פרשות השבוע

הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ: (מיכה ו ח).¹

מסכת מכות דף כג עמוד ב – מתרי"ג לשלוש

דרש רבי שמלאי: שש מאות ושלוש עשרה מצות נאמרו לו למשה: שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה, ומאתים וארבעים ושמונה עשה כנגד איבריו של אדם. אמר רב המנונא: מאי קרא? "תורה צוה לנו משה מורשה" (דברים לג ד),² תור"ה – בגימטריא שית מאה וחד סרי הוי, אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום.³

בא דוד והעמידן על אחת עשרה …⁴ בא ישעיהו והעמידן על שש …⁵ בא מיכה והעמידן על שלש, דכתיב: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך" (מיכה ו ח) … ⁶

מסכת סוכה דף מט עמוד ב – דברים שבצנעה

תנא דבי רב ענן: מאי דכתיב: "חמוקי ירכיך" (שיר השירים ז ב) – למה נמשלו דברי תורה כירך? לומר לך: מה ירך בסתר – אף דברי תורה בסתר.⁷ והיינו דאמר רבי אלעזר: מאי דכתיב: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך". עשות משפט – זה הדין, ואהבת חסד – זו גמילות חסדים, והצנע לכת עם אלהיך – זו הוצאת המת והכנסת כלה לחופה.⁸ והלא דברים קל וחומר: ומה דברים שדרכן לעשותן בפרהסיא – אמרה תורה הצנע לכת, דברים שדרכן לעשותן בצנעא – על אחת כמה וכמה.⁹

פירוש רד"ק מיכה פרק ו פסוק ח – פירוש לכל השלושה

עשות משפט – יכלול כל המצות שבין אדם לחברו כמו נזקי ממון ודברים אחרים … ואהבת חסד – הוא גמילות חסדים ויעשה יותר מן הראוי לו: והצנע לכת עם אלהיך – הוא יחוד האל יתברך ואהבתו בכל לבבו ובכל נפשו.¹⁰

מדרש תנחומא (בובר) פרשת מקץ סימן ח – צניעות בכל

"וירא יעקב כי יש שבר במצרים". זהו שאומר הכתוב: "אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו" (תהלים קמו ה) – הראה לו הקב"ה שהיה יוסף קיים. "ויאמר יעקב לבניו למה תתראו" – אמר להם יעקב: בבקשה מכם, היו מצניעים עצמיכם, שאין קשה מעין הרע. וכן אתה מוצא בלוחות הראשונות, על ידי שניתנו בגדולה נשתברו, שנאמר: "וכל העם רואים את הקולות" (שמות כ טו), אבל הלוחות השנים כשניתנו, לא ראה אותם אלא משה, שנאמר: "ואיש לא יעלה עמך וגם איש לא ירא בכל ההר" (שמות לד ג).¹¹ ואף ירושלים לא חרבה אלא מפני עין רעה, שנאמר: "הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי משוש לכל הארץ" (איכה ב טו). ואומר: "עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי" (שם ג נא). לפיכך אמר יעקב: אל תראו עצמיכם, שנאמר: "ויאמר יעקב לבניו למה תתראו", אלא היו מהלכין בצנעה, שנאמר: "הגיד לך אדם מה טוב וגו' והצנע לכת עם אלהיך" (מיכה ו ח).¹²

מסכת ברכות דף לג עמוד ב – צמצום שהוא הרחבה ביראת שמים

ואמר רבי חנינא: הכל בידי שמים – חוץ מיראת שמים, שנאמר: "ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה" (דברים י יב).¹³ אטו יראת שמים מילתא זוטרתא היא? והאמר רבי חנינא משום רבי שמעון בן יוחי: אין לו להקב"ה בבית גנזיו אלא אוצר של יראת שמים, שנאמר: "יראת ה' היא אוצרו" (ישעיהו לג ו)!¹⁴ – אִין, לגבי משה מילתא זוטרתא היא. דאמר רבי חנינא: משל, לאדם שמבקשים ממנו כלי גדול ויש לו – דומה עליו ככלי קטן – קטן ואין לו – דומה עליו ככלי גדול.¹⁵

מדרש תנאים לדברים פרק כג פסוק טו – דרשת פנחס בן יאיר

והצנע לכת ועמך אלהיך.¹⁶ מיכן היה ר' פנחס בן יאיר אומר: זריזות מביאה לידי נקיות, נקיות מביאה לידי טהרה, טהרה מביאה לידי קדושה, קדושה מביאה לידי ענוה, ענוה מביאה לידי יראת חטא, יראת חטא מביאה לידי חסידות, חסידות מביאה לידי רוח הקדש.¹⁷

מלבי"ם מיכה פרק ו פסוקים ה-ח – הידוק הקשר לפרשת השבוע¹⁸

עמי … זכור נא מה יעץ בלק מלך מואב, שרצה שבלעם יקטרג על ישראל ויקללם, ומה ענה אותו בלעם שטוב בעיני ה' לברך את ישראל … ועל ידי זה יעץ בלעם לבלק להכשילם בבנות מואב …¹⁹

ומביא על זה מה שנעשה אז מן השטים ועד הגלגל, שיעור הכתובים וסדרם: מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות ה' – הגיד לך אדם מה טוב וכו'. ושני הפסוקים: "במה אקדם ה' וכו' הירצה ה' באלפי אילים וכו' ", באו כמאמר מוסגר כמו שיבואר. וענינו, שאחרי שחטאו ישראל בשטים ע"י עצת בלעם, נחמו על מעשיהם, ושאלו במה יתרצה ה' "לכפר פשע ולהתם חטאת"²⁰, וחשבו כי יצטרכו לפייסו בקרבנות גדולות עד שיקריבו את בניהם ופרי בטנם לכפר חטאתם. ואז מן השטים ועד הגלגל: הגיד לך אדם. והודיע להם תשובה על שאלתם: מה טוב, שאין ה' רוצה בעבודות קשות כי אם עשות משפט וכו'.²¹ רוצה לומר כי אז הואיל משה באר את התורה וכתב להם את משנה התורה והגיד להם מה טוב ומה ה' דורש מאתם שאינו דורש עבודות קשות וקרבנות וזבחים, (כי בספר משנה תורה לא האריך בדיני הקרבנות) ואינו רוצה רק שיעשו משפט וחסד.²²

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים 1: ראו פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרק יב, שאולי הכל הוא משורש אברהם אבינו: "ויאמר ה' אל אברם לך לך. כתוב: הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' דורש ממך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד, והצנע לכת עם אלהיך (מיכה ו ח) – זה אברהם אבינו, שהכיר את בוראו מאליו, והגיד לו הקב"ה ללכת מארצו וממולדתו, דכתיב לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך". מיכה סוגר את המעגל שנפתח באברהם אבינו (ועשה "תחנות ביניים" במצוות שנצטוו במרה לפני מתן תורה, במתן תורה, במצוות שניתנו בסיני ובאוהל מועד, בספר דברים ובברית יהושע כחלק מההתנחלות בארץ).

מים אחרונים 2: בהמשך להערותינו לעיל על "הרחבה-צמצום" של מצוות התורה וציוויה, ממצוות טרום סיני, דרך עשרת הדברות ועד לדרשתו של ר' שמלאי, אולי יש לראות את "והצנע לכת" כציווי של "עשה" שמשלים, את מצוות לא תעשה החותמת את עשרת הדברות: לא תחמוד. "והצנע לכת" = "לא תחמוד".