פרשות השבוע

וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם: לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם: (שמות כ יט-כ).¹

 

בראשית רבה פרשה ע סימן ט – אחרי השבת האבן למקומה

ר' יוחנן פתר לה בסיני: "וירא והנה באר בשדה" – זה סיני, "והנה שם שלשה עדרי צאן" – כהנים לוויים וישראלים, "כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים" – שמשם שמעו עשרת הדיברות, "והאבן גדולה על פי הבאר" – זו שכינה, "ונאספו שמה כל העדרים" – ר' שמעון בן יהודה איש כפר עכו משום ר' שמעון: שאילו היו שם ישראל חסרים עוד אחד, לא היו מקבלים את התורה, "וגללו את האבן" – שמשם שמעו עשרת הדיברות, "והשיבו את האבן למקומה" – "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" (שמות כ יח).²

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו מסכתא דבחדש תחילת פרשה י – לא תעשון אותי או אתי

"לא תעשון אתי" – רבי ישמעאל אומר: לא תעשון דמות שמשי המשמשין לפני במרום. לא דמות מלאכים ולא דמות אופנים ולא דמות כרובים.³ ר' נתן אומר: לא תעשון אותי, שלא תאמר: עושה אני לו כמין דמות ואשתחווה לו, תלמוד לומר: לא תעשון אותי. וכתיב: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם כי לא ראיתם כל תמונה".⁴

רבי עקיבא אומר: "לא תעשון אתי" – שלא תנהגו בי כדרך שאחרים מנהגין ביראותיה. שכשהטובה באה עליהם הם מכבדין את אלהיהם … וכשהפורענות באה עליהן הם מקללין את אלהיהם.⁵

מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי פרק כ – כל תבנית אפשרית

"לא תעשה לך פסל וכל תמונה" – שמא תאמר: אעשה צורה ואעבוד אותה, תלמוד לומר: "לא תעשה". יכול צורת אדם? תלמוד לומר: "תבנית זכר או נקבה" (דברים ד טז). יכול צורת אבן? תלמוד לומר: "ואבן משכית לא תתנו בארצכם" (ויקרא כו א). יכול צורת עץ? תלמוד לומר: "לא תטע לך אשרה כל עץ" (דברים טז כא). יכול צורת דג? תלמוד לומר: "תבנית כל דגה" (דברים ד יח). יכול צורת עוף? תלמוד לומר: "אשר תעוף בשמים" (שם יז). יכול צורת בהמה? תלמוד לומר: "תבנית כל בהמה" (שם). יכול צורת מלאכים? תלמוד לומר: "אשר בשמים ממעל" (שמות כ ג, דברים ה ז). יכול תהום וחושך? תלמוד לומר: "ואשר במים מתחת לארץ" (שם) … יכול צורת חמה ולבנה כוכבים ומזלות? תלמוד לומר: "ופן תשא עיניך השמימה" (דברים ד יט) … לרבות מלאכי השרת … לרבות הרים וגבעות נחשים ועקרבים … לרבות את חיות הים ואת הדולפינים … לא בדמות חיות רעות ולא בדמות חיות שלמעלה. אם סופנו לרבות את כולם, מה תלמוד לומר "פסל"? אלא, אם אתה עושה כן, נמצאת פוסל עולם ממני והריני פוסל עולם ממך.⁶

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש פרשה ו – "אלוהי כסף וזהב" ברשימה הכוללת

