מים ראשונים: אם תשאל 'יהודי מצוי' מה אירע ביום כיפור, לא מה משמעות היום, לא מה הסיבה שאנו עושים את יום הכיפורים כפי שאנו עושים, לא ההיסטוריה של עבודת המקדש ביום הזה, אלא: מה אירע ביום זה? מה קרה בו? נראה שיתקשה מעט. התשובה לכך אינה מצויה בפי כל ועוד פחות במחשבה על מהותו ועיצומו של היום. הדבר גם מוצנע אם לא נעלם במחזור התפילה ובפיוטים ואף בדרשות ליום זה. כוונתנו, למסורת לפיה ביום הכיפורים ירד משה בפעם השלישית מהר סיני ובידו שני לוחות הברית השניים (האחרונים בלשון חז"ל). בו ביום נסלח לעם סופית על חטא העגל ונצטוו על המשכן.1 זה היום שאפשר לכנותו יום מתן תורה השני, מה גם שמתן תורה הראשון נפגם בחטא העגל ובשבירת הלוחות. על מוטיב נשכח יחסית זה של יום הכיפורים ברצוננו להתעכב מעט.
מסכת תענית פרק ד משנה ח – חתונת מתן תורה
אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין שלא לבייש את מי שאין לו … ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים …2 וכן הוא אומר: "צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו" (שיר השירים ג יא). ביום חתונתו – זו מתן תורה. וביום שמחת לבו – זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו אמן.3
גמרא תענית ל ע"ב – לוחות של סליחה ומחילה4
תנן התם, אמר רבן שמעון בן גמליאל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכפורים,5 שבהן בנות ירושלים יוצאות בכלי לבן שאולין, שלא לבייש את מי שאין לו. בשלמא יום הכפורים – יום סליחה ומחילה, יום שנתנו בו לוחות אחרונות, אלא חמשה עשר באב מאי היא?6
שמות רבה פרשה מו סימן א – כפליים לתושיה
… התחיל מצטער על שבור הלוחות. אמר לו הקב"ה: אל תצטער, בלוחות הראשונות לא היו אלא עשרת הדברות בלבד, ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרשות ואגדות. זהו שכתוב: "וְיַגֶּד לְךָ תַּעֲלֻמוֹת חָכְמָה כִּי כִפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה", ולא עוד אלא שאתה מבושר שמחלתי לך על חטייה שלך, שנאמר שם: "וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַ מֵעֲוֹנֶךָ".7
פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) פרשת פינחס – יום כיפור מעיד על שבועות כיום מתן תורה
"שעיר עזים אחד" (במדבר כט יא). חוץ משני השעירים האמורים בתורת כהנים.8 ולמה נאמר בעצרת ויום הכפורים שעיר?9 מקיש עצרת ליום הכפורים. מה יום הכפורים יום מתן תורה אף עצרת יום מתן תורה. מפני שלוחות הראשונים ניתנו ביום הכפורים ועשרת הדברות נאמרו בעצרת. וכדי להוציא מלבן של צדוקים שאומרים מתן תורה לא היתה בעצרת לכך הוקשו זה בזה בשעיר שעיר.10
מסכת יומא פרק ז משנה ד – שמחת הכהן הגדול
… ומלווין אותו עד ביתו.11 ויום טוב היה עושה לאוהביו בשעה שיצא בשלום מן הקודש:12
שמות פרשת כי תשא פרק לד – י"ג מדות
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וְכָתַבְתִּי עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ:… וַיִּפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַיַּשְׁכֵּם מֹשֶׁה בַבֹּקֶר וַיַּעַל אֶל הַר סִינַי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֹתוֹ וַיִּקַּח בְּיָדוֹ שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים: … וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים:13
רש"י דברים פרק ט פסוק יח – החשבון שרש"י עושה
ואתנפל לפני ה' כראשונה ארבעים יום – שנאמר: "ועתה אעלה אל ה' אולי אכפרה בעד חטאתכם" (שמות לב ל). באותה עלייה נתעכבתי ארבעים יום. נמצאו כלים בכ"ט באב. שהוא עלה בשמונה עשר בתמוז, בו ביום נתרצה הקב"ה לישראל ואמר לו למשה (דברים י א) פסל לך שני לוחות, עשה עוד ארבעים יום, נמצאו כלים ביום הכפורים. בו ביום נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ואמר לו למשה (במדבר יד כ) סלחתי כדברך. לכך הוקבע למחילה ולסליחה.14
אבן עזרא שמות לג ז (הפירוש הארוך) – הקמת אוהל מועד הפרטי של משה
ומשה יקח – עתיד תחת עבר … והנה משה נבדל מישראל בעבור הכבוד שידבר עמו. וזה היה אחר שהוריד הלוחות השניים כתובים, והחלו ישראל לעשות המשכן, וקרא לאהלו אהל מועד, כי השם נועד לו שם עד שנעשה המשכן.15
מדרש תנחומא (בובר) פרשת וירא סימן טז – תענית הציבור שקדמה ליום הכיפורים
