: זית הוא, שכרו מאתים זוז. אמרו לו: לא היית צריך להודיע אותנו איזה אילן שכרו מרובה, כדי שנעשה תחתיו? אמר להם המלך: אילו הודעתי אתכם, היאך היה כל פרדסי נעשה? כך לא גילה הקב"ה מתן שכרן של מצות, חוץ משתי מצות: החמורה שבחמורות והקלה שבקלות. כיבוד אב ואם חמורה שבחמורות ומתן שכרה אריכות ימים, שנאמר: "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך" (שמות כ יב).21 והקלה שבקלות, שילוח הקן,22 ומהו שכרה? אריכות ימים, שנאמר: "שלח תשלח את האם … למען ייטב לך והארכת ימים". הוי: "כי יקרא קן צפור לפניך".23
שבת שלום
מחלקי המים
מים אחרונים: מסיכום הדברים שלעיל (סיכום מסוכן משום לא הבאנו את כל המקורות), עולות מספר תובנות. האחת, שחז"ל לא נרתעו מעצם האבחנה שיש מצוות חמורות וקלות. השנייה, שלהוציא את שלוש העבירות החמורות של ייהרג ואל יעבור, לצידן אפשר להוסיף את איסור לשון הרע, גזל, אונס, שוחד והטיית דין ועוד, אין הגדרה ברורה מה היא מצווה חמורה וקלה.. שלישית, אם במצוות לא תעשה ובאיסורים ניתן עוד למדוד ולהגדיר מה חמור ומה לא, במצוות עשה, בעשייה הדתית-מוסרית כלפי שמיא וכלפי בני האדם, קשה מאד ליצור קטגוריות והבחנות. הכל הוא "בעיניך", ותוכיח מצוות ציצית לעיל – הערה 6 לעיל. בעיניך ובעיני אלהים ואדם.