"לא תעשה לך פסל". יכול לא יעשה לו גלופה, אבל יעשה לו אטומה? תלמוד לומר:  וכל תמונה. לא יעשה לו אטומה, אבל יטע לו מטע? תלמוד לומר: לא תטע לך אשרה … לא יעשה לו של עץ, אבל יעשה לו של אבן? תלמוד לומר: "ואבן משכית לא תתנו בארצכם". לא יעשה לו של אבן אבל יעשה לו של כסף? תלמוד לומר: "אלהי כסף". לא יעשה לו של כסף אבל יעשה לו של זהב? תלמוד לומר: "ואלהי זהב".⁷ … לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות כל סמל? תלמוד לומר: "פן תשחיתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל" … לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות? תלמוד לומר: "ופן תשא עיניך השמימה וגו' ". לא יעשה לו דמות כל אלה, אבל יעשה לו דמות מלאכים כרובים ואופנים וחשמלים? תלמוד לומר: "אשר בשמים". אי אשר בשמים, יכול דמות חמה ולבנה וכוכבים ומזלות? תלמוד לומר: "ממעל" – לא דמות מלאכים, לא דמות כרובים, לא דמות אופנים.⁸

מכילתא דרבי ישמעאל יתרו – מסכתא דבחדש סוף פרשה י – המשכן, המקדש ובית הכנסת

"אלהי כסף ואלהי זהב" – למה נאמר? לפי שהוא אומר: "ועשית שנים כרובים זהב" (שמות כה יח), אמר: הריני עושה ארבעה, תלמוד לומר: "אלהי כסף ואלהי זהב", אם הוספת על שנים, הרי הם כאלהי זהב.⁹

"לא תעשו לכם" – שלא תאמר: הואיל ונתנה תורה רשות לעשות בבית המקדש, הריני עושה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, תלמוד לומר: לא תעשו לכם. דבר אחר: "לא תעשו לכם" – שלא תאמרו, הרי אנו עושין לנוי, כדרך שאחרים עושין במדינות, תלמוד לומר: לא תעשו לכם.¹⁰

מסכת עבודה זרה דף מג עמוד א (ראש השנה כד ע"א-ע"ב) – כדמות המשמשים לפני

תנן התם: דמות צורות לבנות היה לו לרבן גמליאל בעלייתו בטבלא בכותל, שבהן מראה את ההדיוטות ואומר להן: כזה ראיתם או כזה ראיתם.¹¹ ומי שרי? והכתיב: "לא תעשון אתי" – לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני!¹² אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן, כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר תבנית עזרה, שולחן תבנית שולחן, מנורה תבנית מנורה …¹³ ושמשין שאי אפשר לעשות כמותן מי שרי? והתניא: לא תעשון אתי – לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום! אמר אביי: לא אסרה תורה אלא בדמות ד' פנים בהדי הדדי. אלא מעתה, פרצוף אדם לחודיה תשתרי, אלמה תניא: כל הפרצופות מותרין, חוץ מפרצוף אדם! אמר רב יהודה בריה דרב יהושע, מפרקיה דרבי יהושע שמיע לי: לא תעשון אתי – לא תעשון אותי, אבל שאר שמשין שרי.¹⁴ ושאר שמשין מי שרי? והתניא: לא תעשון אתי – לא תעשון כדמות שמשי המשמשין לפני במרום, כגון אופנים ושרפים וחיות הקדש ומלאכי השרת! אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שבמדור העליון.¹⁵

ספר המצוות לרמב"ם מצות לא תעשה ד

המצוה הרביעית היא שהזהירנו מעשות צורות מיני בעלי חיים מן העצים והאבנים והמתכות וזולתם ואע"פ שלא ייעשו להיעבד. וזו הרחקה מעשות הצורות בכלל, כדי שלא יחשוב בהם מה שיחשבו הסכלים שהם עובדי עבודה זרה שיחשבו כי לצורות כוחות. והוא אמרו יתברך: (ס"פ יתרו) לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב. ולשון מכילתא בענין לאו זה על צד הבאור: אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם – שלא תאמר הריני עושה לנוי כדרך שאחרים עושין במדינות, תלמוד לומר: לא תעשו לכם. ומי שעבר על לאו זה חייב מלקות. וכבר התבארו משפטי מצוה זו ואי זה מן הצורות מותר לציירם ואי זה מהם לא יצויירו ואיך יהיה תאר הציור בפרק שלישי מעבודה זרה (מב ב – מג ב). והתבאר בסנהדרין (ז ב) שלאו זה גם כן, רוצה לומר אמרו לא תעשון אתי אלהי כסף, כולל ענינים יוצאים מכוונת מצוה זו. אבל פשטיה דקרא מדבר במה שזכרנו כמו שהתבאר במכילתא.¹⁶