… לכך התקינו חכמים שיהו מתענין בשני ובחמישי בעלייתו של משה ובירידתו, ובסוף מ' ימים התענו והיו בוכין כנגד משה, ונתמלא עליהן הקדוש ברוך הוא רחמים ועשה להן אותו יום, יום כפרה לעונותיהם, וזה יום הכפורים, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם" (ויקרא טז ל).16
ויקרא רבה פרשה ל ז פרשת אמור – מאימתי מתחיל החשבון החדש
… וביום הכיפורים כולן מתענין אנשים ונשים וטף והקב"ה אומר להם לישראל: מה שהלך הלך, מכאן נתחיל החשבון. ומיום הכיפורים עד החג כל ישראל עסוקין במצות: זה עוסק בסוכתו וזה בלולבו. וביום טוב הראשון של חג כל ישראל עומדין לפני הקב"ה ולולביהן ואתרוגיהן בידם ומקלסים לשמו של הקב"ה. והקב"ה אומר להם: מה שהלך הלך, מכאן נתחיל החשבון. לפיכך משה מזהיר לישראל: "ולקחתם לכם ביום הראשון".17
גור אריה שמות פרק יח פסוק יג – עשרה בתשרי הראשון יום זבח וסעודה
והרמב"ן הקשה, דאם כן היו אוכלים ביום הכיפורים, שהרי לפני יום הזה היה הסעודה.18 ואין זה קשיא, דעדיין לא נצטוו ישראל על יום הכיפורים. דהא בשביל שנתרצה לו הקב"ה ביום הכיפורים הוקבע יום סליחה ויום כפרה לדורות (רש"י דברים ט יח), אם כן לא הוקבע אלא עד שנה שניה, ושפיר אכלו ביום הכיפורים.19
פרקי דרבי אליעזר (היגר) "חורב" פרק מה – עשרה בתשרי הראשון יום עינוי נפש
בן בתירא אומר: ארבעים יום היה משה דורש בדברי תורה וחוקר באותיותיה, ולאחר ארבעים יום לקח את התורה וירד בעשור לחדש ביום הכפורים והנחילה לבני ישראל לחוק עולם, שנאמר: "והיתה זאת לכם לחוקת עולם" (ויקרא טז לד). ר' זכריה אומר: קראו בתורה ומצאו כתוב בה: "ועניתם את נפשותיכם". והעבירו שופר במחנה ביום הכפורים וקראו תענית בכל ישראל מקטן ועד גדול. שאילולי יום הכפורים לא היה העולם עומד, שיום הכפורים מכפר על כל העברות החמורות ועל הקלות, שנאמר: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וכו' ".20
מדרש אגדה (בובר) שמות לד א פרשת כי תשא – הקשר לראש חודש אלול
"פסל לך". זה היה בראש חודש אלול. כי בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות, וארבעים יום התנפל משה רבינו ע"ה בתפילה על מחילת מעשה העגל, וארבעים יום עשה בקבלת לוחות האחרונות. מצינו שביום הכפורים ניתנו לוחות האחרונות וקבעו הקב"ה יום מחילה וסליחה בכל שנה ושנה.21 לפיכך נהגו לתקוע שופר בראש חודש אלול, על שם התחלת לוחות האחרונות, שהכריז משה רבינו כאשר עלה על הר סיני, שלא יחזרו ישראל לסיאורן כבתחילה.22
אברבנאל שמות פרק יט – שופר של יום הכיפורים
ואין ספק שזה23 הִתְמִיד כל הימים אשר ישב משה בהר לקבל הלוחות הראשונות ולהתפלל על מעשה העגל ולקבל הלוחות האחרונות. עד יום הכפורים, שאז מחל להם הקב"ה עון העגל ונתקע השופר סימן לחירותם ומחילתם. כמו שדרשו חז"ל על עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר כי אז נסתלקה השכינה מהר סיני ושרתה באהל מועד בין שני הכרובים.24
יחזקאל מ א – יום כיפור הוא 'ראש השנה'
בְּעֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה לְגָלוּתֵנוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ וכו'.25
תטיב לנו החתימה
מחלקי המים26
מים אחרונים 1: סוף דבר, נראה שנשארנו עם השאלה בה פתחנו: מדוע נושא מתן הלוחות השניים, הריצוי הסופי של חטא העגל, תיקון שבירת לוחות הראשונים, נעלם או מוסתר במחזור תפילותינו, פיוטינו ודרשותינו ביום הכיפורים? (גם חנוכת מקדש שלמה אירעה ביום הכיפורים, ראו שוב ברטנורא בהערה 3 לעיל, פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך: "וכן חינוך בית עולמים שעשה שלמה ביום הכפורים בא"). אפשר שכפי שהצענו בין השורות שמוטיב הסליחה והמחילה גבר על מוטיב מתן תורה (שיש לו כבר מועד בלוח השנה), אך כאמור מתן תורה שני זה הוא שבישר את הסליחה והמחילה, הוא שקבע לראשונה את יום העשרה לחודש, בין אם צמו בו כשיטת רמב"ן ופרקי דרבי אליעזר ובין אם נהגו בו יום טוב ממש כשיטת רש"י ונושאי כליו. אפשרות אחרת היא שיש כאן מוטיב סמוי של "אין קטיגור נעשה סניגור", אך גם על כך ניתן להשיב.27 סוף דבר, אין בידינו תשובה ראויה וכל המחכימנו בעניין זה, יבורך בכל מילי דמיטב.
מים אחרונים 2: מתן הלוחות השניים השלמים לא העלים את הלוחות הראשונים השבורים. אלה נותרו בצד אלה כמאמר חכמים: "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון" (ברכות ח ע"ב). הנה חומר גלם טוב לדרשנים ביום הכיפורים בו אנו עומדים להתפלל עם לב שבור מצד אחד ועם לב שלם מצד שני – עם תזכורת לחטא ועם היכולת לתקן.