מתוך עבודת הדוקטורט של נעה יובל-חכם, מבוא לפרק הדן באיקונוקלזם iconoclasm יהודי

השחתת דמויות באומנות היהודית התגלתה בעשרים ושבעה אתרים, מתוכם שמונה עשר בתי כנסת מוכרים ותשעה אתרים נוספים … מרבית ההשחתות בוצעו בתבליטים שעיטרו את בתי הכנסת, ורק מיעוטן ברצפות הפסיפס, כפי הנראה ממניעים תיאולוגיים ומיישום מחמיר של האיסור בדיבר השני. האתרים בהם נחשפה תופעת האיקונוקלזם מצויים בעיקרם משני עברי הירדן ובחלקים המזרחיים של הארץ. האתרים בהם התבצעה השחתה שיטתית, כלומר כ- 90% או יותר מן היצירות הפיגורטיביות, מהווים למעלה משליש מכלל האתרים (10 מתוך 27). ניתן להבחין בשתי טכניקות של השחתה: האחת, מחיקה מלאה של כל פרטי הדמות עד שלא ניתן לזהות את התיאור המקורי, והשנייה, מחיקת הראש של הדמות או פלג הגוף העליון בלבד. אפשר שזו האחרונה נובעת מן התפיסה כי הפנים הם המבטאים יותר מכל את מהותה של הדמות, ומחיקתם כמוה כמחיקת הדמות כולה.¹⁷ בעבר היו חוקרים שסברו כי היצירות מבתי הכנסת הושחתו בידי נוצרים ביזנטיים שפעלו במסגרת מאבק בין-דתי; אחרים הציעו כי מדובר במוסלמים אשר ביקשו להשליט את התפיסה האנטי-פיגורטיבית המוסלמית … כיום נשמעת יותר ויותר הסברה כי ההשחתה בוצעה בידי היהודים עצמם, אף כי מקורות ההשראה שלה היו חיצוניים וכללו את המגמות האיקונוקלסטיות בנצרות הביזנטית ואת התפיסה האנאיקונית הרווחת באסלאם.

משקוף מושחת שניצב מעל פתח הכניסה לבית המדרש הצמוד לבית הכנסת במֵרוֹת. בית המדרש נבנה כנראה במאה השביעית לספירה. בחלקו העליון של המשקוף נחרטו באבן המלים 'ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך' ומשני צדי הזר המרכזי גולפו שני נשרים שדמויותיהם הושחתו. חורבת מֵרוֹת (מאריס) נמצאת כ-4 ק"מ מערבית לתל חצור.

מדרש תנחומא פרשת יתרו סימן טז – הודיה על הרעה כעל הטובה

"לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" – לא תעשון כדרך שבני אדם נוהגים ביראותיהן. כשטובה בא עליהם מכבדין ליראותיהן, שנאמר: "על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בריאה"  (חבקוק א טז),¹⁸ וכשהפורענות באה עליהן מקללין ליראותיהן, שנאמר: "והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה" (ישעיה ח כא).¹⁹ אבל אתם תהיו נותנים הודיה על הטובה ועל הרעה, שכן דוד אומר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא צרה ויגון אמצא ובשם ה' אקרא" (תהלים קטז). וכן איוב אומר: "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך" (איוב א) – על מדה טובה ועל מדת פורענות.²⁰

מסכת סנהדרין דף ז עמוד ב – "אלוהים" – דיין המתמנה בשביל (בעזרת) כסף

אמר ריש לקיש: כל המעמיד דיין (על הציבור) שאינו הגון – כאילו נוטע אשירה בישראל, שנאמר: "שופטים ושוטרים תתן לך" (דברים טז יח), וסמיך ליה: "לא תטע לך אשרה כל עץ" (שם כא). אמר רב אשי: ובמקום שיש תלמידי חכמים – כאילו נטעו אצל מזבח, שנאמר: "אצל מזבח ה' אלהיך" (שם). כתיב: "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב". אלהי כסף ואלהי זהב הוא דלא עבדי, הא דעץ שרי? אמר רב אשי: אלוה הבא בשביל כסף, ואלוה הבא בשביל זהב.²¹

רשב"ם דברים פרק ה פסוק ז – בלי שום שיתוף ²²

על פני – נראה לי, אפילו אתה מאמין בי, לא יהיה לך אלהים אחרים מבלעדי, לקסום בהם קסמים כתרפים של לבן שקרא אותם אלהי שאינן אלא לקסום קסם.²³ וכן: "לא תעשון אתי אלהי כסף", אע"פ שאתם מאמינים בי. וכן בלתי לה' לבדו, ולא לו ולאחרים.²⁴

אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרק כ פסוק יט – בלי שום אמצעי

"לא תעשון" – הטעם והנה אנכי יושב בשמים. ואני דברתי עמכם לא ע"י אמצעי, וכן כתוב "פנים בפנים דבר ה' עמכם". וכן הוא: "לא תעשון לכם אתי אלהי כסף ואלהי זהב", כמו "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". וטעם שתעשו צורות לקבל כח עליונים, ותחשבו כי לכבודי אתם עושים, כאילו יהיו אמצעים ביני וביניכם, כמו העגל שעשו ישראל … ובעבור שהשם ידע שישראל יעשו, הזהירם בתחלה שלא יעשו אלהי זהב. והנה טעם אתי, שאין לי צורך לאמצעיים עמי, על כן אחריו אבוא אליך וברכתיך. והטעם אני בכבודי אבוא אליך.²⁵

ספר העיקרים מאמר שלישי פרק יח

מה שנאמר למשה אחר מתן תורה מיד "כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב", וזה דבר מתמיה, למה חזר להזהיר על עבודה זרה מיד אחר עשרת הדברות, והלא כבר הזהיר עליה בדבור לא יהיה לך וגו' ולא תעשה לך פסל וגו'? אבל פירוש הענין כך הוא … שהיו חושבים הפילוסופים שהשם יתברך להיותו מרומם במעלה … משיצטרף עם הדברים הגופיים. שהוא בלתי משגיח במין האדם להיותו פחות ונבזה בעיניו ונמאס ובלתי ראוי למעלה גדולה כזאת. או שהיו חושבים שצריך צורות או אי זה אמצעי בינינו ובינו להורדת הרוחניות, שזה הדעת היה טעות ישראל במעשה העגל.²⁶ לכך אמר: "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם" כלומר, כבר ראיתם כי עם היותי מרומם בשמים, השפלתי מעלתי ולא מנעתי עצמי מלדבר עמכם²⁷ … ואם כן, "לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב" כדי שתורידו על ידם הרוחניות. כי בדבר קל מזה תושג השפעתי. וזהו: "מזבח אדמה תעשה לי", כי מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח, או בדבר יותר קל מזה שהוא התפילה, וזהו שאמר: "בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך" … ²⁸

שבת שלום

מחלקי המים

מים אחרונים: פירושי אבן עזרא ובעל העיקרים מזכירים לנו את הקשר של "מזבח האדמה" עם הפסוק בו התמקדנו. ככתוב ברצף הפסוקים: "לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם: מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ וכו' ". הראשון לשלילה והשני לחיוב, שהרי האדם זקוק לאמצעי (אם ירגיש שהוא אכן זקוק …). ואמנם, זכינו להמשיך ולהשלים דף זה בדף מזבח אדמה תעשה לי בפרשה זו בשנה האחרת.